מבוא

במסגרת עבודת הסמינריון, בחרתי לעסוק בסרט התיעודי “רסיסים”, משנת 2009, שנכתב על ידי: יונתן חיימוביץ’.

חיימוביץ’ חוזר, אחרי שנים, לפגוש את דיירי הבניין הירושלמי שבו גדל, ולהתמודד עם מותם של הוריו. בעזרת המפגש המרתק עם מי שנותרו “ממעגל החברים של סבא וסבתא שלו”, דמויות יוצאות דופן במינן, הולכת ונפתחת עבורו האפשרות “לגעת שוב בזיכרון העבר ולהשלים עם שברי ההווה”. סיפורי הדמויות, מהגרים מברית המועצות לשעבר, טעונים בגעגועים לזמן ולמקום שלא קיימים יותר אלא בזיכרונותיהם.

בעזרת עדשת המצלמה, חיימוביץ’ מציג בפני הצופים רצף של סיפורים, דמויות, דימויים וקולות, כשכל אחד מהם משמש חוליה בשרשרת המציאות היומיומית של ילדותו. בד בבד, הסרט מכיל בתוכו מוטיבים של: זמן, עבר/הווה/עתיד, זיכרונות לאירועי העבר בכלל וגעגועים אליהם בפרט; במקביל, לטעמי מבלי שהתכוון לכך, חיימוביץ’ פותח בפני הצופים חלון אל עבר “הזקנה”, שנגלת במלוא תפארתה.

בהתאם לכך, במסגרת הקורס, ובאמצעות הסרט, אבקש לבחון את שאלת המחקר: “כיצד באה לידי ביטוי הזקנה באמצעות הסרט התיעודי “רסיסים”? וכיצד מושג הזיכרון, שמהווה לחם חוק במהלך הסרט, מסייע בכך? (אני אתייחס לשאלת המחקר בהרחבה בפרק מס’ 2).

מבנה העבודה הינו: בפרק הראשון, בחרתי להציג את פרדיגמה + שאלת המחקר. בפרק השני, בחרתי להציג את המתודולוגיה, תוך התייחסות למחקר האיכותני בכלל ולבחירה שלי בסרט הדוקומנטרי בפרט. בפרק השלישי, “שדה המחקר”, בחרתי לכתוב בקווים כללים על הסרט שבחרתי ולפרט על הדמויות השונות שבו. בפרק הרביעי, “החלק הספרותי”, בחרתי לעסוק בכמה היבטים של הזקנה בכלל ובהקשר של זיכרון וזקנה בפרט. בפרק החמישי, אתמקד בממצאים השונים שעלו במהלך הסרט. בפרק השישי, בחרתי לעסוק בדיון רחב, שכולל בתוכו את החלק הספרותי ואת החלק של הממצאים. בחלק זה, אתמקד בעיקר בשאלת המחקר.

תוכן עניינים

מבוא 3
פרדיגמה 4
שאלת המחקר 4
מתודולוגיה 5
שדה המחקר 6
סקירה ספרותית 7
ממצאים 13
דיון 17
סיכום 22
רשימת מקורות 23