(20/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Developmentally appropriate practices in Infant and Toddler years – ages 0-3

פרקטיקה הולמת התפתחותית אצל תינוקות ופעוטות – גילאי 0-3

דוגמאות

המסגרת של פרקטיקה הולמת מבחינה התפתחותית מבוססת על הידע הגיים לגבי ההתפתחות והלמידה של ילדים. הדוגמאות להלן מציגות שיקולים פרקטיים שונים הנוגעים להתפתחות של ילדים. הטבלה מציגה פרקטיקות הולמות התפתחותית ב- 6 תחומי מפתח הנוגעים לטיפול בתינוקות ופעוטות: יחסים בין מטפל לילד, סביבה, חקר ומשחק, רוטינות, יחסים הדדיים עם המשפחה, ומדיניות. היבטים אלו נוכחים בתוכניות מצוינות של הילדות המוקדמת, ובהנגדה, בתוכניות המציגות איכות נמוכה יותר. דוגמאות אלו נועדו לעודד את הקוראים לבחון את הפרקטיקות אותן הם מיישמים. בטור הימני של הטבלה, “פרקטיקה הולמת התפתחותית”, מוצגות דוגמאות לפרקטיקות התואמות את הידע הקיים לגבי קידום למידה והתפתחות אופטימאלית אצל ילדים. הטור “הנגדה” מציג דוגמאות לפרקטיקות שאינן משרתות את התפתחות הילד באופן מוצלח. חלק מפרקטיקות אלו עשויות להיות מסוכנות או עלולות לגרום לילד נזק ארוך טווח. חלקן עשויות שלא לגרום נזק ממשי, אך אינן מעודדות התפתחות אופטימאלית.

הממד התרבותי הינו חשוב במיוחד עבור תינוקות ופעוטות. בשלושת השנים הראשונות, ילדים לומדים מי הם ולהיכן הם שייכים. הטיפול בילדים צריך להתאים למה שמשפחתם רוצה שהם ילמדו. ההרמוניה בין התוכנית לבית נובעת מטיפול מכבד ותגובתי להעדפות התרבותיות של כל משפחה, בתוך מסגרת הפרקטיקה המיטבית.

חשוב לזכור כי מרבית המטפלים משקיעים בעבודתם מאמץ רב ומשתדלים להעניק את הטיפול הטוב ביותר שאפשר, אך לעתים קרובות הם מתמודדים עם נסיבות ואילוצים מורכבים, כולל הכשרה מועטה, יחס סגל:ילד בלתי מספק, תשלום נמוך, תחלופת סגל גבוהה ומשאבים דלים. מאמר זה שואף לסייע להם במאמציהם.

תינוקות

יחסי מטפל-ילד

טיפול עיקרי, המשכיות הטיפול

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* קיימת המשכיות מספקת של הטיפול, כך שכל הורה וילד יכולים ליצור יחסים חיוביים עם מטפל עיקרי אחד או שניים.

* המטפל העיקרי של התינוק מכיר את הילד ואת משפחתו היטב, ומסוגל להגיב למזג, הצרכים והאותות של אותו ילד ולבסס דפוס תקשורת הדדי מספק עם הילד ועם המשפחה.

* התינוקות וההורים זוכים לקבלת פנים חמה מצד המטפל העיקרי של הילד, הפוגש כל תינוק בעת הגעתו ומסייע לילד להפוך לחלק מהקבוצה הקטנה הנמצאת בהשגחת אותו מטפל. השגרה היומית כוללת זמן מעבר שליו עבור ההורים והילד.

הנגדה

* התינוקות עוברים מקבוצה לקבוצה או מקבלים טיפול מכל מבוגר הזמין באותו רגע.

* המטפלים אינם מכירים את ההעדפות והאותות של הילדים האינדיבידואלים מכיוון שלא מתקיימת המשכיות של הטיפול. המטפלים אינם רואים בקשר עם המשפחה כחלק מעבודתם. הם אף עשויים לראות ביצירת קשר חם עם המשפחה בתור חוסר מקצועיות.

* המטפלים מקבלים את הילדים באופן נחפז וללא תשומת לב אישית. התינוקות עוברים מיד לעריסה או כיסא תינוקות ללא אינטראקציה עם המטפל.

* המטפלים מקבלים את התינוק בחמימות אך אינם מעניקים תשומת לב מספק לבן המשפחה שהביא את הילד.

הערות לגבי טיפול עיקרי והמשכיות הטיפול:

* טיפול עיקרי פירושו כי כל ילד זוכה לטיפול מצד אותו מבוגר או שני מבוגרים, המאפשר לאותו מבוגר להכיר את הילד היטב ומאפשר לילד ליצור קשר רגשי חזק (התקשרות) עם אותו מבוגר. המשכיות הטיפול פירושה כי הילד נשאר עם אותו מטפל עיקרי ובאותה קבוצת ילדים במשך חודשים רבים (ובמידת האפשר, במשך שנים). החלפה תדירה של מטפלים גורמת להיעדר התקשרות ולהתמודדות עם הפרדה והתאמה מחדש, העלולות לגרום לתינוקות ולהורים לחוש חוסר ביטחון.

* תרבויות מסוימות מעדיפות התקשרות קבוצתית, שבה הילדים לומדים לראות בעצמם כחלק מקבוצה. במקרה כזה הילד עשוי להיות בטיפול של מספר מבוגרים, אך יחסים אלו הינם יציבים.

* טיפול מתמשך ותגובתי בתינוקות אינו תלוי רק במטפל האינדיבידואלי, אלא גם בתוכניות ובמדיניות הרואות בו כעדיפות עליונה.

אינטראקציות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מבלים זמן רב בהחזקה או מגע עם התינוקות, באינטראקציות אחד-על-אחד הכוללות חום ואכפתיות. המטפלים מלטפים את התינוקות ומדברים אליהם בקול נעים ורגוע, תוך שמירה על קשר עין.

* המטפלים לומדים את האותות של כל ילד, כך שהם מסוגלים לדעת את צרכיו. כל תינוק זוכה לטיפול תגובתי.

* המטפלים מגיבים לצרכי התינוקות באופן עקבי, באופן אכפתי וספציפי לכל ילד. הילדים לומדים לבטוח במבוגרים אלו וכך מבינים כי העולם הינו מקום בטוח וכי הם אהובים ובעלי ערך.

* המטפלים מכירים בסקרנות של התינוקות ובהתפתחות הכישורים החברתיים שלהם. המטפלים מאפשרים לתינוקות לחקור זה את זה באמצעות מגע, תוך הקפדה על עדינות וזהירות.

* המטפלים מכבדים את היכולות של כל תינוק ומגיבים באופן חיובי להתפתחות של יכולות חדשות. באופן זה הילדים חשים ביטחון ונהנים ללמוד מיומנויות חדשות.

הנגדה

* המטפלים עוזבים את התינוקות למשך תקופות ארוכות בעריסה, בכיסאות או באזור המשחקים. המטפלים מצייתים למדיניות “איסור מגע”, ומתעלמים מהחשיבות של מגע פיזי להתפתחות הבריאה של הילדים.

* המטפלים מתייחסים לתינוקות באופן נוקשה או בלתי-אישי, או מתעלמים מהאותות של הילדים לכך שהם אינם רוצים שיגעו בהם או יחזיקו אותם. המטפלים עשויים להעניק יותר תשומת לב לילדים מסוימים (אם מדובר במשפחתון, הענקת תשומת לב לילד של המטפל).

* המטפלים מעניקים טיפול ותשומת לב לפי לוח הזמנים או ההעדפות שלהם עצמם, במקום לפי צרכי הילדים.

* המטפלים מגיבים באופן בלתי צפוי, אינם מגיבים כלל, או מגיבים בדרכים שאינן ספציפיות ואכפתיות כלפי כל ילד.

* המטפלים אינם מרשים לילדים לגעת זה בזה, אפילו בעדינות.

* המטפלים מכריחים את הילדים לשחק ביחד גם כאשר הם אינם רוצים בכך. המטפלים אינם מתערבים במקרים של מגע בלתי נעים בין הילדים ואינם מגנים על הילד הנפגע.

* המטפלים דוחפים את התינוקות לפתח כישורים למרות שהם אינם מוכנים עדיין.

* המטפלים מבצעים דברים במקום הילדים, למרות שהם יכולים לבצע אותם בעצמם ללא עזרה.

הערות לגבי אינטראקציות:

* המחקרים מלמדים כי אינטראקציות של אחד-על-אחד מקרבות בין מבוגרים לילדים הן פיזית (מגע, קשר עין) והן רגשית. עם זאת, אינטראקציות אלו אינן זוכות למעמד שווה בכל התרבויות. לדוגמא, תרבויות מסוימות מעודדות קשר עין, אך חלקן נמנעות מכך.

* חלק מהתרבויות מעריכות שפה ורבאלית ומעודדות את התינוקות לבטא עצמם קולית. אך בתרבויות אחרות קיים מגע פיזי תמידי עם המטפל ולכן האינטראקציות מתבצעות דרך שפת גוף במקום במילים.

* בכדי לאפשר לשני תינוקות לקיים אינטראקציה פיזית בטוחה, לעתים קרובות מטפלים מניחים אותם על הרצפה יחד. פעולה זו עלולה לעורר אי נוחות אצל משפחות מתרבויות בהן התינוקות תמיד נישאים על ידי המטפל ואינם נמצאים על הרצפה או קרוב לתינוקות אחרים בכדי לשחק יחד.

* הרצון לעודד תחושה טובה אצל תינוקות לגבי עצמם וההישגים שלהם עשוי להיתפס באופן שלילי אצל תרבויות המתייחסות לכך כגאוותנות ומעודדות צניעות.

כבוד לתינוקות כאנשים

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מקפידים להסביר לתינוקות מה מתרחש בכל רגע, במיוחד לתינוקות בוגרים יותר המסוגלים להבין אותם במידת מה. המטפלים מתייחסים לכל תינוק באופן אישי, כלומר המטפלים מכבדים את הילד כאדם בעל העדפות, מצבי רוח ומחשבות משלו.

* המטפלים מציגים גישה בריאה ומקבלת לגבי הגוף של הילדים ולגבי פעולות הגוף שלהם.

* המטפלים מתאימים עצמם לזמני האכילה והשינה של כל תינוק. הם מכבדים את ההעדפות של התינוק ואת סגנון האכילה שלו.

הנגדה

* המטפלים מזיזים את התינוק ממקום למקום ללא הסבר. הם מתייחסים לתינוקות כאל נטל או כאל חפץ חמוד דמוי-בובה, במקום כבני אדם.

* המטפלים מתנהגים באופן הגורם לילדים לחשוב שאסור להם לגעת בגופם וכי פעולות הגוף הן דבר מגעיל.

* המטפלים פועלים לפי לוח זמנים נוקשה המבוסס על הצרכים שלהם, במקום על צרכי התינוקות.

הערות לגבי כבוד לתינוקות כאנשים:

* יחס לתינוקות כאל אובייקטים והימנעות מהסברים לגבי מה מתרחש עלול לפגוע בתחושת הביטחון והשליטה שלהם. כאשר הם אינם מבינים מה מתרחש ואינם מעורבים, הם נוטים שלא לשתף פעולה.

* כל תינוק הוא אינדיבידואל עם העדפות וטעם משלו. המטפלים יכולים לשאול את משפחת התינוק לגבי העדפותיו.

תקשורת

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מבינים כי תינוקות מתקשרים באמצעות בכי ותנועות גוף ומגיבים לבכי ומצוקה באופן רגוע, עדין ומכבד.

* המטפלים מקשיבים ומגיבים לקולות אותם מפיק התינוק, מחקים את הקולות של התינוק ולומדים אותם בתחילת התקשורת.

* המטפלים מדברים, שרים ומקריאים לתינוקות. גם לפני שתינוקות מבינים את הדיבור, השפה מהווה חלק חיוני בתקשורת עם הילדים. פעולות אלה הינן חשובות להתפתחות השפה.

הנגדה

* המטפלים מתייחסים לבכי כאל מטרד, מתעלמים ממנו או מתייחסים אליו באופן בלתי עקבי.

* המטפלים אינם מגיבים לקולות אותם מפיק התינוק או מגיבים אליהם באופן נחפז.

* המטפלים מגיבים לקולות, אך אינם ממתינים שהתינוק יסיים לפני שהם מתחילים לדבר (כלומר, הם אינם ממתינים ל”תור” שלהם בשיחה).

* המטפלים משתמשים בשפה באופן בלתי עקבי, יותר מדי או מעט מדי, ומשתמשים במגוון מילים קטן בעת השיחה עם התינוקות.

הערות לגבי תקשורת:

* כאשר בכי זוכה לתגובה מצד המטפלים וצרכי הילד נענים באופן מהיר, כמות הבכי בדרך כלל פוחתת. בתרבויות בהן הילד נישא על ידי המבוגר המטפל, תינוקות נוטים לבכות פחות ומתקשרים בדרכים אחרות.

סביבה

סביבה חושית

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* אזור המשחק מציע מגוון של חוויות מגע (משטחים קשים ורכים, גבהים שונים).

* הסביבה הויזואלית מכילה דברים מעניינים מנקודת המבט של התינוק. הסביבה מסודרת ואסתטית.

* המטפלים מארגנים את הסביבה בהתאם לנקודת המבט של תינוק השוכב על הגב.

* הסביבה כוללת תערובת של צלילים ושקט. לשם כך, על המטפלים להיות קשובים לאותות של התינוקות. המטפלים משמיעים מוזיקה וצלילים אחרים מהם התינוקות נהנים.

הנגדה

* אין שטיח למשחק, אין ניגוד בין משטחים קשים לרכים. אזור המשחקים סטרילי ומיועד בעיקר לניקיון קל, ללא טקסטורות שונות או גבהים שונים.

* הקירות מכוסים בפוסטרים ופריטים צפופים. הסביבה העמוסה יוצרת בלבול אצל התינוקות ומקשה עליהם להתרכז, ועלולה אף להרגיז אותם.

* הסביבה סטרילית ומשעממת.

* היעדר מצג ויזואלי בקו הראיה של התינוק, או מצג ויזואלי המעורר אי נוחות אצל התינוקות (לדוגמא אורות בוהקים) או גירוי-יתר (ספרים עם צבעים עזים בעריסה).

* המטפלים מספקים אלמנטים ויזואליים במטרה לבדר את התינוק כתחליף לאינטראקציות חברתיות עם תינוקות אחרים או מבוגרים.

* המטפלים משמיעים מוזיקה לפי העדפותיהם עצמם, בקול רם מדי וללא הפסקה. הצלילים גורמים לתינוקות גירוי-יתר או מסיחים את דעתם (הם אינם מסוגלים להתרכז בדיבור או לשמוע את הקול של עצמם).

הערות לגבי הסביבה החושית:

* רצפה קשה נותנת לתינוקות התנגדות הדרושה להם בכדי להבין את כוח המשיכה וללמוד כישורים חושיים ומוטוריים. משטחים רכים הם דבר רצוי, אך כאשר הסביבה מלאה במשטחים רכים הדבר עלול להקשות על התנועה.

* לתינוקות יש יכולות ויזואליות רבות כבר בלידה, המשתפרות באופן ניכר בחודשים לאחר מכן. ביגל 4-5 חודשים תינוקות מסוגלים לזהות פרצופים מוכרים ולהבדיל בין גוונים כהים ובהירים.

* תינוקות המגיעים מבתים המלאים באנשים, רעש ופעילות מסתגלים מהר יותר לסביבה דומה, העשויה להיות מלחיצה עבור ילדים שאינם רגילים לכך.

אזור המשחקים

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* אזור המשחקים הוא נוח, והתינוקות נחשפים למשטחים רכים וקשים. ריהוט נוח עבור המבוגרים והילדים.

* גודל אזור המשחקים מתאים לגיל הילדים ולמספר הילדים בקבוצה. התינוקות מקבלים מרחב מספק לנוע בחופשיות ולזחול.

* חללים פתוחים מעודדים את התינוקות ללמוד כישורים מוטוריים ולפתח קואורדינציה בעזרת צעצועים, כדורים, עגלות וציוד אחר. בנוסף ניתנת להם גישה למבנים בטוחים עבור טיפוס.

* המטפלים שמים את התינוקות בעריסה לצורך שינה, לא בשביל משחק. בעת המשחק, התינוקות נמצאים על משטחים יציבים המאפשרים תנועה חופשית ובטוחה. המטפלים מזיזים את התינוקות במשך היום כדי לאפשר להם נקודות מבט שונות ומגוון הולם.

הנגדה

* אין אזור נוח בו מבוגרים יכולים לשבת יחד עם הילדים.

* המרחב גדול ופתוח מדי, כך שהתינוקות עלולים לחוש חוסר ביטחון.

* האזור צפוף או בלתי בטיחותי עבור התינוקות הלומדים כיצד לנוע בחופשיות.

* המטפלים מספקים גישה לצעצועים וכדורים רק בזמן משחק בחוץ.

* אין גישה למבנים ומשטחים המעודדים טיפוס או זחילה מתחת או מעל, או לחלופין מבנים שאינם בטוחים עבור קבוצת הגיל הספציפית.

* התינוקות נמצאים בעריסות, כיסאות או אזורי משחק לתקופות ארוכות, לפי נוחות המטפלים.

* התינוקות מסוגלים לנוע בחופשיות ולחקור, אך אין הפרדה בין תינוקות המסוגלים לנוע לבד לבין תינוקות שטרם מסוגלים לכך, או שהמטפלים אינם משגיחים על הילדים במידה מספקת.

הערות לגבי אזורי המשחק:

* נוחות הינה חיונית עבור התינוקות ועבור המטפלים. שהות ארוכה בסביבה שאינה נוחה עלולה לגרום למתח ותשישות אצל המטפלים, מצב שאינו מועיל לתינוקות.

* השהות בחוץ מועילה לבריאות והרווחה של התינוקות, ומספקת להם חוויה חושית מגוונת ועשירה. גם במזג אוויר קר, השהות בחוץ מועילה לילדים.

חקר ומשחק

אינטראקציות משחקיות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מעריכים את החקר והמשחק של התינוקות. הם מתבוננים במעשים ובריכוז של כל ילד, מספקים תגובות מילוליות על המשחק, ומספקים סביבה בטוחה לשם כך. תמיכה זו מעודדת את האקטיביות של הילדים.

* המטפלים משחקים עם התינוקות באופן הקשוב לצרכים של כל ילד והרגישות שלו לסביבה, קולות רועשים או שינויים אחרים.

* המטפלים משחקים עם התינוקות המעוניינים בכך, מבלי להפריע לאופן שבו הילד רוצה לשחק או להפריע לריכוז שלו.

* המטפלים נושאים את הילד בחיקם בכדי לקרוא ספר ביחד. פעילות זו כוללת הפיכה של דפים, הערות לגבי תמונות, ושיחה לגבי תוכן הספר.

הנגדה

* המטפלים מפריעים למשחק של הילדים, נותנים להם צעצועים או לוקחים אותם. המטפלים כופים את דעתם על המשחק ללא התחשבות ברצון של התינוקות, או אפילו משחקים בצעצועים בעצמם כאשר הילד מביט בהם.

* המטפלים מפחידים, מרגיזים או מטרידים את הילדים בעת המשחק בשל התנהגות בלתי צפויה.

* משחקים ופעילויות נכפים על התינוקות, מבלי להתחשב ברצונם.

* המטפלים אינם משחקים עם התינוקות.

*  המטפלים כופים את פעילות הקריאה על התינוקות, ומצפים מהם לשבת בשקט ולהתרכז כמו ילדים מבוגרים יותר.

הערות לגבי אינטראקציות משחקיות:

* דפוס של הפרעות למשחק וחקר של תינוקות עלול לגרום לפגיעה ביכולת הקשב. על המטפלים להיות קשובים לעיסוקי התינוק ולהימנע מלהפריע לו.

* תרבויות מסוימות אינן מעודדות משחק עם תינוקות. התינוקות שוהים בסביבות של מבוגרים (במנשא בזמן מטלות, במקום העבודה). התינוקות משחקים כאשר הם לבדם, לא עם מבוגרים. על המטפלים לנסות להסביר את היתרונות של טיפול הכולל משחקים.

* חלק מהמבוגרים אינם שולטים בקריאה במידה טובה. חלקם מגיעים מתרבויות של מסורת סיפורית אוראלית, והמטפלים יכולים לעודד אותם לחלוק סיפורים אלו עם ילדיהם או עם הקבוצה. המטפלים יכולים בנוסף להשאיל ספרים למשפחות ולעודד קריאה משותפת עם הילדים.

אובייקטים לחקר ומניפולציה

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מבינים כי תינוקות צעירים מאוד משחקים ראשית כל עם גופם וחוקרים את פעולת השרירים, תנוחות שונות, תחושות, וזיהוי כפות הידיים והרגליים של עצמם.

* המטפלים מספקים אובייקטים למשחק, המורכבים מחומרים ובגודל המאפשרים לתינוקות ללעוס, לאחוז ולבצע בהם מניפולציות שונות.

* המטפלים מספקים לתינוקות מגוון של חפצים ביתיים למשחק (כוסות, כפות עץ, קערות פלסטיק).

* המטפלים מספקים לתינוקות ספרים עמידים מקרטון קשיח. הספרים מציגים חפצים ופעילויות יום-יומיים ואנשים מסוגים שונים (גיל, יכולות, מוצא אתני, סוגים שונים של משפחות).

* לאחר שהתינוקות לומדים לאחוז, המטפלים מספקים להם אובייקטים למשחק המגיבים לפעולות הילד ומאפשרים מניפולציות שונות.

* הצעצועים בנויים כך שהילד יכול להבין מהיכן בוקע הרעש.

הנגדה

* המטפלים מרסנים את התינוקות (בכיסאות או ביגוד מגביל) או משאירים אותם בעריסה כדי להגביל את החקר והתנועה.

* המטפלים נותנים לתינוקות צעצועים גדולים או קטנים מדי, העלולים לגרום לחנק, או תולים צעצועים הרחק מהישג ידם של הילדים ואינם מאפשרים להם לחקור אותם לעומק.

* היעדר חפצים ביתיים, המעניקים תחושה חמה וביתית.

* התינוקות אינם באים במגע עם ספרים (כי הם “אינם יכולים לקרוא עדיין”).

* הספרים עשויים מנייר דק שנקרע בקלות, ואינם עוסקים בנושאים המעניינים את התינוקות.

* המטפלים מספקים לתינוקות אובייקטים הפועלים באמצעות סוללה או באמצעות מתיחה, כך שהילד אינו מסוגל להפעילם. הצעצועים אינם כוללים מגוון של צורות, טקסטורות וגדלים. המטפלים נותנים לתינוקות צעצועים לפני היחלשות רפלקס האחיזה, כך שהתינוק אינו מסוגל לעזוב את הצעצוע.

* רעשנים וצעצועים דומים כוללים מנגנונים הסמויים מהילד, כך שהתינוק אינו יכול להבין כיצד הם פועלים.

הערות לגבי אובייקטים לחקר ומניפולציה:

* תינוקות מקבלים תחושת כוח כאשר הם מבינים מה הם מסוגלים לעשות עם גופם. הבנת תנועות הגוף מלמדת את התינוקות כי הם מסוגלים לגרום לדברים להתרחש. תרגולים וחזרות על תנועות בשליטה עצמית מעודדים ויסות עצמי.

* תרבויות מסוימות אינן מעריכות אובייקטים משחקיים במיוחד, במיוחד כאשר התינוקות נמצאים במגע עם הגוף של המטפל. תינוקות אלו “משחקים” עם חוויות חושיות, להבדיל מאובייקטים. משפחות המגיעות מתרבויות אלו עשויות לבקש לעודד את התפתחות כישורי התפיסה של התינוק במקום כישורי מניפולציה פיזית.

ארגון וגישה לחומרים

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* חומרי המשחק מאורגנים היטב ונגישים לתינוקות. המטפלים מארגנים את החומרים על מדפים שונים.

* חומרי המשחק נשמרים על מדפים פתוחים וזמינים לילדים. הפריטים נשמרים במרחק זה מזה כך שהילדים יוכלו לבצע בחירות מכוונות.

הנגדה

* המטפלים אינם מקפידים על ארגון. הם אינם מודעים לכך שאופן הארגון של החומרים והצעצועים משפיע על האינטראקציה איתם.

* הצעצועים נשמרים בארגז אחד, ללא סדר. המטפלים אינם מודעים לכך שבחירה מתוך ערימה של צעצועים אינה זהה לבחירה מכוונת מתוך מבחר ברור.

* הצעצועים נשמרים הרחק מהישג ידם של התינוקות. המטפלים מחכים שהילד יבחר בצעצוע הרצוי או בוחרים בצעצוע עבור הילד.

הערות לגבי ארגון וגישה לחומרים:

* תרבויות מסוימות מדגישות יחסים אנושיים על פני משחק באובייקטים. במקרים כאלו המבוגרים עשויים לקחת צעצוע מהילד אם הוא מפריע לו להתרכז באנשים סביבו. תרבויות המעודדות תלות הדדית ומעוניינות כי הילד יפתח קשרים הדוקים וממושכים עם בני משפחתו עשויות לגלות התנגדות לעידוד מסוגלות-עצמית בינקות.

רוטינות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים קשובים לרוטינות הטיפוליות כמו אכילה, שינה, החתלה, החלפת בגדים וכדומה, מסבירים אותן לילד ומערבים אותו במתרחש.

הנגדה

* הרוטינות מתבצעות באופן מכאני ומהיר, באופן קר וללא מעורבות של התינוק.

הערות לגבי רוטינות:

* על המטפלים לציית לפרקטיקות המיטביות בנוגע לבריאות, בטיחות, תזונה וכדומה.

אכילה

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* תינוקות הניזונים מבקבוק תמיד נישאים על הידיים, כשהגוף מונח בזווית. המטפל העיקרי תמיד מאכיל את התינוק.

* תינוקות שאינם מסוגלים עדיין לשבת בעצמם מונחים בכיסאות בטוחים בזמן האוכל או נישאים על ידי המטפל העיקרי או מבוגר מוכר אחר.

* המטפלים מנצלים את זמן הארוחה בשביל לעודד עצמאות ומסוגלות עצמית. בו-זמנית, המטפלים משתדלים לענות על ההעדפות התרבותיות של המשפחות, שלעתים כוללות המשך הזנה של תינוקות בגיל מבוגר יותר.

* תינוקות בוגרים יותר אוכלים יחד על שולחן נמוך, בקבוצות קטנות, עם סיוע מצד המטפלים.

* המטפלים מאפשרים לילדים לאכול לבד, גם כאשר הדבר יוצר לכלוך. יש לוודא כי המנות קטנות מספיק עבור הילדים.

* המזון שמוגש לילדים הוא בריא, וכל ילד מחליט לבד כמה לאכול ומתי הוא סיים. הארוחה היא אירוע משמח וחברתי.

הנגדה

* תינוקות צעירים נקשרים לכיסאות בזמן האוכל. ההזנה בבקבוק מתבצעת על ידי מטפלים שונים במקום על ידי המטפל העיקרי.

* התינוקות נמצאים בכיסאות או בעריסות כאשר הבקבוק מונח על הגבהה כלשהי (כמו כרית) בזמן המטפלים עסוקים בדברים אחרים.

* התינוקות מוזנים בזמן שהם יושבים בכיסא, באופן קבוצתי, על ידי מבוגר שאינו בהכרח המטפל העיקרי או אדם המוכר להם.

* התינוקות יושבים בכיסאות גבוהים בזמנים אחרים, מלבד בארוחות.

* המטפלים מאכילים את התינוקות באופן אחיד, ללא התחשבות ברצון המשפחה.

* אין זמינות של שולחנות נמוכים המעודדים את הילדים ליישם את הכישורים המוטוריים שלהם.

* האכילה נערכת בקבוצות גדולות, ללא השגחה מספקת.

* המטפלים מתעקשים להאכיל את הילדים מכיוון שזה יותר יעיל או נוח עבורם.

* המטפלים מצפים כי הילדים יצליחו להשתמש בסכום באופן מסודר למרות שהם טרם פיתחו כישורים אלו.

* המטפלים אינם קשובים להעדפות הילדים ואינם מנהלים איתם שיחות.

* המזון משמש בתור פרס או בכדי להרגיע את התינוקות, או שהמטפלים מונעים מזון בתור עונש.

הערות לגבי אכילה:

* אכילה מהווה צורך בסיסי של הגוף, לצד חוויה רגשית וחושית מעשירה.

* קיימות העדפות תרבותיות שונות לגבי אופן האכילה. שיחה בזמן האוכל, לדוגמא, אינה מהווה פרקטיקה אוניברסאלית. בתרבויות מסוימות האכלת ילדים בכפית גם לאחר שהם מסוגלים לאכול לבד נחשבת כדרך לחזק את הקשר בין המבוגר לילד.

שינה

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* אזור השינה מופרד מאזור המשחק ואזור האכילה. כל תינוק ישן בעריסה משלו, עם חפצים אישיים מהבית.

* אזור השינה הוא שקט, עם תאורה מעומעמת. אפשר להשמיע מוזיקה נעימה בזמן שהתינוקות נרדמים.

* כל תינוק מקבל ליווי בזמן ההירדמות מצד המטפל העיקרי שלו או מבוגר מוכר אחר.

הנגדה

* העריסות קרובות לאזור המשחק, אחידות, ללא עריסות אישיות עבור כל תינוק. אין חפצים אישיים המעניקים לתינוק תחושה של “זה המקום שלי”.

* תאורה חזקה, רעש המגיע מאזור המשחק, מוזיקה חזקה.

* הליווי נעשה על ידי מטפלים שונים בכל פעם.

הערות לגבי שינה:

* יש לגרום לתינוקות תחושה “ביתית” ככל האפשר בזמן השינה. ייתכן ותינוקות המתגוררים בדירות קטנות עם מספר אנשים גדול ופעילות רבה יתקשו להירדם בשקט מוחלט, הרחק מפעילות של אחרים.

החתלה

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* ההחתלה מתבצעת על ידי המטפל העיקרי או מבוגר מוכר אחר. המטפל מתייחס לחוויה כאינטראקציה אישית, ומעודד את שיתוף הפעולה ותשומת הלב של התינוק בכדי לחזק את מערכת היחסים ביניהם.

* ציוד ההחתלה ובגדים להחלפה נמצאים קרוב לשולחן. המטפל משקיע את הזמן הדרוש בכדי להפוך את החוויה ליעילה ונעימה.

הנגדה

* אותו אדם מחתל את כל התינוקות, לאו דווקא המטפל העיקרי או אדם המוכר לילד.

* אזור ההחתלה אינו מאורגן כראוי ולכן ההחתלה אינה נוחה ודורשת זמן רב, ומרגיזה את התינוק ואת המטפל.

* המטפל מבצע את ההחתלה באופן מהיר ומדלג על צעדי בטיחות ובריאות דרושים.

יחסים הדדיים עם המשפחות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים שומרים על קשר חם, יום-יומי ומכבד עם המשפחות, המסייע לפתור סוגיות העשויות להתעורר.

* המטפלים עוזרים להורים להרגיש טוב לגבי הילדים שלהם (לדוגמא על ידי שיתוף הדברים החיוביים והמעניינים שקרו באותו יום).

* המטפלים מקשיבים היטב להורים בכל הנוגע להעדפות לגבי ילדם.

* המטפלים מבינים כי מערכת היחסים עם ההורים היא החשובה ביותר עבור הילד , ומתמקדים במומחיות של ההורים והקשר שלהם לילד.

* המטפלים וההורים משתפים פעולה בקבלת החלטות הנוגעות לילד ובפתרון בעיות שונות העשויות להתעורר.

* המטפלים מכבדים את ההעדפות התרבותיות של ההורים. במידה והדבר אינו אפשרי, על המטפלים להסביר מדוע זה כך.

* המטפלים מקפידים לתת להורים תחושה כי הם רצויים.

* תמונות של התינוקות וההורים תלויות על הקירות, באופן גלוי לילדים.

הנגדה

* המטפלים אינם שומרים על קשר עם המשפחות, או רק כאשר מתעוררים קונפליקטים או בעיות.

* המטפלים אינם משתפים את ההורים בחוויות שקרו עם הילד, וגורמים להורים לחוש מנותקים ממה שמתרחש עם ילדם. לחלופין, המטפלים מדגישים אירועים שליליים.

* במקום להקשיב להורים, המטפלים משתלטים על השיחה ורואים בנקודת המבט שלהם כדרך הנכונה היחידה.

* המטפלים רואים בעצמם כמומחים, מבקרים את ההורים, או מתחרים איתם על תשומת הלב של התינוק.

* המטפלים מתחמקים מסוגיות מורכבות או מגיעים להחלטות באופן חד-צדדי.

* המטפלים רואים בהורים כחלק מהבעיה, במקום כפתרון.

* המטפלים מתעלמים מההעדפות התרבותיות של ההורים ומתייחסים אליהם כשגויות, במקום כשונות.

* המטפלים מצייתים לרצון ההורים באופן אוטומטי (לדוגמא, להפליק לילד) למרות שלעתים הדבר אינו תואם את הפרקטיקה הולמת מבחינה התפתחותית.

* המטפלים מתייחסים להורים באופן מתנשא או מתחרים איתם, או גורמים להם להרגיש שהם מפריעים.

* המטפלים נמנעים מלהזכיר לילדים את משפחתם כדי להימנע מחרדת נטישה.

* הקישוטים תלויים גבוה מדי ואינם גלויים לתינוקות, ואינם כוללים תמונות משפחתיות.

הערות לגבי יחסים הדדיים עם המשפחות:

* עידוד תחושה חיובית לגבי הילדים מובילה לתמיכה בתכונות רצויות מצד המשפחה. בתרבויות המעודדות צניעות על פני גאווה, ייתכן וההורים יבקשו להצניע את התכונות החיוביות של ילדם, מתוך חשש כי הדבר יגרום לילד להיות שחצן.

* כאשר המטפלים אינם יכולים למלא את בקשות המשפחה, עליהם לדון על כך עם ההורים ולהסביר את עמדתם.

* תמונות משפחתיות גורמות לילדים לחוש שייכות ולהבין כי המשפחה מעורבת בתוכנית. אם התמונות גורמות צער לילדים, על המטפלים לסייע להם להתמודד עם ההפרדה.

מדיניות

בריאות ובטיחות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מצייתים לתקנות בריאות ובטיחות, כולל שמירה על היגיינה. ההליכים מוצגים באופן ברור כדי לעזור למטפלים לזכור כיצד לנהוג.

* החלל נבנה ומאורגן תוך הקפדה על בטיחות ובריאות.

* התינוקות ישנים על הגב, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת של הרופא.

הנגדה

* הליכי הבטיחות והבריאות אינם מנוסחים באופן ברור ואינם מוצגים בכתב. המטפלים אינם מקפידים לציית לפרוטוקול הראוי באופן עקבי.

* החלל בנוי באופן שאינו מאפשר לשמור על בטיחות ובריאות.

* הסביבה נקייה ובטוחה, אך בעלת תחושה סטרילית מדי.

* המטפלים מניחים את התינוקות בתנוחות אקראיות בשינה בכדי לגרום להם להירדם מהר יותר או כי נדמה להם שכך יותר נוח לתינוקות.

הערות לגבי בריאות ובטיחות:

* יש לספק למטפלים הכשרה, תמיכה ותזכורות בכדי להקפיד על נהלי הבריאות והבטיחות הנכונים.

סגל

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* התוכנית מעסיקה מטפלים הנהנים לעבוד עם תינוקות והוכשרו בהתאם לכך. ההכשרה של המטפלים היא מתמשכת, על מנת להעניק להם הבנה וכישורים עבור הטיפול בקבוצת גיל זו.

* המטפלים יודעים כיצד להתמודד עם לחץ, ומהווים דוגמא לילדים כיצד להתנהג.

* התוכנית מגבילה את גודל הקבוצה ואת היחס מבוגר:ילד בכדי לעודד אינטראקציות של אחד-על-אחד והיכרות אינדיבידואלית עם התינוקות.

* התוכנית מחויבת לרעיון המטפל העיקרי.

* התוכנית מחויבת להמשכיות הטיפול. המטפלים שומרים על יחסים ממושכים עם התינוקות והילדים שומרים על יחסים ממושכים זה עם זה.

הנגדה

* התוכנית מעסיקה מטפלים שאינם מעוניינים במיוחד לעבוד עם תינוקות או שלא הוכשרו לכך באופן ראוי.

* המטפלים אינם יודעים להתמודד היטב עם לחץ ומגיבים באופן תוקפני, או לחלופין מתנהגים באופן קר וחסר רגש.

* הקבוצות גדולות מדי ואינן מאפשרות תשומת לב אינדיבידואלית והשגחה תמידית.

* ההעסקה מאלצת את התינוקות להתמודד עם יותר משני מבוגרים במהלך היום.

* המטפלים עוברים מילד לילד ומקבוצה לקבוצה. לעתים הדבר נעשה באופן מכוון, כדי שהילדים לא יהיו “תלותיים” מדי.

* קבוצות הילדים משתנות כל הזמן, בהתאם לנוחות המטפלים או כאשר הם נתפסים כ”בוגרים מספיק” כדי לעבור קבוצה.

* תחלופה גבוהה של הסגל המפריעה להמשכיות הטיפול וההתקשרות עם הילדים.

הערות לגבי הסגל:

* מנהלי התוכניות צריכים להכיר את היתרונות והחסרונות של כל מטפל בכדי להתאימו לקבוצת הגיל המתאימה לו ביותר.

פעוטות

יחסים בין המטפל לילד

טיפול עיקרי, המשכיות הטיפול

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* קיימת המשכיות מספקת של הטיפול, כך שכל הורה וילד יכולים ליצור יחסים חיוביים עם מטפל עיקרי אחד או שניים.

* המטפל העיקרי של הפעוט מכיר את הילד ואת משפחתו היטב, ומסוגל להגיב למזג, הצרכים והאותות של אותו ילד ולבסס דפוס תקשורת הדדי מספק עם הילד ועם המשפחה.

* הפעוטות וההורים זוכים לקבלת פנים חמה מצד המטפל העיקרי של הילד, המטפלים עוזרים ליצור מעבר שליו בעת הפרידה מההורים ומקבלים את הילד לקבוצה.

הנגדה

* הפעוטות עוברים מקבוצה לקבוצה או מקבלים טיפול מכל מבוגר הזמין באותו רגע.

* המטפלים אינם מכירים את ההעדפות והאותות של הילדים האינדיבידואלים מכיוון שלא מתקיימת המשכיות של הטיפול. המטפלים אינם רואים בקשר עם המשפחה כחלק מעבודתם. הם אף עשויים לראות ביצירת קשר חם עם המשפחה בתור חוסר מקצועיות.

* המטפלים מקבלים את פני הילדים באופן מהיר וללא תשומת לב אינדיבידואלית. הילדים עוברים מיד למשחק, ללא אינטראקציה עם המטפלים.

* המטפלים מקבלים את הפעוטות בחום, אך ללא תשומת לב מספקת לבן המשפחה שמוסר את הילד.

הערות לגבי טיפול עיקרי והמשכיות הטיפול:

* טיפול עיקרי פירושו כי כל ילד זוכה לטיפול מצד אותו מבוגר או שני מבוגרים, המאפשר לאותו מבוגר להכיר את הילד היטב ומאפשר לילד ליצור קשר רגשי חזק (התקשרות) עם אותו מבוגר. המשכיות הטיפול פירושה כי הילד נשאר עם אותו מטפל עיקרי ובאותה קבוצת ילדים במשך חודשים רבים (ובמידת האפשר, במשך שנים). החלפה תדירה של מטפלים גורמת להיעדר התקשרות ולהתמודדות עם הפרדה והתאמה מחדש, העלולות לגרום לפעוטות ולהורים לחוש חוסר ביטחון.

*  תרבויות מסוימות מעדיפות התקשרות קבוצתית, שבה הילדים לומדים לראות בעצמם כחלק מקבוצה. במקרה כזה הילד עשוי להיות בטיפול של מספר מבוגרים, אך יחסים אלו הינם יציבים.

* טיפול מתמשך ותגובתי בפעוטות אינו תלוי רק במטפל האינדיבידואלי, אלא גם בתוכניות ובמדיניות הרואות בו כעדיפות עליונה.

אינטראקציות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מבלים את רוב היום באינטראקציות של אחד-על-אחד עם הפעוטות. האינטראקציות הן חמות ואכפתיות, והמטפלים שומרים על טון דיבור רגוע, שפה פשוטה ואותות לא-מילוליים.

* המטפלים מכירים את האותות של כל ילד ומגיבים באופן עקבי, אכפתי וספציפי. כך הילד לומד לבטוח במבוגרים סביבו.

* המטפלים מקריאים לפעוטות תוך שמירה על קרבה פיזית. המטפלים שרים עם התינוקות, משחקים איתם, וממחיזים סיפורים והצגות פשוטים, בהשתתפות הילדים.

* המטפלים שומרים על מגע פיזי חם ואוהב עם הפעוטות, וקשובים לרצון של הילד במגע.

* המטפלים מקפידים על חלל אינקלוסיבי רגשית ופיזית. הם מעניקים לכל פעוט טיפול חם ומגיב. הפעילויות היומיות מתוכננות כך שכל הילדים יוכלו לקחת בהן חלק אקטיבי.

* המטפלים מספקים תגובות קצרות, פשוטות ומדויקות כאשר הילדים שואלים שאלות לגבי אדם עם מוגבלות או חריגות כלשהי.

הנגדה

* המטפלים אינם מעניקים תשומת לב מספקת לפעוטות מסוימים ומתמקדים בילדים ספציפיים, או שהם עסוקים בעניינים אחרים.

* המטפלים מנהלים אינטראקציות נוקשות ובלתי-אישיות עם הילדים.

* המטפלים מעניקים תשומת לב לפי ההעדפות שלהם, במקום לפי צרכי הילד.

* התגובות של המטפלים הן בלתי צפויות, הם אינם מגיבים כלל, או מגיבים באופן בלתי אכפתי או בלתי אישי.

* המטפלים מעבירים פעילויות בקבוצות גדולות מדי, ללא השתתפות פעילה של הפעוטות וללא אינטראקציות אינדיבידואליות.

* המטפלים פועלים לפי מדיניות של איסור מגע, ומתעלמים מהחשיבות של מגע פיזי להתפתחות הבריאה של הילדים.

* המטפלים מתעלמים מהאותות של הילדים שאינם מעוניינים במגע.

* המטפלים אינם דואגים כי גם ילדים עם צרכים מיוחדים, לדוגמא, יוכלו לקחת חלק בפעילויות היומיות.

* המטפלים מתעלמים מסקרנות הפעוטות לגבי מוגבלויות שונות.

* המטפלים מעבירים ביקורת על הילדים כאשר הם מתעניינים בחריגויות שונות.

* המטפלים מגיבים באי נוחות או בזלזול כלפי מוגבלויות.

הערות לגבי אינטראקציות:

* המחקרים מראים כי אינטראקציות אחד-על-אחד מעודדות קרבה פיזית ורגשית בין מבוגרים לילדים. מגע מהווה צורת תקשורת חשובה, במיוחד בשנים הראשונות. חלק מהפעוטות אינם אוהבים מגע, ועל המטפלים להיות מודעים לכך. בתרבויות מסוימות מגע בראש נחשב מעשה פסול ואפילו מסוכן.

* בחלק מהתרבויות הציפייה היא כי הפעוטות ילמדו באמצעות התבוננות, במקום השתתפות. פעוטות, לעומת זאת, אוהבים פעילות פיזית ויש לאפשר להם לנוע בחופשיות ולקחת חלק במשחקים ולמידה אקטיבית במשך היום.

* על המטפלים להקפיד לשלב ילדים עם מוגבלויות ככל האפשר, ולהסביר את המצב לילדים באופן פשוט וברור.

כבוד לפעוטות כאנשים

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים שומרים על ציפיות הולמות מהפעוטות, וקשובים ליכולות של הילד לעשות דברים בעצמו.

* המטפלים מחזיקים בגישה חיובית ומקבלת לגבי הגוף של הפעוטות ופעולות הגוף השונות.

* המטפלים מכבדים את העדפות הילד לגבי חפצים, מזון ואנשים.

* המטפלים מכבדים את העניין של הילדים בחפצים שונים ומאפשרים להם לאסוף אותם או לשאת אותם ממקום למקום.

הנגדה

* המטפלים מגלים חוסר סבלנות כלפי הפעוטות הלומדים כישורים חדשים, ועושים דברים במקומם.

* המטפלים מעודדים תלותיות, מגוננים על הפעוטות באופן מוגזם וגורמים להם לחוש חסרי יכולת.

* המטפלים גורמים לתסכול אצל הפעוטות, וגורמים להם לוותר על פעולות ומטלות שאינם מסוגלים לבצע בעצמם.

* המטפלים מתנהגים בצורה הגורמת לילדים להתבייש בגופם ולחשוב שפעולות הגוף הן מגעילות.

* המטפלים אינם מרשים לילדים לשמור חפצים אהובים מהבית, או מצפים מהילד לחלוק אותם עם הפעוטות האחרים.

* הילדים אינם מקבלים אפשרויות בחירה, או שהמטפלים מתעלמים מהעדפות שלהם. המטפלים מצפים מהילדים לנהוג באופן זהה.

* המטפלים מגבילים חפצים למקומות ספציפיים (ספרים נשארים בפינת הקריאה) ואינם מאפשרים לילדים לאסוף חפצים או לשאת אותם.

הערות לגבי כבוד לפעוטות כאנשים:

* פעוטות לומדים לפתח ביטחון ביכולותיהם, מה שמוביל להערכה עצמית. תרבויות מסוימות מעודדות דווקא צניעות, ולכן יש לכבד הבדלים אלו בנוגע לטיפול.

* משפחות המגיעות מתרבות המעודדת תלות הדדית במקום עצמאות עשויות לגרום למטפלים לחוש כי הן גורמות להתנהגות תלותית אצל הילד.

* פעוטות לומדים לפתח מודעות לגבי ההעדפות והרצונות של עצמם כאינדיבידואלים. יש לעודד אותם לבחון אפשרויות בחירה שונות. באופן זה הפעוטות לומדים את האפשרויות המועדפות עליהם ולומדים כיצד לסווג אובייקטים לקבוצות וקטגוריות.

תקשורת

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* בעת שיחה עם הפעוט, המטפל נותן לו מספיק זמן כדי לענות. המטפלים קשובים לילדים ומגיבים בהתאם.

* המטפלים מתייגים אובייקטים שונים ונותנים להם שמות, מתארים אירועים ומיישמים רפלקטיביות לגבי רגשות, כדי לעזור לילדים ללמוד מילים חדשות. המטפלים מקפידים על שפה פשוטה וברורה. כאשר ילדים לומדים מילים חדשות, המטפלים עוזרים לילד להרחיב את השפה בה הוא משתמש.

* המטפלים שואלים את המשפחה לגבי המילים והאותות הלא-מילוליים בהם הפעוט משתמש, על מנת להבין אותו טוב יותר.

* המטפלים מכירים את הבכי של כל ילד ומתי להציע עזרה או לתת לילד לפתור את המצב לבד. יש להגיב במהירות לבכי או סימני מצוקה.

הנגדה

* המטפלים מדברים אל הילדים במקום איתם, ואינם ממתינים לתשובה.

* המטפלים אינם משוחחים עם הפעוטות כי הם חושבים שהם צעירים מדי.

* המטפלים אינם מעודדים את ההבנה של הפעוטות באמצעות אינטראקציות. הם מניחים כי הילדים צעירים מדי עבור תקשורת מילולית.

* המטפלים משתמשים בשפה תינוקית או מילים מורכבות מדי.

* המטפלים אינם מתעניינים בתקשורת של הפעוט בבית ולכן אינם מבינים אותו.

* המטפלים אומרים להורים לדבר אנגלית עם הפעוט, גם כאשר ההורים אינם שולטים בשפה היטב.

* המטפלים מתעלמים מבכי או מגיבים לו באופן בלתי עקבי ולפי ההעדפות שלהם.

הערות לגבי תקשורת:

* שיחה עם הילדים מעודדת התפתחות בריאה ומרחיבה את אוצר המילים שלהם. בתרבויות מסוימות הילדים אינם נשאלים שאלות כאשר המבוגר יודע את התשובה. ילד הגדל במשפחה כזו עשוי להתבלבל כאשר מטפלים שואלים אותו שאלות ברורות מאליהן (לדוגמא, המטפל מראה לילד ספר ושואל אותו “מה זה?”).

* חשוב ביותר ללמוד את דרכי התקשורת של הילד עם משפחתו. כאשר הילד דובר שפה שונה מזו של התוכנית, יש להשתדל ככל האפשר לתמוך בהתפתחות שתי השפות אותן הוא דובר.

* בכי מהווה צורת תקשורת, ועל המטפלים לנסות להבין מדוע הילד בוכה במקום להפסיק את הבכי או להתעלם ממנו.

הכוונה חיובית

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים משמשים כמודל לחיקוי עבור הילדים. כדי לעזור לפעוטות ליישב חילוקי דעות, המטפלים מתארים את המתרחש ואת תחושות הילדים (“אתה רוצה לשחק עם האוטו? שנטל משחקת איתו עכשיו, בוא ננסה למצוא אוטו אחר על המדף”).

* המטפלים נוהגים עם הילדים בסבלנות ומלמדים אותם כיצד לשלוט בהתנהגות שלהם.

* המטפלים מכירים בכך שהפעוטות לומדים להתנגד ולבחון גבולות כחלק מההתפתחות הבריאה של תחושת אוטונומיות.

* המטפלים נמנעים מלסרב לילדים, ועושים זאת רק כדי לשמור על ביטחונם. במקום זאת, הם משתמשים בשפה חיובית כדי להנחות את הילדים.

הנגדה

* המטפלים אינם יודעים להתמודד עם לחץ, מגיבים בתוקפנות וצועקים.

* המטפלים מנסים לשלוט או להעניש פעוטות וכך מגבירים את העוינות. הם אינם מדגימים לילדים כיצד לנהוג.

* המטפלים אינן יודעים לצפות התנהגויות ולכן אינם מונעים מהפעוטות לפגוע בעצמם או באחרים.

* המטפלים מתעלמים מחילוקי דעות בין הילדים וגורמים לאווירה כאוטית.

* המטפלים מענישים את הפעוטות בחומרה, מפחידים אותם או משפילים אותם.

* המטפלים מענישים ילדים העומדים על שלהם או שאינם משתפים פעולה.

* המטפלים משתמשים במילה “לא” לעתים תכופות, מבלי לספק הסבר חלופי לפעוטות, או נכנסים למאבקי כוח עם הילדים על סוגיות זניחות.

הערות לגבי הכוונה חיובית:

* הבנת ההתפתחות של הילדים מסייעת למטפלים להגיב באופן חיובי להתנהגות שלילית של הילדים, מבלי לכעוס או להתרגז. חשוב ביותר להימנע ממאבקי כוח.

* על המטפלים להתבונן בקפידה בילדים על מנת ללמוד כיצד לצפות מראש תגובות שונות. באופן זה הילדים לומדים כי המבוגר מסוגל לשלוט במצב כאשר הם עצמם אינם יכולים.

* התגובות של המבוגרים לפעולות הילד תורמות לגיבוש תחושת העצמי שלו. מכיוון שהערך של תכונות כמו עצמאות או שיתוף פעולה משתנה בין תרבויות, עלולים להיגרם חילוקי דעות בין המשפחות למטפלים. הורים המעריכים צייתנות מצד הילד יתנגדו לבחינת גבולות וסרבנות מצד הילד בזמן שהוא נמצא בהשגחת המטפלים.

סביבה

סביבה חושית

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* השטיח משמש כרקע רך כך שהמבט של הילדים יימשך לחומרי המשחק והפעילויות.

* הציורים והיצירות של הילדים מונחים במקום גלוי לעיני הילדים אך מחוץ להישג ידם. המטפלים תולים תמונות של הילדים ובני משפחתם על הקירות או באלבומים הזמינים לילדים.

* ניתנת לילדים גישה לשלל חפצים חושיים. ניתן גם לשלב משחק חושי בזמן פעולות שגרתיות כמו שטיפת ידיים.

הנגדה

* הקירות עמוסים מדי, או לחלופין ריקים וסטריליים.

* השטיח צבעוני מדי ומסיח את הדעת.

* היצירות של הילדים אינן מוצגות, או תלויות גבוה מדי.

* אין תמונות של המשפחה או חפצים אישיים מהבית.

* הילדים אינם מקבלים גישה למשחק חושי וחקר הסביבה מכיוון שהדבר אינו נוח למטפלים או גורם ללכלוך ובלגן.

הערות לגבי הסביבה החושית:

* על המטפלים לערוך את ההתאמות הנדרשות עבור ילדים בעלי מוגבלויות. לדוגמא, שינויים תכופים בסביבה עלולים להקשות על פעוטות עם בעיות ראיה.

* תרבויות מסוימות אינן רואות בחיוב הצגה של תמונות משפחתיות, וייתכן ויעדיפו לתת לילד חפצים אישיים מהבית במקום.

* על המבוגרים לעודד את החקר של הילדים, ולהציע להם מגוון של חומרים חושיים בהתאם להתפתחותם.

אזורי המשחק והלמידה

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* כיסוי הרצפה מתאים לפעילות המתבצעת.

* החלל מאורגן לפי הפעילויות השונות, כמו משחק בקבוצות, משחק לבד והצגות.

* האזורים מופרדים על ידי מחיצות נמוכות או ספסלים ויוצרים דפוסי תנועה ברורים, וכך מונעים מהפעוטות להתנגש אחד בשני או להפריע.

* הסביבה כוללת חללים פרטיים, המאפשרים השגחה מצד המטפלים.

* החלל הפנימי הוא גדול ופתוח, ומזמין פעילות.

* אזור החיצוני מופרד מילדים אחרים. הציוד כולל חפצים שונים המאפשרים לילדים לטפס ולזחול בתוכם וצעצועים למשחק אישי. כל הציוד מותאם כך שהילדים יוכלו להשתמש בו לבד, ללא עזרה מהמבוגרים לטפס או לרדת.

למידה

* הרצפה מכוסה בשטיחים הדורשים ניקיון תמידי, או לחלופין הרצפה נשארת חשופה וקרה.

* החלל אינו מופרד בהתאם לפעילויות השונות, מה שמקשה על הילדים להתרכז בפעילות.

* החלל פתוח, ללא דפוסי תנועה ברורים, הפעוטות מפריעים זה לזה בפעילויות השונות.

* אין חללים פרטיים, או שהחלל הפרטי אינו גלוי למטפלים.

* החלל הפנימי עמוס וצפוף ואינו בטיחותי עבור פעוטות הלומדים ללכת.

* האזור החיצוני אינו מופרד מילדים גדולים יותר, הציוד אינו מותאם לפעוטות.

הערות לגבי אזורי המשחק והלמידה:

* מיקום האזורים השונים צריך להתאים למטרות התוכנית. לדוגמא, מיקום הכיור ליד אזור היצירה או האוכל מזמין את הפעוטות ללמוד כיצד להשתמש בכיור לפני ואחרי הפעילויות.

* יש לאפשר לפעוטות הזדמנות לבלות זמן לבדם, באופן פרטי. בתרבויות מסוימות הילדים תמיד שוהים סביבת מבוגרים, והורים השייכים לתרבויות כאלו עשויים שלא להבין מדוע יש לאפשר לילדים חללים פרטיים.

חקר ומשחק

משחק התפתחותי

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים תומכים במשחק ממושך של הפעוטות ואינם מפריעים להם.

* המטפלים מכבדים את המשחק הפרטי והקבוצתי של הפעוטות. כאשר יש צעצוע פופולארי, יש לדאוג לזמינות של מספר צעצועים כאלו.

* המטפלים משחקים יחד עם הפעוטות ומעודדים אותם להרחיב את יכולות המשחק שלהם (לדוגמא, השתתפות ב”מסיבת תה”).

* המטפלים מאפשרים לילדים לחקור את סביבתם ואת היכולות הגופניות שלהם.

* המטפלים מכירים בחשיבות של החקר ומאפשרים לילדים הזדמנויות לחקור את סביבתם, באופן המתאים לשלב ההתפתחותי שלהם.

הנגדה

* המטפלים אינם מבינים את חשיבות המשחק ומפריעים לפעוטות.

* המטפלים מאלצים את הפעוטות לשחק בקבוצה ואינם מכבדים משחק פרטי.

* אין זמינות של צעצועים פופולאריים, מה שמוביל לריבים בין הפעוטות.

* המטפלים נמנעים מהשתתפות במשחק עם הפעוטות.

* המטפלים מנסים לשלוט בתנועות של הילדים.

* המטפלים מנסים להגביל את החקר של הילדים ואינם מאפשרים לילדים גישה לחומרי משחק שונים ומגוונים הדורשים השגחה או ניקיון.

הערות לגבי משחק התפתחותי:

* תרבויות מסוימות אינן רואות במשחק ככלי התפתחותי. על המטפלים להסביר מדוע משחק הוא חשוב עבור התפתחות הפעוטות.

* יש לאפשר לילדים מרחב תנועה גדול ופתוח המעודד את הילדים ללמוד את יכולותיהם ולחקור את סביבתם.

אובייקטים לחקר ומניפולציה

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* הילדים מקבלים חומרי יצירה מגוונים. יש להקפיד על חומרים בלתי רעילים ולהימנע ממשחק עם אוכל.

* המטפלים מאפשרים לילדים חופש לשחק עם חומרי היצירה ואינם מצפים כי הם אכן יסיימו את היצירות שלהם.

* חומרי היצירה והמשחק הם קטנים מספיק בשביל הפעוטות והניקיון הוא פשוט וקל.

* הכיור ממוקם קרוב לפעילויות הכרוכות בלכלוך. הפעוטות לומדים כי לאחר פעילויות מלוכלכות יש לשטוף ידיים ולהקפיד על ניקיון.

* ספרי התמונות עשויים מחומרים עמידים, ומציגים מגוון של אנשים ותרבויות.

הנגדה

* המטפלים אינם משגיחים כי הילדים לא יבלעו את חומרי המשחק.

* המטפלים “עוזרים” לילדים לסיים יצירות או נותנים להם הוראות שהם אינם מבינים.

* זמן היצירה הוא אחיד כך שלמטפלים יהיה נוח לנקות את הילדים באופן קבוצתי.

* המטפלים מגבילים פעילויות מלוכלכות.

* המטפלים אינם מקפידים ללמד את הילדים להקפיד על ניקיון לאחר הפעילות.

* אין זמינות של ספרים מחשש כי הם יקרעו.

* הספרים אינם מעניינים את הילדים.

הערות לגבי אובייקטים לחקר ומניפולציה:

* אמנות ויצירה מאפשרות לילדים לחקור חומרים שונים. הדגש צריך להיות על חקר ולמידה של השפעות, לאו דווקא על “ליצור משהו”. חלק מהפעוטות אינם אוהבים פעילויות הכרוכות בלכלוך, ואין לאלץ אותם להשתתף.

* יש להקפיד על חומרים המתאימים לקבוצת הגיל הספציפית, ולהשגיח על הפעוטות.

* בתרבויות מסוימות המסורת הסיפורית היא מילולית, במקום כתובה. יש לנסות לשלב סיפורים כאלו בתוכנית.

ארגון וגישה לחומרים

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* חומרי המשחק מאורגנים ומסודרים, לפי הפעילויות השונות.

* החומרים מסודרים על מדפים פתוחים, וזמינים לילדים.

* המטפלים מקפידים לשמור על מרווח בין הצעצועים כך שהילדים יכולים לבחור באופן מכוון.

הנגדה

* המטפלים אינם מקפידים על סדר וארגון, מה שעלול לבלבל את הפעוטות.

* הצעצועים נשמרים בארגז אחד ללא סדר, כך שהילדים נאלצים לחפש אחר הצעצועים האהובים עליהם.

* החומרים אינם נגישים לילדים או לא מתאימים לגיל.

* המטפלים אינם מבינים כי לבחור מתוך מערום של פריטים אינו זהה לבחירה מתוך מבחר מסודר המאפשר בחירה מכוונת.

* הצעצועים אינם נגישים לילדים.

הערות לגבי ארגון וגישה לחומרים:

* תרבויות מסוימות מעדיפות אינטראקציה אנושית על פני משחק בחומרים. משפחות כאלו עשויות לבקש למנוע מהילד גישה לצעצוע מסוים אם הוא מסיח את דעתו מאנשים אחרים.

* משפחות המגיעות מתרבות המעודדת תלות הדדית במקום עצמאות עשויות להתנגד לאפשר לילד לבצע בחירות או לתת לו נגישות לחומרים לבדו.

לוח זמנים

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מתאימים את לוח הזמנים והפעילויות לצרכי הילדים. לוח הזמנים הוא גמיש, אך יש לשמור על עקביות צפויה.

* המטפלים מכירים בצורך של הפעוטות לחזור על פעולות שונות בכדי ללמוד כישורים, ומאפשרים לכל ילד להתקדם בקצב שלו. המטפלים מקפידים להשקיע זמן מתאים בילדים עם מוגבלויות.

* הפעילויות כוללות טיולים בשכונה או בפארק כך שהילדים ייחוו סביבות טבעיות.

הנגדה

* לוח הזמנים הוא נוקשה.

* אין מספיק עקביות בלוח הזמנים, מה שגורם לבלבול אצל הפעוטות.

* למטפלים אין סבלנות לחזור על פעולות שונות.

* הילדים נאלצים לעשות דברים באופן קבוצתי או לפי לוח זמנים המותאם לנוחות המטפלים.

* המטפלים אינם משקיעים את הזמן ההולם בילדים עם צרכים מיוחדים.

* הילדים אינם יוצאים החוצה מכיוון שהדבר אינו נוח למטפלים, או שהמטפלים חושבים שהפעוטות צעירים מדי.

הערות לגבי לוח הזמנים:

* בשלב זה הפעוטות מסוגלים להבין רצף של אירועים והם חשים ביטחון כאשר הם יודעים מה הן הפעילויות המתוכננות במשך היום.

* יש להימנע מלהלחיץ את הילדים ולזרז אותם כאשר הם עסוקים בפעילות ולאפשר להם ללמוד ולתרגל כישורים שונים בקצב שלהם.

* פעילות בחוץ היא חשובה להתפתחות הפיזית והמנטאלית של הפעוטות.

רוטינות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* אזורי השינה, החתלה והאכילה נפרדים זה מזה, גם לצורכי היגיינה וגם בשביל לאפשר אזורי מנוחה שקטים ושלווים.

* המטפלים מנצלים את הרוטינות השונות כדי ללמד את הילדים כישורים שונים וכיצד לווסת התנהגות.

הנגדה

* אין הפרדה בין אזורי הפעילות, מה שמוביל לרעש, אי סדר ולכלוך.

* המטפלים מבצעים רוטינות שונות במקום הילדים, גם כאשר הם מסוגלים לבצע אותן בעצמם.

הערות לגבי רוטינות:

* כאשר המטפלים מספקים לילדים הזדמנויות ללמוד ולתרגל, הם יכולים ללמוד כיצד להשתמש בסכו”ם, ללכת לשירותים לבד, ולהתלבש בעצמם. תרבויות מסוימות אינן מעודדות עצמאות, כך שהורים מתרבויות כאלו עשויים לחשוב שהמטפלים מזניחים את הילדים בסיטואציות אלו.

* יש להקפיד על תקשורת קבועה עם ההורים לגבי הרוטינות השונות.

* יש להקפיד על פרקטיקות מתאימות בכל הנוגע להיגיינה ובטיחות.

אכילה

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* יש להקפיד לספק ילדים חטיפים בהתאם לצורך ולהקפיד על שתייה מרובה. יש לכבד את ההעדפות של הילדים והמשפחה בכל הנוגע למזון.

* הילדים אוכלים בקבוצות קטנות, בשולחנות נמוכים. המטפלים עוזרים להם לפי הצורך.

הנגדה

* הילדים רעבים ומרוגזים, והאוכל מוגש לפי לוח זמנים נוקשה לפי ההעדפות של המטפלים.

* המטפלים משתמשים במזון כפרס או מונעים אותו כעונש.

* הילדים אוכלים בקבוצות גדולות, ללא השגחה.

תנומות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* החלל מותאם בכדי לאפשר לילדים לנמנם, בהתאם לצרכים של כל פעוט.

* לכל ילד יש מיטה משלו ומצעים אישיים. הילדים מביאים בעצמם את השמיכות או החפצים האישיים, כחלק מרוטינת השינה.

* המטפלים מקפידים על רצף אירועים צפוי המוביל לתנומה. הרצף מתחיל בפעילות שקטה, כמו קריאה. הילדים מביאים בעצמם את השמיכות והחפצים האישיים ולאחר מכן הולכים למיטות. ניתן להשמיע מוזיקה שקטה.

הנגדה

* החלל אינו מאורגן בהתאם לצרכים של כל ילד (מיטות קרובות מדי זו לזו, לדוגמא).

* המיטות משמשות את כל הילדים.

* המטפלים אינם מרשים להביא חפצים אישיים ושמיכות מחשש שהילדים יאבדו אותם או יריבו עליהם.

* אין רצף אירועים המוביל לתנומה. המטפלים שמים את הילדים במיטות ומכבים את האור, ומצפים כי הילדים יירדמו מיד.

* זמן השינה אינו מסודר, חלק מהילדים ישנים וחלק מהילדים נשארים ערים ומפריעים לתנומה.

הערות לגבי תנומה:

* זמן התנומה עשוי להיות בעייתי, ללא קשר למידת ההכנה של המטפלים. חלק מהילדים עשויים להיות ערניים מדי, וחלקם עשויים שלא להירגע או להירדם בקלות.

* יש להתחשב בצרכים האינדיבידואליים של כל ילד בכל הנוגע לשינה (פרטיות, שקט).

* בחלק מהמשפחות פעוטות לעולם אינם ישנים לבד, ולכן עלולים להתעורר קשיים בזמן התנומה. חלק מהפעוטות רגילים לישון בעריסה, ולכן מיטה גדולה מדי עשויה להקשות עליהם להירדם.

החתלה ושירותים

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים משתפים פעולה עם המשפחות כדי לעודד את הילדים להשתמש בשירותים.

* פעוטות שטרם למדו להשתמש בשירותים עוברים החתלה על ידי המטפל העיקרי או מבוגר מוכר אחר. ההחתלה מחזקת את הקשר בין הפעוט למבוגר, ויש להתייחס לחוויה כאישית וכחלק מאינטראקציה של אחד-על-אחד.

הנגדה

* המטפלים אינם דנים בנושא עם המשפחה, ואינם מתחשבים בהתפתחות של כל ילד.

* המטפלים מכריחים את הילדים לשבת על האסלה במשך זמן רב.

* הילדים נענשים או מושפלים בגלל “תאונות”.

* ההחתלה נעשית על ידי אותו אדם עבור כל הפעוטות, לאו דווקא המטפל העיקרי או מבוגר מוכר.

* ההחתלה נעשית במהירות ובחופזה.

הערות לגבי החתלה ושירותים:

* יש להקפיד על גישה חיובית ועל מוכנות אישית. השימוש בשירותים מתפתח באופן טבעי, תוך הכוונה מצד המטפלים והמשפחה בזמן שלב ההחתלה. יש לעודד שיתוף פעולה מצד הילד.

* יש להתאים את גודל האסלה וחדר השירותים לגיל הפעוטות. חדר השירותים צריך להיות מואר וידידותי. בתרבויות מסוימות השימוש בשירותים מתחיל בגיל צעיר יותר, ומשפחות מתרבויות כאלו עשויות להיות מופתעות מהגישה ההדרגתית כלפי נושא זה.

לבוש

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים תומכים בניסיונות של הפעוטות להתלבש לבד.

הנגדה

* המטפלים אינם מאפשרים לילדים להתלבש לבד כי זה “לוקח יותר מדי זמן”.

* הבגדים מסובכים מדי לפעוטות ומקשים עליהם ללמוד כיצד להתלבש לבד.

הערות לגבי לבוש:

* הפעוטות לומדים להתלבש לבד מהר יותר כאשר הבגדים אינם מסובכים מדי ללבישה.

יחסים הדדיים עם המשפחות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מקפידים על שיתוף פעולה עם ההורים, ומקיימים תקשורת יום-יומית בכדי להבטיח את ההתפתחות האופטימאלית של הפעוט.

* המטפלים מכירים בכך שההורים מהווים את מערכת היחסים החשובה ביותר עבור הילד. המטפלים מתמקדים במומחיות של ההורים ובקשר שלהם עם הפעוט.

* המטפלים קשובים להורים ומנסים להבין את השאיפות שלהם, מכבדים הבדלים תרבותיים והעדפות שונות. המטפלים משתפים פעולה עם ההורים במקרים של חילוקי דעות.

* המטפלים עוזרים להורים להרגיש טוב לגבי ילדם ולגבי ההורות שלהם.

* המטפלים מקפידים לתת להורים תחושה כי הם רצויים בתוכנית.

הנגדה

* היעדר תקשורת בין המטפלים להורים.

* המטפלים רואים עצמם כמומחים וגורמים להורים לחוש כי הם אינם טובים מספיק ושוליים עבור הילד.

* המטפלים מתעלמים מההורים, או לחלופין נכנעים לדרישות של ההורים גם כאשר הדבר אינו תואם את הפרקטיקה ההולמת.

* המטפלים מאשימים את ההורים בבעיות עם הילדים, או דורשים מההורים להעניש את הפעוט על דברים שקרו בזמן התוכנית.

* המטפלים מציינים רק בעיות בפני ההורים.

* המטפלים מתנשאים על ההורים או מתחרים איתם.

* המטפלים גורמים להורים להרגיש שהם מפריעים.

הערות לגבי יחסים הדדיים עם המשפחות:

* שיתוף פעולה בין המטפלים למשפחה מוביל לפתרון מוצלח של סוגיות שונות. על המטפלים להשתדל להבין את נקודת המבט של ההורים, מתוך יחסים של שיתוף פעולה.

* תרבויות מסוימות מעדיפות שלא לעודד גאווה אצל הילדים, ובמקום זאת לטפח צניעות וענווה.

מדיניות

בריאות ובטיחות

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* המטפלים מצייתים לתקנות בריאות ובטיחות, כולל שמירה על היגיינה. ההליכים מוצגים באופן ברור כדי לעזור למטפלים לזכור כיצד לנהוג.

* החלל נבנה ומאורגן תוך הקפדה על בטיחות ובריאות.

הנגדה

* הליכי הבטיחות והבריאות אינם מנוסחים באופן ברור ואינם מוצגים בכתב. המטפלים אינם מקפידים לציית לפרוטוקול הראוי באופן עקבי.

* החלל נבנה בצורה שאינה מתחשבת בבריאות והבטיחות של הילדים.

* החלל נקי ובטוח, אך סטרילי וקר.

הערות לגבי בריאות ובטיחות:

* יש לספק למטפלים הכשרה, תמיכה ותזכורות בכדי להקפיד על נהלי הבריאות והבטיחות הנכונים.

סגל

פרקטיקה הולמת התפתחותית

* יש להקפיד על העסקה של סגל בעל הכשרה לטיפול בקבוצת הגיל הספציפית. ההכשרה היא מתמשכת, על מנת להעניק לסגל כישורים נוספים וידע. הסגל מיומן בעזרה ראשונה.

* התוכניות מעסיקות מטפלים הנהנים לעבוד עם פעוטות ותומכים בהתפתחותם.

* התוכניות מגבילות את גודל הקבוצה ואת יחס מבוגר:ילד כדי לצמצם את מספר המבוגרים איתם הילד מתמודד בכל יום.

* התוכנית מחויבת להמשכיות הטיפול. המטפלים שומרים על יחסים ממושכים עם התינוקות והילדים שומרים על יחסים ממושכים זה עם זה.

הנגדה

* לסגל אין הכשרה עבור קבוצת גיל זו, או שהם רגילים לעבוד עם ילדים מבוגרים יותר.

* המטפלים אינם מעריכים כיאות את שלב התפתחותי ייחודי זה.

* המטפלים אינם מודעים לאותות שונים המסמנים עיכוב בהתפתחות או צורך בהערכה.

* המטפלים רואים בעבודה עם פעוטות כמטלה מעיקה.

* למטפלים אין ציפיות מהפעוטות, או לחלופין מצפים מהם יותר מדי ומאיצים בהם.

* המטפלים אינן מגלים הבנה לסרבנות מצד הפעוטות ונקלעים למאבקי כוח.

* גדול הקבוצה אינו מאפשר יחס אינדיבידואלי והשגחה. דפוסי ההעסקה דורשים כי הילדים יתמודדו עם מבוגרים שונים במהלך היום.

* תחלופה גבוהה של הסגל.

* הקבוצות של הפעוטות משתנות לעתים תכופות.

* המטפלים עסוקים בילדים רבים מדי או אחראים למספר קטן של תחומים (לדוגמא לבוש) כך שהם לא מבלים מספיק זמן עם כל ילד.

הערות לגבי הסגל:

* המטפלים עוברים הכשרה בהתאם לשלב התפתחותי ייחודי זה.

* גודל הקבוצה ויחס מבוגר:ילד צריכים לאפשר יחסים אישיים והשגחה, התורמים לתחושת הביטחון של הפעוטות ולהתפתחות בריאה.

פרקטיקה הולמת התפתחותית אצל תינוקות ופעוטות – גילאי 0-3

דוגמאות המסגרת של פרקטיקה הולמת מבחינה התפתחותית מבוססת על הידע הגיים לגבי ההתפתחות והלמידה של ילדים. הדוגמאות להלן מציגות שיקולים פרקטיים שונים הנוגעים להתפתחות של ילדים. הטבלה מציגה פרקטיקות הולמות התפתחותית ב- 6 תחומי מפתח הנוגעים לטיפול בתינוקות ופעוטות: יחסים בין מטפל לילד, סביבה, חקר ומשחק, רוטינות, יחסים הדדיים עם המשפחה, ומדיניות. היבטים אלו נוכחים בתוכניות מצוינות של הילדות המוקדמת, ובהנגדה, בתוכניות המציגות איכות נמוכה יותר. דוגמאות אלו נועדו לעודד את הקוראים לבחון את הפרקטיקות אותן הם מיישמים. בטור הימני של הטבלה, "פרקטיקה הולמת התפתחותית", מוצגות דוגמאות לפרקטיקות התואמות את הידע הקיים לגבי קידום למידה והתפתחות אופטימאלית אצל ילדים. הטור "הנגדה" מציג דוגמאות לפרקטיקות שאינן משרתות את התפתחות הילד באופן מוצלח. חלק מפרקטיקות אלו עשויות להיות מסוכנות או עלולות לגרום לילד נזק ארוך טווח. חלקן עשויות שלא לגרום נזק ממשי, אך אינן מעודדות התפתחות אופטימאלית. הממד התרבותי הינו חשוב במיוחד עבור תינוקות ופעוטות. בשלושת השנים הראשונות, ילדים לומדים מי הם ולהיכן הם שייכים. הטיפול בילדים צריך להתאים למה שמשפחתם רוצה שהם ילמדו. ההרמוניה בין התוכנית לבית נובעת מטיפול מכבד ותגובתי להעדפות התרבותיות של כל משפחה, בתוך מסגרת הפרקטיקה המיטבית. חשוב לזכור כי מרבית המטפלים משקיעים בעבודתם מאמץ רב ומשתדלים להעניק את הטיפול הטוב ביותר שאפשר, אך לעתים קרובות הם מתמודדים עם נסיבות ואילוצים מורכבים, כולל הכשרה מועטה, יחס סגל:ילד בלתי מספק, תשלום נמוך, תחלופת סגל גבוהה ומשאבים דלים. מאמר זה שואף לסייע להם במאמציהם. תינוקות יחסי מטפל-ילד טיפול עיקרי, המשכיות הטיפול
פרקטיקה הולמת התפתחותית * קיימת המשכיות מספקת של הטיפול, כך שכל הורה וילד יכולים ליצור יחסים חיוביים עם מטפל עיקרי אחד או שניים.

* המטפל העיקרי של התינוק מכיר את הילד ואת משפחתו היטב, ומסוגל להגיב למזג, הצרכים והאותות של אותו ילד ולבסס דפוס תקשורת הדדי מספק עם הילד ועם המשפחה.

* התינוקות וההורים זוכים לקבלת פנים חמה מצד המטפל העיקרי של הילד, הפוגש כל תינוק בעת הגעתו ומסייע לילד להפוך לחלק מהקבוצה הקטנה הנמצאת בהשגחת אותו מטפל. השגרה היומית כוללת זמן מעבר שליו עבור ההורים והילד.
הנגדה * התינוקות עוברים מקבוצה לקבוצה...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.