מבוא

עם התפתחות הרפואה והעלייה ברמת החיים בעשורים האחרונים, גדל השימוש במגוון חומרים רפואיים בבני אדם ובבעלי חיים. למשל, Kümmerer (2001) מציין שמעל 50,000 תרופות רשומות  בגרמניה לשימוש בבני אדם, מתוכם 2,700 תורמים ל 90% מהצריכה ומכילים לפחות 900 חומרים פעילים שונים, כגון תרופות אנטי דלקתיות, משככי כאבים, אנטיביוטיקה, תרופות אנטי אפילפטיות ופסיכוטיות, הורמונים, מווסת שומנים בדם ומורידי לחץ דם, ועוד. חומרים רפואיים אלו לא נספגים במלואם בגוף (האדם או החי), ועד 90% מהחומר מופרש דרך השתן, ומשם דרך מערכות הניקוז והביוב למתקני טיפול בשפכים ולסביבה.

חומרים אלו משפיעים על המערכת הביולוגית גם בריכוזים נמוכים (שכן לשם כך תוכננו), מסיסים במים ובעלי מבנה כימי יציב לאורך זמן ולכן בעלי פוטנציאל השפעה לטווח הארוך. מסיסותם הגבוהה במים מגדילה את פוטנציאל הנזק הסביבתי, כי כך הם ניידים במערכות הקרקע והמים, ויכולים לחדור למי התהום. אציין, שטכנולוגיות טיהור השפכים הקונבנציונליות, לא יעילות בכדי לנטרל מזהמים אלו, והם מופרשים לסביבה. למשל, תרופות הכימותרפיה, רובם הם הידרופילים (אוהבי מים) ולכן לא נספחים בקלות לבוצה המשופעלת. (2008, Johnson et al. )

במקביל, בעקבות התפתחות הטכנולוגיות ישנה יכולת אנליטית מצוינת לזיהוי חומרים בריכוזים קטנים, ביותר של מיקרו (10^-6) וננו (10^-9) לליטר מים,  ואף פיקו (10^-12), המאפשר לעקוב אחר גורלם הכימי, פיסיקלי וביולוגי בסביבה. כך, אכן, החלו דיווחים על קיומם של מזהמים ממקור תרופתי בסביבה, שטרם נוטרו קודם לכן.

הקשר של מזהמי בית חולים עם מערכות אקולוגיות מימיות קשור להשפעות שליליות אפשריות על האיזון הביולוגי של הסביבה הטבעית. אולם, ההשפעות על הסביבה וההשלכות על הבריאות עדיין לא ידועות וברורות במלואם, ויש קושי להעריך את השפעותיהם לטווח ארוך, בייחוד לאחר חשיפה קבועה ולאורך זמן (חשיפה כרונית) לריכוזים נמוכים מאד.

בסקירת ספרות זו, אתחיל בתיאור כללי של מזהמים משפכי בית החולים שמגיעים לסביבה, ועל הבעייתיות בניטורם והסרתם והשלכותיהם על מערכות ביולוגיות ימיות. בהמשך אתמקד ואתאר בהרחבה שני קבוצות מזהמים בעייתיים במיוחד: אנטיביוטיקה סוג 3 המשמשים לזני חיידקים אלימים, כגון ואנקומיצין; ותרופות כימותרפיה על בסיס פלטינה, כמו ציספלטין וקרבופלטין, המשמשים לטיפול בסרטן. אתאר את הסכנות הסביבתיות והבריאותיים הפוטנציאליות מנוכחותם של שני קבוצות תרופות אלו בשפכי בית החולים, והגעתם ללא טיפול מקדמי לשפכים העירוניים. על סמך סקירת הספרות, אסכם את דעתי האישית בנושא.

תוכן עניינים

א. מבוא 1
ב. מזהמים משפכי בתי חולים 2
ג. השפעות אנטיביוטיקה סוג 3 במי השופכין 4
1. הקשר בין נוכחות אנטיביוטיקה במי שופכין ועמידות חיידקים 4
2. החיידק אנטרוקוקוס Enterococcus 5
3. ואנקומיצין ו enterococci עמיד לואנקומיצין (VRE) 5
4. הימצאות זני enterococci עמידים לואנקומיצין במי השופכין 6
ד. תרופות כימותרפיה על בסיס פלטינה במי השופכין 7
1. תרופות כימותרפיה (Cancerostatic) על בסיס פלטינה 7
2. הימצאות תרופות כימותרפיות על בסיס פלטינה במי שופכין 8
3. הסכנה לסביבה בתרופות כימותרפיה על בסיס פלטינה 10
4. תוצאות טיפול מקדמי ביולוגי במי שופכין מבית חולים על תרופות כימותרפיה על בסיס פלטינה 11
ה. סיכום 11
ו. ביבליוגרפיה 12