מבוא:

בעקבות גל שערוריות חשבונאיות בתחילת שנות ה-2000, כדוגמת אנרון וורלדקום, עלתה לדיון הציבורי סוגיית הממשל התאגידי. בארה”ב נקבעו חוקי ה- SOX  ובארץ הוקמה ועדת גושן לבחינת קוד הממשל התאגידי. המלצות ועדת גושן התמקדו בעיקר בעצמאות הדירקטוריון, בהרכבו ובהרכב ועדת הביקורת. כפי שנראה בהמשך, לדירקטוריון בישראל תפקידים רבים אשר דורשים איזון בין אובייקטיביות למקצועיות, כאשר ברקע קיים בעל השליטה, אשר בממוצע מחזיק מעל 70% ממניות החברה ויוצר תלות של הדירקטור בו. במסגרת עבודה זו, אבחן את השפעת מבנה הדירקטוריון וועדותיו על הביצועים הפיננסים של החברות בישראל, תוך התמקדות בקריטריונים הבאים: גודל הדירקטוריון, הרכבו, מומחיות הדירקטורים בו והרכב ועדת הביקורת. המחקר האמפירי בוחן מדגם של 50 חברות ציבוריות, הנסחרות במדד ת”א  100  ומתבסס על מחקרם של Yuanto. K and Y.T. M. (2005),  אשר בחנו את השפעות אימוץ מנגנוני ממשל תאגידי חדשים על הרכב הדירקטוריון בחברות בסינגפור ומלזיה. באמצעות עבודה זו, אנסה להבין כיצד שיקולים בבחירת הדירקטורים, בגודל הדירקטוריון ובהרכב ועדת הביקורת בחברה עשויים להשפיע על הצלחתה, על אופן קבלת ההחלטות בה וכתוצאה מכך על רווחיה.

תוכן עניינים:

1. מבוא 3

2. היבטים תיאורטיים 3-13
2.1. רקע תיאורטי 3-4
2.2. סקירת ספרות   5-9
2.3. היבטים מוסדיים  10
2.4. הצגת המודל  11
2.5. הצגת השערות המחקר 12-13

3. היבטים אמפיריים 14-23
3.1. בחירת המדגם 14
3.2. מתודולוגיה 14-17
3.3. ניתוח התוצאות 17-21
3.4. מסקנות 22-23

4. סיכום 24

5. ביבליוגרפיה 25-26

6. נספחים 27-49