(16/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Loneliness and acute stress reactivity

Loneliness and acute stress reactivity: A systematic review of psychophysiological studies

תקציר

תגובה פיזיולוגית ללחץ אקוטי הוצעה כפוטנציאל למנגנון פיזיולוגי אשר בדידות עלולה להוביל לתוצאות בריאותיות שליליות כגון מחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי דם). סקירה זו מטרתה לחקור את הקשר בין בדידות ותגובות פיזיולוגית ללחץ אקוטי. סדרה של בסיס נתונים אלקטרוני חיפש באופן סדרתי (PsycARTICLES, PsycINFO, Medline, CINAHL Plus, EBSCOhost, PubMed, SCOPUS, Web of Science, (Science Direct עבור מחקרים רלוונטיים, שפורסמו עד לאוקטובר 2016. אחד עשרה מחקרים נכלל בסקירה. בסהכ, רובם של המחקרים דיווחו על קשר חיובי בין בדידות ותגובת לחץ חריפה, כך שככל שרמות בדידות היו גבוהות התגובות הפיזיולוגיות היו מופרזות יותר. למרות זאת, במספר מחקרים נמצא קשר בין בדידות לבין תגובות לחץ מופחתות ותוצאות פיזיולוגיות מסוימות, מה שמעיד על קיום אפשרי של אפקט ממתן ביחסים. לא היה דפוס ברור שמציע על הבדלים בין מינים או בסיס הלחץ בהקשרים אלו. העדויות הזמינות תומכות בקשר שבין בדידות ותגובות פיזיולוגיות לא טיפוסיות ללחץ אקוטי. ממצא מפתח של סקירה זו היה שרמות בדידות גבוהות יותר קשורות עם לחץ דם מופרז ודלקות כתוצאה מלחץ אקוטי. יחד עם זאת, נמצאה אינדיקציה כלשהי לכך שבדידות עשויה להיות קשורה גם לתפקוד לב, קורטיזול, ותגובה חיסונית. סהכ, זה מראה כי תגובה ללחץ יכולה להיות אחת ממנגנונים ביולוגים בהם בדידות משפיעה על הבריאות.

1. מבוא

בדידות היא תחושה מורכבת של מצוקה הנובעת מתפיסתו של האינדוידואל לגבי ליקויים ביחסים החברתיים שלו. ההשפעה של זה על הבריאות הופכת להיות יותר מוכרת. להיות בודד מגדיל את הסיכויים לתמותה בהשוואה לגורמי סיכון אחרים כגון השמנת יתר או עישון  (Holt-Lunstad, Smith, Baker, Harris, & Stephenson, 2015; Holwerda et al., 2012). זה קשור לרמות מוגברות של לחץ דם.  (Hawkley, Masi, Berry, & Cacioppo, 2006; Hawkley, Thisted, Masi, & Cacioppo, 2010 שינה גרועה Kurina et al., 2011) ומערכת חיסון חלשה (Dixon et al., 2006). זה נחשב לגורם סיכון למחלות לב וכלי דם (CVD; Valtorta, Kanaan, Gilbody, Ronzi, & Hanratty, 2016) ויותר מסיכויים כפולים לתמותה ממצב קרדיווסקולרי (Patterson & Veenstra, 2010). לאחרונה, מחקרים החלו לבחון את המנגנון הביולוגי בו בדידות משפיעה על הפיזיולוגיה של האדם. כיצד בדידות משנה את תגובת הלחץ היא אחד מהמנגנוניים המוצעים e.g., Hawkley & Cacioppo, 2010; Steptoe, Owen, Kunz  Ebrecht, &) (Brydon, 2004.

במהלך העשורים האחרונים, מחקרים הוכיחו כי תגובות פיזיולוגיות מוגזמות כגון הסלמה בתגובות לחץ דם ללחץ אקוטי יכולות לנבא תוצאות קרדיווסקולריות כגון לחץ דם גבוה (Carroll et al., 2001; Treiber., (2003 ,et al ומחלות לב וכלי דם (Carroll et al., 2012) בנוסף, תגובה לא טיפוסית של היפותלמוס-יותרת המוח (HPA) הגברת תגובתיות ללחץ, קשור גם כן ליתר לחץ דם (Hamer & Steptoe, 2012). בעוד שבמקור “השערת תגובתיות” (Obrist, 1981) הדגיש את הנזק של תגובות מתח, תגובות ממותנות יכולות לנבא בריאות ירודה גם כן (Carroll, Ginty, Whittaker, Lovallo, & de Rooij, 2017; Lovallo, 2011 ,Phillips 2011). יתר על כן, דפוסים אלו של תגובות לא טיפוסיות (כלומר, מוגזמות או ממותנות) יכולות להשתנות בהתאם לגורמים פסיכו-סוציאליים. לדוגמה, עוינות קשורה עם תגובתיות מוגברת, ואילו אפקט שלילי קשור לירידה בתגובה ( Chida& Hamer, 2008). אם רמות גבוהות יותר של בדידות מובילות לתגובה לא טיפוסית ללחץ, אז זה יעזור להסביר איך זה משפיע לרעה על הבריאות.

בעבר, נמצא קשר בין בדידות לבין יתר לחץ דם כתגובה ללחץ אקוטי כגון דיבור בציבור, אריתמיקה מנטלית, ומשימות קוגניטיביות (Nausheen, Gidron, Gregg, Tissarchondou, & Peveler,                 2007; Ong, Rothstein, & Uchino, 2012; Steptoe et al 2004). יחד עם זאת, אנשים בודדים דיווחו באופן דומה לפעילות לבבית מתונה, כלומר תפוקת לב נמוכה וקצב לב נמוך, למשימות דיבור ציבוריות (Cacioppo et al., 2002). באותו אופן, רמות בדידות גבוהות קשורות לתגובות דלקתיות מוגברות כתגובה ללחץ אקוטי (Jaremka et al., 2013) אבל גם למערכת חיסיון ירודה כמו ייצור מופחת של תאי “הרג” טבעיים ( .(NKCs; Kiecolt-Glaser et al., 1984; Pressman et al., 2005; Steptoe et al., 2004בנוסף, ישנם מחקרים שמצאו קשר בין תחושת בדידות מוגברת לרמות קורטיזול מוגברות  (Doane & Adam, (2010; Drake, Sladek & Doane, 2016. יחד עם זאת, מחקרים אחרים מצאו שאנשים בודדים נוטים להפגע בהספק הקורטיזול Hackett, Hamer, Endrighi, Brydon, & Steptoe,2012  Schutter et al.,) 2017 ,). לכן, יש מספר לא עקבי של ממצאים בהקשר לכיצד בדידות משפיעה על מדדים פיזיולוגים של לחץ אקוטי. יתכן ופערים אלה נגרמו בשל הבדלים מתודולוגים כגון שוני בלחצים חריפים. למעשה, נמצא שהתגובתיות שונה על פני משימות מתח, לדוגמה, חלק כרוך בתגובה פסיבית יותר (למשל, לחץ משימות קר), בעוד שאחרים דורשים תגובות פעילות יותר (למשל, משימות אריתמטיות נפשיותAl’Abi et al., 1997; Bosch, DeGeus, Veerman,  oogstraten, & Nieuw Amerongen, 2003; Kelsey, Ornduff, & Alpert, 2007).

בהתחשב בהשלכות הבריאותיות הקשורות בבדידות ואת חוסר הסכמה על השפעותיה על תגובות מתח פיזיולוגיות, סקירה שיטתית של הספרות דרושה בבירור. לפיכך, מטרת סקירה זו היא להעריך את הראיות הנוכחיות המקשרות בין בדידות עם תגובות פיזיולוגיות למתח אקוטי.

2. שיטה

2.1 מאגר מידע ואסטרטגיית מחקר

הסקירה השיטתית, אם כי לא נרשמה מראש, באה בעקבות ההנחיות שנקבעו על ידי הצהרת PRISMA (העדפת דיווח פריטים עבור סקירה שיטתית  ומטא-אנליזה Moher et al., 2015; Shamseer et al2015). מאגרי מידע הבאים נבחרו באופן אלקטרוני: PsycARTICLES, PsycINFO, Medline, CINAHL  lus,  EBSCOhost  (כולם מאגרי מידע),  PubMed, SCOPUS, Web of Science, and Science Direct, עד אוקטובר 2016. סעיפי הפנייה של תוצאות סקירות ומאמרים שעברו הערכה ראשונית נבדקו ידנית כדי לוודא שכל המאמרים הרלוונטיים היו כלולים. כמו לבדידות, לפיזיולוגיה, ותגובתיות יש כמה מילים נרדפות הקשורות, מילים אלו נכללו בחיפוש מפתח כמונחים ושימשו בשילובים שיטתיים בתנאי Boolean (ראה טבלה 1).

image1 167

2.2 קריטריוני הכללה

מחקרים נכללו בסקירה זו אם (א) הם בחנו את יחסים בין בדידות לתגובות פיזיולוגיות (למשל, לב וכלי דם או נוירואנדוקריניים) כדי לכלול בניסוי לחץ אקוטי (ב) הם מדדו באופן כמותי בדידות באמצעות אמצעים מאומתים (ג) נבדקו על ידי זוג עמיתים מאמרים באנגלית (ד) הם היו אמפיריים בטבע (כלומר לא סקירה קודמת או מטא-אנליזה) ו- (ה) התוצאות היו מדגימות שונות. כפי שבדידות אינה נרדפת עם אמצעים אובייקטיביים של בידוד חברתי, מחקרים היו צריכים לזהות בבדידות, לא בידוד חברתי אובייקטיבי כפי שהמשתנה הפסיכולוגי הנלמד. יתר על כן, לחצים חריפים הוגדרו כגורם לחץ שנמשך במשך שעה או פחות. הם לא היו מוגבלים ללחצים פסיכולוגים אך כל גירוי שתוצאתו רלוונטית לתגובה הקשורה ללחץ, כולל, למשל, פעילות גופנית או חשיפה ביוכימית. הלימודים לא היו מוגבלים על גיל המשתתף, מצב המחלה או מין.

2.3 ניהול נתונים

כדי לעקוב אחר מאמרים כלולים ומידע רלוונטי (למשל מאפייני המחקר, מאפייני המשתתפים, תוצאות, וכו’), השתמשו בספר קוד שעוצב במיוחד. בנוסף כדי להעריך את השליטה המתודולוגית של תגובת מתח כמשתנה מתערב, תוכנן מדריך ניקוד לשימוש בסקירה זו על סמך גישות קודמות (למשל, Brindle, Ginty, Philips, & Carroll, 2014; Chida & Hamer, 2008; Chida & Steptoe, 2010; ראה טבלה 2). ציונים אלה חושבו מתוך משתנים מתערבים או לא של תגובות לחץ או בדידות במסגרת המחקר. אלה כללו גיל, מין, עישון, צריכת קפאין, אינדקס מסת הגוף, תרופות או שימוש בסמים, תנאים רפואיים קיימים, מצב כלכלי חברתי, מדדים כבסיס לפעילות פיזיולוגית, מדדים כבסיס לבדידות בתחילת המחקר, דיכאון ו / או חרדה.

image3 128

3 תוצאות

3.1 תיאור המחקרים

3.1.1  תוצאות החיפוש

מתוך 2,214 ציטוטים מקוריים שזוהו, 17 עברו את כל ההערכה (באמצעות פרטים, סוג, כותרת ותימצות). בעקבות זאת, סעיפי ההפנייה של מאמרים אלו ושל מספר סקירות רלוונטיות שזוהו בשלב הראשון נבדקו ידנית על מנת להבטיח כי כל המאמרים הרלוונטים נכללו. רק מאמרים ייחודיים נחשבו כשירים (כלומר, לא נכללו בעבר). מתוך 1,174 מאמרים רלוונטיים, רק 3 נבחרו להמשך הערכה. סקירה מפורטת של 20 המאמרים הנותרים נערכו ו- 10 מאמרים נוספים לא נכללו כי לא עומד בקריטריונים הדרושים. בסך הכל מחקרים לא נכללו מהסיבות הבאות: ללא לחץ אקוטי, ללא מדידת בדידות או תגובתיות פיזיולוגית, שימוש באוכלוסיות לא אנושיות, חוסר אמפיריות (כלומר, סקירות קודמות בפורמט לא מתאים, למשל, ספר, ראה איור 1). מתוך 10 מאמרים הנותרים, סך הכל 12 מחקרים נבדקו בפירוט. עם זאת, מחקר נוסף לא נכלל מאחר ולא זוהה גורם לחץ אקוטי, מה שהשאיר סך הכל 11 מחקרים.

החיפוש האלקטרוני והסריקה הראשונית נערכו על ידי המחבר הראשון (E. G. B.). באופן עצמאי, אסטרטגיית החיפוש והסריקה נערכה על ידי המחבר השלישי A. M. C.)) באמצעות כותרות ותקצירים. אין מאמרים נוספים שהודגמו ונכללו במדגם הסופי. המחקרים הקודמים קודדו, הוערכו ומידע רלוונטי חולץ על ידי המחבר הראשון. באופן עצמאי, המחבר השלישי עשה את אותו הדבר עבור מבחר אקראי של מאמרים (46%). היה כמעט הסכמה בציון המשתנים המתערבים והמידע הרלוונטי שהופק מהמחקרים   (> 95%). בהבדלים נדונו עד שהושגה הסכמה של 100%.

image2 149

3.1.2 מאפייני המחקר ואיכותו

סך הכל נכללו 11 מחקרים. גודל המדגמים נע בין הנמוך ביותר n=520 משתתפים לגדול ביותר .n=5524  ארבעה מחקרים כללו דגימות של נשים בלבד. בשאר המחקרים היו דגימות של גברים ונשים (בשלוש היה מספר גבוה יותר של נשים מאשר גברים). ברוב המחקרים (55%) השתתפו צעירים (גיל 18-39) אחד כלל גם מדגם של מבוגרים (כלומר גיל 65, Ong et al., 2012).  במעט מחקרים היו משתתפים בגיל העמידה,      40-65 (18%). בשאר המחקרים השתתפו גילאים שנעו בין שתי קבוצות גיל או יותר. לדוגמה, אחד בחן גיל עמידה ומבוגרים, 53-76 (Hackett et al., 2012). לא נכלל מחקר שכלל משתתפים מתחת לגיל 18 או מעל גיל 81. כל המחקרים פורסמו ב -15 השנים האחרונות (ראה לוח 2 למאפייני מחקר מלאים). 

כל המחקרים השתמשו בסולם  UCLA לבדידות, 7 מחקרים (64%) השתמשו ב- UCLA-Revised (ראסל, Peplau, & Cutrona, 1980) וארבעה (36%) השתמשו ב- UCLA גרסה 3 (ראסל, 1996). הסולם המקורי של UCLA (ראסל, Peplau, & Ferguson, 1978) לא נוצל. מחקר אחד מדד גם בדידות באופן עקיף באמצעות אסוציאציות במבחן  Test–Loneliness (IAT-L, Nausheen et al., 2007). ממוצע ציוני בדידות עבור כל מחקר נכללו בלוח 2. חמישה מהמחקרים (46%) השתמשו בשילוב של דיבור ומשימות מתח נפשיות אריתמטיות כגורמי לחץ חריפים. בנוסף, שני מחקרים (18%) השתמשו רק בגורמי לחץ בדיבור. שני מחקרים (18%) השתמשו בשילוב של היקפי צבע ומראה ועקבו אחרי המשימות כגורמי לחצים. לבסוף, שני מחקרים (18%) השתמשו בשיטות פסיכופרמקולוגיות לעומת לחץ פסיכולוגי. אלה נכללו בניהול ביוכימיקלים כמו אוקסיטוצין (נורמן ואחרים, 2011) אמפטמין (dexamphetamine, Gevonden et al., 2014) תוצאות בשינויים פיזיולוגיים לטווח קצר דומים לאלה הנחווים במהלך לחץ אקוטי. Cacioppo et al. 2002) השתמשו בנוסף במשימה פיזית למתח (עמידה).

כדי לחקור את איכות המחקרים הכלולים, הם הוערכו בהתבסס על המידה שבה ידועים משתנים מתערבים של תגובתיות פיזיולוגית למחקר היו חשבון. ציוני האיכות המתודולוגיים (0-12) ממוצעים של 9.64, עם 91% הבקיע 8 ומעלה (ראה טבלה 2).

3.2 בדידות ותגובות מתח חריפות

בסך הכל, שבעה מהמחקרים (64%) מצאו קשרים חיוביים בין בדידות לתגובתיות ללחץ, כך שרמה גבוהה יותר של בדידות מנבא תגובה פיזיולוגית מוגברת (ראה לוח 3, 4). עם זאת, בשלושה מחקרים  (27%), בדידות היתה קשורה עם תגובה מופחתת, ייתכן ומעיד על תגובה מוחלשת. רק בשני מחקרים (18%) לא נצפה קשר.  

3.3 מערכת הלב וכלי הדם

רוב המחקרים שמדדו לחץ דם דיווחו כי רמות גבוהות יותר של בדידות היו קשורים עם תגובה מופרזת (ראה טבלה 3). בשלושה מחקרים נמצאו קשרים חיוביים בין בדידות ללחץ דם דיאסטולי(DBP) (Nausheen et al., 2007; Ong et al., 2012 Steptoe et al., 2004) אחד מהמחקרים הללו דיווח על דפוס לחץ דם סיסטולי זהה (Ong et al., 2012).  יתר על כן, Cacioppo et al (2002)  מצאו רמות גבוהות יותר של התנגדות ההיקפית (TPR) בקבוצה של אנשים עם בדידות גבוהה, יחד עם זאת, הם גם הראו רמות בסיס גבוהות יותר. סך הכל, זה מצביע על כך שבדידות קשורה לעליית לחץ דם והתנגדות וסקולרית בתגובה למתח אקוטי. יחד עם זאת, Cacioppo et al (2002)  דיווחו גם כי אנשים בודדים הראו פלט לבבי וקצב לב נמוך יותר כאשר הם מגיבים, לעומת קבוצה ללא בדידות. בזמן מוגבל, זה מציע את האפשרות של תגובות לב מוחלשות בתגובה ללחץ אקוטי אצל אנשים בודדים.

בנוסף, בעוד O’Donovan וHughes (2007) לא מצאו קשר ישיר בין בדידות לבין תגובתיות, נמצאה אינטראקציה בין בדידות עם תמיכה חברתית כאשר מנבאים את תגובת לחץ הדופק (PP). תמיכה חברתית גבוהה היתה קשורה באופן משמעותי עם תגובת PP נמוכה יותר אבל רק עבור אנשים שחווים רמות גבוהות יותר של בדידות. בדרך כלל, התמיכה החברתית נתפסת כחיץ נגד לחץ מה שמוביל לירידה בהשפעות של  לחץ אקוטי (Christenfeld & Gerin 2000; Thorsteinsson & James, 1999). עם זאת, יש מספר גורמים הקשורים המשפיעים על יעילותה (Uchino, Carlisle, Birmingham, & Vaughn, 2011). למשל, תמיכה חברתית מחבר יכולה להיות מועילה, אבל כאשר מדובר בזרים, זה יכול במקום זה להוביל לתגובת הסלמה בלחץ הדם (2009,Gallagher, & Carroll, Phillips). באופן דומה, רגשות בדידות של הפרט עשויים גם כן להיות גורם חשוב באופן בו תמיכה חברתית תחצוץ נגד מתח.  יותר מכך, הם מציעים כי בדידות עשויה לפעול במקביל עם גורמים פסיכו-סוציאליים אחרים אשר משפיעים על תגובתיות ללחץ.

3.4 תגובות נוירו-אנדוקריניות

3.4.1 ציר HPA

ממחקרים אשר בחנו בדידות ותגובת ציר HPA, המדד העיקרי היה שינויים בהורמון הלחץ קורטיזול,   3n= (ראה טבלה 4). במחקר אחד, אנשים בודדים יותר הראו ירידה של הסבירות לתגובה של קורטיזול ללחצים (כלומר, ללא שינוי בקורטיזול, Hackett et al., 2012). יחד עם זאת, שני המחקרים האחרים לא דיווחו על קשר לקורטיזול. לכן, למרות דיווחים קודמים על רמות גבוהות של קורטיזול אצל אנשים בודדים (Doane & Adam, 2010), לא נמצא קשר חיובי מובהק בין בדידות לבין תגובות בציר- HPA (ראה טבלה 4). לפיכך, עד כה, בדידות לא היתה מקושרת לתגובות קורטיזול מוגזמות מיד לאחר מתח אקוטי. עם זאת, ייתכן כי בדידות קשורה לתגובת קורטיזול מוחלשת  et al., 2012) (Hackett. ללא קשר, בהתחשב בחשיבותה של מערכת זו (Hamer & Steptoe, 2012), נחוץ מחקר נוסף כדי לחקור את ההשפעה של בדידות על ציר HPA.

ראוי לציין כי הן Steptoe et al. (2004) והן Hackett et al (2012) ציינו רק שינויים קטנים בקורטיזול, אשר הם הציעו בשל השימוש באותם משימות הערכה לא חברתיות (למשל התאמת צבעים ומעקב), ואילו אדוארדס ואח ‘. (2010) דיווחו על תגובה משמעותית וגודלה יותר בקורטיזול במשימות דיבור המכילות מרכיב הערכה חברתי.

3.4.2 מערכת העצבים האוטונומית

מערכת העצבים האוטונומית היא אחד המנגנונים העיקריים המעורבים בתגובה ללחץ אקוטי

ומסדירה את  פונקציות הגוף. נורמן ועמיתיו (2011) דיווחו שרמות גבוהות יותר של בדידות מנבאים השתנות קצב לב לנמוכה יותר (HRV) בשל רגישות מופחתת לחשיפה לאוקסיטוצין.

לכן, רמות גבוהות יותר של בדידות היו קשורות להגברת הפעילות הסימפטית. זה חשוב כמו HRV נמוך הקשור בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית (CHD, Dekker et al., 2000). לעמות זאת, Cacioppo et al. (2002) מצאו את ההפך בתקופת פליטה ארוכה יותר (לאבי העורקים) באופן משמעותי ((PEP באנשים בודדים יותר. PEP ארוך יותר מציין פחות פעילות לב סימפטית והקשר לרמות HR נמוכות יותר Cacioppo, Uchino, & Berntson, 1994)). מעבר לכך, אף אחד מהמחקרים לא סיפק אינדיקציה של שינויים משמעותיים במערכת העצבים הסימפתטית בסמנים כגון קטכולאמינים (כלומר, אפינפרין, נוראפינפרין, דופמין) המבוססת על רמות שונות של בדידות (Edwards et al., 2010; Gevonden et al., 2014).

image4 117

image5 99

3.4.3 | תגובה חיסונית

רגשות מוגברים של בדידות היו קשורים עם רמות מוגזמות בטווח של סמני דלקת שונים עקב מתח אקוטי. לדוגמה, רמות גבוהות יותר של בדידות היו מקושרות לעליית אינטרלוקין -6 (IL-6; Jaremka, 2013, Hackett et al., 2012), גורם לגידול סרטני בפקטור אלפא (TNFA, Jaremka et al., 2013)  אינטרלוקין-1 בטא  (IL-1B, Jaremka et al, 2013)מונציט כרומוטראכטנט פרוטאין ( 2012  (MCP-1; Hackett et al ופיברינוגן (Steptoe et al., 2004) בתגובה לחץ. אלה ציטוקינים דלקתיים וגליקופרוטין שוחררו במהלך גירוי מרתיע כגון מתח, פגיעה גופנית וזיהום. בעוד סמנים דלקתיים אלו יכול להיות בעלי השפעות מועילות, הם יכולים גם להיות פיזיולוגית מזיקים. חשוב לציין, כמויות מוגברות של כל סמנים אלה קשורים למחלות לב וכלי דם (Bujak & Frangogiannis, 2009, Danesh, Collins, Appleby & פטו, 1998; איקדה, Matsui, Murakami, & Shimada, 2002; Luc et al., 2003; טומיסטו, Jousilahti, Sundvall, Pajunen, & Salomaa, 2006). בנוסף, (Steptoe et al. (2004 דיוחו על קשר מוחלש של רמות גבוהות יותר של בדידות המנבאים רמות נמוכות יותר של ייצור NKC, אשר מגנים נגד זיהום והסרת תאים פגומים. מה שמציע שבדידות עלולה לגרום לחסינות נמוכה יותר (למשל, Pressman et al., 2005), באופן פוטנציאלי על ידי הסדרת  תאים אלו ובכך הפחתת הפונקציונליות.

3.5 לחצים אקוטים

בדידות היתה קשורה עם תגובות מוגזמות באמצעות סוגים שונים של לחצים. המחקרים שדיווחו על קשרים בין בדידות לתגובות לחץ דם מוגזם, שני מחקרים (2012 ,Nausheen et al., 2007; Ong et al) השתמשו בשילוב הנפוץ של דיבור בציבור/ משימות אריתמטיות נפשיות כגורמי לחץ, בעוד סטפטו ועמיתיו (2004) מצאו את אותה תגובה לשילוב של לחץ קוגניטיבי (כלומר, התאמת צבעים ומעקב אחר המראה). באופן דומה, שני מחקרים (Jaremka et al, 2013) באמצעות דיבור בציבור מתח נפשי אריתמטי מצאו קשרים דומים לדלקת כמו שני מחקרים אחרים באמצעות לחצים מבוססי קוגניציה (Hackett et al., 2012; Steptoe et al., 2004). במקרה אחד, היו ראיות כי רמות גבוהות של בדידות מובילות לתגובות דומות עבור גורם לחץ פיזי (עמידה) כמו לחץ פסיכולוגי (כלומר, מטלות ציבוריות, Cacioppo et al., 2002).

יחד עם זאת, גם כאשר סוגי הלחץ היו זהים, היו הבדלים בהליכים שהיו עשויים להשפיע התגובות. לדוגמה, 64% מהמחקרים דיווחו על שימוש במרכיב הערכה חברתי, או קהל (למשל, פאנל של אנשים Jaremka et al., 2013) או הניסויים עצמם (Ong et al., 2012), ואילו עבור אחרים קיומם של מעריכים היו עקיפים, למשל, מראה חד כיווני, Nausheen et al., 2007)) או באמצעות מצלמות וידאו (O’Donovan & יוז, 2007). זה לא תמיד היה  עקבי עבור משימות שונות, למשל, במחקר אחד, רכיב הערכה היה מפורש יותר עבור משימות דיבור בהשוואה למשימה במתמטיקה (Cacioppo et al. 2002). מחקרים קודמים הראו כי אלמנטים שגורמים למתח במשימה יכולים להיות חשובים בעת בחינת ההשפעה של גורמים פסיכו-סוציאליים על תגובתיות. לדוגמה, יחידים המסווגים כאישיות מסוג D (המאופיינת על ידי עיכוב חברתי ורגשות שליליים) הראו תגובות שונות בהתאם למרכיב האופי החברתי המשוער של החשיפה ללחץ (Bibbey, Carroll, Ginty, & Phillips, 2015). באופן דומה, אנשים בודדים תופסים גורמי לחץ כמלחיצים יותר מאנשים אחרים (Hawkley, Burleson, Berntson, & Cacioppo, 2003). אז, זה אפשרי כי גורמי לחץ מסוימים, כמו עם סוג אישיות D, עלולים לגרום לתגובות שונות באלה עם רמות גבוהות של בדידות.

בדרך כלל, המחקרים הכלולים בסקירה זו דיווחו על תגובות פיזיולוגיות לשילוב של לחצים. בתוך המקרים שבהם התגלו תגובות פיזיולוגיות ללחץ ספציפי, לא כל התגובות הללו היו קשורות באופן משמעותי עם בדידות. למשל, בדידות עקיפה התיה קשורה רק באופן משמעותי עם תגובת DBP עבור רכיב אריתמטי נפשי (Nausheen et al.2007), אך לא למשימה פומבית. בניגוד, הממצאים של Cacioppo et al. (2002) לתגובת HR  חלשה היתה משמעותית רק עבור גורמי דיבור בציבור. שני מחקרים (18%) בשימוש רק בגורמי לחצים של דיבור Edwards et al., 2010; O’Donovan & Hughes, 2007)) ללא כל אלמנטים מתמטיים לא מצאו קשר משמעותי בין בדידות ותגובה ללחץ אקוטי. תוצאות מעורבות אלה הופכות לקצת לא ברור אילו ממדים של גורמי לחץ אקוטיים אם בכלל יש חשיבות כלשהי בהשפעת הבדידות על תגובתיות ללחץ. זה עולה בקנה אחד עם הרעיון כי תגובות פיזיולוגיות עשויות להשתנות עם סוגי לחץ (למשל, Bosch et al., 2003), מה שמרמז כי החוקרים צריכים להיות מודעים לזה. לכן, בעתיד, זה יכול להיות שימושי יותר לבחון את ההשפעה של מדדים אקוטיים בנפרד, ולא להסתמך על התגובה לגורמי לחץ משולבים.

כאמור, שני מחקרים נכללו בשימוש שיטות פסיכופרמקולוגיות לעומת לחצים פסיכולוגיים. הם מספקים תובנה איך הבדידות עשויה להשפיע על הפעולה של מולקולות ביוכימיות המעורבות בתגובות למתח אקוטי. באופן מכריע, שינויים במסלוליים ביולוגיים אלה עשויים להיות בעלי השלכות בריאותיות (למשל, ברוטמן, גולדן, וויטשטיין, 2007, לייט ואחרים, 2004). בעוד אוקסיטוצין קשור לירידות בתגובה ללחץ (גרוון & אור, 2011), יש כמה ראיות המציעות שהייצור עלול לעלות בתגובה ללחץ פסיכו-סוציאלי (למשל,

פייריאמברט ואחרים, ., 2010; סנדרס, פריילישר, & לייטמן,1990). לכן, כמה אנשים בודדים מגיבים למנהלה (ראה Norman et al., 2011) עשויים לשקף כיצד הם היו מגיבים לשחרורה בזמן הלחץ. באופן דומה, אמפטמינים גורמים לפעילות סימפטית המקבילה לתגובות לחץ (כגון לחץ דם מוגבר, HR, קורטיזול) ייצור, שחרור catecholamine; Gevonden et al., 2014) ובכך שוב באופן פוטנציאלי מדגיש את כל ההבדלים הקשורים עם בדידות.

3.6  מגדר

למרות הספרות הרחבה, ההבדל בין מין ובדידות נשאר לא ברור, יש כמה הצעות כי סקס עשוי להיות בעל תפקיד הן בבדידות והן בבריאות. לדוגמה, (Thurston and Kubzansky (2009 מצאו כי בדידות מקושרת עם CHD, אבל רק אצל נשים. באותה מידה, בחלק מקרים, מין של אדם נמצא ממלא תפקיד בתגובתיות ללחץ (למשל, קודילקה, בוסק-קירשבאום, הל’המר, & וקירשבאום  ,2004 קודילקה וקירשבאום, 2005). לפיכך, המחקרים הכלולים נבדקו ככל האפשר להבדלי מין. כמה מן הממצאים המדווחים כללו בסקירה זו היו למגדר. באופן ספציפי, הממצאים של רמות גבוהות יותר של בדידות לחיזוי תגובת DBP מוגברת על ידי Steptoe et al, (2004) ואת הסבירות הנמוכה של להיות מגיב לקורטיזול יחד עם דלקת גדולה יותר אצל נשים Hackett et al. (2004). בנוסף, שני מחקרים אחרים שמצאו תשובות מוגזמות רק לנשים. לפיכך, הבדל במין יכול להיות חשוב בהבנת הקשר הזה. יש צורך במחקר הבוחן הבדלי מין ובדידות, בפרט ביחס לתגובות פיזיולוגיות.

4 דיון

ההשפעות השליליות של בדידות על הבריאות הגופנית הופכות להיות יותר מוכרות (Holt-Lunstad et al., 2015) אבל המנגנונים הפסיכו-פיסיולוגיים המדויקים שבבסיס היחסים עדיין לא מובנים. סקירות קודמות הסתכלו על הקשר בין בדידות ותוצאות בריאותיות כלליות כגון תמותה או CVD. למרות זאת, זוהי סקירה ראשונה שמסתכלת על בדידות ביחס למנבא פיזיולוגי ידוע שגורם לחוסר בריאות (כלומר, תגובת מתח חריפה לא טיפוסית). בסך הכל, זה נראה כי יש קשר בין בדידות לבין תגובות מתח חריף.

רמות גבוהות יותר של בדידות היו קשורות עם לחץ דם מוגבר ללחץ חריף. רצף תגובתיות מוגברת ללחצים חריפים נחשב כמוביל להידרדרות של מערכת הלב וכלי הדם והוכח באופן עקבי כמנבא להתפתחות לחץ דם גבוה (Carroll, Phillips, Der, Hunt, & Benzeval, 2011; Chida & Steptoe, 2010; Treiber et al., 2003) ותמותה מ CVD (Carroll et al., 2012). המחקר מציע כי בדידות גורמת לשינויים פיזיולוגיים מתמשכים וכי שינויים אלה מצטברים לאורך זמן כדי להשפיע לרעה על בריאות (Hawkely & Cacioppo, 2007). מתוך סקירה זו, נראה כי חווית בדידות גדולה קשורה לשינויים מתמשכים כאלה, ושהתבנית הלא טיפוסית הזאת של תגובת מתח מוגזמת תגדיל את הסבירות של בעיות בריאותיות חמורות כמו יתר חץ דם או CVD. זה בהתאם לממצאים המקשרים בין בדידות לבין הסלמה בלחץ הדם לאורך זמן (למשל, הוקלי ואחרים, 2006, 2010), יתר לחץ דם (Momtaz et al., 2012)  ו-CVD  (ולטורטה ואחרים, 2016). לכן, עלייה בתגובתיות ללחץ הוא מנגנון פיזיולוגי מתקבל על הדעת, שבו יכולה הבדידות להשפיע על בריאות הלב וכלי הדם.  

למרות שנראה שיש דפוס ברור לתגובת לחץ דם, עד כה את הראיות הזמינות במונחים של מדדי הלב מוגבלים. הבדידות היתה קשורה לתגובות בקצב הלב ותפקוד הלב (Cacioppo et al. 2002). בעבר, בדידות נמצאה קשורה לפלט לבבי נמוך במהלך יום טיפוסי (הוקלי ואחרים, 2003). כאמור, תגובות מוחלשות ללחץ חריף יכולות להיות שליליות באותה מידה לבריאות (קרול ואחרים, 2017, לוואלו, 2011 פיליפס, 2011), וקשור לתמותה בחולים באי ספיקת לב (Kupper, Denollet, Widdershoven, & Kop, 2015) והגדלת עובי עורק האינטימה (Ginty et al., 2016). באופן דומה, קצב לב מועט בשל מתח קשור למספר תוצאות בריאותיות שליליות  והשמנת יתר (פיליפס, רוזבאום, קרול & רווג’, 2012) והתנהגויות בריאותיות כמו אכילה מופרעת (Ginty, Phillips, Higgs, Heaney, & Carroll, 2012), עישון, וצריכת אלכוהול (Evans et al., 2012). מעניין, הבדידות נמצאה כגורם סיכון להשמנת יתר (Lauder, Mummery, Jones, & Caperchione, 2006). כמו כן, אנשים בודדים נוטים יותר להיות מעשנים (Dyal & Valente, 2015) ולהציג דפוסי אכילה שליליים כגון זלילה (זיק, סטלצר, לינסטר, ג’וס, הרטמן,2011). תגובות מתח מוחלשות מוצעות כדי לשקף דיסרגולציה במערכות המניעות התנהגות (Carroll et al. 2012). לכן, ייתכן גם כי לבדידות עשויה להיות תפקיד בהתפשרות רגולציה התנהגותית. עיסוק בהתנהגויות בריאות שליליות יכול לעזור חלקית להסביר את הקשר של בדידות ל- CVD.

בעוד שכמה מחקרים מצאו קשר בין בדידות לרמות גבוהות יותר של קורטיזול (Doane & Adam, 2010 Pressman et al., 2005), אלו לא היו מקרים של מחקרים שדיווחו על קורטיזול שנלקח מיד בעקבות לחץ חריף. במקום זאת, היה קשר מוחלש בין בדידות לבין קורטיזול שדווח במחקר אחד (Hackett et al., 2012). לאחרונה, Schutter et al. 2017)) דיווחו גם על מציאת קשר בין בדידות עם הפחתת פלט קורטיזול. כמו עם תגובות מוחלשות של HR, תגובות קורטיזול מוחלשות הן רפלקטיביות של בריאות לקויה (Ginty, Phillips, Roseboom, Carroll, & de Rooij, 2012; Phillips et al., 2012) ומקושרות להתנהגויות בריאותיות שליליות (אל’ אבסי ואחרים, 2003, גינטי, פיליפס, היגיס ואחרים, 2012, גינטי ואחרים, 2014, קינג, מוניסאמי, דוויט & לין, 2006) שוב, זה מספק אינדיקציה נוספת של קשר בין בדידות לבין שינויים בתהליכים פסיכופיזיולוגיים. זה בהחלט מצדיק חקירה. בנוסף לכך, תגובות פרו-דלקתיות הן בדרך כלל מעוכבת על ידי קורטיזול (ניג’ם & גונסון, 2009, ראסיון & מילר, 2003), כך שצפויות רמות נמוכות יותר של קורטיזול בהתחשב בממצאים על בדידות והופעת דלקת.

החרפה בדלקות בתגובה למתח חריף היו קשורות לתחושות בדידות מוגברות. ללא פיקוח תגובות דלקתיות קשורות לתוצאות בריאותיות שליליות כגון סרטן (Aggarwal, Shishodia, Sandur, Pandey, & Sethi, 2006), יתר לחץ דם (Rabinovitch, Guignabert, Humbert & Nicols, 2014) וCVD (דנש ואחרים, 2008). שוב, זה תומך ברעיון כי בדידות, באמצעות רגולציה של תהליך תגובתי ללחץ, יכול להוביל לרווחה פיזית ירודה. בנוסף, בעוד Steptoe  (2004) מצאו תגובות מוגזמות עבור רוב הסמנים של דלקת סמנים, היתה תגובה מוחלשת ב NKCs. רמות גבוהות יותר של בדידות קשורות בפעילות מופחתת של NKC (Kiecolt-Glaser et al., 1984)  וחסינות פחותה (Dixon et al., 2006; Pressman et al., 2005). מה שמציע שבדידות עלולה לגרום לירידה בתפקוד המערכת החיסונית. לכן, דלקת ותגובות מערכת החיסון רחבות יותר עשוים להיות תחומים חשובים המראים את ההשפעות של בדידות. יתר על כן, בדידות נמצאה קשורה לשינויים בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית (למשל, נורמן ואחרים, 2011). זה יכול להיות חשוב כמו לדוגמא מערכת עצבים סימפתטית בעלת תפקיד בהתפתחות  CVD (Malpas, 2010). עם זאת, עד כה שטח מחקר זה מוגבל, ושוב נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את השפעת הבדידות על מערכת העצבים.

בשל עניין חדש יחסית באופן בה בדידות משפיעה על הבריאות הגופנית, במיוחד לגבי תגובתיות למתח, מספר מחקרים הזמינים בתחום זה מוגבל וחלק מהמחקרים נעשו במדגם קטן יחסית, יש כמה מחקרים שפירסמו תוצאות דומות, לעתים קרובות מה שהופך אותם זמינים הם מדדים פיזיולוגיים מסוימים או גורמי לחץ, ומשמשים להשוואות ישירות עם מחקרים קשה יותר. קיימת אפשרות להטיה ע”י פרסום שהשפיע על  התוצאות, במיוחד לאור העובדה שממצאים חיוביים, יותר סביר שיפורסמו או יוגשו לפרסום (למשל, פרגוסון & Heene, 2012). עם זאת, בהתחשב ברמה הגבוהה של ההטרוגניות של המחקר ומספר המאמרים הנמוך, לא הצלחנו לקבוע אם זה היה המקרה.

המחקרים הכלולים התמקדו בעיקר במבוגרים צעירים ובמידה פחותה גם מבוגרים בגיל העמידה, רק מעטים כוללים מבוגרים כמשתתפים. לכן, הממצאים של סקירה זו לא יכול להיות לייצג את קבוצת גיל המבוגרים. בהתחשב בכך שיש קשר בין בדידות לגיל מבוגר (למשל, Hawkley et al., 2006, 2010, Ong et al., 2012) יש צורך במחקרים נוספים הבוחנים את התגובה ללחץ אקוטי בקבוצת גיל זו. זה קריטי בהתחשב בעליית כמות האולוסייה המבוגרת (למשל, Kanasi, Ayilavarapu, & Jones, 2016) והשפעת הבדידות הן על הנפש והן על בריאות פיזית בתקופת חיים מאוחרת יותר (Boss, Kang, & Branson, 2015; Holwerda et al., 2014; O’Luanaigh et al., 2012; Ong, Uchino, & Wethington, 2016).

4.1 סיכום

למרות שיש מספר מוגבל של מחקרים, ניתן להצביע על קשר בין בדידות ותגובת מתח טיפוסית. נראה שרמות גבוהות יותר של בדידות מנבאות עלייה בתגובות למתח אקוטי, במיוחד עבור לחץ דם ודלקת. יש גם כמה ראיות המציינות כי רמות גבוהות יותר של בדידות עלולה להוביל להפחתה בתגובות. זה מתחבר בין רגשות מוגברים של בדידות לשיבוש במגוון רחב של מערכות ביולוגיות מרכזיות. בסקירה זו, לא הופיע דפוס ברור עבור כל מין או סוגים שונים של לחצים, אבל מחקרים עתידיים צריכים לבחון אותם עוד יותר. בסך הכל, סקירה זו מספקת תמיכה לתגובת לחץ אקוטית כמנגנון ביולוגי פוטנציאלי שבו הבדידות מגדילה את הסיכון לפתח מחלות כגון יתר לחץ דם ו CVD (מחלת לב).

Loneliness and acute stress reactivity: A systematic review of psychophysiological studies

תקציר

תגובה פיזיולוגית ללחץ אקוטי הוצעה כפוטנציאל למנגנון פיזיולוגי אשר בדידות עלולה להוביל לתוצאות בריאותיות שליליות כגון מחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי דם). סקירה זו מטרתה לחקור את הקשר בין בדידות ותגובות פיזיולוגית ללחץ אקוטי. סדרה של בסיס נתונים אלקטרוני חיפש באופן סדרתי (PsycARTICLES, PsycINFO, Medline, CINAHL Plus, EBSCOhost, PubMed, SCOPUS, Web of Science, (Science Direct עבור מחקרים רלוונטיים, שפורסמו עד לאוקטובר 2016. אחד עשרה מחקרים נכלל בסקירה. בסהכ, רובם של המחקרים דיווחו על קשר חיובי בין בדידות ותגובת לחץ חריפה, כך שככל שרמות בדידות היו גבוהות התגובות הפיזיולוגיות היו מופרזות יותר. למרות זאת, במספר מחקרים נמצא קשר בין בדידות לבין תגובות לחץ מופחתות ותוצאות פיזיולוגיות מסוימות, מה שמעיד על קיום אפשרי של אפקט ממתן ביחסים. לא היה דפוס ברור שמציע על הבדלים בין מינים או בסיס הלחץ בהקשרים אלו. העדויות הזמינות תומכות בקשר שבין בדידות ותגובות פיזיולוגיות לא טיפוסיות ללחץ אקוטי. ממצא מפתח של סקירה זו היה שרמות בדידות גבוהות יותר קשורות עם לחץ דם מופרז ודלקות כתוצאה מלחץ אקוטי. יחד עם זאת, נמצאה אינדיקציה כלשהי לכך שבדידות עשויה להיות קשורה גם לתפקוד לב, קורטיזול, ותגובה חיסונית. סהכ, זה מראה כי תגובה ללחץ יכולה להיות אחת ממנגנונים ביולוגים בהם בדידות משפיעה על הבריאות.

1. מבוא

בדידות היא תחושה מורכבת של מצוקה הנובעת מתפיסתו של האינדוידואל לגבי ליקויים ביחסים החברתיים שלו. ההשפעה של זה על הבריאות הופכת להיות יותר מוכרת. להיות בודד מגדיל את הסיכויים לתמותה בהשוואה לגורמי סיכון אחרים כגון השמנת יתר או עישון  (Holt-Lunstad, Smith, Baker, Harris, & Stephenson, 2015; Holwerda et al., 2012). זה קשור לרמות מוגברות של לחץ דם.  (Hawkley, Masi, Berry, & Cacioppo, 2006; Hawkley, Thisted, Masi, & Cacioppo, 2010 שינה גרועה Kurina et al., 2011) ומערכת חיסון חלשה (Dixon et al., 2006). זה נחשב לגורם סיכון למחלות לב וכלי דם (CVD; Valtorta, Kanaan, Gilbody, Ronzi, & Hanratty, 2016) ויותר מסיכויים כפולים לתמותה ממצב קרדיווסקולרי (Patterson & Veenstra, 2010). לאחרונה, מחקרים החלו לבחון את המנגנון הביולוגי בו בדידות משפיעה על הפיזיולוגיה של האדם. כיצד בדידות משנה את תגובת הלחץ היא אחד מהמנגנוניים המוצעים e.g., Hawkley & Cacioppo, 2010; Steptoe, Owen, Kunz  Ebrecht, &) (Brydon,...

295.00 

מק"ט 724fe0bbbdb6 קטגוריה
מק"ט 724fe0bbbdb6 קטגוריה

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.