Tracking invasive birds a programme for implementing dynamic open inquiry learning and conservation education

מעקב אחר ציפורים פולשות: תוכנית להטמעת למידת חקר פתוח דינאמי וחינוך לשימור

בין הנושאים הפוטנציאליים במדע החדש הנקרא מגוון ביולוגי (biodiversity), הבנת המאפיינים וההשפעות של ציפורים פולשות מהווה נושא אטרקטיבי להכללה כחלק מלימודי הביולוגיה התיכוניים. ציפורים הן אסתטיות ומעוררות סקרנות. סקרנות לגבי ציפורים, לצד תצפיות שדה, יכולה לעודד תלמידים להעלות שאלות אותנטיות. מכיוון שציפורים הן בין בעלי החוליות הבודדים בהן ניתן לצפות בקלות בסביבתן הטבעית, תלמידים יכולים לפתח שיטות למענה על שאלות וליזום תהליך חקר פתוח דינאמי. הפרויקט החינוכי “מעקב אחר ציפורים פולשות”, המוצג כאן כמקרה בוחן, הינו תוצר של שיתוף פעולה ייחודי בין ביולוגים העוסקים בשימור הטבע, מורים למדע ומורים לביולוגיה. תלמידי תיכון השתתפו בתהליך חקר פתוח בעידוד מורים למדע ואקולוגים. בסוף תהליך החקר, תלמידים אלו ערכו סיור צפרות עבור תלמידים בחטיבת הביניים. מאמר זה מראה כיצד חקר של סוגיית שימור סביבתי – ציפורים פולשות – תורם לפיתוח כישורי חקר פתוח דינאמי ואוריינות סביבתית בקרב תלמידים בכיתות י”א – י”ב.

מבוא

לאחרונה, הוצע כי פעילות האדם מהווה גורם משמעותי בעיצוב העושר של מינים אקזוטיים בקנה מידה מרחבי גדול. מחקרים מראים כי גורמים הקשורים באדם, כמו הצגת מינים זרים וטביעת הרגל האקולוגית (מדד הכולל את גודל האוכלוסייה, שימוש בקרקע ותשתיות) הינם חלק מהגורמים החשובים ביותר המעצבים את מספר המינים הזרים המתבססים באזור חדש. פלישה של מינים זרים הוצעה כאחד מגורמי הסיכון העיקריים המובילים לירידה מהירה במגוון הביולוגי הילידי. פלישה מסוג זה נושאת שלל השלכות כלכליות, חברתיות, בריאותיות ואקולוגיות מרחיקות לכת. לאחר התבססות של מין פולש, הקושי והעלויות של תיקון הנזקים עלולים להיות גבוהים ביותר. לפיכך, התהליך של הבנת ומניעת פלישות כאלו מהווה אתגר המשמש כהזדמנות חינוכית טובה עבור ביולוגים העוסקים בשימור, מחנכים ומקבלי החלטות.

ציפורים זרות, בעלות יכולת לנדוד למרחקים ארוכים ולחצות מחסומים טופוגרפיים וגבולות בתי גידול, הן בעלות פוטנציאל פלישה לאזורים חדשים והרחבת הטווח שלהן במהירות. ברחבי העולם, קיימים מאות מיני ציפורים הנחשבים כיום כזרים. למרות התפיסה הפופולארית כי ציפורים בדרך כלל אינן משפיעות לרעה על מינים ילידים, מספר מינים של ציפורים זרות מדורגים גבוה למדי ברשימת התכנית הלאומית למינים פולשים (GISP) של “הפולשים הגרועים ביותר בעולם”. ההשפעות הידועות של ציפורים זרות כוללות הפצת מחלות (בקרב בני אדם ובעלי חיים אחרים) נזק ליבול ולרכוש, רעש ומטרד, ופגיעה באוכלוסיות ציפורים ילידות. במקרים כאלו, לעתים עולות הצעות ליישום תוכניות הדברה. למרות זאת, תכניות לבקרה של מינים פולשים יכולות להיות שנויות במחלוקת ובמקרים מסוימים הן אפילו הופסקו כתוצאה מהתנגדות ציבורית. לפיכך, הדגשת הפן החינוכי יכולה להיות אפקטיבית יותר בטיפול בבעיה זו. בנוסף, האהבה לטבע, “ביופיליה” כפי שמכנה זאת וילסון, הינה הזרע ממנו שימור המגוון הביולוגי יכול לגדול. אוריינות מדעית וסביבתית יכולה להיות הקרקע שבה האהבה והערכה לטבע יכולות לשגשג. החינוך לשימור הטבע הינו המים המסייעים להן לנבוט.

פלישת מינים: פרספקטיבה סביבתית וחינוכית

אג’נדה 21, שהוצעה לאחר ועידת כדור הארץ בריו (1992), המליצה כי מחנכים יפנו את מאמציהם לפיתוח תוכניות לימודים המדגישות פיתוח בר-קיימא. תוכניות כאלו בתורן יעלו את המודעות הציבורית לשימור וסוגיות סביבתיות לקראת הפיתוח של אוריינות סביבתית. אוריינות זו כוללת ידע סביבתי, עידוד גישות המגלות עדיפות כלפי הסביבה, ונקיטת פעולות מתאימות להגנה עליה. ועידת המפלגות ב- 2006 פרסמה המלצות נוספות הקוראות ל- UNESCO, לחברים ולארגונים לתמוך בחינוך להכרת המגוון הביולוגי ולהכיר בחשיבות של חינוך ומודעות ציבורית כאלמנטים חיוניים להטמעת האמנה. בפגישה השמינית של כנס המגוון הביולוגי (COP8) המשתתפים סיכמו כי החינוך חייב לעמוד בראש המגמה העולמית של שימור המגוון הביולוגי וצמצום הנזק הנגרם מאיומים על המגוון הביולוגי, כמו אובדן של בתי גידול ופלישות של מינים זרים.

בין הנושאים הפוטנציאליים במדע החדש הנקרא מגוון ביולוגי (biodiversity), הבנת המאפיינים וההשפעות של ציפורים פולשות מהווה נושא אטרקטיבי להכללה כחלק מלימודי הביולוגיה התיכוניים. בעקבות רעיונותיו של Roth (1992), למידת תופעה זו מרחיבה את הידע לגבי מערכות אקולוגיות והאינטראקציות שלהן, מפתחת גישה ורגישות כלפי הסביבה וההשפעות עליה, מציעה מגוון רחב של פעילויות מחקריות ופתרון בעיות, ומעודדת חוקרים ותלמידים לנקוט בפעולות ולסייע לצמצם את הנזק לסביבה.

חקר פתוח דינאמי

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות ללמד מדעים באופן כללי ואת מדעי הסביבה בפרט על ידי הדגשת כישורי חשיבה ולמידה באמצעות חקר, תוך צמצום כמות החומר הנלמד. למידה באמצעות חקר מתקיימת במספר רמות, ומוגדרת על ידי מידת האינטנסיביות של מעורבות המורה והתלמיד בתהליך. חקר פתוח מוגדר כרמה הגבוהה ביותר. על ידי השתתפות בחקר מסוג זה, התלמיד יכול לחוות מדע “אמיתי”. המפתח להטמעה מוצלחת של חקר פתוח היא לגרום לתלמידים להעלות שאלות ולערב אותם בכל השלבים של תהליך החקר, מהעלאת שאלות ועד השלב האחרון של הסקת מסקנות. ציון ועמיתיו אפיינו את האלמנטים הדינאמיים כחיוניים ללמידת חקר פתוח. הקריטריונים העיקריים של חקר פתוח דינאמי מסוג זה הם: ההבנה כי למידה הינה תהליך, מתן אפשרות לשינויים המוצעים בזמן התהליך, הבנה פרוצדוראלית, ומתן מקום לתגובות רגשיות כמו סקרנות, תסכול, הפתעה, נחישות, והתמודדות עם תוצאות בלתי צפויות. תהליך של חקר פתוח דינאמי מוביל את התלמידים והמורים לחוות את החקר מתוך פרספקטיבות של חשיבה ביקורתית ורפלקטיבית על התהליך. בחקר פתוח, שאלות החקר קשורות זו לזו באופן לוגי. לעתים, מתעוררת יותר משאלת חקר אחת בו-זמנית, מצב המוביל לדיון פורה.

המחקרים מראים כי בקרב סטודנטים המפגינים כישורים אקדמיים גבוהים, גישת חקר פתוח להוראת מדעי השימור וניהול סביבתי הינה אפקטיבית בשיפור הידע התוכני והגברת העניין והמודעות לסוגיות סביבתיות. בהשוואה להצלחה של הטמעת חקר פתוח בקרב סטודנטים, הטמעת חקר פתוח בקרב אוכלוסיית תלמידי תיכון הטרוגנית היא מורכבת יותר, ומציבה אתגרים בפני מחנכים.

חקר פתוח דינאמי ו”פלישת ציפורים זרות”

למידת המגוון הביולוגי ופלישת ציפורים זרות יכולה לעודד תלמידי תיכון לקחת חלק בתוכניות לימודיות של חקר פתוח. מספר גורמים מובילים למסקנה זו. ראשית, לימודי צפרות הם אטרקטיביים עבור צעירים. סקרנות לגבי ציפורים, לצד תצפיות שדה, מעודדת תלמידים להעלות שאלות אותנטיות. מכיוון שציפורים הן בין בעלי החוליות הבודדים בהם ניתן לצפות בסביבתם הטבעית, התלמידים, בקלות רבה למדי, יכולים לפתח שיטות למציאת תשובות לשאלות וליזום תהליכי חקר פתוח דינאמי. תהליך זה יאפשר להם לפתח את הכישורים החיוניים עבור עריכת מחקרים מדעיים מוצלחים, כלומר סבלנות, נחישות, פתיחות מחשבתית, ורצון לעסוק בפתרון בעיות. טראמבל ועמיתיו קראו לפיתוח פעילויות חקר פתוח מבוססות-ציפורים המציגות את המדע מדע כתחום בלתי מסודר, הכולל ניסוי וטעייה, חזרה על פעולות ורביזיה. פעילויות אלו חורגות מהתפיסה המקובלת הרואה במדע כגוף ידע סטאטי בעל אופי שגרתי. חקר מסוג זה עשוי לדמות, ברמה היסודית, את ההתנהגות ותהליכי החשיבה של מדענים העורכים מחקרים מדעיים מקצועיים. בנוסף, מחקרים כאלו מציגים בפני התלמידים את האינטראקציות האקולוגיות וההתנהגותיות המורכבות בעולם הסובב אותם.

הפרויקט החינוכי “מעקב אחר ציפורים פולשות” המוצג כאן הינו תוצר של שיתוף פעולה ייחודי בין ביולוגים מתחום השימור הסביבתי וחוקרים מתחום החינוך משתי אוניברסיטאות, שני תיכונים, וחטיבת ביניים אחת בישראל. הפרויקט התמקד בתופעת הציפורים הפולשות. האזור בו נערך המחקר, פארק עירוני גדול בתל אביב, הינו מוקד של ציפורים זרות. חלק מציפורים אלו ברחו לאחרונה מפארק ציפורים הנמצא באזור ובימים אלו הן מבססות אוכלוסיות בסביבה. עובדה זו עשויה לאפשר באופן אותנטי תהליך של חקר פתוח. בנוסף, בתור משתתפים בפרויקט חקר פתוח, התלמידים יכולים לרכוש ידע לגבי המגוון הביולוגי ושימור בעודם מעורבים במחקר אקדמי ופעילויות להעלאת המודעות הציבורית. לאור זאת, נקבעו שתי מטרות עבור מאמר זה: 1) תיאור המודל החינוכי שפותח עבור הפרויקט; 2) לבחון כיצד התלמידים המשתתפים פיתחו כישורי חקר פתוח דינאמי ומודעות סביבתית. הפרויקט “מעקב אחר ציפורים פולשות” כלל בנוסף מחקר. מטרות המחקר היו: בחינת המאפיינים של החקר הפתוח הדינאמי שיושם על ידי התלמידים בזמן תהליך הלמידה; בחינת התרומה של החקר הפתוח הדינאמי להתפתחות האוריינות הסביבתית של התלמידים; ובחינת האופן שבו התלמידים המשתתפים ניסחו את תהליך החקר שלהם, בהסתכלות רטרוספקטיבית.

מעקב אחר ציפורים פולשות – המודל החינוכי

הפרויקט פותח תוך שקילת ארבעת היסודות הבאים: 1) ידע תוכני – מגוון ביולוגי, פלישת ציפורים זרות, והשלכות לגבי שימור; 2) שיטת החקר – תהליך למידה של חקר פתוח דינאמי; אוריינות סביבתית; ו- 4) למידה חברתית ושיתופית (איור 1).

ידע תוכני

פלישה ביולוגית הינה תחום מחקרי מוביל בשנים האחרונות. במחקר לגבי אזורי אקלים ים-תיכוניים, קארק וסול מצאו כי פלישות ציפורים לאגן הים התיכון, כולל ישראל, הן גם נפוצות וגם בעלות סיכויי הצלחה גבוהים בהשוואה למערכות אקולוגיות אחרות הדומות לים התיכון (כמו קליפורניה, אוסטרליה, ואזור הכף של דרום אפריקה). בעשור האחרון נרשמה עלייה עצומה בשיעור פלישות הציפורים בישראל. עלייה זו מיוחסת בחלקה לעלייה בסחר בציפורים והקמת מרכזי צפרות, במיוחד זה הממוקם בלב פארק הירקון בתל אביב. קרוב לודאי כי ציפורים ברחו ממרכז הצפרות פעמים רבות, וכיום הן חיות בסביבת פארק הירקון. עם זאת, למקבלי ההחלטות בישראל יש מידע מועט בלבד לגבי המינים, דינאמיקת הפלישה שלהם, וכיצד להתמודד עם ציפורים אלו. הצוות האקולוגי הנוכחי בחן את תהליכי הפלישה בישראל והתמקד בעיקר באוכלוסיית הציפורים של פארק הירקון.

למידת חקר

כחלק מהדרישות של לימודי הביולוגיה המעשיים שלהם ובחינת הבגרות, תלמידים בכיתות י”א – י”ב (גילאי 16-18) השתתפו בתהליך חקר פתוח. התלמידים התלוו לצוות מחקר אקולוגי מהאוניברסיטה העברית שערך מחקר לגבי מינים פולשים בפארק הירקון. צוות המחקר האקולוגי הדריך את התלמידים, החל מהשלבים הראשונים החשובים של ניסוח שאלות החקר, היפותזות ותחזיות, דרך קבלת החלטות לגבי מתודולוגיה וגישות לאיסוף נתונים, ועד השלב האחרון של הסקת המסקנות. בנוסף, מורי הביולוגיה של התלמידים עודדו את תהליך החקר על ידי הכוונת התלמידים להתאים עצמם לדרישות של משרד החינוך. צוות מחקר אקדמי מהמרכז להוראת המדעים באוניברסיטת בר-אילן סייע למורים ולתלמידים בהתמודדות עם הקשיים הפדגוגיים. התלמידים הגישו את ממצאיהם כמאמר מדעי. באופן זה, התלמידים קיבלו תמיכה ישירה מצד סטודנטים למחקר אקדמי ומצד מוריהם. תמיכה נוספת התקבלה מצד חוקרי מדע בכירים וחוקרים בכירים מתחום הוראת המדעים. שתי “שכבות” פיגומים אלו נתמכו על ידי משרד החינוך. איור 1 מציג את המודל החינוכי שפותח, מפרספקטיבה של מערך התמיכה של השירותים הזמינים לתלמידים.

אוריינות סביבתית

המורים, המדענים וחוקרי הוראת המדעים שלקחו חלק בפרויקט הציגו את הפרויקט ואת המודל שלו בסדנאות מקצועיות עבור מורי ביולוגיה. בהשראת הפרויקט, המורים פיתחו פעילויות למידה מבוססות-בעיות והציגו את נושא המגוון הביולוגי בקורסים ביולוגיים כלליים. חלק מפעילויות למידה אלו שולבו בבחינות הבגרות הלאומיות בלימודי הביולוגיה והסביבה.

איור 1: מעקב אחר ציפורים פולשות – מודל חינוכי: מערך התמיכה בתלמידים העורכים חקר פתוח.

הערות: התלמידים קיבלו תמיכה ישירה מצד סטודנטים למחקר אקדמי ומצד מוריהם. תמיכה נוספת התקבלה מצד חוקרי מדע בכירים וחוקרים בכירים מתחום הוראת המדעים. שתי “שכבות” פיגומים אלו נתמכו על ידי משרד החינוך.

למידה חברתית ושיתופית

קבוצה של תלמידי חטיבת ביניים (כיתה ט’) השתתפו בהרצאות מטעם צוות המחקר האקדמי על ציפורים פולשות בפארק העירוני. לאחר הרצאות אלו נערך סיור לימודי בפארק בהדרכת דגימה של תלמידי תיכון בכיתות י”א – י”ב שהשתתפו בפרויקט החקר הפתוח “מעקב אחר ציפורים פולשות”. תלמידי התיכון שהשתתפו בחקר הפתוח קיבלו הכשרה מיוחדת כיצד להעביר את הסיור. לאחר הסיור, תלמידי התיכון שהשתתפו בחקר הפתוח הציגו את תהליך החקר שלהם ואת התוצאות, וחלקו את חוויית החקר האישית שלהם עם תלמידי חטיבת הביניים. באופן זה, תלמידי חטיבת הביניים יכלו להרחיב את הידע שלהם לגבי סוגיות סביבתיות באופן כללי, ולגבי בעיות סביבתיות מקומיות בפרט. תלמידי חטיבת הביניים למדו כיצד מתבגרים יכולים להיות מעורבים בסוגיות סביבתיות על ידי עריכת עבודה מדעית ישירה. איור 2 מציג את המודל החינוכי שפותח מפרספקטיבה של השלבים השונים של הפרויקט החינוכי “מעקב אחר ציפורים פולשות”. תלמידי התיכון שהשתתפו בחקר הפתוח רכשו כישורים כגון: ידע תוכני, שיטות חקר, ואוריינות סביבתית. השלב הבא כלל למידה חברתית ושיתופית, שבמהלכה תלמידי החקר הפתוח לימדו את תלמידי חטיבת הביניים לגבי שלושת היסודות: ידוע תוכני, שיטות חקר ואוריינות סביבתית.

איסוף ועיבוד נתונים

שישה תלמידי תיכון בכיתות י”א-י”ב, הלומדים ביולוגיה, ערכו תהליך חקר בפארק הירקון במשך תקופה של 12 חודשים. שני סטודנטים למדעים הלומדים שימור, אקולוגיה ופלישות ביולוגיות סיפקו הדרכה מעשית. התלמידים הגיעו לפארק פעמיים בשבוע, והחוקרים האקדמיים ליוו את התלמידים במהלך מספר תצפיות. בנוסף, המורה פגשה את התלמידים פעם בשבוע, ומומחה הוראת המדעים פגש את התלמידים פעם בחודש. המשתתפים תקשרו זה עם זה באמצעות אי-מייל בתקופות הביניים.

התלמידים תיעדו את תהליך החקר ביומן עבודה. אחד החוקרים פגש את התלמידים בבית הספר, ליווה אותם בתצפיות וערך ראיונות מעת לעת. לאחר השלמת הפרויקט, התלמידים הגישו דוח המסכם את ממצאי החקר בצורת מאמר מדעי. 4 שנים לאחר השלמת פרויקט החקר, התלמידים השתתפו בראיונות והתבקשו לתאר: מה הם זוכרים לגבי תוכן הפרויקט, תהליכי החקר והתנסויותיהם, אילו אלמנטים של חקר פתוח דינאמי באו לביטוי במהלך הפרויקט, ואילו כישורים וידע הם רכשו ויישמו מאוחר יותר בחייהם.

נערך ניתוח איכותני לגבי המאמר המדעי שנכתב על ידי התלמידים, יומן העבודה שלהם, הראיונות עם המורים והתלמידים ותיעוד הסיורים בפארק. המאפיינים של החקר הפתוח הדינאמי, לצד אלו של האוריינות הסביבתית, שימשו כמושגי רגישות עבור הקטגוריזציה. ממצאי המחקר סווגו לפי קטגוריות של חקר פתוח דינאמי ואוריינות סביבתית. המחקר הנוכחי מציג ראיות שנצפו בשני כלים מחקריים שונים לפחות; לדוגמא, ראיונות ויומני עבודה. איסוף נתונים באמצעות טריאנגולציה של מקורות והתיאור העשיר של התופעה הנחקרת תרמו לתוקף של הניתוח. בנוסף, ניתוח הנתונים אומת על ידי שני חוקרי הוראה.

איור 2: מעקב אחר ציפורים פולשות: השלבים השונים של המודל החינוכי.

הערות: התלמידים רכשו: ידע תוכני, שיטות חקר ואוריינות סביבתית. השלב הבא כלל למידה חברתית ושיתופית שבמהלכה התלמידים לימדו את תלמידי חטיבת הביניים לגבי שלושת יסודות אלו.

תוצאות

ממצאי החקר העיקריים של התלמידים

התלמידים ערכו מחקר אותנטי, תוך שיתוף פעולה עם חוקרי ביולוגיה. תוצאות מחקרם של התלמידים מוצגות בטבלה 1. תלמידי הפרויקט מצאו כי לשני מינים של ציפורים פולשות, דררה מצויה ומיינה מצויה, יש הרגלי קינון שונים בפארק הירקון. בעוד שאתר הקינון של הדררה הוא גדול, וממוקם באזור ברור אחד, האתרים של המיינה הם דינאמיים ומשתנים במשך הזמן, הן בגודל והן במרחב. ממצא זה תרם למחקר הרחב יותר לגבי שני מינים זרים אלו וההתבססות שלהם באזורים חדשים.

מאפייני החקר הפתוח הדינאמי שהודגמו בתהליך הלמידה של התלמידים

מטרת המחקר הראשונה שלנו הייתה לזהות מאפיינים של חקר פתוח דינאמי כפי שבאו לביטוי על ידי התלמידים.

למידה כתהליך

התלמידים למדו כי תהליך למידת חקר דורש עבודה מתמשכת ומאמץ. הם למדו בנוסף לתעד את תהליך הלמידה, שכבה אחר שכבה. שחר, אחד התלמידים, כתב: “צריך לתעד כל דקה וכל פרט, אפילו כאלו הנראים בלתי רלוונטיים ושוליים, מכיוון שבשלב זה עדיין איננו יכולים לדעת כיצד הדברים יתפתחו”. שאלות החקר היו קשורות לוגית. לעתים השאלות עלו בו-זמנית, לעתים השאלות באו זו אחר זו. ניתן לראות דוגמא למקרה שבו השאלות היו עוקבות בחקר של שחר והלנה, שעסק במידה שבה מיני ציפורים שונים משתמשים באותן תיבות הקינון של הניסוי. חקר זה הוביל למידע כי הדררה היא אחד המינים הנפוצים (מקומיים ופולשים כאחד) בפארק הירקון. ממצא זה הוביל לחקר הנוגע לקשר בין גודל אוכלוסיית הדררות בפארק, לבין מספר תיבות הקינון הפעילות בהן משתמש מין זה.

למרות שהתלמידים הצליחו לנהל את שלבי החקר הפתוח, הם לא הצליחו לתאר או להדגים את תהליך החקר המלא. כאשר הם התבקשו לתאר או להסביר את תהליך החקר בצורת תרשים זרימה או באופן מילולי, הם התבלבלו ולא הצליחו לתאר זאת כתהליך מתמשך. במקום זאת הם הצליחו רק לתאר אירועים נפרדים, פעולות בלתי קשורות, או תהליכים מקוטעים.

טבלה 1: הממצאים העיקריים של תלמידי הפרויקט.

* נמצא אתר שינה של דררות ונערכו לגביו תצפיות; 600-800 פריטים הגיעו לאתר בכל ערב.

* נמצא אתר שינה של מיינה מצויה; 80-150 פריטים מגיעים בכל ערב.

* התצפיות הראו כי אתר השינה של המיינות הוא דינאמי ביותר, מאוכלס בצפיפות בערב אחד ונטוש בערב אחר.

* המיינות נמצאו בפארק הירקון במשך היום, אך לא תמיד נשארו באתר השינה בפארק במהלך הלילה.

* הדררות הציגו התנהגות הפוכה: רובן נעדרו במשך היום, אך התאספו באתר השינה בפארק ברדת הלילה.

* חלק מהמינים הפולשים חולקים אתר שינה: המיינה המצויה והזרזיר הבורמזי.

* בשלב האחרון של המחקר, אתר השינה המשותף של המיינות והזרזירים ננטש. התברר כי הזרזיר ישן באתר מחוץ לפארק.

שינויים המתרחשים בזמן התהליך

תהליך החקר היה דינאמי וכלל שינויים במהלך מסלול המחקר. טל, המורה, ציינה את הדיונים הארוכים שניהלה עם מחנכי המדעים לגבי התאמת שאלות החקר של התלמידים: “הדיונים התנהלו בצורת שיח מורה-מחנך מקוון, לגבי הדברים אותם יש לשנות וכיצד יש להתקדם. השיח היה תהליך רציף, התוצאה הייתה השיא”. אחת התלמידות, נעמה, ציינה גם היא כי “הדברים משתנים ככל שהעבודה מתקדמת, דברים שלא ניתן היה לצפות מראש. איני סבורה כי תהליך החקר יכול להתרחש ללא שינויים”. שחר אמר: “למדתי להתמודד עם תוצאות בלתי צפויות. בהתחלה רצינו לחקור את התוכי הנזירי, אך לא הצלחנו למצוא את אתרי הקינון שלו. למרות זאת לא ויתרנו. במקום זאת מצאנו אתרים של ציפורים אחרות (מיינה מצויה, דררה מצויה, עורב אפור ודרור הבית)”. נעמה ציינה בסיפוק את אי-הוודאות של תהליך החקר: “נהנינו מכל שלב בעבודה. שמחנו לגלות כי חלק מההשערות שלנו תאמו את התוצאות הסופיות, אך גם כאשר הן לא תאמו, היה מעניין לנסות ולמצוא הסברים חלופיים”.

הבנה פרוצדוראלית

תהליך החקר דרש יישום של כישורי ניסוי פרוצדוראליים: שימור גורמי ניסוי קבועים, חזרה על מטלות, ועריכת מבחנים סטטיסטיים. שחר ציין: “אני מבין כי עלינו להתייחס רק לנתונים קיימים ולא להעלות השערות לגבי כל נושא שאנו רוצים. אסור לנו להגיע למסקנות כלליות, אלא עלינו לגבש מסקנות רק על סמך התוצאות הספציפיות של החקר שלנו”. אירית, שעוסקת בהוראת מדעים, סיכמה: “ראינו שהתלמידים מבינים את תהליך החקר. הם הבינו את החשיבות של מהימנות התצפיות ואת החשיבות של שמירה על תנאים קבועים וחזרה בניסויים. התלמידים נתקלו בתחילה בבעיות אותן היה עליהם לפתור, לדוגמא: כיצד לערוך תצפיות סימולטניות במיקומים מרוחקים, כיצד לזהות את הפריטים/אינדיבידואלים הנצפים, וכיצד לכמת את פעילות הציפורים. מקרים אלו דרשו יישום של כישורים פרוצדוראליים”.

נקודות מבט רגשיות

מכיוון שחקר פתוח מערב שינויים רבים וחוסר ודאות, אספקטים רגשיים כגון עיקשות, נחישות, אכזבה, הפתעה והתלהבות מהווים כולם חלק מהחקר. צברנו ראיות רבות לגבי ההתלהבות הרבה אותה הפגינו התלמידים במהלך פרויקט המחקר. שחר אמר: “נהניתי מאוד. אהבתי להיות שם, ללכת לפארק, לספור ציפורים. זה המקום הכי יפה בתל אביב”. הלנה אמרה: “אתמול קרה משהו משעשע. הייתי בשיעור נהיגה בזמן ששחר ערך תצפיות בפארק. בזמן שיעור הנהיגה שחר התקשר אליי. זה היה מטורף: המורה ישב לידי בזמן שצעקתי בהתלהבות: מצאת קן של תוכים?! הם הולכים לישון?!”

מאיה התגברה על רגע של ייאוש על ידי הפגנת עיקשות ונחישות: “עיקשות ונחישות הן תכונות חשובות מכיוון שבמהלך העבודה היינו מיואשים מדי פעם מכך שלא הצלחנו למצוא אתרי קינון או בגלל סיבוכים באופן ההגדרה שלהם. בנוסף קיבלנו תוצאות מפתיעות בזמן העבודה. מספר המיינות המצויות באתר השינה פחת בכל ספירה. החוקר שעבד איתנו אמר כי כנראה שהמיינות הבחינו בנו ולכן ביקרו באתר לעתים רחוקות יותר. היינו צריכים לתכנן דרך לספור את הציפורים מבלי שיבחינו בנו”.

התרומה של חוויית החקר הפתוח הדינאמי להתפתחות האוריינות הסביבתית של התלמידים

המטרה השנייה של המחקר הייתה לבחון את התרומה של חוויית התלמידים להתפתחות האוריינות הסביבתית. ראיונות עם התלמידים סיפקו ראיות להתפתחות ידע וגישות חיוביות כלפי הסביבה. הלנה אמרה: “זה היה נפלא לגלות כי קיימים 108 מיני ציפורים החיים בפארק הירקון, שארבעה מתוכם הם עופות דורסים”. שחר הוסיף: “פתאום הבנתי כי לא להבחין במשהו לא אומר שהוא לא קיים. 108 מינים? אף אחד לא ידע כי יש שם זרזיר מצוי. פתאום אתה מבין כי הסביבה מכילה הרבה יותר ממה שחשבת. זה מרגש לראות זאת”.

התלמידים שיפרו בנוסף את המודעות שלהם לגבי האספקטים הסביבתיים של פלישת מינים ואת האיום של פלישות אלו על קיומן של מערכות אקולוגיות. הלנה ציינה כי: “למדנו עד כמה המיינה היא אגרסיבית, וכי היא נושאת מחלות. זה משהו שתמיד נזכור”. הפרויקט אפשר לתלמידים להיות מעורבים בחקר פתוח אותנטי לגבי נושא סביבתי חדש. הסטודנטים הפגינו התרגשות רבה לגבי הנושא ולגבי עריכת מחקר מדעי על סוגיה “לוהטת”, בסיוע אקדמי. מאיה כתבה: “בחרנו בנושא זה עבור החקר שלנו מכיוון שמדובר בתופעה חדשה בישראל וברחבי העולם. בנוסף, אהבנו את הרעיון של השתתפות במחקר מקצועי שמטרתו הייתה להציל מערכת אקולוגית. נהנינו מכל שלב בעבודה, מהתצפיות המרתקות ועד העיבוד והניתוח של הנתונים למסקנות מרגשות. שמחנו לגלות כי חלק מההשערות שהעלינו במהלך העבודה תאמו את התוצאות הסופיות, אך גם כאשר הן לא תאמו, היה מעניין לנסות לברר מדוע ולמצוא הסברים חלופיים”.

התלמידים הבינו את האלמנט הדינאמי של המדע ואת הצורך באיסוף מבוקר וממושך של נתונים בכדי להשיג תוצאות מהימנות. התחושה כי לעבודה היה ערך מוסף, וכי הנתונים שנאספו הצטרפו למאגר נתונים אקדמיים גדול יותר, תרם לתחושת העניין והגאווה של התלמידים. שחר והלנה אמרו: “ראשית כל אנחנו רוצים לציין כי המחקר שלנו הוא אחד הראשונים בתחום שנערכו בפארק הירקון ולפיכך כל הנתונים שנאספו חדשים למדע. כל התוצאות שקיבלנו וכל המסקנות שהסקנו נחשבות כהשערות, מכיוון שמחקרי שדה אמורים להמשך שנים ולכלול חזרות רבות על מנת לקבל בסיס מהימן למסקנות. אך העבודה שלנו בכל זאת פותחת דלת למחקרים עתידיים שיבחנו סוגיות אקולוגיות שונות באופן יותר ממוקד”.

כחלק מפרויקט חינוכי ולקראת בניית קהילה לימודית, שחר והלנה הדריכו תלמידי כיתה ט’ בסיורים לימודיים בני שעתיים. הם לימדו את תלמידי חטיבת הביניים לגבי סוגיית הציפורים הפולשות והתוצאות הבעייתיות הנובעות ממנה בפארק – כלומר, הם נקטו באקטיביזם סביבתי. הם חלקו את תוצאות המחקר שלהם עם התלמידים הצעירים ואת החוויה המרתקת של מילוי תפקיד של מדען במהלך הסיור. הלנה סיפרה לתלמידים הצעירים: “קשה לדמיין איך אני מרגישה. אני מרגישה שתרמתי להחלטה ממשלתית האם להדביר את המיינה המצויה”.

המפגש בין תלמידי התיכון ותלמידי חטיבת הביניים בסביבה הממשית של המחקר חיזקה את התפתחות האוריינות הסביבתית. המפגש בין שתי הקבוצות דרש מתלמידי התיכון לארגן את הידע שלהם, לחשוב על המידע החשוב ביותר ביחס לתופעת הציפורים הפולשות, ולהעביר מידע זה לתלמידי חטיבת הביניים. המפגש דרש בנוסף כי תלמידי התיכון ינקטו בעמדות לגבי הגישות הדרושות לפתרון בעיה סביבתית זו. תלמידים אלו נדרשו בנוסף לחשוב באופן רפלקטיבי על תהליך החקר שלהם ולהגיע למסקנות לגבי הדרכים בהן ניתן לשפר מחקרים כאלו. נעמה ומאיה פרסמו מכתב בעיתון המקומי שפירט את מוכנותן לחלוק את המידע החשוב אותו השיגו עם הציבור הרחב.

כיצד התלמידים רואים את הפרויקט בהסתכלות רטרוספקטיבית

4 שנים לאחר סיום הפרויקט, 4 תלמידים השתתפו בראיונות. כל המשתתפים זכרו את הפרויקט בתור חוויה לימודית מרגשת והם עדיין מדברים על הפרויקט כאשר הם נפגשים. הם זוכרים בחיבה את עבודת השטח של איסוף הנתונים ואת העובדה כי הם לקחו חלק במחקר אקולוגי חדשני. שניים מהמשתתפים המשיכו ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה, וכיום הם משלימים את התואר השני שלהם. התלמידים סברו כי הפרויקט סייע להם להבין כיצד נערך מחקר מדעי. כל אחד מארבעת התלמידים התבקש לדרג את ביצועי החקר הפתוח הדינאמי בפרויקט שלהם בסולם של 1 (נמוכים ביותר) עד 5 (ביצועים גבוהים ביותר). הדירוג של “למידה כתהליך” יוחס לציון הגבוה ביותר (ממוצע של 4.5). הלנה, לדוגמא, ציינה: “הגענו למעין הסדר שמנע מאיתנו לקפוץ קדימה… רק לאחר שאיתרנו את קני הציפורים, והמקומות בהם הן ישנות, יכולנו להתחיל לספור אותן… לאחר מכן אספנו נתונים ורק בסוף הגענו למסקנות. זהו בבירור תהליך מחקרי, וכך יש לערוך מחקר”. שחר סיפק דוגמא נוספת: “היה לנו סדר עבודה – היה עלינו להעלות מספר שאלות, ואז להתמקד באחת מהן. לאחר שהייתה בידינו שאלה, תכננו כיצד לאסוף מידע, ורק אז יצאנו לאסוף נתונים. אחר כך עסקנו בעיבוד המידע, ורק בסוף הגענו למסקנות. זה היה אופן העבודה שלנו” .

“הבנה פרוצדוראלית” ו”נקודות מבט רגשיות” קיבלו את אותו ציון: ממוצע של 4.5. ארבעת התלמידים ציינו עד כמה הפרויקט הועיל להבנתם את החשיבות של הגדרת משתנים, חזרה על פעולות והשוואה בין קבוצות מחקר. בנוגע לנקודות המבט הרגשיות, כולם ציינו כיף, עיקשות ואתגר, לצד האכזבה וההפתעה שהם חוו. “שינויים המתרחשים בזמן התהליך” היה הקריטריון שדורג במקום הנמוך ביותר, עם ממוצע של 2.4. ארבעת התלמידים זכרו כי היה עליהם להתאים את שאלות החקר ולאסוף נתונים ממיקומים חדשים בשטח לאור התנאים הבלתי צפויים. כל התלמידים ציינו כי הם שמים לב לציפורים כאשר הם נמצאים בחוץ. התלמידים ממליצים לתת ליותר תלמידים הזדמנות לעבור חוויה אותנטית שכזו, גם לטובת החדשנות וגם בכדי לעודד סקרנות המתהווה בעת חקירת נושא מדעי חדש. כל התלמידים ציינו כי הם עבדו קשה יותר מחבריהם לכיתה, אך במבט לאחור, אמרו, זה בהחלט היה שווה את המאמץ.

דיון

המחקרים מראים כי לאוריינות סביבתית יש השפעה חיובית משמעותית על יכולתם של תלמידים להגביר מוטיבציה; לפתח כישורי למידה המשמשים אותם כל החיים; לפתח כישורי חקר וחשיבה; לשפר את תחושת הרלוונטיות של הלימודים בבית הספר לחיי היום-יום של התלמידים; ולפתח גישות של כבוד ואחריות כלפי הסביבה. במאמר זה, הראנו כיצד חקר של סוגיה סביבתית בעלת חשיבות מיידית תרמה להתפתחות כישורי החקר הפתוח הדינאמי והאוריינות הסביבתית של התלמידים. פעילות זו אפשרה לתלמידים לחוות חקר דינאמי לא-ליניארי, הכולל סדרה של אירועים בעלי קשר לוגי, שינויים בתכנית החקר והבנה של הכישורים הפרוצדוראליים אותם דורש התהליך. האספקט הדינאמי של התהליך עורר אספקטים רגשיים כמו נחישות, עיקשות, הפתעה ומוטיבציה. באופן זה, הסוגיה האקולוגית של פלישת ציפורים היא בעלת פוטנציאל לעודד תלמידים ולסייע להם להטמיע תהליך של חקר פתוח דינאמי.

התוצאות שהתקבלו מהראיונות הרטרוספקטיביים עם התלמידים מראים כי הפרויקט הותיר חותם בשלוש קטגוריות של חקר פתוח דינאמי. נראה כי קריטריון ה”שינויים המתרחשים בזמן התהליך” אינו מהווה מאפיין עיקרי של תהליך החקר של התלמידים. ייתכן ותוצאה זו נובעת מהעובדה כי הפרויקט היה חלק ממחקר אקדמי, שמוסגר ונוסח על ידי חוקרים מומחים. התלמידים מילאו חלק קטן יחסית במחקר זה, ללא אפשרות לדינאמיות רבה מצידם. עם זאת, העובדה כי הם זוכרים תהליכי חקר שנערכו בפרויקטים שלהם מראה כי פרויקט זה היה משמעותי עבור רכישת האוריינות הסביבתית שלהם.

המחקר הדגים את ההיתכנות של המודל החינוכי שלנו. מעל הכול, המחקר הדגים את ההיתכנות של שיתוף פעולה לא רק בין אוניברסיטאות ובתי ספר, אלא גם בין פקולטות שונות בקרב אוניברסיטאות, מורים ותלמידים. בנוסף, המחקר הראה את ההיתכנות של המודל שלנו בנוגע לארבעה אספקטים: ידע תוכני, תהליך למידת חקר פתוח דינאמי, אוריינות סביבתית ולמידה חברתית ושיתופית. ההכוונה מצד חוקרי מגוון ביולוגי אקדמיים תרמה לצמיחה של “הידע התוכני” של התלמידים המשתתפים בפרויקט. האפשרות להעלות שאלות ולקבל עליהן תשובות מיידיות עודדה את התלמידים ועוררה את המוטיבציה שלהם. העובדה כי התוצאות אותן אספו התלמידים שימשו עבור מחקר מדעי הדגישה את הרעיון כי מעורבות של תלמידים במחקר אותנטי יכולה לשאת פירות. התוצאות שלנו הראו בנוסף את ההבנה הגוברת של תלמידי תיכון לגבי התהליך של “חקר פתוח דינאמי” וכיצד מדענים עובדים בפועל. מחקר זה חיזק את הגישה לפיה חקר פתוח הינו תהליך למידה מועיל. זוהי תוצאה חשובה האמורה לעודד מורים להטמיע חקר פתוח כחלק מתהליך ההוראה והלמידה.

הראיונות עם התלמידים חשפו ראיות התומכות בפיתוח ידע וגישות חיוביות כלפי הסביבה. אלו הם הרכיבים העיקריים של “אוריינות סביבתית”. ידע וגישות חיוביות כלפי הסביבה מובילים למוכנות לקחת חלק בפעילויות סביבתיות. בפרויקט “מעקב אחר ציפורים פולשות”, המוכנות לנקוט בפעולות מעשיות לטובת הסביבה בפעילות שיתופית הייתה קשורה באופן ישיר לפרויקט החקר, ולא לאספקט סביבתי אחר ובלתי קשור. בנוסף, בפרויקט זה התלמידים התמקדו במסגרת של עריכת פעולות הסברתיות ולא בפעולה ישירה או מחאה. ניתן לטעון כי אם התלמידים היו עורכים פעילויות התנדבותיות נוספות הנוגעות לסוגיה סביבתית כלשהי שאינה קשורה ישירות לציפורים פולשות, הם היו זוכים ליותר אוריינות סביבתית. אף על פי כן, ניתן לראות ב”למידה חברתית ושיתופית” הקשורה ישירות לחקר של “מעקב אחר ציפורים פולשות” בתור חלק בלתי נפרד מהמודל שלנו. “למידה חברתית ושיתופית” נכללה בגישתנו באמצעות סיורים מודרכים ומצגות בפני תלמידים צעירים יותר. אנו מציעים כי מחקרים נוספים יעקבו אחר הפעילויות הסביבתיות העתידיות של התלמידים. בנוסף, אנו מציעים כי מחקרים עתידיים יבחנו את ההשפעה של פרויקט זה על תלמידי חטיבת הביניים ועל בני המשפחה של תלמידי התיכון העורכים את החקר, בהתחשב בחשיפה העקיפה שלהם לסוגית הציפורים הפולשות.

השלכות פרקטיות

הטמעת פרויקט זה דורשת מעורבות של צוות מחקר אקולוגי, מורים לביולוגיה וצוות מחקר הוראה. מכיוון שתמיכה צמודה של מדענים וחוקרי הוראה אינה זמינה לרוב בתי הספר, אנו מציעים עריכת סדנאות להכשרת מורים למטלה זו. סדנאות מחקר מתקדמות לגבי נושאים חדשים בביולוגיה יכולות לפתח את הידע הפדגוגי התוכני של המורים, ולאפשר להם לקיים תהליכי למידת חקר. הסדנאות צריכות לכלול הרצאות תיאורטיות לצד מחקרי שדה מעשיים. חוויית עבודת השטח האישית הינה משמעותית, ואפילו חיונית, מכיוון שהיא תשפר את הכישורים והאמינות של המורים בתור מדריכים.

אנו תומכים בתפיסה האומרת כי הוראת המגוון הביולוגי היא נרחבת יותר ממחקר אקדמי של יחסים ביולוגיים, מגוון מבני ופונקציונאלי, ותהליכי אבולוציה והכחדה. בשל כך, הוראת המגוון הביולוגי תהפוך חשובה יותר ויותר עבור תלמידים ביחס להשפעה של פעילויות האדם על המגוון הביולוגי, וכיצד ניתן להאט את הקצב המהיר של הכחדת מיני בעלי חיים. מעבר לרכישת הבנה והערכה כלפי המגוון של אורגניזמים חיים (כמו ציפורים), על התלמידים להבין את הקשרים בין המגוון הביולוגי לבין הכלכלה, הקיימות האקולוגית, איכות הסביבה ואיכות החיים. קיימות שלל סוגיות אותן יש לחקור, בעיות אותן יש לפתור והחלטות אותן יש לקבל, הדורשות הבנה עמוקה של המגוון הביולוגי; על המורים לאתר מקורות מידע ולהגות פעילויות בכדי לעורר עניין בתלמידים בתחום זה.