(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון תפקיד הגננות בעיצוב תפקידים מגדריים אצל הילדים בחינוך המיוחד

תקציר

תפיסות סטריאוטיפיות של מגדר הן תוצר של תפיסות וסטנדרטים התנהגותיים ושיפוטיים הנלמדים ומושפעים מהסביבה. ילדים בגיל הרך רוכשים סטריאוטיפים כאלו מהוריהם וממבוגרים וילדים אחרים בסביבתם הקרובה. מאחר והילדים בגיל הגן נמצאים מספר שעות כל יום במסגרת חינוכית קבועה, הרי שהתכנים הנלמדים בה, בין אם פדגוגיים ובין אם מסרים מהסביבה, הופכים למשפיעים על עיצוב תפיסות מגדריות. תפיסות אלו מחוזקות על ידי שימוש בספרות ילדים כאמצעי להקניית אוריינות, בגלל חוסר ההפרדה המוחלטת בין דמיון למציאות בגיל הרך. כך מחוזקים סטריאוטיפים מגדריים כגון: הגברים- גיבורים, פעילים, במרחב החיצון; הנשים- אימהיות, פסיביות בעלילות גבורה, נשארות במרחב המשפחה. גננות ואנשי חינוך אחרים הפועלים בגנים מאמינים כי על המסרים בגן להיות פשוטים, חד- משמעיים וחד- מימדיים, כדי להקל על הבנת הילדים, אך בכך הם מחזקים את הסטריאוטיפים המגדריים שהשמרניים, שאינם מותאמים למציאות החברתית המשתנה.

אם דברים אלה נכונים לגן רגיל, הרי שכאשר מדובר בגן המיועד לילדים בחינוך המיוחד, בעלי מגבלות קוגניטיביות ו/או תקשורתיות, ניתן להניח כי המסרים של הגננות יהיו עוד יותר חד- מימדיים מבחינה מגדרית. המחקר הנוכחי בחן תפיסות של גננות בחינוך המיוחד ומצא כי המסרים שהציגו הגננות עלו בקנה אחד עם ממצאים מהספרות המחקרית לגבי גנים רגילים:

ילדים בחינוך המיוחד נתפסו כמתקשים ללמוד תפקידים תואמי-מגזר ולכן הציגו הגננות דגמים שמרניים, פשוטים וחד-מימדיים של זהות מגדרית; עם זאת,  רוב הגננות אפשרו לילדים לחוות תפקידים מגדריים שוני- מגדר בסביבות מוגבלות. התפקידים נשמרו גם בטקסי קבלת שבת. עם זאת, עודדו הגננות את הילדים לשחק בצעצועים התואמים למגדרם. הגננות הקפידו לרוב על הופעה מגדרית מותאמת ולא אפשרו לבישת בגדי המגדר השני מחוץ לסביבות מוגדרות; חלקן חששו שהכוונה מגדרית לא נכונה מצידן תוביל להומוסקסואליות בשלב מאוחר יותר בחיי הילדים.

ממצאים חשובים הם שהגננות לא הודרכו לגבי מניעת סטריאוטיפיות מגדרית; למשל, הן לא קיבלו הדרגה שתאפשר להן לשנות תפקידים מגדריים בספרי הילדים שברשותן.

 

“שתי לידות לו לאדם אחת שלא מדעתו ואחת מדעתו.

אחת על ידי אחרים ואחת על ידי עצמו.

ראשונה לקתה בחבלי לידה, שנייה נתברכה בחבלי יצירה.

ראשונה מאורע לשעתה, שנייה נמשכת כל חייו של האדם.

ראשונה לידת הגוף, שנייה לידת הנשמה.

ראשונה יציאה מבטן אמו, שנייה התגלות מהותו”

(בר שאול,  1972 ).

 

מבוא

כך כתב בר שאול ב- 1972. גם היום, בחברה הפוסט מודרנית שבא אנו חיים, למילים אלו ישנה משמעות רבה. אוהבים אנו לחשוב על עצמנו ועל העולם הסובב אותנו, שבו אנו מגדלים את ילדינו, כעל חברה חופשייה מסטריאוטיפים ודעות קדומות. הרי אנחנו כבר במאה 21. האם כך היא המציאות? בעבודה הנוכחית אנו נתבונן בעולמן של הגננות העובדות בחינוך המיוחד, כדי להבין את  העמדות שלהן בנושא סטריאוטיפיים מגדריים: איפה פוגש אותן בעבודתן היחס השונה לבנים ובנות? האם בגיל הרך,  בחינוך המיוחד, יש מקום ליחס מגדרי כלפי ילדים?

נושא הגיל הרך מרתק אותי באופן אישי. התפתחות של תינוק התלוי בסובבים אותו בכל הצרכים והפיכתו לאדם עצמאי בעל תובנות ומחשבות, מהווה תהליך מורכב ומסקרן. העבודה הנוכחית מתבססת על ראיונות עם גננות העובדות בחינוך המיוחד ועל תצפיות על הילדים המתחנכים בגני החינוך המיוחד. שילוב זה של שתי גישות מאפשר איסוף נתונים רחב יותר ומקיף יותר. באיסוף החומרים האקדמיים לצורך כתיבת העבודה נתקלתי במיעוט מאמרים המקשר בין נושאי המגדר והחינוך המיוחד בעולם בכלל ובישראל בפרט. לכן, נעשה שימוש במחקרים מתחום ההתפתחות התקינה לצורך השלכתם לתחום הילדים בעלי הצרכים המיוחדים.

הנושא לעבודת הסמינר נבחר מתוך עבודתי עם הילדים בעלי הצרכים המיוחדים. אני עובדת כגננת בחינוך המיוחד. במהלך השנים ראיתי את חשיבותו של תפקיד מגדרי עתידי של הילדים בעיני ההורים. כבר בפגישות הראשונות, עם כניסתו של ילד למסגרת חינוך המיוחד, הוריו מודאגים האם הילד ישרת בצבא, האם הילדה תתחתן ויהיו לה ילדים. למרות שילדיהם עדיין בגיל שלוש, וישנם נושאים עכשוויים יותר לטיפול, כמו פיתוח שפה וגמילה מחיתולים, עיניי ההורים צופות לעתידו של הילד בשאלה כיצד ימלא את תפקידיו המגדריים בחברה בה הוא חי וגדל. האם כך חושבות גם גננות? או אולי גישתן לנושא המגדרי שונה? כדי לברר את התשובות, נבדקו עמדות הגננות כלפי נושא המגדר אצל ילדים בגיל הרך, המתחנכים בחינוך המיוחד.

כיום, בזכות הטכנולוגיה, כבר בתוך רחם האם- אם רק רוצים- ניתן לדעת המון פרטים על ילד העתיד להיוולד . ילדים באים לחיינו חסרי ידע ותלויים בנו בכל פרט. הם בוטחים בנו שאנחנו נעשה את הכול עבורם, הם תמימים ואוהבים אותנו. הם לא מכירים שום דבר אחר. אנחנו כמבוגרים, כבעלי ידע והבנה יוצרים עבורם עולם שיש בו חוקים, סדר, זכויות וחובות. בעוד הם רכים וצעירים אנו שולחים אותם למסגרות חינוכיות מסוגים שונים ושם נמשך התהליך חינוכי – לימודי והתינוק הופך לפעוט והפעוט לילד וילד לנער. בישראל ילדים נכנסים בגיל צעיר מאוד למסגרות חינוכיות פרטיות וממשלתיות ונמצאים בתוך המסגרת שעות ארוכות של היום. שני צירופים אלו הופכים את תפקיד המסגרת החינוכית למשמעותי. לצוות בגנים השפעה רבה על עיצוב העולם החברתי – רגשי אצל הילדים. המסגרת החינוכית מהווה מקום לפיתוח והתנסות בכלים חברתיים שילדים רוכשים. ובכול שנות הילדות, ילדים לומדים מהסובבים אותם, מפנימים את חוקי המשחק ששמו “חיים” ו”משחקים” בו. לעתים קרובות הם מפתיעים אותנו ואת עצמם. מה הן השפעות הסביבה על ילד רך, על בחירותיו ורצונותיו? מה הוא המקום של מערכת החינוך בכלל והגננות בפרט? איך כבר בגיל שנתיים – שלוש הם יודעים, מרגישים, איך עליהם להתנהג כבנים וכבנות? הם סופגים את הידע ומיומנויות מהסביבה שבה הם גדלים. כך נבנה נדבך על נדבך, כך נרכשות עוד ועוד מיומנויות שעוזרות לילדים להתקדם בשנים הבאות בחייהם.

החברה מעבירה מסרים לילדים מגיל צעיר מאוד בהקשר להתנהגותם, לבושם ושפתם. כך ילדים לומדים להגיב בהתנהגות מקובלת ומותאמת למינם, בתוך החברה שבה הם גדלים ומתחנכים (אברהמי-עינת, 1989). עם הזמן חלו שינויים בתפיסות מגדריות בחברות רבות בעולם ובישראל בפרט. יחד עם זה, חלק גדול מהסטריאוטיפים המגדריים נוכחים בחברה שלנו גם כיום.

בעבודה הנוכחית נתמקד בתפקיד הגננות כסוכנות חברות בתוך המערכת וננסה להבין את עמדותיהן והשפעותיהן על עיצוב תפקידים מגדריים אצל הילדים בחינוך המיוחד.

 

תוכן עניינים:

תקציר 1
מבוא 2
רקע תיאורטי 2
1. השינויים בתפיסות התפקידים המגדריים 3
2. התיאוריה הקוגניטיבית-חברתית של התפתחות ומובחנות המגדר 4
3. תפיסות סטריאוטיפיות כעמדות 6
4. השפעות חברתיות על מובחנות מגדרית וביטוין בגיל הרך 6
5. היחס המגדרי בספרות הילדים 8
6. הגן כמחזק סטריאוטיפים מגדריים 9
6.1 השפעות מגדריות של הגננת, הטקסטים והמשחק בגן 11
6.2 המשחק הסוציו-דרמטי כאמצעי ללמידה של סטריאוטיפים מגדריים 12
7. החינוך המיוחד 13
7.1 השפעת תפיסות מגדריות בחינוך המיוחד 13
8. מטרת ושאלות המחקר 14
שיטת המחקר 15
שיקולים בבחירת שיטת המחקר 16
שדה המחקר 16
כלי המחקר 17
אתיקה 17
תוקף ומהימנות 18
ממצאים 18
1. הבחנה בין מגדרים בחינוך המיוחד 18
2. תפקידים מגדריים סטריאוטיפיים 19
2.1 משחקי תפקידים 19
2.2 קבלת שבת 21
3. הקפדה על מראה תואם למגדר 21
4. חששות מגרימת הומוסקסואליות 23
5. חוסר הדרכה בתחום 24
6. ספרי ילדים בגן 24
דיון 25
סיכום 27
הצגת הממצאים 27
ביבליוגרפיה I
נספחים V

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

87

מספר עמודים

27

מקורות

39

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון תפקיד הגננות בעיצוב תפקידים מגדריים אצל הילדים בחינוך המיוחד”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תקציר

תפיסות סטריאוטיפיות של מגדר הן תוצר של תפיסות וסטנדרטים התנהגותיים ושיפוטיים הנלמדים ומושפעים מהסביבה. ילדים בגיל הרך רוכשים סטריאוטיפים כאלו מהוריהם וממבוגרים וילדים אחרים בסביבתם הקרובה. מאחר והילדים בגיל הגן נמצאים מספר שעות כל יום במסגרת חינוכית קבועה, הרי שהתכנים הנלמדים בה, בין אם פדגוגיים ובין אם מסרים מהסביבה, הופכים למשפיעים על עיצוב תפיסות מגדריות. תפיסות אלו מחוזקות על ידי שימוש בספרות ילדים כאמצעי להקניית אוריינות, בגלל חוסר ההפרדה המוחלטת בין דמיון למציאות בגיל הרך. כך מחוזקים סטריאוטיפים מגדריים כגון: הגברים- גיבורים, פעילים, במרחב החיצון; הנשים- אימהיות, פסיביות בעלילות גבורה, נשארות במרחב המשפחה. גננות ואנשי חינוך אחרים הפועלים בגנים מאמינים כי על המסרים בגן להיות פשוטים, חד- משמעיים וחד- מימדיים, כדי להקל על הבנת הילדים, אך בכך הם מחזקים את הסטריאוטיפים המגדריים שהשמרניים, שאינם מותאמים למציאות החברתית המשתנה.

אם דברים אלה נכונים לגן רגיל, הרי שכאשר מדובר בגן המיועד לילדים בחינוך המיוחד, בעלי מגבלות קוגניטיביות ו/או תקשורתיות, ניתן להניח כי המסרים של הגננות יהיו עוד יותר חד- מימדיים מבחינה מגדרית. המחקר הנוכחי בחן תפיסות של גננות בחינוך המיוחד ומצא כי המסרים שהציגו הגננות עלו בקנה אחד עם ממצאים מהספרות המחקרית לגבי גנים רגילים:

ילדים בחינוך המיוחד נתפסו כמתקשים ללמוד תפקידים תואמי-מגזר ולכן הציגו הגננות דגמים שמרניים, פשוטים וחד-מימדיים של זהות מגדרית; עם זאת,  רוב הגננות אפשרו לילדים לחוות תפקידים מגדריים שוני- מגדר בסביבות מוגבלות. התפקידים נשמרו גם בטקסי קבלת שבת. עם זאת, עודדו הגננות את הילדים לשחק בצעצועים התואמים למגדרם. הגננות הקפידו לרוב על הופעה מגדרית מותאמת ולא אפשרו לבישת בגדי המגדר השני מחוץ לסביבות מוגדרות; חלקן חששו שהכוונה מגדרית לא נכונה מצידן תוביל להומוסקסואליות בשלב מאוחר יותר בחיי הילדים.

ממצאים חשובים הם שהגננות לא הודרכו לגבי מניעת סטריאוטיפיות מגדרית; למשל, הן לא קיבלו הדרגה שתאפשר להן לשנות תפקידים מגדריים בספרי הילדים שברשותן.

 

“שתי לידות לו לאדם אחת שלא מדעתו ואחת מדעתו.

אחת על ידי אחרים ואחת על ידי עצמו.

ראשונה לקתה בחבלי לידה, שנייה נתברכה בחבלי יצירה.

ראשונה מאורע לשעתה, שנייה נמשכת כל חייו של האדם.

ראשונה לידת הגוף, שנייה לידת הנשמה.

ראשונה יציאה מבטן אמו, שנייה התגלות מהותו”

(בר שאול,  1972 ).

 

מבוא

כך כתב בר שאול ב- 1972. גם היום, בחברה הפוסט מודרנית שבא אנו חיים, למילים אלו ישנה משמעות רבה. אוהבים אנו לחשוב על עצמנו ועל העולם הסובב אותנו, שבו אנו מגדלים את ילדינו, כעל חברה חופשייה מסטריאוטיפים ודעות קדומות. הרי אנחנו כבר במאה 21. האם כך היא המציאות? בעבודה הנוכחית אנו נתבונן בעולמן של הגננות העובדות בחינוך המיוחד, כדי להבין את  העמדות שלהן בנושא סטריאוטיפיים מגדריים: איפה פוגש אותן בעבודתן היחס השונה לבנים ובנות? האם בגיל הרך,  בחינוך המיוחד, יש מקום ליחס מגדרי כלפי ילדים?

נושא הגיל הרך מרתק אותי באופן אישי. התפתחות של תינוק התלוי בסובבים אותו בכל הצרכים והפיכתו לאדם עצמאי בעל תובנות ומחשבות, מהווה תהליך מורכב ומסקרן. העבודה הנוכחית מתבססת על ראיונות עם גננות העובדות בחינוך המיוחד ועל תצפיות על הילדים המתחנכים בגני החינוך המיוחד. שילוב זה של שתי גישות מאפשר איסוף נתונים רחב יותר ומקיף יותר. באיסוף החומרים האקדמיים לצורך כתיבת העבודה נתקלתי במיעוט מאמרים המקשר בין נושאי המגדר והחינוך המיוחד בעולם בכלל ובישראל בפרט. לכן, נעשה שימוש במחקרים מתחום ההתפתחות התקינה לצורך השלכתם לתחום הילדים בעלי הצרכים המיוחדים.

הנושא לעבודת הסמינר נבחר מתוך עבודתי עם הילדים בעלי הצרכים המיוחדים. אני עובדת כגננת בחינוך המיוחד. במהלך השנים ראיתי את חשיבותו של תפקיד מגדרי עתידי של הילדים בעיני ההורים. כבר בפגישות הראשונות, עם כניסתו של ילד למסגרת חינוך המיוחד, הוריו מודאגים האם הילד ישרת בצבא, האם הילדה תתחתן ויהיו לה ילדים. למרות שילדיהם עדיין בגיל שלוש, וישנם נושאים עכשוויים יותר לטיפול, כמו פיתוח שפה וגמילה מחיתולים, עיניי ההורים צופות לעתידו של הילד בשאלה כיצד ימלא את תפקידיו המגדריים בחברה בה הוא חי וגדל. האם כך חושבות גם גננות? או אולי גישתן לנושא המגדרי שונה? כדי לברר את התשובות, נבדקו עמדות הגננות כלפי נושא המגדר אצל ילדים בגיל הרך, המתחנכים בחינוך המיוחד.

כיום, בזכות הטכנולוגיה, כבר בתוך רחם האם- אם רק רוצים- ניתן לדעת המון פרטים על ילד העתיד להיוולד . ילדים באים לחיינו חסרי ידע ותלויים בנו בכל פרט. הם בוטחים בנו שאנחנו נעשה את הכול עבורם, הם תמימים ואוהבים אותנו. הם לא מכירים שום דבר אחר. אנחנו כמבוגרים, כבעלי ידע והבנה יוצרים עבורם עולם שיש בו חוקים, סדר, זכויות וחובות. בעוד הם רכים וצעירים אנו שולחים אותם למסגרות חינוכיות מסוגים שונים ושם נמשך התהליך חינוכי – לימודי והתינוק הופך לפעוט והפעוט לילד וילד לנער. בישראל ילדים נכנסים בגיל צעיר מאוד למסגרות חינוכיות פרטיות וממשלתיות ונמצאים בתוך המסגרת שעות ארוכות של היום. שני צירופים אלו הופכים את תפקיד המסגרת החינוכית למשמעותי. לצוות בגנים השפעה רבה על עיצוב העולם החברתי – רגשי אצל הילדים. המסגרת החינוכית מהווה מקום לפיתוח והתנסות בכלים חברתיים שילדים רוכשים. ובכול שנות הילדות, ילדים לומדים מהסובבים אותם, מפנימים את חוקי המשחק ששמו “חיים” ו”משחקים” בו. לעתים קרובות הם מפתיעים אותנו ואת עצמם. מה הן השפעות הסביבה על ילד רך, על בחירותיו ורצונותיו? מה הוא המקום של מערכת החינוך בכלל והגננות בפרט? איך כבר בגיל שנתיים – שלוש הם יודעים, מרגישים, איך עליהם להתנהג כבנים וכבנות? הם סופגים את הידע ומיומנויות מהסביבה שבה הם גדלים. כך נבנה נדבך על נדבך, כך נרכשות עוד ועוד מיומנויות שעוזרות לילדים להתקדם בשנים הבאות בחייהם.

החברה מעבירה מסרים לילדים מגיל צעיר מאוד בהקשר להתנהגותם, לבושם ושפתם. כך ילדים לומדים להגיב בהתנהגות מקובלת ומותאמת למינם, בתוך החברה שבה הם גדלים ומתחנכים (אברהמי-עינת, 1989). עם הזמן חלו שינויים בתפיסות מגדריות בחברות רבות בעולם ובישראל בפרט. יחד עם זה, חלק גדול מהסטריאוטיפים המגדריים נוכחים בחברה שלנו גם כיום.

בעבודה הנוכחית נתמקד בתפקיד הגננות כסוכנות חברות בתוך המערכת וננסה להבין את עמדותיהן והשפעותיהן על עיצוב תפקידים מגדריים אצל הילדים בחינוך המיוחד.

 

תוכן עניינים:

תקציר 1
מבוא 2
רקע תיאורטי 2
1. השינויים בתפיסות התפקידים המגדריים 3
2. התיאוריה הקוגניטיבית-חברתית של התפתחות ומובחנות המגדר 4
3. תפיסות סטריאוטיפיות כעמדות 6
4. השפעות חברתיות על מובחנות מגדרית וביטוין בגיל הרך 6
5. היחס המגדרי בספרות הילדים 8
6. הגן כמחזק סטריאוטיפים מגדריים 9
6.1 השפעות מגדריות של הגננת, הטקסטים והמשחק בגן 11
6.2 המשחק הסוציו-דרמטי כאמצעי ללמידה של סטריאוטיפים מגדריים 12
7. החינוך המיוחד 13
7.1 השפעת תפיסות מגדריות בחינוך המיוחד 13
8. מטרת ושאלות המחקר 14
שיטת המחקר 15
שיקולים בבחירת שיטת המחקר 16
שדה המחקר 16
כלי המחקר 17
אתיקה 17
תוקף ומהימנות 18
ממצאים 18
1. הבחנה בין מגדרים בחינוך המיוחד 18
2. תפקידים מגדריים סטריאוטיפיים 19
2.1 משחקי תפקידים 19
2.2 קבלת שבת 21
3. הקפדה על מראה תואם למגדר 21
4. חששות מגרימת הומוסקסואליות 23
5. חוסר הדרכה בתחום 24
6. ספרי ילדים בגן 24
דיון 25
סיכום 27
הצגת הממצאים 27
ביבליוגרפיה I
נספחים V

299.00 

סמינריון תפקיד הגננות בעיצוב תפקידים מגדריים אצל הילדים בחינוך המיוחד

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

87

מספר עמודים

27

מקורות

39

שנת הגשה

2014

סמינריון תפקיד הגננות בעיצוב תפקידים מגדריים אצל הילדים בחינוך המיוחד

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

87

מספר עמודים

27

מקורות

39

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.