Better knowledge with social media? Exploring the roles of social capital and organizational knowledge management

חלק 5. דיון

כשארגונים משתמשים באופן גובר במדיה החברתית לשם השגת ניהול ידע (תחום שעוסק בשיפור התפוקה והלמידה-ניהול ידע בארגון, שימור פיתוח, שיתוף והנגשה של ידע למטרת קידום יעדי הארגון), במחקר הזה, כותבי המאמר חקרו כיצד המדיה החברתית –(כלומר, הטכנולוגיה שמאפשרת בנייה, שיתוף מידע באמצעות קהילות ואינטרנט), יכולה להשפיע על איכות הידע הארגוני. המחקר הזה השתמש במתווה של חוקרים בשם:  TSAI&GHOSHAL (1998), לגבי השפעת ההון החברתי (תפקודים של קבוצות חברתיות באמצעות קשרים בין-אישיים, זהות משותפת, הבנה וערכים משותפים) על החלוקה והשילוב של המשאבים. המאמר התמקד מחדש במתווה לגבי ניהול הידע ואיכות הידע והרחיב את ההכללה למדיה החברתית, בטענה, שהמדיה החברתית משפיעה באופן חיובי על ההון החברתי ועל ניהול הידע בארגונים, אשר בסופו של דבר, מובילה לאיכות משובחת מבחינת הידע הארגוני. המתווה נבחן ואושר בשימוש נתוני הפאנל.

התוצאות הראו על קשר משמעותי בין ההדגשה הארגונית, על ניהול ידע ועל איכות הידע הארגונית. כשמספר מחקרים התמקדו באיכות הידע הארגונית, המחקר הזה מציע הצצה נדירה להשפעת מאמצי ניהול הידע הארגוני, על איכות הידע שהם מחזיקים בו, למידה שבה הארגונים עוסקים בשאלה לגבי איכות מצאי הידע שלהם, הממצאים  אשר מראים שארגונים אשר מחויבים לניהול הידע, אכן הינם בעלי סבירות יותר לניהול טוב יותר בידע הינו מעודד.

כדי לחקור מה יכול להשפיע על איכות הידע הארגוני, הכותבים ביצעו מבחן למטרה אד-הוק, לגבי הקשרים הישירים לאיכות הידע הארגוני משלושת המימדים של ההון החברתי והטמעה ארגונית של המדיה החברתית. באופן מעניין, אף אחד מהקשרים לא היה משמעותי ברמת P< 0.05 . זה סביר להניח שהגברת ההדגשה הארגונית, לגבי ניהול הידע מובילה באופן כללי לשיפור איכות הידע מעל ומעבר לשיפורים שנגרמו ע”י ההון החברתי. הקשרים הסטטיסטיים בין ההון החברתי ובין איכות הידע יכולים להיות מוסתרים, אולם הם יכולים גם להצביע על התפקיד המרכזי שממולא ע”י המאמצים הארגוניים לעבר ניהול הידע. לכן, המדיה החברתית אולי סיפקה את הכלים הטכניים, בעוד שההון החברתי אולי סייע לקשר לידע החיצוני: אולם,  עדיין דרושים מאמצים מוחשיים של ניהול ידע ע”י ארגונים לפני שהם יקצרו את הרווחים של ניהול הישע, כלומר, ידע בעל איכות גבוהה יותר.  מחקרים עתידיים יכולים להתמקד יותר בקשרים שבין ההון החברתי הארגוני ואיכות הידע ולהאיר יותר בשאלה כיצד ההון החברתי יכול להשפיע על איכות הידע.

המחקר אישר את תוקף המתווה של חוקרים בשם: TSAI&GHOSHAL (1998) בהקשר ניהול הידע, בהדגשת הקשר הקרוב בין ההון החברתי ומאמצים להגיע לניהול ידע ארגוני. שלושת המימדים של הון חברתי- מבני, רציונאלי וקוגניטיבי הינם משמעותיים  הקשורים אחד לשני, כפי שצפוי.  יותר מכך, הון מבני והון קוגניטיבי (משלושת המרכיבים העיקריים של הון אינטלקטואלי שמאפשרים תפקוד של הון אנושי. הון מבני נמצא בבעלות הארגון. הון קוגניטיבי מסמל את הידע כמשאב נדיר) הינם קשורים באופן חיובי עם ההדגשה הארגונית לגבי ניהול הידע. ההשפעה של ההון היחסי- ( אחד משלושת המרכיבים של הון אינטלקטואלי- הערך הגלום במערכת היחסים של החברה עם הלקוחות וגורמים חיצוניים) על ההדגשה הארגונית לגבי ניהול הידע, הינה גם משמעותית. כל הממצאים הללו מעניקים תמיכה חזקה לטיעונים התיאורטיים שהחוקרים הבאים יצרו- TSAI&GHOSHAL (1998).

כדי לחקור את ההשפעה של המדיה החברתית על ניהול הידע, הכותבים טוענים שהשימוש במדיה החברתית יכול לסייע לגבי ניהול הידע הארגוני ועל ההתפתחות של הון חברתי. מודל המחקר המשיג את התפיסה של הטמעת המדיה החברתית הארגונית- כלומר, המידה שבה המדיה החברתית מתקבלת ונמצאת בשימוש ע”י ארגונים כמה שמתייחס קודם לכן להדגשה הארגונית על ניהול הידע ועל ההון החברתי.  התוצאות הראו על קשר חיובי חזק מהטמעת המדיה החברתית הארגונית, להדגשה הארגונית על ניהול הידע, המצביעה על-כך שהמדיה החברתית יכולה להיות מסייעת באופן חזק למאמצי ניהול הידע הארגוני. הקשרים מהמדיה החברתית להון המבני ומהמדיה החברתית להון הקוגניטיבי הינם חיוביים ומשמעותיים. לכן, אכן נראה, שהשימוש במדיה החברתית עוזר להגדיל את קשרי הגומלין החברתיים אשר מקדמים תקשורת גוברת בין הארגונים, המובילה לרמה גבוהה יותר של הון חברתי. היא גם מסייעת לצמיחה של הבנה משותפת המשותפת ע”י ארגונים, המקדמת את ההון הקוגניטיבי.

בעוד שהכותבים טוענים שהטמעת המדיה החברתית הארגונית צריכה להיות קשורה באופן חיובי להון היחסי, ניתוח הנתונים מציעים שזה לא המקרה.  אלא, שניתוח הנתונים מרמזים על-כך שהמדיה החברתית משפיעה באופן עקיף על ההון היחסי באמצעות ההון המבני וההון הקוגניטיבי. הממצאים הללו היו בלתי צפויים, אולם, לא לגמרי מפתיעים. ההון היחסי-(אחד משלושת המרכיבים של ההון האינטלקטואלי הכוללים את היחסים של החברה עם הלקוחות וכוללים ידע, יכולת, נהלים שמתפתחים מקשרים עם גורמים חיצוניים) מגלם בתוכו את  נכסי מערכת היחסים כדלקמן: האמון שהתפתח דרך קשרי הגומלין במסגרת הרשת החברתית. אמון בהקשר- שיתוף הידע הינו נבנה בתפיסה של היכולת ועל הנדיבות של הנאמנים- (אפוטרופסיים) (חוקרים בשם: LEVIN&CROSS, 2004: MAYER ועמיתיו 1995). בעוד שהמדיה החברתית מעניקה למשתמשים את ההזדמנויות ליצור קשר גומלין ולשתף פעולה, היא לבדה אינה מכתיבה את הגיבוש של האמון. זה נעשה באמצעות קשרי גומלין ושיתופי פעולה שהמשתמשים מפתחים תפיסות של יכולת ונדיבות של מקביליהם בארגונים אחרים, אשר בתמורה מובילים לגיבוש של אמון לעבר ארגונים אחרים. כשההון המבני מתפתח דרך קשרי גומלין והון קוגניטיבי מתפתח דרך שיתופי פעולה ואשר ההון הקוגניטיבי והמבני מקדמים את ההתפתחות של ההון היחסי, ההשפעה של המדיה החברתית על ההון היחסי יכולה להיות עקיפה באמצעות הון מבני והון קוגניטיבי.