- 0546-200-800
- office@right4u.co.il
- מרכז עסקים "לולים" כפר עציון
:Keywords: burnout, depersonalization, emotional exhaustion, personal accomplishment, special education teachers
Park, E., & Shin, M. (2020)
תקציר:
מטה אנליזה זו מאשררת את המתאם בין שחיקה בהוראה – בקרב מורי חינוך מיוחד (כמתבטא בשלושת הממדים: תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחסים שבין תלמידים, מורים וביה”ס. במצטבר, אנליזה זו בחנה 28 מאמרים מדעיים ו-13 תזות (או פרויקטים) שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. (מאמרים אלו בחנו 6,623 מורים, בסה”כ). עוצמת המתאם בין השחיקה בהוראה (בחינוך מיוחד) ויתר המשתנים הייתה מהותית. לשם הבהרה, הממצאים חשפו קורלציות בין כל אחת משלושת הממדים לעיל (תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחס שבין תלמידים, מורים וביה”ס. ככל שהתלמידים היו בוגרים יותר (Fisher’s Z = 0.316) כך גם מורי החינוך מיוחד חוו יותר דה-פרסונליזציה. (תחושת) מסוגלות עצמית [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = -0.390): דה-פרסונליזציה (-0.321): תחושת הישג אישי (0.56)], רמת חרדה [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = 0.366): דה-פרסונליזציה (0.24): תחושת הישג אישי (-0.110)], ומידת התמיכה מהצוות [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = -0.119): דה-פרסונליזציה (-0.14): תחושת הישג אישי (0.17)] – כולם היו קשורים לשלושת ממדי שחיקה בהוראה. על תוכניות תמיכה המיועדים למורים לחינוך להתחשב במשתנים אלו.
מילות מפתח: שחיקה בהוראה, דה-פרסונליזציה, תשישות אמוציונלית, תחושת הישג אישי, חינוך מיוחד.
רציונל המחקר:
שחיקה בהוראה גורמת לתסכול, ציניות, ורגשות שליליים המופנים פנימה (כלפי המורים עצמם) והחוצה (כלפי מקום העבודה). לכן מורים לחינוך מיוחד החווים שחיקה גם חווים תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת חוסר הישג אישי.
שיטה:
אנליזה זו בחנה 41 מחקרים שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. בסה”כ, 41 המחקרים הכילו מידע אודות 6,623 מורים. החוקרים השתמשו במקדם המתאם של פירסון בכדי למדוד את עוצמת המתאמים בין שחיקה בהוראה – בחינוך מיוחד (מצד אחד) ומשתנים הקשורים ביחסים שבין מורים, תלמידים ובית הספר (מצד שני). כמו כן, החוקרים גם השתמשו במבחן Z של פישר (Fisher’s Z). לשם הבהרה, הטרנספורמציה של פישר ממירה את מקדם המתאם לערך (z) המתפלג נורמלית.
תוצאות:
מצ”ב שלוש טבלאות של מתאמים. כל טבלה בוחנת קורלציות בין אחד משלושת ממדי שחיקה בהוראה (כלומר, תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, או תחושת חוסר הישג אישי) ומשתנים נוספים הקשורים ביחסים שבין התלמידים, מורים, ובהי”ס. המתאמים המובהקים מודגשים בצהוב.
|
טבלת תשישות |
הסטטיסטיקה |
||||
|
המשתנה הנמדד |
Z של פישר |
טווח מובהקות (אם הטווח לא חוצה את הערך 0 אז מובהק) |
ערך Z |
ערך P (מובהקות) |
|
|
תלמידים |
|
||||
|
גיל |
-0.048 |
-0.236 |
0.140 |
-0.5 |
0.617 |
|
בעיה התנהגותית |
0.087 |
-0.123 |
0.297 |
0.813 |
0.416 |
|
כמות התלמידים בכיתה |
0.015 |
-0.077 |
0.107 |
0.319 |
0.75 |
|
מורים |
|
||||
|
גיל |
-0.034 |
-0.142 |
0.074 |
-0.618 |
0.536 |
|
התמודדות |
0.06 |
-0.063 |
0.183 |
0.952 |
0.341 |
|
שנות ניסיון בהוראה |
-0.006 |
-0.084 |
0.072 |
-0.15 |
0.881 |
|
שביעות רצון |
-0.223 |
-0.264 |
-0.182 |
-10.619 |
P<0.0001 |
|
מסוגלות עצמית |
-0.39 |
-0.562 |
-0.218 |
-4.432 |
P<0.0001 |
|
רמת חדרה |
0.366 |
0.27 |
0.462 |
7.469 |
P<0.0001 |
|
משתנים |
|
||||
|
ניסיון רגשי של המוסד |
-0.008 |
-0.145 |
0.129 |
-0.114 |
0.909 |
|
מספר אנשי הצוות – |
0.306 |
0.104 |
0.508 |
2.971 |
0.003 |
|
אמצעים (כסף וכד’) |
-0.014 |
-0.275 |
0.247 |
-0.105 |
0.916 |
|
מידת התמיכה מהצוות |
-0.119 |
-0172 |
-0.066 |
-4.407 |
P<0.0001 |
|
מכשולים בעבודה |
0.241 |
0.184 |
0.298 |
8.31 |
P<0.0001 |
|
טבלת דה-פרסונליזציה |
הסטטיסטיקה |
||||
|
המשתנה הנמדד |
Z של פישר |
טווח מובהקות (אם הטווח לא חוצה את הערך 0 אז מובהק) |
ערך Z |
ערך P (מובהקות) |
|
|
תלמידים |
|
||||
|
גיל |
0.316 |
0.128 |
0.504 |
3.292 |
P=0.001 |
|
בעיה התנהגותית |
0.121 |
-0.024 |
0.266 |
1.635 |
0.102 |
|
כיתה (Grade) |
0.11 |
0.004 |
0.216 |
2.037 |
0.042 |
|
כמות התלמידים בכיתה |
0.025 |
-0.012 |
0.082 |
1.458 |
0.145 |
|
מורים |
|
||||
|
התמודדות |
-0.036 |
-0.175 |
0.103 |
-0.507 |
0.612 |
|
רמת השכלה |
-0.11 |
-0.183 |
-0.037 |
-2.973 |
0.003 |
|
שביעות רצון |
-0.263 |
-0.367 |
-0.159 |
-4.962 |
P<0.0001 |
|
מסוגלות עצמית |
-0.321 |
-0.415 |
-0.227 |
-6.688 |
P<0.0001 |
|
רמת חדרה |
0.24 |
0.134 |
0.346 |
4.444 |
P<0.0001 |
|
משתנים |
|
||||
|
ניסיון רגשי של |
-0.107 |
-0.176 |
-0.038 |
-3.057 |
0.002 |
|
מספר אנשי הצוות – צוות |
0.112 |
-0.09 |
0.314 |
1.087 |
0.227 |
|
אמצעים (כסף וכד’) |
0.234 |
-0.009 |
0.447 |
1.887 |
0.059 |
|
מידת התמיכה מהצוות |
-0.14 |
-0.158 |
-0.112 |
-15.556 |
P<0.0001 |
|
מכשולים בעבודה |
0.382 |
0.353 |
0.441 |
25.467 |
P<0.0001 |
|
טבלת תחושת הישג אישי |
הסטטיסטיקה |
||||
|
המשתנה הנמדד |
Z של פישר |
טווח מובהקות (אם הטווח לא חוצה את הערך 0 אז מובהק) |
ערך Z |
ערך P (מובהקות) |
|
|
תלמידים |
|
||||
|
גיל |
-0.104 |
-0.284 |
0.084 |
-1.083 |
0.279 |
|
בעיה התנהגותית |
-0.08 |
-0.221 |
0.065 |
-1.08 |
0.28 |
|
כיתה (Grade) |
-0.06 |
-0.153 |
0.034 |
-1.25 |
0.211 |
|
כמות התלמידים בכיתה |
-0.004 |
-0.049 |
0.041 |
-0.174 |
0.862 |
|
מורים |
|
||||
|
התמודדות |
0.326 |
0.224 |
0.42 |
6.036 |
P<0.0001 |
|
שנות ניסיון |
0.075 |
0.044 |
0.106 |
4.688 |
P<0.0001 |
|
שביעות רצון |
0.027 |
0.0 |
0.054 |
1.292 |
0.054 |
|
מסוגלות עצמית |
0.56 |
0.442 |
0.659 |
7.815 |
P<0.0001 |
|
רמת חדרה |
-0.11 |
-0.118 |
-0.03 |
-2.683 |
0.007 |
|
משתנים |
|
||||
|
ניסיון רגשי של המוסד |
0.24 |
0.125 |
0.349 |
4.016 |
P<0.0001 |
|
מספר אנשי הצוות – צוות |
-0.058 |
-0.342 |
0.235 |
-0.382 |
0.703 |
|
אמצעים (כסף וכד’) |
0.01 |
-0.229 |
0.248 |
0.081 |
0.936 |
|
מידת התמיכה מהצוות |
0.17 |
0.126 |
0.214 |
7.478 |
P<0.0001 |
|
מכשולים בעבודה |
-0.005 |
-0.066 |
0.056 |
-0.161 |
0.872 |
דיון:
המשתנים המהותיים ביותר שמצאנו מתאם ביניהם ובין שחיקה בהוראה הם תחושת מסוגלות עצמית (של המורה) ומידת התמיכה מצוות בית הספר. האפקטים של יתר המשתנים, אלו הקשורים בתלמידים, כולם היו תלויי מידת השחיקה בהוראה. כלומר, יש לייחס אליהם חשיבות פחותה. על תוכניות תמיכה המיועדים למורים לחינוך מיוחד להתחשב במשתנים אלו (תחושת המסוגלות העצמית של המורה ומידת התמיכה מהצוות).
:Keywords: burnout, depersonalization, emotional exhaustion, personal accomplishment, special education teachers
Park, E., & Shin, M. (2020)
תקציר:
מטה אנליזה זו מאשררת את המתאם בין שחיקה בהוראה - בקרב מורי חינוך מיוחד (כמתבטא בשלושת הממדים: תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחסים שבין תלמידים, מורים וביה"ס. במצטבר, אנליזה זו בחנה 28 מאמרים מדעיים ו-13 תזות (או פרויקטים) שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. (מאמרים אלו בחנו 6,623 מורים, בסה"כ). עוצמת המתאם בין השחיקה בהוראה (בחינוך מיוחד) ויתר המשתנים הייתה מהותית. לשם הבהרה, הממצאים חשפו קורלציות בין כל אחת משלושת הממדים לעיל (תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחס שבין תלמידים, מורים וביה"ס. ככל שהתלמידים היו בוגרים יותר (Fisher’s Z = 0.316) כך גם מורי החינוך מיוחד חוו יותר דה-פרסונליזציה. (תחושת) מסוגלות עצמית [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = -0.390): דה-פרסונליזציה (-0.321): תחושת הישג אישי (0.56)], רמת חרדה [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = 0.366): דה-פרסונליזציה (0.24): תחושת הישג אישי (-0.110)], ומידת התמיכה מהצוות [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = -0.119): דה-פרסונליזציה (-0.14): תחושת הישג אישי (0.17)] - כולם היו קשורים לשלושת ממדי שחיקה בהוראה. על תוכניות תמיכה המיועדים למורים לחינוך להתחשב במשתנים אלו.
מילות מפתח: שחיקה בהוראה, דה-פרסונליזציה, תשישות אמוציונלית, תחושת הישג אישי, חינוך מיוחד.
רציונל המחקר:
שחיקה בהוראה גורמת לתסכול, ציניות, ורגשות שליליים המופנים פנימה (כלפי המורים עצמם) והחוצה (כלפי מקום העבודה). לכן מורים לחינוך מיוחד החווים שחיקה גם חווים תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת חוסר הישג אישי.
שיטה:
אנליזה זו בחנה 41 מחקרים שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. בסה"כ, 41 המחקרים הכילו מידע אודות 6,623 מורים. החוקרים השתמשו במקדם המתאם של פירסון בכדי למדוד את עוצמת המתאמים בין שחיקה...
295.00 ₪
295.00 ₪
