(03/10/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Criteria of project success: an
exploratory re-examination

קריטריונים להצלחת הפרויקט

מה בעצם קובע את הצלחת הפרויקט? נדון בהבדלים בין קרטריונים/ אמות מידה לבין הגורמים

 ב1994 היה פרויקט בניה אשר קאולה הייתה אחראית עליו הם סיכמו זמן ועלות מסומת אך הפרויקט נמשך מעבר לזמן זה ועד היום הם במשא ומתן מה שכן המקום נהיה מאוד פופולרי.

מחקר המקרה מראה כמה ספקות לגבי ניהול פרויקטים :

  1. שצריך לשפוט פרויקט גם מנוקדת מבט של בעלי העניין
  2. מכוון שיש צפיות שונות בין האנשים לכן צריך לשאול מה הקריטריונים להצלחה?

קריטריונים וגורמים

קרטריון -סטנדרט שלפיו כל דבר שניתן לשפוט – להעתיק מהטקסט

גורם-כל נסיבות, עובדות או משמעויות שתורמות לתוֹצָאָה”- להעתיק מהטקסט

“גורמים להצלחת הפרויקט הם מכלול הנסיבות, העובדות או תמורות התורמות לתוצאות הפרויקט. אלה הם הכוחות החשובים המאפשרים או מעכבים את הצלחת הפרויקט. הם תורמים להצלחה או לכישלון של פרויקט, אך אינם מהווים בסיס לשיפוט.”(הועתק מהטקסט)

ישנו בלבול בין קרטריון לבין גורם וישנה דוגמא שיכולה לעזור לגבי סטודנט שרוצה ללמוד באונברסיטה מילוי החובות שהם של הסטודנט כגון תנאי קבלה משימות לאורך התואר הם בעצם הקריטריונים להשגה של ההצלחה בקבלת התואר. וישנם גורמים כמו מוטיבציה, בריאות שהם לא קובעים את ההצלחה והכשלון להשיג תואר. ורק הקרטריונים הם אלה שקובעים.

ישנם כמה זווית ראיה כדי לקבוע  אם הפרויקט הצליח או כשל , אם זה מנהל הפרויקט שלא עמד ביעדים או בדברים אחרים אפשר לומר כשל אך לגבי הציבור הרחב אולי הוא הצליח שהרי המוצר סופק והמשתמש נהנה ממנו?

לכן נסווג לשני זווית ראיה את הצלחת הפרויקט מיקרו ומאקרו:

מאקרו – נוכל לדעת בשלב התפעולי של הפרויקט. האם הפרויקט הצליח וזה תלוי בבעלי העניין והלקוח שאם הם שבעי רצון והוא הושלם מבחינתם זה אומר שהוא צלח. “השלמה” יכולה להתבטא בזה שהפרויקט יהיה מוכן בזמן או לפני הזמן הנקוב ו”שביעות רצון” בשימוש במוצר. הכותב מסיק כי באופן כללי יותר חשוב קרטריון שביעות רצון מקרטריון “ההשלמה” כי כאשר הלקוח מרוצה הוא שוכח במידה מה את קרטריון ההשלמה ושמח מהמוצר עצמו.

מיקרו- נוכל לדעת בשלבי סיום הפרויקט האם כל היעדים של כל הגורמים המעורבים באופן אינדיבידואלי בפרויקט אכן הושגו שזה המצב האידאלי, אך הדבר החשוב ביותר זה קריטריון “ההשלמה”.

המסגרת להצלחת הפרויקט מתחיל בזה שיש מחזור חיים לכל פרויקט משלב הרעיון עד שלב הסיום. ישנם דברים שיכולים לעכב את הצלחת הפרויקט לאורך חיי הפרויקט  מזג אוויר, מחסור, בזבוז, טעויות, ביצוע, נזקים, גניבות, אישורים, שינויים, פיקוח, לוגיסטיקה, ממשק וכן הלאה (מועתק)

צריך להבין כי תמיד יכול להיווצר איזשהו עיכובים במיוחד בשלב הבנייה לאחר שכבר עברנו את התכנון פתאום מגלים בעיות ולכן חשוב לתכנן טוב את העלות והאיכות וכמובן הזמן לפני שבונים את הפרויקט.

לסיכום הבנו את המושג  “הצלחה של פרויקט” בצורה חדשה, סקרנו שני זווית האומרות לנו מתי אכן יש הצלחה בפרויקט. הזווית הראשונה של המשתמש ובעלי העניין- כאשר שני הקריטריונים של הפרויקט הושלמו(מאקרו)ואת הזוית השניה של היזם והקבלן  – כאשר קרטריון “ההשלמה” אכן קרה(מאקרו). הבנו גם כי ישנו הבדל בין גורם שזה משהו חיצוני ואינם קובעים הצלחה לעומת “קרטריון” שזה דבר יותר פנימי שאכן קובע הצלחה

קריטריונים להצלחת הפרויקט

מה בעצם קובע את הצלחת הפרויקט? נדון בהבדלים בין קרטריונים/ אמות מידה לבין הגורמים

 ב1994 היה פרויקט בניה אשר קאולה הייתה אחראית עליו הם סיכמו זמן ועלות מסומת אך הפרויקט נמשך מעבר לזמן זה ועד היום הם במשא ומתן מה שכן המקום נהיה מאוד פופולרי.

מחקר המקרה מראה כמה ספקות לגבי ניהול פרויקטים :

  1. שצריך לשפוט פרויקט גם מנוקדת מבט של בעלי העניין
  2. מכוון שיש צפיות שונות בין האנשים לכן צריך לשאול מה הקריטריונים להצלחה?

קריטריונים וגורמים

קרטריון -סטנדרט שלפיו כל דבר שניתן לשפוט – להעתיק מהטקסט

גורם-כל נסיבות, עובדות או משמעויות שתורמות לתוֹצָאָה''- להעתיק מהטקסט

"גורמים להצלחת הפרויקט הם מכלול הנסיבות, העובדות או תמורות התורמות לתוצאות הפרויקט. אלה הם הכוחות החשובים המאפשרים או מעכבים את הצלחת הפרויקט. הם תורמים להצלחה או לכישלון של פרויקט, אך אינם מהווים בסיס לשיפוט."(הועתק מהטקסט)

ישנו בלבול בין קרטריון לבין גורם וישנה דוגמא שיכולה לעזור לגבי סטודנט שרוצה ללמוד באונברסיטה מילוי החובות שהם של הסטודנט כגון תנאי קבלה משימות לאורך התואר הם בעצם הקריטריונים להשגה של ההצלחה בקבלת התואר. וישנם גורמים כמו מוטיבציה, בריאות שהם לא קובעים את ההצלחה והכשלון להשיג תואר. ורק הקרטריונים הם אלה שקובעים.

ישנם כמה זווית ראיה כדי לקבוע  אם הפרויקט הצליח או כשל , אם זה מנהל הפרויקט שלא עמד ביעדים או בדברים אחרים אפשר לומר כשל אך לגבי הציבור הרחב אולי הוא הצליח שהרי המוצר סופק והמשתמש נהנה ממנו?

לכן נסווג לשני זווית ראיה את הצלחת הפרויקט מיקרו ומאקרו:

מאקרו – נוכל לדעת בשלב התפעולי של הפרויקט. האם הפרויקט הצליח וזה תלוי בבעלי העניין והלקוח שאם הם שבעי רצון והוא הושלם מבחינתם זה...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.