(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

פרק 1 – הקמת המדינה וכינון מוסדות השלטון

ד”ר בנימין נויברג

על רקע החלל המדיני והפוליטי שעתיד היה להיווצר בארץ ישראל לנוכח סיום כוח שיפוטו של הכתר הבריטי, וזאת לאחר החלטה 181 של עצרת האו”ם שהתקבלה ב29 בנובמבר 1947, החל הישוב היהודי בארץ להקים את גופי השלטון הראשונים של המדינה היהודית העתידה לקום. במרס 1948 הוועד הלאומי והסוכנות היהודית לארץ ישראל החליטו להקים “מועצת ממשלה זמנית,” שלאחר מכן תהפוך ל”מועצת העם” שתייצג את הגוונים השונים של היישוב היהודי. המתווה להקמת מוסדות השלטון העיקריים היה מבוסס על “תכנית החלוקה” של האו”ם, לפיה שלושה שלבים: כהונת “מועצת המדינה הזמנית” כרשות מחוקקת; בחירת “אסיפה מכוננת” בבחירות חופשיות, שתקבע את החוקה; וקביעת הרשות המחוקקת הקבועה בהתאם לחוקה. בפועל חלו סטיות ניכרות מהתכנית. מועצת המדינה הזמנית חוקקה את פקודת הבחירות לאספה המכוננת, שלאחר מכן תיקרא בחקיקה נוספת “הכנסת הראשונה”. מהלך זה בפועל הוביל לריקונה מתוכן של האסיפה המכוננת שמטרתה הייתה לקבוע את החוקה. הכנסת הראשונה קיימה דיונים בנוגע לחוקה אך נמנעה מלכונן אותה. ההחלטה שהתקבלה היא שמלאכת כינון החוקה תיעשה בשלבים. כך בין כנסת לכנסת חוקקו חוקי יסוד כפרקים במלאכת כינון החוקה. חוקי היסוד מסדירים את סמכויות רשויות השלטון וקובעים את ההגנה על זכויות היסוד של האדם. להכרזה על הקמת מדינת ישראל יש חשיבות משפטית: ביטוי הנורמה הבסיסית של המפשט בישראל, וביטוי ה”אני מאמין” של העם. הנורמה הבסיסית בעצמה אינה חלק מהמשפט הפוזיטיבי, אולם היא המעניקה ביסוס משפטי לכל שאר הנורמות המשפטיות במדינה. הוראותיה של הכרזת העצמאות מתוות את אופייה של המדינה. תכליתה של כל חקיקה היא לעמוד בהתאמה עם עקרונותיה המנחים של ההכרזה. אופייה של המדינה אינו נוצר על ידי ההכרזה, אלא הוא זה המתגבש בתודעה הלאומית של אזרחיה. הוראות ההכרזה הן רק ביטוי מפורש לתודעה זו. הוראות אלו מבטאות, ברובד אחד, את אופייה היהודי-ציוני של המדינה. רובד זה כולל גם את החלת חוק השבות כזכותו של כל יהודי. המונח “יהודי” עומד בקנה אחד עם הציונות, ולאו דווקא עם תפיסות דתיות. לצד אופייה היהודי, ההצהרה מבססת גם את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. אופי זה מוביל להנחיית בית המשפט בחובתן של רשויות השלטון להימנע מאפליה מטעמי לאום או מטעמי מין, ולכבד את חופש הדת. העקרונות הגלומים בהכרזה אינם בעלי מעמד חוקתי, לכן המחוקק כבול על ידי העקרונות הגלומים בה. העקרונות מבטאים את האופי הרצוי במשטר במדינת ישראל.     

ד"ר בנימין נויברג

על רקע החלל המדיני והפוליטי שעתיד היה להיווצר בארץ ישראל לנוכח סיום כוח שיפוטו של הכתר הבריטי, וזאת לאחר החלטה 181 של עצרת האו"ם שהתקבלה ב29 בנובמבר 1947, החל הישוב היהודי בארץ להקים את גופי השלטון הראשונים של המדינה היהודית העתידה לקום. במרס 1948 הוועד הלאומי והסוכנות היהודית לארץ ישראל החליטו להקים "מועצת ממשלה זמנית," שלאחר מכן תהפוך ל"מועצת העם" שתייצג את הגוונים השונים של היישוב היהודי. המתווה להקמת מוסדות השלטון העיקריים היה מבוסס על "תכנית החלוקה" של האו"ם, לפיה שלושה שלבים: כהונת "מועצת המדינה הזמנית" כרשות מחוקקת; בחירת "אסיפה מכוננת" בבחירות חופשיות, שתקבע את החוקה; וקביעת הרשות המחוקקת הקבועה בהתאם לחוקה. בפועל חלו סטיות ניכרות מהתכנית. מועצת המדינה הזמנית חוקקה את פקודת הבחירות לאספה המכוננת, שלאחר מכן תיקרא בחקיקה נוספת "הכנסת הראשונה". מהלך זה בפועל הוביל לריקונה מתוכן של האסיפה המכוננת שמטרתה הייתה לקבוע את החוקה. הכנסת הראשונה קיימה דיונים בנוגע לחוקה אך נמנעה מלכונן אותה. ההחלטה שהתקבלה היא שמלאכת כינון החוקה תיעשה בשלבים. כך בין כנסת לכנסת חוקקו חוקי יסוד כפרקים במלאכת כינון החוקה. חוקי היסוד מסדירים את סמכויות רשויות השלטון וקובעים את ההגנה על זכויות היסוד של האדם. להכרזה על הקמת מדינת ישראל יש חשיבות משפטית: ביטוי הנורמה הבסיסית של המפשט בישראל, וביטוי ה"אני מאמין" של העם. הנורמה הבסיסית בעצמה אינה חלק מהמשפט הפוזיטיבי, אולם היא המעניקה ביסוס משפטי לכל שאר הנורמות המשפטיות במדינה. הוראותיה של הכרזת העצמאות מתוות את אופייה של המדינה. תכליתה של כל חקיקה היא לעמוד בהתאמה עם עקרונותיה המנחים של ההכרזה. אופייה של המדינה אינו נוצר על ידי ההכרזה, אלא הוא זה המתגבש בתודעה הלאומית של אזרחיה. הוראות ההכרזה הן רק ביטוי מפורש לתודעה זו. הוראות אלו מבטאות, ברובד אחד, את אופייה היהודי-ציוני של המדינה. רובד זה כולל גם את החלת חוק השבות כזכותו של כל יהודי. המונח "יהודי" עומד בקנה אחד עם הציונות, ולאו דווקא עם תפיסות דתיות. לצד אופייה היהודי, ההצהרה מבססת גם את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. אופי זה מוביל להנחיית בית המשפט בחובתן של רשויות השלטון להימנע מאפליה מטעמי לאום או מטעמי מין, ולכבד את חופש הדת. העקרונות הגלומים בהכרזה אינם בעלי מעמד חוקתי,...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.