Academic optimism, hope and zest for work as predictors of teacher self-efficacy and perceived success

אופטימיות לימודית, תקווה והתלהבות לעבוד, כמנבאים ליעילות עצמית ותפישת ההצלחה בהוראה

Ferudun Sezgin, Onur Erdogan

רעיונות הפסיכולוגיה החיובית, כמו יעילות-עצמית, מדידת ביצועים, מתח נפשי, שחיקה וחרדה, עומדים במרכז המחקר בשנים האחרונות. קורץ (Kurz) אומר, שהפסיכולוגיה העצמית מתמקדת בריכוז יעיל של מסוגלות ויכולות, ולא בבעיות. המושג פסיכולוגיה חיובית הוא מושג סל לרווחה, סיפוק עצמי, אושר, סיפוק רגשי, אופטימיות, אמונה והתלהבות לעבוד – כולם מושגים סובייקטיבים.

אחד המנבאים החשובים להצלחה בהוראה, הוא רמת היעילות העצמית. יש יחס ישר בין יעילות עצמית להצלחה, ויש חוקרים שמצאו, שיכולת המורה ליצור סביבת הוראה מתאימה, תלויה ביכולת ההוראה והיעילות העצמית שלו/ה.

גם אמונה חיובית משפיעה על ההצלחה המקצועית של המורה. מחקר זה מתמקד באופטימיות לימודית, תקוה והתלהבות להוראה, וכיצד הם מתקשרים ליעילות עצמית ותפישת ההצלחה של המורה. הממצאים מראים ,שקיים מתאם בין אופטימיות לימודית ומחויבות ארגונית, להצלחת התלמיד. גם תקוה נמצאה קשורה לסיפוק עצמי ורמת החרדה. בספרות מתואר יחס בין יעילות ואופטימיות לימודית, בין יעילות לתקוה ובין אופטימיות לתקוה.

מחקרים מצביעים על יחס חיובי בין אופטימיות לימודית והצלחת התלמיד ובית הספר. כמו כן, ככל שרמת התקוה של המורה גבוהה, כך גדולה יותר הצלחת בית הספר. בגלל שיעילות עצמית מושפעת מהצלחות וכשלונות עבר של כל אדם,  הצלחה נתפשת כתוצאה של אופטימיות לימודית, תקוה והתלהבות לעבוד בהוראה, וכן יעילות עצמית ניתנת לניבוי באמצעות תפישת מושג ההצלחה.

יעילות עצמית

בנדורה (Bandura) טבע והגדיר את המושג ‘יעילות עצמית’, כאמונה של אדם ביכולתו לשלוט בהתנהגות המיועדת להשיג מטרות רצויות. תיאוריית הלמידה החברתית מדגישה את התפקיד המכריע של היעילות העצמית בהתנהגות האדם. האמונה של אדם ביכולתו להשיג מטרה מבוססת על כך.

זה מכבר, המחקר מצביע על יחס חיובי בין תפישת היכולת העצמית של מורים ללמד, להתנהגות התומכת שלהם בהישגי התלמידים. הערכת המסוגלות העצמית מאפשרת למורה לחולל שינוי חיובי אצל התלמיד. היעילות העצמית מעודדת יצירת סביבת למידה יעילה ותהליך לימודים יעיל. יחד עם זאת, יעילות עצמית לא יכולה לסייע לתלמיד חסר ידע וכישורים, להגיע להישגים בכל רמה של יעילות עצמית. כשאין ציפיות או יכולת, אין השגת מטרות.

תפישת ההצלחה של המורה

הצלחה הוא מושג התלוי באופן בו הוא נתפש. מורים מצליחים מצביעים על מסוגלות, כישורי לימוד, כישורי ניהול הכיתה, כישורים טכנולוגיים ותקשורתיים, ויכולת הנחיה, ככאלה המאפיינים הצלחה. דאגות באשר לעתיד מקצוע ההוראה קשורות לרצון להיות מורה. לפיכך, חשוב להבין את הגורמים המשפיעים על תפישת ההצלחה של המורים.

אופטימיות לימודית

זליגמן (Seligman) מצא, שלאופטימיות חשיבות כמו של יכולת, ביצירת מוטיבציה. אופטימיות מייצגת מצב קוגניטיבי, רגשי ומוטיבציוני בקשר לעתיד. לאמונה בעתיד השפעה חזקה על ההווה ועל הפעולות של היחיד. אופטימיות לימודית אינה זהה לאופטימיות חינוכית, אלא מתמקדת בהוראה ולמידה. המושג פותח על ידי הוי (Hoy) והוא כולל יעילות עצמית, אמון וייחודיות לימודית, ברמה האישית והארגונית.

יעילות עצמית לימודית היא האמונה ביכולת להתנהג בהתאם לתוצאה רצויה. במילים פשוטות, זו ההערכה העצמית של תפישת היכולת למלא משימה. דגש לימודי הוא המידה בה בית הספר שואף למצוינות לימודית, ורמת הלחץ הלימודי שבו. דוגמה לכך היא מורים, שמתמקדים ביצירת אווירה לימודית בכיתה ופועלים תחת לחץ לימודי. זהו מאפיין אירגוני, בו מופעל לחץ להצלחה על התלמיד. אמון, כמרכיב בהצלחת התלמיד, מוגדר כאמונה בכך שהיחיד או הקבוצה פועלים לטובת כלל המשתתפים. זהו רעיון בסיסי שתורם ללמידה בבית הספר. אמון מקושר ליעילות ואקלים בית ספרי חיובי.

תקוה

תקוה היא הרגש שתוצאה מקווה אכן תושג. היא מאפשרת להציב מטרות, ולשקול את הכלים הנחוצים להשגת המטרות וליצירת המוטיבציה למימושן. תקוה באה לידי ביטוי, כשכל שאר האמצעים למימוש המטרות מוצו. תקוה מוגדרת כתהליך חשיבתי מוכוון מטרה, היוצר מטרות מובחנות, המסוגלות לתכנן תוכניות ואת הדרכים להשיג אותן ולפעול על פיהן.

מטרות תלויות בזמן, בנחישות ובערכים. הן יוצרות רצף של תשומת לב לתהליך. חשיבה מנותבת מתיחסת לדרכים להשגת המטרה. אנשים עם תקוה יוצרים מגוון דרכים להתגבר על מכשולים פוטנציאלים בדרך להשגת המטרה. חשיבת סוכנותית היא התפישה העצמית, המביאה לחיפוש דרכים להשיג את המטרות, והיא המנוע שמאחורי התקוה ומימושה.

התלהבות לעבוד

התלהבות היא רעיון חדש יחסית בניהול החינוך, הלקוח מהפסיכולוגיה החיובית. סיפוק מעבודה מוגדר כיחס חיובי לעבודה או לעיסוק מקצועי. סיפוק מהחיים בכלל מתקשר לסיפוק ממקצוע ההוראה. התלהבות, על פי פיטרסון וזליגמן, משלבת תקוה, אנרגיה והתרגשות. אחרים הוסיפו על זה הרפתקנות ותחושת חיוניות, בניגוד לכפיה או ביצוע לא מושלם של משימה.

התלהבות מעבודה שונה מסיפוק, בכך שהיא כוללת תחושת חיוניות, המתקשרת לאושר, עניין ותחושת שליחות. היא שונה מסתם תחושה טובה, כי היא כוללת אקטיביות ואנרגיה. היא נגזרת מההתלהבות מהחיים בכלל והסיפוק ממצבו של האדם בעבודה.

המחקר הנוכחי חסר את הבדיקה של שילוב הרעיונות לעיל, במיוחד אלה הקשורים לפסיכולוגיה החיובית וההתלהבות מהעבודה. מורים בעלי יעילות עצמית גבוהה משפיעים לחיוב על התלמידים שלהם מבחינה חינוכית.