(23/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Humans’ attachment to their mobile phones and its relationship with interpersonal attachment style

התקשרות בני אדם לטלפונים ניידים והקשר שלה לסגנון ההתקשרות הבין-אישי

תקציר

לבני אדם יש נטייה ביולוגית ליצור התקשרות עם שותפים חברתיים, ונראה כי הם יוצרים התקשרות גם עם מטרות לא-אנושיות ועצמים דוממים. סגנונות התקשרות שונים משפיעים לא רק על יחסים בין-אישיים, על גם על התקשרות בין מינים ועם אובייקטים.

השערתנו היא כי אנשים צעירים יוצרים התקשרות עם הטלפונים הניידים שלהם, וכי אנשים המאופיינים בהתקשרות חרדה (attachment anxiety) גבוהה יותר נוטים להשתמש בטלפון הנייד כמטרת התקשרות מפצה. יצרנו סולם הבוחן את התקשרותם של אנשים למכשיר הנייד שלהם ואמדנו את סגנון ההתקשרות הבין-אישי שלהם.

במחקר גישוש זה, מצאנו כי אנשים צעירים מפתחים התקשרות כלפי המכשיר הנייד שלהם: הם מבקשים קרבה אליו וחווים מצוקה כאשר הם מופרדים ממנו. התקשרות חרדה גבוהה יותר צפתה נטייה גבוהה יותר להפגין תכונות דמויות-התקשרות כלפי הטלפון הנייד. באופן ספציפי יותר, בעוד שהקרבה למכשיר הייתה חשובה במידה זהה עבור אנשים בעלי סגנונות התקשרות שונים, הקשר התמידי עם אחרים באמצעות הטלפון הנייד היה חשוב יותר עבור אנשים בעלי התקשרות חרדה.

מסקנתנו היא כי התקשרות עם חפצים דוממים חדשניים, כמו הטלפון הנייד, ייתכן ונובעת מקואופטציה תרבותית של מערכת ההתקשרות. אנשים המאופיינים בסגנון התקשרות חרד עשויים להיתקל באתגרים שונים, בשל העובדה כי הקשר התמידי והצורך בתיקוף הנובעים מתקשורת ממוחשבת עשויים להעמיק את התלות שלהם באחרים.

מבוא

באולבי (Bowlby) טען כי בני אדם, ומינים שונים של בעלי חיים, נולדים עם מערכת התקשרות מוטבעת המניעה אותם לבקש ולתחזק קרבה עם שותפים משמעותיים. במיני בעלי חיים רבים, התפקיד של מערכת זו ניתן לבחינה רק בהקשר של התקשרות הורה-צאצא, שתפקידה העיקרי הוא הגנה מפני טורפים ותחזוק אספקה של משאבים עבור הצאצא, כל עוד הוא נשאר בקרבת ההורים. אצל בני האדם, לעומת זאת, מערכת ההתקשרות ממלאת תפקיד חשוב גם בתקופת הבגרות ובמהלך מערכות יחסים שונות, כמו לדוגמא בקשרים רומנטיים או בקשרי חברות. ההנחה היא כי במקרים אלו, מערכת ההתקשרות (שתפקידה במקור הוא ארגון התקשרות אם-ילד) עברה קואופטציה על ידי ברירה טבעית על מנת לשרת פונקציות הישרדות/רבייה נוספות. באופן חלופי, הנטייה המוגברת של בני אדם לפתח יחסי התקשרות בבגרות וכלפי מטרות שונות עשויה להיות תוצר לוואי של המצב הניאוטני הממושך שלהם. לפי תיאוריה זו, מערכת ההתקשרות ממשיכה להגיב לאותות מסוימים ולפעול בהקשרים שונים המזכירים את יחסי ההורה-ילד, או כאלו הגורמים להתנהגויות או רגשות דומים. תיאוריה זו יכולה להסביר מדוע אנשים מפתחים בקלות התקשרות אפילו כלפי מטרות לא-אנושיות, כמו לדוגמא כלפי בעלי חיים, מקומות, חפצים דוממים או כלפי אלוהים. בכל צורות ההתקשרות השונות, קרבתה של דמות ההתקשרות מספקת תחושת בטחון עבור האדם, והפרידה מדמות ההתקשרות מובילה לדחק נפשי (stress).

לפי באולבי, אינטראקציות עם דמויות התקשרות זמינות ומגיבות מאפשרות את התפקוד האופטימאלי של מערכת ההתקשרות ומקדמות תחושה של בטחון התקשרותי אצל הילד. עם זאת, כאשר דמויות ההתקשרות אינן זמינות ותומכות, הילד מפתח אסטרטגיות התקשרות מתגוננות ומשניות על ידי תת-הפעלה (דה-אקטיבציה) או הפעלת-יתר (היפר-אקטיבציה) של מערכת ההתקשרות. אסטרטגיות אלו נקראות התקשרות נמנעת (attachment avoidance, שמירה על אוטונומיה מקסימאלית וריחוק מאחרים, הימנעות מאינטימיות) והתקשרות חרדה (attachment anxiety, חיפוש קומפולסיבי אחר קרבה והגנה, רגישות-יתר לסימנים של דחייה אפשרית או נטישה). אסטרטגיות ההתקשרות האופייניות המתפתחות בילדות אמורות להמשיך בשלב הבגרות, ולגבש את סגנון ההתקשרות של אותו אדם בוגר (בטוח, חרד או נמנע) המאפיין את גישותיו ורגשותיו כלפי אלו הקרובים אליו.

כאשר מטרת התקשרות ראשית אינה בנמצא, פתרון אחר להשגת בטחון הוא לחפש אחר מטרות התקשרות חלופיות. ההשערה היא כי אנשים משתמשים במטרות התקשרות מפצות המדורגות בהיררכיה יורדת, כאשר דמות ההתקשרות הראשית ממוקמת למעלה. מבנה ההיררכיה יכול לכלול בנוסף מטרות לא-אנושיות, כמו לדוגמא חפצים דוממים.

רבים מניחים כי אחד מסימני ההיכר של המין האנושי הוא תרבות חומרית. מפטישיזם דתי ועד החומרניות של החברה הצרכנית המודרנית, לבני האדם יש עניין מיוחד בחפצים. עם זאת, התקשרות לאובייקטים נחקרה באופן מועט בלבד, וקיומה אצל מבוגרים נחשב במשך זמן רב כסימן לפתולוגיה. עם זאת, קיימות ראיות המלמדות כי אנשים בריאים ומתפקדים מדווחים בנוסף על התקשרות רגשית משמעותית לחפצים מיוחדים. ההחזקה בחפצים אלה היא בעלת השפעה מרגיעה או מסייעת פסיכולוגית בתקופות של דחק, תורמת למצב רוח משופר, שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, בריאות פסיכולוגית משופרת, ומאפשרת התקשרות לסביבה החיה.

אחד החפצים החומריים הנפוצים ביותר בחברה המודרנית הוא הטלפון הנייד. מספר המנויים הפעילים של מכשירים ניידים כיום עולה על כלל האוכלוסייה העולמית. כמות זמן השימוש במכשירים הניידים נמצאת גם היא בעלייה, במיוחד עם התגברות השימוש בסמארטפונים וכמות היישומים ההולכת וגדלה שלהם. בארצות הברית, אנשים משתמשים בסמארטפון כ-3.3 שעות ביום בממוצע, ואצל בוגרים צעירים בגילאי 18-24 המספר עולה ל-5.2 שעות ביום. חוקרים רבים מעריכים כי השימוש בטלפון נייד או בסמארטפון יכול להפוך לממכר, מכיוון שהוא מלווה במאפייני התמכרות כמו נסיגה (withdrawal), סבילות (tolerance) וכדומה. עם זאת, התמכרות לטלפון הנייד אינה מהווה קטגוריה דיאגנוסטית מקובלת (היא אינה נכללת ב-DSM-5). בנוסף, אין בנמצא צורת מדידה סטנדרטית לצורת התמכרות זו ואין קונצנזוס לגבי הטרמינולוגיה: קיימים מונחים רבים המתארים תופעה זו, כמו התמכרות לטלפון הנייד, תלות בטלפון הנייד, שימוש מוגזם במכשיר הנייד או שימוש בעייתי בטלפון הנייד.

מלבד טענות אלו, נראה כי מידה מסוימת של תלות במכשיר הנייד הינה תופעה ההולכת והופכת נפוצה יותר. לדוגמא, לפי סקר שנערך ב-2013, 79% מבעלי הסמארטפונים מחזיקים את המכשיר לידם בכל שעות היום, להוציא שעתיים, ורבע מהמשתמשים בסמארטפונים אינם מסוגלים אפילו לזכור את הפעם האחרונה שבה המכשיר לא נמצא בטווח המיידי שלהם. כשני שליש מהמשתמשים דיווחו על תחושת מצוקה כאשר הם הופרדו מהמכשיר (הטלפון נשאר בבית, הסוללה אזלה וכדומה), תופעה הנקראת נומופוביה (nomophobia), כשהיחס הוא אפילו גבוה יותר אצל בוגרים צעירים. מספרים אלו מראים כי התלות בטלפונים ניידים אינה מצב קיצוני או הפרעה כלשהי אלא תופעה נורמטיבית, שייתכן והיא בעלת תפקיד ובסיס ביולוגי.

וינסנט (2006) טענה כי ההשקעה בטלפון (לדוגמא התאמות אישיות כמו תמונת רקע, רינגטון וכדומה) מובילה להתקשרות עם המכשיר (אם כי, השימוש שלה במונח “התקשרות” אינו במובן של באלובי, אלא נרחב יותר). המכשיר יכול להיחשב כמעין מחסן של זיכרונות וקשרים חברתיים (מספרי טלפון, תמונות, הודעות וכדומה). כך, הטלפון אינו רק מגביר את החיים החברתיים שלנו, אלא גם מגלם אותם. באופן דומה סריבאסטאבה (2005) התייחס לטלפון הנייד כאובייקט חברתי המעניק למשתמש את התחושה כי הוא נמצא בקשר תמידי עם העולם, ולפיכך גורם לו לחוש פחות בודד. ריבק (2009) התייחס למכשיר הנייד כאובייקט מעבר (transition) הממלא תפקיד חשוב בעיקר ביחסי מתבגרים-הורים, בכך שהוא מספק דרך לאיזון בין תלות לעצמאות. צ’יבר, רוזן, קארייר וצ’אבז (2014), וקלייטון, לשנר ואלמונד (2015) הראו כי פרידה מהטלפון הובילה לחרדה מוגברת; עם זאת, הם לא פירשו תוצאה זו על בסיס מסגרת תיאוריית ההתקשרות.

כפי שציינו מעלה, התקשרות לחפצים יכולה להתפרש כאסטרטגיית התקשרות מפצה כאשר מטרת ההתקשרות הראשית אינה זמינה. בהתבסס על הנחה זו, התקשרות לחפצים דווחה בעיקר במקרים שבהם יחסים חברתיים חשובים (מטרות התקשרות ראשיות) הם מצומצמים (לדוגמא בבתי אבות), אינם זמינים באופן זמני (לדוגמא בזמן מלחמה), או הסתיימו (תמונות ומזכרות מקרובים שנפטרו). תחושת חוסר המהימנות לגבי דמויות ההתקשרות הראשיות מובילה בנוסף להתקשרות מפצה כלפי חפצים באופן כללי, ביניהם גם לטלפון הנייד: משתתפי מחקר שהיו מלאי תחושת אי וודאות לגבי מערכות היחסים שלהם דיווחו על התקשרות גבוהה יותר לחפצים השייכים להם, דחק גבוה יותר במצב של פרידה מהטלפון שלהם, ומוטיבציה גבוהה יותר להחזיר אותו אליהם. באופן זה, הטלפון הנייד יכול לשמש בנוסף כמטרת התקשרות מפצה המספקת תחושת בטחון ותחליף לקשרים החברתיים של אותו אדם. בו זמנית, הטלפון ממלא תפקיד המאפשר מערכות יחסים ושבאמצעותו ניתן לשמר ולטפח יחסי התקשרות ראשיים. ניתן לומר שתפקיד זה מאפשר את התפקיד הראשון: מכיוון שהטלפון הנייד מייצג מכשיר לשימור מערכות יחסים ומחסן של קשרים חברתיים וזיכרונות, הוא יכול להפוך למטרה של התקשרות מפצה בקלות רבה יותר מאשר חפצים חומריים אחרים.

מכיוון שנראה שהזמינות של דמות ההתקשרות הראשית תורמת לשימוש באסטרטגיות התקשרות מפצות (לדוגמא התקשרות לחפצים), אנו צופים כי אנשים המאופיינים באי-ודאות תמידית לגבי ההיענות של אלו הקרובים אליהם יטו במיוחד ליצור התקשרות לחפצים. אנשים המאופיינים בסגנון התקשרות חרד הם בעלי רגישות-יתר לסימנים של דחייה אפשרית או נטישה, והם תופסים באופן עקבי אחרים כבלתי זמינים ובלתי נענים. בהתאם לציפיות שלנו, נמצא כי אנשים בעלי רמות גבוהות של התקשרות חרדה הראו התקשרות מוגברת לחפצים ומותגים, וכי אגרנים (hoarders, המפגינים רמות גבוהות של מעורבות-יתר רגשית כלפי חפצים דוממים) הם בעלי התקשרות חרדה ונמנעת גבוהות יותר מאנשים שאינם אגרנים. בהתייחס לטלפון הנייד, אין כיום נתונים לגבי השאלה האם אנשים בעלי סגנון התקשרות חסר ביטחון משתמשים יותר בטלפון כמטרת התקשרות מפצה. עם זאת, ביליו (2012) הניח כי התקשרות חרדה יכולה לתרום לשימוש מופרז בטלפון הנייד. בתחום האמפירי, גה (2014) מצא כי התמכרות למכשיר הנייד הייתה בעלת קורלציה חיובית עם התקשרות חרדה, ושני מחקרים אחרים דיווחו על קשר בין התקשרות חרדה ושליחת הודעות טקסט בעלות אופן מיני דרך הטלפון הנייד. עם זאת, מורי וגנצלר (2013) לא מצאו כל קשר בין התקשרות חרדה לבין תדירות השימוש במכשיר הנייד.

בניגוד להתקשרות חרדה, התקשרות נמנעת נמצאה כנטולת קשר או כבעלת קשר שלילי לתדירות השימוש בנייד או להתמכרות אליו. במקום זאת, אנשים בעלי סגנון התקשרות נמנע מעדיפים תקשורת באמצעות אי-מייל על פני טלפונים, המאפשרת ריחוק פסיכולוגי גדול יותר ופחות אינטימיות.

המחקר שערכנו הינו המחקר האמפירי הראשון הבודק את השימוש בטלפון הנייד בתוך המסגרת של תיאוריית ההתקשרות. בהתאם לכך, מטרתנו הראשונה הייתה לאסוף נתונים לגבי ההתקשרות של אנשים צעירים לטלפון הנייד שלהם ולחקור אספקטים שונים של ההתקשרות לנייד (לדוגמא תפקיד מאפשר-יחסים וההתקשרות לחפץ עצמו). שנית, היינו מעוניינים בנוסף לבדוק כיצד סגנון ההתקשרות משפיע על ההתקשרות למכשיר הנייד, ואיזה אספקט של התקשרות למכשיר הוא יותר חשוב עבור אנשים בעלי סגנונות התקשרות שונים. ההנחה שלנו הייתה כי עבור אנשים בעלי סגנון התקשרות חרד, שתי פונקציות ההתקשרות של הטלפון הנייד (פונקצית אפשור-היחסים וההתקשרות המפצה לחפץ עצמו) יהיו חשובות יותר מאשר לאחרים, מכיוון שהם מאופיינים בצורך תמידי לקשר עם אחרים ונוטים לנקוט באסטרטגיות התקשרות מפצות על מנת להשיג תחושת ביטחון. מטרה נוספת של מחקרנו הייתה לבדוק את ההשפעה של משתנים בלתי תלויים אחרים על ההתקשרות למכשיר הנייד ועל השימוש בו: מגדר וסוג הטלפון (סמארטפונים מול טלפון סלולארי רגיל).

1.1 השערה

ההנחה שלנו הייתה כי ההתקשרות לנייד היא בעלת אספקטים שונים: לדוגמא, האספקט של תחזוק הקשר הוא נפרד מההתקשרות המפצה לחפץ עצמו.

בנוסף, צפינו כי אנשים בעלי התקשרות חרדה גבוהה (אך עם התקשרות נמנעת נמוכה) 1) יפגינו התנהגות מחפשת-קרבה ודחק הקשור לפרידה ביחס לטלפון הנייד שלהם (מה שמצביע על התקשרות מפצה לטלפון), 2) יפגינו צורך גבוה יותר בקשר תמידי עם אחרים דרך המכשיר הנייד, 3) (כתוצאה משני אלה) הם ישתמשו בטלפון הנייד באופן תכוף יותר מאחרים.

הנחנו בנוסף כי מכיוון שסמארטפונים מאפשרים יותר הזדמנויות לקשר עם אנשים אחרים (בשל העובדה כי הם כוללים יותר אפשרויות לקשר ומגע דרך ערוצי תקשורת שונים, כמו אתרי מדיה חברתית, צ’אטים, שיחות, הודעות וכדומה) ויותר אפשרויות לשמירה של זיכרונות וקשרים חברתיים (כמו תמונות, רינגטונים אישיים וכדומה), הם יהפכו בשל כך באופן קל יותר למטרות התקשרות, כך שבעלות על סמארטפון תהיה קשורה להתנהגות גבוהה יותר של חיפוש קרבה ודחק פרידה ביחס למכשיר, ולשימוש יותר תדיר בו.

הנחה נוספת הייתה כי קיימים הבדלים מגדריים בקשר לשימוש במכשיר הנייד: נשים משתמשות יותר בטלפון הנייד לצרכי תקשורת, בעוד שגברים משתמשים בו יותר לצורך משחקים. בנוסף, מכיוון שנשים משתמשות במכשיר הנייד באופן תכוף יותר, צפינו כי הן יפגינו חיפוש קרבה ודחק פרידה גבוהים יותר ביחס לטלפון הנייד (דבר המצביע על התקשרות מפצה לנייד).

2. שיטה

2.1 משתתפים

142 הונגרים (48 גברים ו-94 נשים) השתתפו במחקר זה. הקריטריונים היו כי המשתתפים צריכים להיות בגילאי 19-25. בחרנו בטווח גילאים זה מכיוון שזהו הדור הבוגר הראשון שגדל עם גישה למכשירים ניידים כך שהם נחשבים כמשתמשים “ילידים”. בנוסף, קבוצת גיל זו היא פגיעה במיוחד לשימוש בעייתי בטלפון הנייד. מלבד התנאי של קבוצת גיל זו, לא ביקשנו כל מידע נוסף לגבי הגיל המדויק של המשתתפים. המשתתפים גויסו למחקר דרך אתר פייסבוק. המחקר התבצע בהתאם להנחיות אתיות לאומיות ובין-לאומיות. מילוי השאלונים התבצע באופן אנונימי כך שפרטיות המשתתפים נשמרה. הסכמתם של המשתתפים נכללה במכתבי ההיכרות של המחקר. ועדת האתיקה של אוניברסיטת Eotvos Lorand נתנה אישור בכתב לביצוע מחקר זה.

2.2 חומרים

שאלות דמוגרפיות: שאלנו את המשתתפים לגבי המגדר שלהם, והאם הטלפון הנייד שלהם כולל תקשורת אינטרנט או לא (הניסוח בשאלון היה “סוג הטלפון”, ושני הסוגים נקראו “סמארטפון” מול “נייד רגיל”).

סולם השימוש בנייד (MUS): ניסחנו סולם זה על מנת לבדוק אילו פעולות ספציפיות המשתתפים מבצעים בדרך כלל באמצעות המכשיר הנייד שלהם, כמו לדוגמא שיחות, הודעות טקסט (SMS), הודעות מדיה (MMS), גלישה באינטרנט וכדומה (ראה נספח A). המשתתפים התבקשו לדרג את תדירות הפעולה הספציפית על סולם ליקרט בן 5 נקודות, מ-1 (לעתים רחוקות ביותר) עד 5 (לעתים תכופות ביותר).

סולם ההתקשרות לנייד (MAS) (ראה נספח B): ניסחנו סולם זה על מנת לבדוק את מאפייני ההתקשרות של השימוש בטלפון הנייד. כללנו פריטים הנוגעים לאספקטים שונים של התקשרות חברתית, כמו חיפוש אחר קרבה או דחק הנובע מפרידה בקשר לטלפון, ופריטים הנוגעים באופן ספציפי לנושא של תלות/נומופוביה ביחס למכשיר הנייד, כמו לדוגמא הפחד מכך שהסוללה תגמר. המשתתפים התבקשו לדרג הצהרות אלו (10 פריטים) לפי המידה שהם חשים כי הן מאפיינות אותם, מ-1 (אינה מאפיינת כלל) עד 5 (מאפיינת מאוד).

סולם ההתקשרות הבוגרת (AAS) (נספח C): סולם זה כולל 18 פריטים. סולם ה-AAS מבוסס על בחינה ממדית של ההתקשרות, והוא כולל במקור שלושה סולמות-משנה: קרבה (המידה שבה האדם חש בנוח עם קרבה ואינטימיות); תלות (המידה שבה אדם חש כי הוא יכול לסמוך על אחרים ועד כמה הוא צופה כי הם יהיו זמינים עבורו בעת הצורך) וחרדה (המידה שבה אדם מודאג לגבי נטישה או חש כי הוא בלתי-אהוב).

על בסיס שלושת הסולמות האלו, נוסחו שני סולמות עיקריים: חרדה (6 פריטים) והימנעות (12 פריטים). השתמשנו בשני סולמות אלה עבור הניתוח שערכנו. הימנעות פירושה התקשרות נמנעת, והיא מהווה את ההיפוך של סולמות התלות והקרבה המקוריים. היתרון בשימוש בשני ממדים אלו הוא כי הם תואמים מודלי התקשרות אחרים. המשתתפים דירגו את הפריטים באמצעות סולם ליקרט בן 5 נקודות, מ-1 (אינו מאפיין כלל) עד 5 (מאפיין מאוד).

2.3 הליך

איסוף הנתונים החל בספטמבר 2012 והסתיים באוקטובר 2012. המשתתפים מילאו את השאלונים דרך האינטרנט, בפרק זמן של 10-15 דקות. המשתתפים הורשו למלא את השאלונים בכל מקום עם חיבור לאינטרנט שיבחרו. המשתתפים התבקשו למלא את השאלונים במפגש אחד, ולא יכלו לשמור ולערוך אותם לאחר מכן.

2.4 ניתוח סטטיסטי

ההנחות לגבי המבחן הסטטיסטי נשקלו לפני הניתוח. אם הניתוח והנתונים דרשו זאת, הטרנספורמציה המתאימה יושמה על מנת לנרמל את ההתפלגות.

ניתוחי המרכיבים העיקריים בוצעו עם רוטציית ורימקס לגבי פריטי השימוש בנייד (MUS) וההתקשרות לנייד (MAS). פריטים בעלי ערך טעינה של 0.4 או יותר לגבי גורם מסוים נשמרו. דירוגי הפריטים שימשו את ניתוחי ה-GLM שבוצעו לאחר מכן.

על מנת לבדוק האם השימוש בנייד (MUS) וההתקשרות אליו (MAS) הושפעו על ידי ממדי ההתקשרות הבוגרת, השתמשנו במודלים ליניאריים כללים (GLM) עם דירוגים כוללים של התקשרות לנייד (MAS)/ דירוג מרכיבי MAS/ דירוג מרכיבי MUS בתור משתנים תלויים, סולמות ההתקשרות הבוגרת (AAS) כמשתנים קשורים, ומגדר וסוג הטלפון כגורמים קבועים. המודלים הראשוניים כללו את כל ההשפעות שהוזכרו מעלה ואת כל האינטראקציות ההדדיות. השתמשנו במודל stepwise דו-כיווני המבוסס על ערכי P: צמצמנו את המודל המלא על ידי הוצאה של המשתנה בעל ערכי ה-P הגבוהים יותר באמצעות stepwise כך שנותרה רק ההשפעה המשמעותית (P < 0.05). ההשפעה של המשתנים שהוצאו נבדקה שוב על ידי הוספה שלהם, אחד אחרי השני, למודל המינימאלי המתאים. הסיבה שבחרנו בשיטת GLM היא כי בוחנת יותר השערות בו-זמנית וכך מצמצמת שגיאות מסוג 1.

בנוסף, בדקנו גם הבדלים מגדריים בנוגע לכל פריטי ה-MUS באמצעות מבחני מאן-וויטני ויישמנו תיקון בונפרוני בשל ההשוואות המרובות.

3. תוצאות

3.1 ניתוח תיאורי ומהימנות הסולמות

תיאור פריטי ה-MUS מוצגים בטבלה 1. פריט אחד, MMS, הושמט בגלל השונות הנמוכה בנתונים (מתוך 5 אפשרויות התגובה, נבחרו רק שתיים). תיאור פריטי ה-MAS מוצגים בטבלה 2. העקביות הפנימית של הסולמות הייתה מקובלת: אלפת קרונבך הייתה 0.71 עבור MUS ו-0.77 עבור MAS.

3.2 ניתוח מרכיבים עיקרי של פריטי סולם השימוש בנייד וסולם ההתקשרות לנייד

ניתוח המרכיבים העיקרי של ששת פריטי ה-MUS הנותרים הניב שני מרכיבים (ערך עצמי > 1) שהיו אחראיים ל-67.3% מהשונות הכוללת. פריטים כמו שימוש בטלפון הנייד לגלישה באינטרנט, צ’אטים, כניסה לאתרי מדיה חברתית ומשחקים היו בעלי טעינה גבוהה ברכיב הראשון (43.8%). תייגנו מרכיב זה בתור “שימוש חכם בטלפון הנייד” (מכיוון שפונקציות אלו ניתנות לביצוע באמצעות מחשבים אישיים וניידים). פריטים שהתייחסו לשימוש בנייד לצורך שיחות ו-SMS היו בעלי טעינה גבוהה במרכיב השני (23.5%), ותייגנו אותם בתור “שימוש רגיל בטלפון הנייד” (טבלה 3).

ניתוח המרכיבים העיקרי של פריטי ה-MAS הניב 3 מרכיבים (ערך עצמי > 1) שהיו אחראיים ל-61.7% מהשונות הכוללת. פריטים שעסקו בצורך בקרבה תמידית למכשיר הנייד ובדחק הנובע מפרידה מהמכשיר היו בעלי טעינה גבוהה ברכיב הראשון (33.6%). לפיכך, תייגנו מרכיב זה בתור “חיפוש אחר קרבה לנייד”. פריטים שעסקו בצורך התמידי בקשר עם אנשים ובדחק הנובע מאי-יכולת לענות לשיחות או ליצור קשר עם אדם מסוים היו בעלי טעינה גבוהה במרכיב השני (15.8%). לפיכך, מרכיב זה משקף לאו דווקא את החשיבות של המכשיר עצמו אלא את הקשרים שהוא מייצג. תייגנו מרכיב זה בתור “הצורך במגע”. המרכיב השלישי (12.4%) מאופיין בנטייה להעדיף תקשורת באמצעות הנייד על פני תקשורת “חיה” לצורך דיון בנושאים מביכים או ויכוחים, לכן תייגנו רכיב זה בתור “העדפה לתקשורת באמצעות הנייד” (טבלה 4). אחד הפריטים (mobile_see) היה בעל טעינה כמעט זהה בשני מרכיבים, ולכן השמטנו פריט זה בעת פירוש המרכיבים.

3.3 השפעות סולם ההתקשרות הבוגרת, מגדר וסוג הטלפון על השימוש בנייד וההתקשרות לנייד

השתמשנו בשישה GLM עם דירוגי רכיבי ה-MUS (שימוש חכם בטלפון הנייד, שימוש רגיל בטלפון הניייד), דירוגי ה-MAS הכוללים, ודירוג רכיבי הMAS (חיפוש אחר קרבה לנייד, הצורך במגע, העדפה לתקשורת באמצעות הנייד) בתור משתנים בלתי תלויים.

ניתוח ה-GLM עם רכיב השימוש החכם בטלפון הנייד של ה-MUS בתור משתנה תלוי, חשף כי סוג הטלפון היה בעל השפעה עיקרית עליו (טבלה 5), כלומר בעלי סמארטפונים משתמשים בטלפון עבור פונקציות שימוש חכם באופן תדיר יותר מאשר אנשים עם טלפון נייד רגיל. התקשרות חרדה הייתה גם היא בעלת השפעה עיקרית משמעותית על משתנה תלוי זה (טבלה 5): אנשים בעלי התקשרות חרדה גבוהה יותר השתמשו במכשיר הנייד עבור פונקציות שימוש חכם באופן תדיר יותר מאשר אנשים המאופיינים בהתקשרות חרדה פחותה.

ניתוח ה-GLM עם רכיב השימוש הרגיל בטלפון הנייד של ה-MUS בתור משתנה תלוי חשף כי למגדר הייתה השפעה עיקרית על פונקציות השימוש הרגיל בטלפון הנייד (טבלה 5): נשים משתמשות במכשיר הנייד לצורך פונקציות רגילות באופן תדיר יותר מאשר גברים. לא נמצאו אינטראקציות משמעותיות, או השפעות עיקריות משמעותיות של סולמות ההתקשרות וסוג הטלפון על משתנה תלוי זה.

ניתוח ה-GLM עם דירוג ה-MAS הכולל בתור משתנה תלוי הראה כי המגדר, סוג הטלפון והתקשרות חרדה היו בעלי השפעה עיקרית משמעותית (טבלה 5): נשים, בעלי סמארטפונים ואנשים בעלי התקשרות חרדה גבוהה הראו דירוגים כוללים גבוהים יותר של התקשרות לטלפון הנייד (MAS) מאשר גברים, בעלי טלפונים ניידים רגילים ואנשים עם התקשרות חרדה נמוכה יותר. לא נמצאו אינטראקציות משמעותיות, או השפעה עיקרית משמעותית של התקשרות נמנעת על דירוג ה-MAS הכולל.

כאשר חיפוש אחר קרבה לטלפון הנייד והעדפה לתקשורת באמצעות הטלפון הנייד היו המשתנים התלויים, לא נמצה השפעה עיקרית משמעותית או אינטראקציות משמעותיות. עם זאת, כאשר המשתנה התלוי היה הצורך במגע, התקשרות חרדה נמצאה כבעלת השפעה עיקרית משמעותית חיובית (טבלה 5): אנשים בעלי דירוג התקשרות חרדה גבוה יותר היו בעלי דירוג צורך במגע גבוה יותר. לשאר המשתנים התלויים לא הייתה השפעה עיקרית משמעותית על הצורך במגע ולא נמצאו אינטראקציות משמעותיות.

טבלה 1: תיאור פריטי סולם השימוש בטלפון הנייד (MUS) (גודל הדגימה, חציון, מינימום-מקסימום ורבעונים). מלמעלה למטה: שיחות, SMS, MMS, גלישה, רשתות חברתיות, צ’אט, משחקים.

טבלה 2: תיאור פריטי סולם ההתקשרות לנייד (MAS) (גודל הדגימה, חציון, מינימום-מקסימום, רבעונים). התיאור המלא של הסולם נמצא בנספח B. מלמעלה למטה: בדיקות, פרידה, קרבה בשעות הלילה, Go_Home, Mobile_see, עצבנות, Nerv_other, דאגה, אי-נוחות, ויכוחים.

טבלה 3: טעינת הפריטים על הרכיבים העיקריים של סולם השימוש בנייד (MUS). מלמעלה למטה: גלישה, צ’אט, רשתות חברתיות, משחקים, שיחות, SMS. עמודה שמאלית: שימוש חכם בטלפון הנייד. עמודה ימנית: שימוש רגיל בטלפון הנייד.

טבלה 4: טעינת הפריטים על הרכיבים העיקריים של סולם ההתקשרות לנייד (MAS). הפירוט המלא נמצא בנספח B. מלמעלה למטה: קרבה בשעות הלילה, פרידה, Go_Home, בדיקות, דאגה, Nerv_other, עצבנות, Mobile_see, אי-נוחות, ויכוחים. עמודה שמאלית: חיפוש אחר קרבה לנייד. עמודה אמצעית: הצורך במגע. עמודה ימנית: העדפה לתקשורת באמצעות הנייד.

טבלה 5: תוצאות המודלים הליניאריים הכלליים (GLM) עם דירוגי פונקציות טלפון חכמות (רכיב ה-MUS), דירוגי פונקציות טלפון רגילות (רכיב ה-MUS), הדירוג הכולל של ההתקשרות לנייד (MAS) ודירוג הצורך במגע (רכיב ה-MAS) בתור משתנים תלויים, סולמות המשנה (התקשרות חרדה והתקשרות נמנעת) של סולם ההתקשרות הבוגרת (AAS) כמשתנים קשורים, מגדר וסוג הטלפון כגורמים קבועים. רק המשתנים הבלתי תלויים של המודלים הסופיים מוצגים כאן, כאשר כיוון השינוי של רמות הגורמים מוצג בסוגריים. Tr: טלפון רגיל; Sm: סמארטפון; F: נשים; M: גברים. עמודה שמאלית: משתנה תלוי (מלמעלה למטה – MUS פונקציות נייד חכמות, MUS פונקציות נייד רגילות, דירוג MAS כולל, MAS צורך במגע). עמודה שנייה משמאל: משתנים בלתי תלויים במודל הסופי (מלמעלה למטה – סוג הטלפון, התקשרות חרדה, מגדר, מגדר, סוג הטלפון, התקשרות חרדה, התקשרות חרדה). עמודה אמצעית: אומדן פרמטר. עמודה שנייה מימין: טעות תקן. עמודה ימנית: דרגות חופש.

3.4 הבדלים מגדריים בשימוש בטלפון הנייד

מבחני מאן-וויטני עם תיקוני בונפרוני נערכו על מנת לבדוק הבדלים מגדריים בפריטי ה-MUS האינדיבידואליים. התוצאות מראות כי נשים משתמשות בטלפון הנייד יותר לצורך שיחות (U = 1661.5; p = 0.006ׂ ׂ( ו-SMS (U = 1483; p = 0.001) בעוד שגברים משתמשים בו יותר לצורך משחקים (U = 1600; p = 0.002), והתוצאות נותרו משמעותיות גם אחרי תיקוני בונפרוני (רמות חשיבות מתוקנות עבור 7 מבחנים: 0.007).

4. דיון

4.1 ההתקשרות לטלפון הנייד והאספקטים השונים שלה

התוצאות מראות כי אנשים צעירים יוצרים בקלות סוג כלשהו של התקשרות לטלפון הנייד שלהם. הסטטיסטיקות התיאוריות (לדוגמא חציון של 4 או 5 בסולם ליקרט של 5 נקודות) של פריטי חיפוש הקרבה לטלפון של ה-MAS (ראה חציונים בטבלה 3) מלמדות כי אנשים צעירים מנסים בדרך כלל לשמור על קרבה לטלפון הנייד שלהם וחשים מצוקה כאשר הם מופרדים ממנו. מאפיינים אלו מהווים את שתי התכונות העיקריות של התקשרות. ניתוח המרכיבים העיקרי של MAS מראה כי סוג זה של התקשרות (מפצה) לטלפון הנייד הוא בלתי קשור לפונקצית אפשור-היחסים שלו (הצורך במגע) ומההעדפה לתקשורת באמצעות הטלפון הנייד בזמן סיטואציות חברתיות בלתי נוחות.

אנו מניחים כי – בעוד שהתקשרות לשותפים רומנטיים, לדוגמא, עשויה להיות תוצר של קואופטציה אבולוציונית של מערכת ההתקשרות אם-ילד – ההתקשרות לטלפון הנייד (ולאובייקטים מלאכותיים מודרניים אחרים, כמו רובוטים, סוכנים מלאכותיים) עשויה להיות תוצאה של קואופטציה תרבותית של המעגלים העצביים של מערכת ההתקשרות. ייתכן וזו הסיבה שהיחסים שלנו עם הטלפון הנייד מראים תכונות ומאפיינים דומים להתקשרות אם-ילד (כמו חיפוש קרבה, דחק כתוצאה מפרידה).

עם זאת, איננו טוענים כי התקשרות לטלפון הנייד היא זהה בכל מובן להתקשרות למטרות חיות. לחפצים דוממים (כמו טלפון נייד) אין agency, ויש לנו שליטה מלאה על הנוכחות שלהם. ה”היענות” שהם מציעים היא “מנותקת מהאכפתיות והחום אותם אנשים מחפשים אצל שותפים אנושיים” (קיפר 2012). עם זאת, המכשיר הנייד הוא כל כך אמין וניתן לשליטה כך שהוא קורץ עבור אנשים רבים. בניגוד למטרות אחרות, חפצים הם מהימנים באופן יוצא דופן, בכך שהם תמיד זמינים בעת הצורך, וניתן לשלוט בהם באופן מוחלט. מאפיינים אלו תואמים את התיאוריה של ויניקוט (1971) העוסקת באובייקטי מעבר, לפיה ילדים מתמודדים עם היעדרות זמנית של המטפלים שלהם באמצעות הנוכחות המהימנה של חפצים בעלי ערך (כמו שמיכה).

בגלל יכולת השליטה המוחלטת, סגנונות ההתקשרות (בטוחה, נמנעת, חרדה) המתוארים במקרים של התקשרות בין-אישית ובין-מינית (כמו עם כלבים), הם באופן טבעי בלתי רלוונטיים כאשר עוסקים בהקשר של חפצים דוממים, כמו הטלפון הנייד. אך למרות הבדלים אלו, אנו מניחים כי בחינת ההתנהגות שלנו כלפי המכשיר הנייד במסגרת רעיון ההתקשרות הינה מועילה לא רק במקרים של התנהגות קיצונית (לדוגמא התמכרות או “שימוש בעייתי בטלפון הנייד”), אלא כי ניתן לדון ולחקור דרכה גם התנהגות נורמאלית (יתרונות נוספים של השימוש במסגרת תיאוריית ההתקשרות נמצאים בחלק העוסק בכיווני מחקר עתידיים).

4.2 סגנון ההתקשרות הבין-אישי והתקשרות לטלפון הנייד

תוצאות המחקר תומכות באופן חלקי בהשערה שלנו כי אנשים בעלי התקשרות חרדה גבוהה מראים מאפיינים דמויי-התקשרות כלפי הטלפון הנייד שלהם, כפי שמראים הדירוגים הכוללים הגבוהים של ה-MAS. כאשר ניתחנו אספקטים שונים של התקשרות לטלפון הנייד (מרכיבים שונים של PCA) מצאנו כי התקשרות חרדה גבוהה יותר צופה דירוג גבוה יותר במרכיב הצורך במגע, עובדה המלמדת כי עבור אנשים בעלי התקשרות חרדה האספקטים החשובים ביותר של הנייד הינם התפקידים מאפשרי-היחסים (הקשר התמידי עם אחרים). ייתכן ודבר זה נובע מהחשש התמידי שלהם מפני נטישה ודחייה. עם זאת, בניגוד לציפיותינו, ההתקשרות החרדה הגבוהה לא צפתה חיפוש קרבה גבוה יותר לטלפון, מה שמלמד כי ייתכן והתקשרות חרדה אינה בהכרח מובילה לנטייה גבוהה יותר ליצור התקשרות מפצה כלפי הטלפון (כחפץ דומם). עובדה זו מנוגדת לממצאים קודמים, שהראו כי אנשים בעלי התקשרות חרדה גבוהה מפגינים התקשרות עזה יותר כלפי חפצים דוממים. עם זאת, ייתכן ותוצאה שלילית זו נובעת מאפקט “תקרה”: המשתתפים במחקר (ללא קשר לסגנונות ההתקשרות שלהם) דירגו את פריטי החיפוש אחר קרבה לטלפון באופן גבוה עד כדי כך שלא ניתן להגבירם באופן משמעותי. נראה כי הקרבה לטלפון היא חשובה באופן זהה עבור רוב האנשים, אך הקשר התמידי עם אחרים באמצעות המכשיר הנייד הוא חשוב יותר עבור אנשים בעלי התקשרות חרדה.

נראה כי המגע התמידי שהטלפון הנייד מאפשר גורם לתחושות אמביוולנטיות אצל רוב האנשים: לדוגמא, בעוד שהיכולת ליצור קשר עם אחרים היא אחת התכונות האהודות ביותר של הטלפון הנייד, הזמינות התמידית של אותו אדם עבור אנשים אחרים היא אחת התכונות הפחות אהודות שלו. בהקשר של יחסי חברות, הציפייה ההדדית לתחזוק מערכת היחסים באמצעות המכשיר הנייד מובילה לתוצאות סותרות: היא מובילה לתלות, המגבירה את שביעות הרצון ממערכת היחסים, אך גם לתלות-יתר, הפוגעת בשביעות הרצון. המגע התמידי אותו מעודד המכשיר הנייד והציפיות של חברים לשמר את מערכת היחסים באמצעות הטלפון עשויה להוביל ל”היפר-קואורדינציה” (כלומר, תלות הגורמת לחרדה) או “תחושה של כליאה וחנק” (באיים 2010). באופן זה, הטלפון הנייד הופך למכשיר המאזן בין תלות ועצמאיות. המידה שבה אנשים זקוקים לתלות או עצמאות מושפעת מסגנונות ההתקשרות שלהם, כאשר אנשים נמנעים זקוקים לעצמאות גדולה יותר, ואנשים בעלי התקשרות חרדה זקוקים לתלות רבה יותר, ואנשים בעלי התקשרות בטוחה נמצאים באמצע. כך, עבור אנשים בעלי התקשרות חרדה, התלות שמציע הטלפון הנייד עשויה להיות תכונה מושכת, בעוד שעבור אנשים בעלי התקשרות בטוחה, ובמיוחד עבור אנשים נמנעים, היא עלולה לגרום לתחושה של תלות-יתר וכליאה.

ממצא זה מעלה את השאלה האם תקשורת באמצעות הטלפון הנייד מסייעת לאנשים עם סגנון התקשרות חרד להתגבר על הקשיים הרגשיים שלהם, או שמא היא מרעה את מצבם על ידי הגברת התלותיות שלהם באחרים. לפי טורקל (2006), הטלפון הנייד (והאינטרנט) מאפשר לנו להתקשר “בכל פעם שמתעורר בנו רגש כלשהו”, דבר העלול לפגוע ביכולת שלנו להרהור-עצמי ברגשות שלנו. מכיוון שאנשים בעלי התקשרות חרדה סובלים מקושי לעסוק בהתבוננות עצמית, ההסתמכות על תיקוף חיצוני למצבם הפנימי באמצעות המכשיר הנייד (והאינטרנט) עלולה להגביר את התלותיות שלהם באחרים ולחשוף אותם לסכנות של “שיתוף-יתר”.

מצאנו קשר בעל חשיבות שולית בין תדירות השימוש בנייד לבין התקשרות חרדה, אך רק ביחס לפונקציות חכמות: אנשים בעלי התקשרות חרדה משתמשים יותר בטלפון עבור צ’אטים או רשתות חברתיות, אך אינם משתמשים בו יותר עבור שיחות או SMS. אנו מניחים כי בגלל הצורך הגבוה שלהם בקשר עם אחרים, אנשים בעלי סגנון התקשרות חרד משתמשים בטלפון הנייד יותר מאחרים. עם זאת, צפינו כי הם ישתמשו בטלפון יותר גם עבור שיחות ו-SMS , אך הממצאים אינם תומכים בכך. במחקרים אחרים התוצאות היו סותרות גם כן: בעוד שחלק מהחוקרים מצאו קשר בין התקשרות חרדה לבין התמכרות לטלפון הנייד ושליחת הודעות מיניות (“sexting”), חוקרים אחרים לא מצאו קשר כלשהו בין תדירות השימוש בנייד לבין התקשרות חרדה. ייתכן כי אנשים בעלי סגנונות התקשרות שונים משתמשים במכשיר הנייד שלהם מתוך מוטיבציה שונה, אך כמות הזמן שהם משתמשים בנייד היא כמעט זהה. באופן חלופי, בעוד שזמן השימוש הוא זהה, השימוש עצמו מאופיין בצורות שונות, לדוגמא, אנשים בעלי התקשרות חרדה עשויים להפגין יותר מאפייני התמכרות בעת השימוש שלהם בטלפון הנייד. בשל כך, תדירות השימוש אינה מהווה אינדיקציה טובה לגבי סגנון ההתקשרות של המשתמש, בעוד שמאפיינים אחרים, כמו הצורך במגע באמצעות הטלפון, עשויים להיות מוצלחים יותר.

4.3 סמארטפונים וההתקשרות לטלפון הנייד/שימוש בטלפון הנייד

מצאנו כי אנשים המחזיקים בסמארטפון מפגינים נטייה גבוהה יותר לתכונות דמויות-התקשרות כלפי הטלפון הנייד שלהם (כפי שניתן לראות בדירוגים הגבוהים שלהם ב-MAS). עם זאת, כאשר ניתחנו את מרכיבי ההתקשרות באופן נפרד, לא מצאנו השפעה משמעותית של סוג הטלפון על מרכיבים אלו. בשל כך, אף אחד מהאספקטים של ההתקשרות לטלפון הנייד אינם משמעותיים במיוחד עבור משתמשי סמארטפונים, ובמקום זאת הם מפגינים נטייה חזקה יותר ליצור התקשרות עם הטלפון הנייד שלהם באופן כללי. ככל הידוע לנו, לא קיים כיום מחקר המשווה בין התקשרות של בעלי סמארטפונים לבין התקשרות של בעלי טלפונים ניידים רגילים, כך שמחקר זה הוא הראשון מסוגו בתחום זה. בנוסף, לא ידוע לנו על נתונים כלשהם העוסקים בהיקף ההתמכרות/שימוש בעייתי במכשיר הנייד המשווה בין אוכלוסיות אלו. עם זאת, הגידול במספר המנויים לסמארטפונים והגידול באינטנסיביות של השימוש במכשירים ניידים (משך השימוש, תדירות וכדומה) בשנים האחרונות, מרמזים כי עם עליית השימוש בסמארטפונים יגבר גם העיסוק בטלפון הנייד.

4.4 הבדלים מגדריים בשימוש בטלפון הנייד ובהתקשרות אליו

כפי שצפינו, נשים השתמשו במכשיר הנייד יותר עבור שימושים רגילים: שיחות ו-SMS, עובדה התואמת את הממצאים של סאנצ’ז-מרטינז ואוטרו (2009) המראים כי נשים משתמשות בטלפון הנייד יותר עבור תקשורת. באופן דומה, מצא כי נשים משתמשות בטלפון הנייד יותר עבור מטרות חברתיות, בהשוואה לגברים המשתמשים בו יותר עבור חיפוש מידע, מטרות עסקיות, או משחקים. ייתכן ובגלל שהטלפון הנייד הוא מעל הכול מכשיר תקשורת, נמצא כי נשים משתמשות בו באינטנסיביות רבה יותר, כפי שעשו עם טלפונים קוויים. ייתכן ובגלל שהפונקציות החברתיות חשובות יותר עבור נשים, נמצא כי הן נוטות לתלות רבה יותר בטלפון הנייד. באופן דומה, מצאנו כי נשים מפגינות נטייה גבוהה יותר ליצור התקשרות כלפי הטלפון, מאשר גברים.

4.3 מגבלות המחקר

מטרת מחקר מגשש זה הייתה איסוף נתונים עבור מחקרים עתידיים וניסיוניים יותר. ייתכן והפריטים אותם כללנו בסולם ההתקשרות לטלפון הנייד אינם מכסים את כל האספקטים של ההתקשרות למכשיר הנייד. לדוגמא, לא כללנו פריטים הנוגעים להשפעות של בסיס בטוח (secure base) או נמל מבטחים (safe haven) בהקשר של הטלפון הנייד, בנוסף, ייתכן ויש צורך בניסוח מחדש של חלק מהפריטים, לדוגמא אפקט “התקרה”. באופן זה, תהליך פיתוח סולמות קפדני יותר עם מאגר פריטים נרחב יותר יהיה חיוני במחקרים עתידיים, ודרושים מחקרים נוספים על מנת לבסס את התכונות הפסיכומטריות (תוקף ומהמנות) של הסולמות.

בנוסף, המדגם שערכנו הינו מוגבל בגודלו ובמידת הייצוגיות שלו, לדוגמא, כל המשתתפים היו אזרחי הונגריה בעלי חשבון פייסבוק, וכדומה. נדרשת דגימה גדולה יותר ומגוונת יותר מבחינה תרבותית ודמוגרפית במחקרים עתידיים בתחום זה.

4.6 כיווני מחקר עתידיים

נדרשים מחקרי שאלונים נוספים על מנת לקבל תמונה מעודנת יותר לגבי התקשרות לטלפונים ניידים (לדוגמא, לגבי השפעות של בסיס בטוח וחוף מבטחים). בנוסף, דרושים מחקרים ניסיוניים על מנת לתת תוקף לתוצאות וכדי לבחון התקשרות לטלפונים ניידים בהקשר התנהגותי ופיזיולוגי.

אנו מקווים כי מחקר זה מבסס גישה חדשה הבוחנת את התנהגותם של אנשים כלפי טלפונים ניידים בתוך מסגרת רעיון ההתקשרות, במקום להסתכל עליה כהתנהגות קיצונית או אב-נורמאלית (לדוגמא התמכרות). בנוסף, ההשערה כי התקשרות לנייד מבצעת קואופטציה עם אותם מעגלים מוחיים כמו יחסי אם-ילד או התקשרות רומנטית ניתנת לבדיקה באמצעות מחקרי הדמיה מוחית, והממצאים יכולים להעשיר את הידע שלנו לגבי מחזור עצבי/שינוי מטרה תרבותי בהקשר של תופעה סוציו-רגשית, בנוסף לתפקודים הקוגניטיביים בלבד (כמו קריאה, חשבון וכדומה). בנוסף, אם נגלה כי סוג היחסים החדש שלנו עם המכשיר הנייד משנה בדרך כלשהי את יחסינו עם בני אדם אחרים (כמו במקרה של כישורים חברתיים אחרים שנמצאו כמשנים את מחזור המעגלים העצביים), יש לשקול כיוונים חדשים של פיתוחים טכנולוגיים על מנת למנוע תוצאות שליליות.

4.7 סיכום

לסיכום, מחקרנו מראה כי 1) אנשים מראים צורה כלשהי של התקשרות כלפי הטלפון הנייד שלהם, 2) תכונות מסוימות של ההתקשרות למכשיר הנייד מושפעות על ידי סגנון ההתקשרות הבין-אישי שלהם. באופן ספציפי, אנשים בעלי התקשרות חרדה גבוהה זקוקים למגע תכוף יותר באמצעות הנייד שלהם, וייתכן שבשל כך הם משתמשים יותר בפונקציות החכמות של המכשיר הנייד (אך פחות בפונקציות הרגילות של הנייד). עם זאת, בניגוד לציפיות שלנו, אנשים בעלי סגנון התקשרות חרד אינם מפגינים התנהגות גבוהה יותר של חיפוש אחר קרבה לנייד ודחק כתוצאה מפרידה מהנייד, מה שמלמד כי הם אינם משתמשים בטלפון הנייד כמטרת התקשרות מפצה יותר מאשר אנשים אחרים.

התקשרות בני אדם לטלפונים ניידים והקשר שלה לסגנון ההתקשרות הבין-אישי

תקציר לבני אדם יש נטייה ביולוגית ליצור התקשרות עם שותפים חברתיים, ונראה כי הם יוצרים התקשרות גם עם מטרות לא-אנושיות ועצמים דוממים. סגנונות התקשרות שונים משפיעים לא רק על יחסים בין-אישיים, על גם על התקשרות בין מינים ועם אובייקטים. השערתנו היא כי אנשים צעירים יוצרים התקשרות עם הטלפונים הניידים שלהם, וכי אנשים המאופיינים בהתקשרות חרדה (attachment anxiety) גבוהה יותר נוטים להשתמש בטלפון הנייד כמטרת התקשרות מפצה. יצרנו סולם הבוחן את התקשרותם של אנשים למכשיר הנייד שלהם ואמדנו את סגנון ההתקשרות הבין-אישי שלהם. במחקר גישוש זה, מצאנו כי אנשים צעירים מפתחים התקשרות כלפי המכשיר הנייד שלהם: הם מבקשים קרבה אליו וחווים מצוקה כאשר הם מופרדים ממנו. התקשרות חרדה גבוהה יותר צפתה נטייה גבוהה יותר להפגין תכונות דמויות-התקשרות כלפי הטלפון הנייד. באופן ספציפי יותר, בעוד שהקרבה למכשיר הייתה חשובה במידה זהה עבור אנשים בעלי סגנונות התקשרות שונים, הקשר התמידי עם אחרים באמצעות הטלפון הנייד היה חשוב יותר עבור אנשים בעלי התקשרות חרדה. מסקנתנו היא כי התקשרות עם חפצים דוממים חדשניים, כמו הטלפון הנייד, ייתכן ונובעת מקואופטציה תרבותית של מערכת ההתקשרות. אנשים המאופיינים בסגנון התקשרות חרד עשויים להיתקל באתגרים שונים, בשל העובדה כי הקשר התמידי והצורך בתיקוף הנובעים מתקשורת ממוחשבת עשויים להעמיק את התלות שלהם באחרים. מבוא באולבי (Bowlby) טען כי בני אדם, ומינים שונים של בעלי חיים, נולדים עם מערכת התקשרות מוטבעת המניעה אותם לבקש ולתחזק קרבה עם שותפים משמעותיים. במיני בעלי חיים רבים, התפקיד של מערכת זו ניתן לבחינה רק בהקשר של התקשרות הורה-צאצא, שתפקידה העיקרי הוא הגנה מפני טורפים ותחזוק אספקה של משאבים עבור הצאצא, כל עוד הוא נשאר בקרבת ההורים. אצל בני האדם, לעומת זאת, מערכת ההתקשרות ממלאת תפקיד חשוב גם בתקופת הבגרות ובמהלך מערכות יחסים שונות, כמו לדוגמא בקשרים רומנטיים או בקשרי חברות. ההנחה היא כי במקרים אלו, מערכת ההתקשרות (שתפקידה במקור הוא ארגון התקשרות אם-ילד) עברה קואופטציה על ידי ברירה טבעית על מנת לשרת פונקציות הישרדות/רבייה נוספות. באופן חלופי, הנטייה המוגברת של בני אדם לפתח יחסי התקשרות בבגרות וכלפי מטרות שונות עשויה להיות תוצר לוואי של המצב הניאוטני הממושך שלהם. לפי תיאוריה זו, מערכת ההתקשרות ממשיכה להגיב לאותות מסוימים ולפעול בהקשרים שונים המזכירים את יחסי...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.