מבוא

מקור הענקתו של סעד זמני בהליך אזרחי הוא לרוב הרצון להגן על מי שמבקש אותו, וזאת, בדרך כלל, על ידי שמירת המצב הקיים בעת הגשת התובענה. מאידך, בעת מתן צו עיקול זמני, יש להתחשב לא רק בנזקו האפשרי של התובע, אלא גם בנזקו האפשרי של הנתבע, שזכויותיו הקנייניות בנכסיו נפגעות עוד בטרם ניתן פסק דין ולעיתים אף עוד בטרם הוגשה נגדו תביעה.

על מנת לאזן בין שני הצדדים להלך המשפטי, נדרש ממבקש העיקול הזמני לספק לבית המשפט ערובה לשיפוי בשל הנזקים העלולים להיגרם לנתבע כתוצאה ממתן העיקול. באופן זה, ניתן יהיה לפצות את הנתבע על נזקיו, באם יתברר בסוף היום כי הצדק דווקא עימו והוא יזכה במשפט.

עבודתי תתמקד בשאלה האם מספיק להטיל חובת הזהירות וחובת תום הלב המוטלות על מבקש עיקול זמני והאם יש פתרונות נוספים בכדי למנוע התנהגות לא ראויה של מבקשי עיקולים זמניים. טענתי המרכזית תהיה כי חובת הזהירות ותום הלב, כפי שהן מתפרשות היום על ידי בתי המשפט, אינן מספיקות להעניק סעד לנתבע שניזוק יתר על המידה. במסגרת עבודתי, אשלב ניתוח של חוקיות העיקול הזמני מנקודת מבטו של המשפט החוקתי ולבסוף אעלה הצעות לפתרון הבעיה: הרחבת פרשנות חובות אלה וכן הטלת עילת תביעה עצמאית בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

בפרק א’ של עבודתי זו אתאר את סעד העיקול הזמני הקבוע בחקיקה הישראלית ואת הבעיות שהוא מציף באופן עקרוני. לאחר מכן, בפרק ב’ אעמוד על המהפך הפסיקתי שעברו בתי המשפט בנושא הטלת חובת זהירות על בעל דין המבקש עיקול זמני, תוך שאשתמש במשפט משווה ואדון בדין הנוהג בארצות הברית ובאנגליה. בפרק זה אתייחס לשינוי שהביאה עימה הלכת סחר ושרותי ים[1] ואביא את דעתי בדבר החמרת והרחבת חובת הזהירות שיש להחיל לדעתי על אותו בעל דין. בפרק ג’ אדון באופן דומה בהטלת חובת תום לב מוגברת על בעל דין המבקש עיקול זמני. בפרק ד’ אציע כי תקום עילת תביעה נפרדת ועצמאית על מבקש עיקול זמני מכוח שימוש לרעה בהליכי משפט ואסכם את העבודה כולה בפרק ה’.

[1] רע”א 1565/95 סחר ושירותי ים בע”מ נ’ חברת שלום וינשטיין בע”מ, פ”ד נד(5) 638 (2000). להלן: “הלכת סחר ושרותי ים“.

תוכן עניינים

מבוא……………………………………………………………………………………………….3
פרק א – עיקול זמני – כללי…………………………………………………………………..4
פרק ב –הטלת חובת זהירות על מבקש עיקול זמני…………………………………….. 5
פרק ג –הטלת חובת תום לב על מבקש עיקול זמני……………………………………. 15
פרק ד –הרעיון המוצע: הטלת חובה עצמאית בשל שימוש לרעה בהליכי משפט 19
פרק ה – סיכום ומסקנות ………………………………………………………………….. 23
פרק ו – ביבליוגרפיה ……………………………………………………………………….. 24