תקציר

נושא המשחק תרומתו והיבטיו הינם רבים על ההתפתחות האנושית.הערך של המשחק נלמד

מכיוונים  רבים דרך תאוריות שונות ומחקרים רבים.  הלחץ להוראה אקדמית מוקדמת מתרחשת בדיוק כמו בהתפתחות נוירולוגית בשנים הראשונות (הוסיפה הצדקה למשחק),משום שהוא מספק בקשרים טבעיים יכולת לויסות עצמי ושליטה בדחפים.

רוב הדיונים במשחקים של ילדים צעירים מציעים הבחנות בין מגוון רחב של סוגים של משחק(משחק חברתי,דמיוני,ספונטני שיתופי,משחק לבד).מתוך הדיונים והצפייה בוידאו  הבינו החוקרים שיש הרבה חומר למחשבה דמיון והבדלים בין תרבויות,ויש צורך לחקור עוד בנושא

(Blair, 2002). בעבודה זו אדון לגבי משחקים וכיצד הם משפיעים על התפתחות הילד ומה ניתן להבין מתרומת המשחקים לסוגיות של התפתחות הילד מכל ההיבטים- פיזית ורגשית כאחד עבורו.

המשחק מהווה אפוא במובן מסוים מעין אינטגרציה שיוצר הילד בין עולם המציאות ועולם הדמיון.משחקים כאלו מכילים לפיכך את כל גורמי המשחק הדרמטי הקלאסיים, אם כי בגיל הרך הצורך בשיתוף פעולה ותיאום במסגרת נושאי המשחק גם משנים את מכלול התנהגותו של הילד היחיד. עוד מתאפיין המשחק הזה בקשרי גומלין חברתיים המקדמים החלפת דעות ופיתוח משותף של נושא המשחק בדרכים גמישות ופתוחות. בהקשרים כאלו ניתן להגדיר אותו כצורה של פעילות משחק חברתית רצונית, שנוטלים בה חלק ילדים צעירים (ווהל, 2002).

בסיכומו של דבר על סמך ממצאי עבודתי  ישנה חשיבות למשחק כמקדם את התפתחות הילד באמצעות קידום היחסים הבינאישיים בין הילדים באמצעות הדיאלוג הנוצר ביניהם תוך כדי המשחק, באמצעות שירה, באמצעות חיקוי דמות ובאמצעות שיקוף העולם הפנימי של הילד הבא לידי ביטוי במשחק וממחיש את יחסו לעצמו ולעולם סביבו, כלומר את יחסיו הבינאישיים עם האחרים בגן וגם תורם לו מבחינה אישית להתפתחותו המיטבית בחברה כפי שהוסבר והודגם במהלך העבודה.

 תוכן עניינים

תקציר עמ’ 2
מבוא עמ’ 3
פרק 1: התפתחות רגשית-חברתית נורמטיבית בגיל הרך עמ’ 5
פרק 2: רקע תיאורטי לגבי המשחק ותרומתו לילד עמ’ 9
פרק 3: השפעת משחק על התפתחות הילד וככלי טיפולי עמ’ 15
דיון עמ’ 23
סיכום ומסקנות עמ’ 26
ביבליוגרפיה עמ’ 27