הגנה חוקתית – הזכות לשיוויון

מבוא

השוויון הוא אחד מערכי היסוד של כל מדינה מתוקנת. וערך יסוד לכל חברה דמוקרטית. אפשר לומר כי השוויון, יותר מכל ערך אחר, הוא המכנה המשותף, אם לא הבסיס, לכל זכויות היסוד של האדם ולכל שאר הערכים שביסוד הדמוקרטיה. יש האומרים כי השוויון הוא אינו עוד ערך בין ערכי יסוד של חברה מתוקנת אלא הוא בעצם התכלית של חברה כזאת.

הזכות לשוויון משמעה שוויון בזכויות ובחובות בחברה, ללא הבחנה בין גזע, מין גיל, שפה, לאום, דת, נטייה מינית, השקפה פוליטית, אידיאולוגיה ועילות אפליה פסולות אחרות. הצורך בשוויון הוא הכרחי לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה, שכן הזהות העצמית וכבוד האדם נפגעים כאשר אנשים חשים כי הם מופלים שלא בצדק.

עקרון השוויון, כזכות יסוד של האדם, זכה להכרה חלקית בשטח בו עתידה לקום מדינת ישראל כבר בסעיף השני של כתב המנדט הבריטי:

“The Mandatory shall be responsible…and also for safeguarding the civil and religious rights of all the inhabitants of Palestine, irrespective of race and religion.”

עיקרון השוויון נזכר בסעיף 4 בהחלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות (החלטה 181) מיום כ”ט בנובמבר 1947, אשר חייבה את המדינה לחוקק חוקה המבטיחה בין השאר שוויון זכויות לכל אדם והאוסרת אפליה מטעמי גזע, דת, לשון או מין.

לזכות לשוויון במדינה דמוקרטית שני היבטים עיקריים, שהם שוויון בחקיקה ושוויון באכיפת החוקים שנחקקו. כלומר, באחריות המדינה לחוקק חוקים שיקבעו יחס שווה לכל אדם ללא התייחסות לגורמים בלתי רלוונטיים כגון גזע, דת, השקפה פוליטית או אידיאולוגיה. אכיפה שוויונית של החוק הינה באחריות רשויות השלטון שחובתם לדאוג שהחוק בא לידי ביטוי הלכה למעשה.

ישראל היא אחת המדינות הבודדות במערב שלא עיגנו בחוק את זכותו של אדם לשוויון בכל תחומי חייו. עם זאת, ראוי לציין מספר תיקונים חשובים שנעשו במהלך השנים:

• ב-1992 חוקקה הכנסת לראשונה בתיקון לחוק החברות הממשלתיות, חוק להעדפה מתקנת, המחייב נקיטת צעדים יזומים להבטחת ייצוג הולם לשני המינים ולמגזרים הסובלים מתת-ייצוג (לאוכלוסייה הערבית, לאנשים עם מוגבלות, למי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, לבני האוכלוסייה החרדית ולעולים חדשים). חוק זה והפרשנות המשפטית לו הנכיח במציאות הישראלית את ההכרה בעקרון ההעדפה המתקנת, שהוא בעל חשיבות רבה בתיקון אפליה היסטורית ואפליה בהווה.
• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, האוסר להפלות אדם בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה ובתנאי הפרישה, מטעמים של לאום, ארץ מוצא גיל, מין, מצב משפחתי, נטייה מינית, אמונה, השקפה והשתייכות מפלגתית.
• חוק נוסף שחולל מהפכה הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שנחקק ב-1998, אוסר אפליית אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ומטיל חובה על מעבידים לפעול לקידום ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות במקום העבודה ולביצוע התאמות נדרשות. החוק חייב להנגיש את שירותי התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות וכן הוקמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

הפגיעה הקשה ביותר בעקרון השוויון בישראל היא האפליה על רקע לאום של אזרחי ישראל שאינם יהודים. פערים קשים בחינוך, ברמת הדיור והמחיה קיימים גם בתוך האוכלוסייה היהודית בישראל, בין יוצאי אירופה-אמריקה לבין יוצאי אסיה-אפריקה. הנטייה הגוברת בישראל להפרטת שירותים חברתיים תורמת להנצחת פערים אלה.

נקודה חשובה נוספת, המהווה קושי בקידום חקיקה ואכיפה של הזכות לשוויון, היא היעדר ההפרדה בין דת ומדינה בישראל והשפעתה של הדת על כל תחומי החיים, גם של מי שאינם דתיים. עובדה זו מערימה קשיים בנוגע לזכות לשוויון הנובעים מעקרונות וחוקים דתיים, כמו למשל הזכות להפלות. אישה שרוצה לעשות הפלה חייבת לקבל אישור מוועדה מיוחדת להפלות. כמו כן, בישראל מותרים רק נישואים בין גבר לאישה בני אותה הדת. אלו המבקשים להתחתן בנישואים אזרחיים, או שאינם יכולים מכל סיבה שהיא להתחתן בצורה דתית, נאלצים לנסוע לחו”ל. האם אין בהגבלות אלו פגיעה בזכות לחירותו של אדם לחיות על פי דרכו? אני חושבת שבאופן יחסי למצב בעולם המערבי ישראל נמצאת מאחור בכל הקשור לזכות לשוויון במדינה שלנו, וישנם נושאים רבים שעל המדינה עוד לקדם כדי שתוכל להיחשב דמוקרטיה של המאה ה-21.

ראשי פרקים

1.                    מבוא. 3

2. מהי הזכות לשוויון?. 6

2.1.                משוויון פורמלי לשוויון מהותי 8

הגנה חוקתית על הזכות לשוויון במדינת ישראל. 9

3.1.                חוק הלאום וההגנה החוקתית על הזכות לשוויון 13

תהליכי החקיקה שהתבצעו בנושא הזכות לשוויון 13
המצב החוקי ברחבי העולם בנושא הזכות לשוויון 16

5.1.                מדינות אירופה והאיחוד האירופי 16

5.1.1.             האיחוד האירופי 16

5.1.2.             גרמניה. 17

5.2.                מדינות צפון אמריקה. 17

5.2.1.             ארצות הברית. 17

5.2.2.             קנדה. 18

מהו התהליך העתידי הצפוי בנושא בישראל. 20

6.1                פסקת ההתגברות. 21

דיון 23
סיכום ומסקנות. 25
ביבליוגרפיה. 26