(17/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון ביתא ישראל (הפלאשה) ויחסיה על הסביבה הלא יהודית

מבוא

ביתא ישראל או ה”פלאשה”, כפי שהם מוכרים מן הספרות המחקרית, משכו את תשומת ליבם של חוקרים ונוסעים מערביים רבים האחראים על קיומה וליצירתה המתמשכת של ספרות רחבה העוסקת בקבוצה זו.

חוקרים רבים סבורים שמקורה בקשרי ההגירה והתרבות של אתיופיה העתיקה הן עם חצי האי הערבי והן עם עמק הנילוס. מקורות כתובים ועדויות לפעילותה של עדת “ביתא ישראל” באתיופיה קיימים, מכל מקום, רק מן המאה ה-13, מעת ראשיתה של השושלת הסולומונית. בערך באותה תקופה זכו גם “ביתא ישראל” לכתבי הקודש שלהם, התורה וחלק מכתבי הנביאים בשפת הגעז.

ה”פלאשה” הוא כינוי שמשמעותו המילולית איננה חד משמעית. משמעותו המרכזית קשורה בסטטוס הקבוצה כחסרת אדמה, כאשר אל המשמעות ברמה הפרקטית נלווית משמעות סמלית. התפיסה הסמלית נקשרה עם היותם זרים, ואולי גם פולשים אל קרקע שלא שייכת להם. כך למעשה נקשר הכינוי אל ביתא ישראל עם התפיסה שקשורה להיבטים תרבותיים אחרים אשר הולידה את הכינוי “היהודי הנודד”, ולפיה נענשו היהודים על ידי האל להיות מפוזרים במקומות שונים בעולם.[3]

מכל מקום ברור, שבצפון אתיופיה התקיימה קהילה שהגדירה את עצמה כיהודית, שראתה ב”ציון” את ירושלים שבארץ ישראל, ולא את אקסום, ונאבקה על זהותה וקיומה האוטונומי לכל אורך הדורות. היא איבדה את האוטונומיה הפוליטית רק לאחר “תקופת הזוהר” של השושלת הסולומונית, בימי הקיסר סוסניוס, אך המשיכה בחייה הדתיים והחברתיים.

בעבודה זו אני אדגיש את שאלת היחסים שבין בני הקבוצה ושכניהם בני הדתות האחרות, בחינת יחסי היומיום שבין ביתא ישראל לבין שכניהם הלא יהודים, כאשר הקבוצה המשמעותית ביותר עבורם היא זו הנוצרית, וזאת על אף שביתא ישראל חיו בתוך אוכלוסייה של נוצרים , של מוסלמים ואף של בני דתות אחרות.

תחומי החיים שאתאר במהלך העבודה יהיו התחומים המרכזיים ביחסי שתי הקבוצות המאופיינים בשיתוף ובהימנעות, וכוללים מגע פיזי, קרקעות ויחסי עבודה, האשמות בכוחות על טבעיים, טכסים משפחתיים ודתיים והמרות דת.

 

תוכן עניינים
מבוא……………………………………………………………………………….4-3

פרקי העבודה
פרק 1: סקירה היסטורית……………………………………………………..8-5

פרק 2: “ביתא ישראל” ויחסיה עם הסביבה הלא יהודית…………………14-9
2.א. מגע פיזי……………………………………………………………………9
2.ב. קרקעות ויחסי עבודה……………………………………………………………….9
2.ב.1. בעלות על אדמה ועבודה חקלאית……………………………………………………10
2.ב.2. אדמות בבעלות ביתא ישראל…………………………………………………………10
2.ב.3. עבודת ביתא ישראל על אדמה נוצרית……………………………………………….11
2.ב.4. מלאכות יד………………………………………………………………….11
2.ג. טכסים……………………………………………………………………..11
2.ג.1. טכסי קבורה…………………………………………………………………………..12
2.ד. חגים……………………………………………………………………….13
2.ד.1. בקשות בין קבוצתיות לתפילה………………………………………………………13
2.ה. המרות דת…………………………………………………………………15

פרק 3: יחסי משיכה או דחייה בין יהודים לשכניהם?………………….. 17-16

סיכום…………………………………………………………………………….19-18

ביבליוגרפיה……………………………………………………………………..21-20

Additional information

מספר עמודים

21

מקורות

21

שנת הגשה

2014

There are no reviews yet.

Be the first to review “סמינריון ביתא ישראל (הפלאשה) ויחסיה על הסביבה הלא יהודית”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

ביתא ישראל או ה”פלאשה”, כפי שהם מוכרים מן הספרות המחקרית, משכו את תשומת ליבם של חוקרים ונוסעים מערביים רבים האחראים על קיומה וליצירתה המתמשכת של ספרות רחבה העוסקת בקבוצה זו.

חוקרים רבים סבורים שמקורה בקשרי ההגירה והתרבות של אתיופיה העתיקה הן עם חצי האי הערבי והן עם עמק הנילוס. מקורות כתובים ועדויות לפעילותה של עדת “ביתא ישראל” באתיופיה קיימים, מכל מקום, רק מן המאה ה-13, מעת ראשיתה של השושלת הסולומונית. בערך באותה תקופה זכו גם “ביתא ישראל” לכתבי הקודש שלהם, התורה וחלק מכתבי הנביאים בשפת הגעז.

ה”פלאשה” הוא כינוי שמשמעותו המילולית איננה חד משמעית. משמעותו המרכזית קשורה בסטטוס הקבוצה כחסרת אדמה, כאשר אל המשמעות ברמה הפרקטית נלווית משמעות סמלית. התפיסה הסמלית נקשרה עם היותם זרים, ואולי גם פולשים אל קרקע שלא שייכת להם. כך למעשה נקשר הכינוי אל ביתא ישראל עם התפיסה שקשורה להיבטים תרבותיים אחרים אשר הולידה את הכינוי “היהודי הנודד”, ולפיה נענשו היהודים על ידי האל להיות מפוזרים במקומות שונים בעולם.[3]

מכל מקום ברור, שבצפון אתיופיה התקיימה קהילה שהגדירה את עצמה כיהודית, שראתה ב”ציון” את ירושלים שבארץ ישראל, ולא את אקסום, ונאבקה על זהותה וקיומה האוטונומי לכל אורך הדורות. היא איבדה את האוטונומיה הפוליטית רק לאחר “תקופת הזוהר” של השושלת הסולומונית, בימי הקיסר סוסניוס, אך המשיכה בחייה הדתיים והחברתיים.

בעבודה זו אני אדגיש את שאלת היחסים שבין בני הקבוצה ושכניהם בני הדתות האחרות, בחינת יחסי היומיום שבין ביתא ישראל לבין שכניהם הלא יהודים, כאשר הקבוצה המשמעותית ביותר עבורם היא זו הנוצרית, וזאת על אף שביתא ישראל חיו בתוך אוכלוסייה של נוצרים , של מוסלמים ואף של בני דתות אחרות.

תחומי החיים שאתאר במהלך העבודה יהיו התחומים המרכזיים ביחסי שתי הקבוצות המאופיינים בשיתוף ובהימנעות, וכוללים מגע פיזי, קרקעות ויחסי עבודה, האשמות בכוחות על טבעיים, טכסים משפחתיים ודתיים והמרות דת.

 

תוכן עניינים
מבוא……………………………………………………………………………….4-3

פרקי העבודה
פרק 1: סקירה היסטורית……………………………………………………..8-5

פרק 2: “ביתא ישראל” ויחסיה עם הסביבה הלא יהודית…………………14-9
2.א. מגע פיזי……………………………………………………………………9
2.ב. קרקעות ויחסי עבודה……………………………………………………………….9
2.ב.1. בעלות על אדמה ועבודה חקלאית……………………………………………………10
2.ב.2. אדמות בבעלות ביתא ישראל…………………………………………………………10
2.ב.3. עבודת ביתא ישראל על אדמה נוצרית……………………………………………….11
2.ב.4. מלאכות יד………………………………………………………………….11
2.ג. טכסים……………………………………………………………………..11
2.ג.1. טכסי קבורה…………………………………………………………………………..12
2.ד. חגים……………………………………………………………………….13
2.ד.1. בקשות בין קבוצתיות לתפילה………………………………………………………13
2.ה. המרות דת…………………………………………………………………15

פרק 3: יחסי משיכה או דחייה בין יהודים לשכניהם?………………….. 17-16

סיכום…………………………………………………………………………….19-18

ביבליוגרפיה……………………………………………………………………..21-20

299.00 

סמינריון ביתא ישראל (הפלאשה) ויחסיה על הסביבה הלא יהודית

Additional information

מספר עמודים

21

מקורות

21

שנת הגשה

2014

סמינריון ביתא ישראל (הפלאשה) ויחסיה על הסביבה הלא יהודית

Additional information

מספר עמודים

21

מקורות

21

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.