Maternal Smoking Before and During Pregnancy and the Risk of Sudden Unexpected Infant Death

עישון של האם לפני ובזמן ההיריון וסכנה במוות פתאומי ולא צפוי של התינוק

תקציר:

מסקנות: הנתונים תומכים בצורך להפסקת העישון לפני ההיריון. אם שום אישה לא תעשן במהלך ההיריון, שיעורי הSUID בארה”ב יוכלו לרדת בצורה ניכרת. תקציר- עישון של האם בזמן ההיריון הוא גורם סיכון משמעותי לתופעה של מוות פתאומי ובלתי צפוי של התינוק. (SUID). כאן, מטרתנו היא לחקור כיצד עישון בתקופה של טרום ההיריון, תוך הפחתה בזמן ההיריון עצמו, וכיצד עישון בזמן ההיריון, משפיעים על שיעורי הSUID.

שיטות: ניתחנו את המרכזים לבקרה ולמניעה של מחלות לאחר לידה, ובדקנו את מערך הלידות שלאחריהן התרחש מוות . )בין השנים 2007-2011  היו 20,685,463 לידות בארה”ב מתוכן 19,127 מקרי SUIDS) SUIDS הוגדר כמוות בשנה הראשונה שלאחר הלידה(או לפניה) , עם סיווג בינלאומי למחלות,  מהדורה 10 כלל המקרים שהוכללו כללו את: קודי R95 (תסמונת מוות פתאומי של תינוקות), R99 (סיבה לא מוגדרת או לא ידועה), או W75(חנק או חנק בשוגג במיטה).

תוצאות: הסיכון לתסמונת יותר מהוכפל ( AOR יחס הסיכויים המתוקנן 2.44: עם מרווח ביטחון של 95% 2.31-2.57) כאשר האם עישנה במהלך ההיריון. כאשר אם עישנה סיגריה אחת ליום, הסיכון לתסמונת הוכפל מאשר כאשר האם לא עישנה כלל. עישון של בין  סיגריה אחת ליום לבין 20, העלה את הסיכון לתסמונת באופן ליניארי, כאשר כל תוספת של סיגריה ליום הגדילה את הסיכויים ב0.07 . מעל 20 סיגריות ליום, הסיכון התייצב. אימהות שהפחיתו או הפסיקו לגמרי לעשן הורידו את הסיכון לתסמונת בהשוואה לאלו שלא. (אלו שהפחיתו. AOR- 0.88 אלו שהפסיקו לגמרי- 0.77) אם אנו מניחים שמדובר בקשר סיבתי, 22% ממקרים של SUIDS בארה”ב נגרמו באופן ישיר מעישון של האם בזמן ההיריון.

מסקנות: נתונים אלו תומכים בצורך להפסיק לעשן לפני היריון. אם שום אישה לא תעשן בזמן ההיריון, הסיכויים לתסמונת ירדו בצורה ניכרת.

מבוא – בארה”ב, 3700 תינוקות מתים מדי שנה כתוצאה ממוות תינוקות בלתי צפוי ופתאומי (SUID)  אשר כוללים את סינדרום המוות הפתאומי של התינוק (SIDS)  חנק בשוגג במיטה, וסיבות מוות לא ידועות. מחקרים אפידמיולוגיים רבים הראו שקיים קשר חזק בין עישון בזמן היריון וSIDS. מחקרים של מטה אנליזה דיווחו על סיכון המקושר לעישון לפני הלידה – כמעט פי 4 (אחוז סיכון 3.9 95% מרווח ביטחון 3.8-4.1) יחס הסיכויים(לא מתוקנן) המקושר לעישון לאחר לידה נע בטווח של 1.47 ל6.56. ישנם יחסים תלויי מינון בין שיעור הSIDS  למס’ הסיגריות שמעשנת האם לפני הלידה, ולמשך החשיפה לעישון לאחר הלידה. יותר מזה, ישנן ראיות משכנעות שעישון של האם מהווה סיבה למוות מSIDS.

עבודה ממשית נעשתה על מנת להבין את הפתופיזיולוגיה המוצבת בבסיס הסיכון המוגבר למוות פתאומי של התינוק. אבנורמליות בנוירוטרנסמיטרים רבים, כולל סרוטונין והקולטנים שלו, היו מתועדים בגזע המוח של תינוקות שמתו מSIDS. עם מידע מניסויים התומכים בהשפעה של הניקוטין על הוויסות האוטונומי של הנשימה, רגישות כימותרפית, שינה וערות. עישון אימהי נקשר לאבנורמליות סרוטונרגית בגרעין גזע המוח בתינוקות שהיה להם SIDS .במודלים של חיות, ניקוטין העלה את כמות הסרוטונין המשוחרר ושינה את הירי של נוירונים סרוטונרגיים באופן שתלוי במינון. התפתחות הנוירונים הסרוטונרגיים עלולה להיות מופרעת ע”י עישון אימהי כבר בשליש הראשון להיריון.

רבים טוענים שעישון אימהי לפני הלידה הוא הגורם החזק ביותר  הניתן לשינוי לSIDS בקרב מדינות מתועשות. למרות שמחקרים קודמים התמקדו בקשר בין עישון קדם לידתי או פוסט לידתי ומוות פתאומי של התינוק, מחקרים אלו נותנים תשומת לב מוגבלת להעדפות אבחון כפי שהם משפיעים על תוצאות מדודות. בנוסף, רק מחקר אחד סיפק פרטים על עישון בתקופה שלפני ההיריון. כאן, אנחנו משתמשים בנתונים סטטיסטיים ארציים וחיוניים ובמודל רגרסיה על מנת לנתח התנהגות של עישון אימהי בזמן ההיריון לכל הלידות ב 2007-2011 בארה”ב עם מידע מלא על העישון (12 מיליון לידות) ומשתמשים ברזולוציה גבוהה יותר מאשר במחקרים קודמים, בנוסף אנו מרחיבים את האנליזה ל3 גורמים עיקריים לSUID. בנוסף, החל משנת 2011, נתונים אלו תיעדו את מס’ הסיגריות שהאימהות עישנו 3 חודשים לפני ההיריון. לאחר מכן ניתחנו את העישון האימהי ואת הסיכון לSUID בכל טרימסטר ע”י צריכה יומית של סיגריות, רמת עישון לפני היריון, הפחתת העישון או הפסקתו בזמן ההיריון, והגדרה בינלאומית של הגורמים למוות מהדורה 10, על מנת להעריך את הסיכון ביחס לאוכלוסייה.

שיטות:

ביצענו מחקר רוחב רטרוספקטיבי על מנת להעריך את הקשר בין SUID ודיווח עצמי על עישון של האם לפני ובמהלך ההיריון, ע”י שימוש בנתונים של  המרכז למניעה ובקרה של מחלות –  מערך מוות של הלידות בין 2007 לבין 2011, מערך הנתונים הזה אינו כולל פרטים על תדירות נתיחת הגופה או חקירת זירת המוות, למרות שניתוח גופה הוא אחד האלמנטים האבחנתיים בקריטריונים של SIDS. הגדרנו מקרה של SUID כמוות של תינוק (בן 365 ימים או פחות) שכולל את קודים אלו: R95 (SIDS) R99  (סיבה לא ידועה) או W75  (תאונת חנק או חנק בשוגג במיטה) הניתוח של השפעות של עישון האם לפני ההיריון נוהלה ע”י שימוש בנתונים מ2011 בלבד, (סה”כ 781,134,3 לידות) ב2011 SUID- שיעור 0.83 ל1000 – כלומר 2585 לידות, זוהי השנה הראשונה בה CDS דיווח על המס’ היומי של הסיגריות שהאם עישנה כ3 חודשים לפני ההיריון. השתמשנו בסט של לידות 46,368,520 ו19,127 מקרי מוות והגדרנו בצורה דיכוטומית נתונים על עישון (מעשנת או לא מעשנת) על מנת להעריך את מס’ מקרי המוות המקושרים לעישון בתקופה הקדם לידתית.

משתנים סטטיסטיים:

במחקר זה, רצינו להסיק מסקנה בהקשר להשפעה של העישון בזמן ההיריון על הסיכון לSUID. השתמשנו ברגרסיה מתוקננת של משתנים פוטנציאליים שיכולים להוות הסבר חלופי, על מנת להפחית הטיה ולשפר את הדיוק של ההערכה של הקשר בין SUID לבין עישון. על בסיס חישובים אלו, השתמשנו במשתנים בכל הניתוח המתוקנן: גזע האם או האב מוצא אתני היספני, גיל האם והאב, סטטוס הנישואים של האם, ההשכלה של האם, סדר לידות קיים, מס’ הביקורים הטרום לידתיים, אורך היריון (בשבועות), שיטת הלידה (וגינלית או קיסרית) , מין התינוק, ומשקל הלידה.

ניתוח סטטיסטי:

על מנת להבין את הקשר בין דיווח מס’ הסיגריות שהאם מעשנת ביום, לSUID פיתחנו מודל רגרסיה לוגיסטית ותוסף כללי. נתונים מCDC כללו נתונים דיכוטומיים על עישון (כן או לא) לכל הלידות וגם כללו מס’ יומי של סיגריות ל60% מהלידות. על מנת להיות בטוחים שהנתונים הם קבועים ולא הייתה השפעה מטה, שני הסטים של הנתונים היו בשימוש  על מנת לחשב את יחס הסיכויים המתוקנן. המודל הלוגיסטי השתמש במספר הממוצע של הסיגריות ל3 טרימסטרים כמנבא העקרי אשר קודד כמשתנה קטגוריאלי כאשר בGAM (המודל השני) היה גם המנבא העיקרי אך קודד כמשתנה רציף.

כל המודלים תוקננו עם המשתנים הסטטיסטיים האחרים.

ע”י שימוש בנתונים משנת 2011 ומודל רגרסיה לוגיסטי, הערכנו את העלייה בסיכון מעישון קדם היריון ע”י משתנה שייצג את הרגלי העישון לפני ובמהלך ההיריון. לאחר מכן השתמשנו במודל הרגרסיה הלוגיסטי על מנת להבין את ההשפעות של עישון בכל טרימסטר. המודלים היו דומים לGAM  מלבד העובדה שהשימוש היומי בסיגריות במהלך 3 הטרימסטרים זוהה בצורה עצמאית במקום חישוב הממוצע היומי בכל טרימסטר. אנחנו גם בחנו את ההפחתה בסיכון לSUID כאשר האימהות הפסיקו או הפחיתו את כמות העישון בהשוואה למעשנות שלא עשו זאת.          

משתנה קטגוריאלי חדש יוצר על מנת לאפיין את האימהות שעישנו בטרימסטר הראשון ולאחר מכן הפסיקו, הפחיתו או המשיכו באותה כמות סיגריות במהלך הטרימסטרים הבאים. אם מס’ הסיגריות בטרימסטר השלישי היה אפס, האמא אופיינה בכך שהפסיקה. אם סך כל הסיגריות ליום בטרימסטר השני והשלישי היה פחות ממס’ הסיגריות ליום  בטרימסטר הראשון כפול 2, האמא אופיינה כ”הפחיתה עישון ” אלו שהמשיכו לעשן את אותה הכמות או יותר הוגדרו ככאלה שהמשיכו לעשן. במודל שלטנו במשתנים החלופיים ובמס’ הסיגריות הכולל שעישנו האימהות במהלך ההיריון.על מנת להבחין בין תת הקטגוריות של  SUID , וסיבות מוות שאינן SUID פיתחנו מודלים של רגרסיה לוגיסטית על מנת להעריך את הסיכון לכל סיבת מוות בצורה בלתי תלויה.

על מנת להעריך את פרופורציית מקרי הSUID המיוחסים לעישון, השתמשנו באותו מודל רגרסיה לוגיסטי במאגר נתונים שבו כל האימהות סומנו באופן מלאכותי כלא מעשנות.  על מנת להעריך סיבתיות, ההבדל בין התוצאות של המודל לשיעור האמיתי של SUID הוא פרופורציית מקרי המוות שניתן לייחס לעישון.

תוצאות:

חקרנו 20,685,463 לידות ו 19,127 SUID (שיעור SUID 0.92 ל100 לידות ) במהלך השנים 2007- 2011 .

מתוך לידות אלו, ל 12,417,813 היה מידע מלא על עישון טרום לידתי, ומתוך מקרים אלו , 10,737 ענו על ההגדרה של SUID. 11.5% מאימהות עישנו כ3 חודשים לפני ההיריון, ו8.9% עישנו במהלך ההיריון, 24.3% מהמעשנות אשר עישנו לפני ההיריון הפסיקו לפני הטרימסטר הראשון. על ידי שימוש במשתנה דיכוטומי של עישון (כן או לא ) , הסיכון לSUID יותר מהוכפל (aor=2.44   95% מרווח ביטחון 2.31- 2.57) כאשר אם עישנה במהלך ההיריון. הaOR היה דומה כאשר חושב למקרים בהם היו נתונים למס’ הסיגריות שהאימהות עישנו ביום. (aOR=2.30; 95% 2.23-2.59) היה מתאם חיובי בין ממוצע הסיגריות ליום במהלך ההיריון לבין הסיכון לSUID.

(טבלה 1)מתאם זה היה דומה לכל טרימסטר כאשר חושב בצורה בלתי תלויה, אבל מס’ סיגריות ממוצע ב3 הטרימסטרים ביחד סיפק מנבא חזק יותר. הייתה עלייה של פי 2 סיכון לSUID בין הלא מעשנות לבין המעשנות סיגריה אחת ביום, במהלך ההיריון. (aOR=1.98;   95% מרווח ביטחון 2.28-1.73) בין עישון של סיגריה אחת ביום לבין 20, הסיכוי לSUID עלה בצורה ליניארית, עם תוספת סיגריה ליום= העלתה את הסיכויים ב0.07 (0.07 *מס’ הסיגריות ליוםaOR=0.91+) במודל הGAM, צפינו באותה עלייה של פי 2 סיכון למעשנות לעומת הלא מעשנות, (aOR 1.96 עם 95% מרווח ביטחון 1.72-2.23) וישנו קשר ליניארי בין הסיכון לSUID מ1 ל20 סיגריות + השטחת העקומה לאחר מס’ גדול יותר מ20, עם מס’ רחב יותר של CIS וודאי בגלל המקרים המעטים. למצב האוכלוסייה, בין 1 ל20 סיגריות הקו מתאים לתוצאות של המודל הלוגיסטי ולמודל של GAM שהיו זהים (aOR=0.07  *מס’ הסיגריות ליום +1.91) מתוך האימהות שעישנו במהלך ההיריון, 55% מהן לא הפחיתו את השימוש במהלך ההיריון, 20% הפסיקו לעשן בהתחלה של הטרימסטר השלישי, ו24% הפחיתו את העישון. אלו שהפסיקו לעשן או הפחיתו את כמות העישון בטרימסטר השלישי הורידו את כמות העישון במהלך היריון בממוצע של 58% או 33% בהתאמה.

בהשוואה לאלו שהמשיכו לעשן, הסיכון לSUID בקבוצה שהפחיתה ירד (aOR=0.88 95% מרווח ביטחון 0.79-0.98) , כאשר אלו שהפסיקו חוו את הירידה הגדולה ביותר בסיכון . (aOR=0.77 עם 95% מרווח ביטחון 0.67-0.87). בהשוואה לאימהות אשר לא עישנו ב3 החודשים לפני או במהלך ההיריון, הסיכון לSUID עלה בצורה פרוגרסיבית לאלו שעישנו לפני ההיריון והפסיקו לפני ההיריון. (aOR=1.47  CI1 1.16-1.87) אלו שלא עישנו לפני אך עישנו במהלך ההיריון ( aOR=2.22 עם 95% מרווח ביטחון 1.15- 4.29) ואלו שעישנו לפני ובמהלך ההיריון (aOR=2.52 עם 95% מרווח ביטחון של 2.25- 2.83) אימהות שעישנו לפני ההיריון בלבד, למס’ הסיגריות ליום לא היה קשר משמעותי לשינוי בסיכון לSUID.

מודל הרגרסיה הלוגיסטי מתאר את המתאם בין עישון אימהי לבין קודים ספציפיים של  ICD-10 וחשף קשרים סטטיסטיים בין מינון להשפעה בקשר בין עישון אימהי לסיכויים לR95 R99 וw75. באופן הפוך, סיבות מוות שאינן SUID כולל P07.2 (חוסר בשלות קיצוני של התינוק) P07.3  ) פגות ) וp01.1 (תינוק שנפגע מקרע בטרם עת של הקרום) לא הראו את אותם הקשרים החיוביים בין מינון לתגובה. במידה ומניחים סיבתיות, 800 תינוקות מדי שנה, שהם 22% ממקרי הSUID בארה”ב, הם כתוצאה מעישון אימהי בזמן ההיריון.

דיון:

קמפיינים של בריאות הציבור אשר הושקו ב1990 חינכו הורים על החשיבות של פוזיציית השינה והסביבה והובילו ל ירידה של 50% בשיעור הSIDS בארה”ב. חשיבות נטיית השינה ירדה, והתרומה של עישון אימהי לסיכון שבמוות פתאומי של התינוק עלה. מצאנו שכל עישון במהלך ההיריון קושר להכפלה בסיכון לSUID.  בנוסף, אם אימהות הפסיקו או הפחיתו את העישון במהלך ההיריון, הסיכון המקושר לSUID  ירד בהשוואה לאלו שהמשיכו לעשן. למרות שהמספר הממוצע של סיגריות ליום במהלך כל שלושת הטרימסטרים היווה מנבא  חזק יותר, העלייה בסיכון לSUID כתוצאה מעישון טרום לידתי של האם נראה אפילו שכל טרימסטר יוצג באופן עצמאי, מציע שעישון במהלך כל טרימסטר קושר לעלייה בסיכון לSUID . עם זאת, תופעה זאת היא לפחות חלקית מוסברת ע”י מתאם גבוה בין עישון בטרימסטר הראשון לבין עישון בטרימסטרים העוקבים. בכל מודל היה סיכון פי שניים למעשנות אשר עישנו לפחות סיגריה אחת ביום.

נצפה קשר ליניארי בין מספר ממוצע ליום של סיגריות ועלייה בסיכון לSUID. אותו קשר בין מינון להשפעה תואר קודם, אך לא ברזולוציה ובדגימה כזו. בGAM  העקומה החל להשתטח לאחר 20 סיגריות ליום. דבר זה מציע שיכול להיות שמאמצים להפסקת עישון יכולים לגרום  להשפעה גדולה יותר על ירידה לסיכון לSUID  כאשר מכוון לאלו שעישנו פחות מחבילה ליום. מאשר למעשנות הכבדות (20 סיגריות ליום ) בהשוואה לנשים המעשנות אשר לא הפחיתו את כמות העישון במהלך ההיריון (יותר מחצי ) אלו שכן הפחיתו את מס’ הסיגריות שעישנו ליום בטרימסטר השלישי יצרו ירידה בסיכון לSUID (12%) והפסקה בטרימסטר השלישי קושרה לירידה גדולה יותר בסיכון (23%). עם זאת, בוודאי הייתה בחירה מוטה בגלל שהקבוצה שהפחיתה את כמות העישון התחילה ממס’ גבוה יותר בממוצע של סיגריות ליום, בעוד שאלו שהפסיקו לעשן בהצלחה עישנו פחות סיגריות בטרימסטר הראשון. המנבא הגבוה יותר לסיכון לSUID  עם עישון קדם לידתי היה הממוצע של הסיגריות ליום במהלך 3 הטרימסטרים .

לכן, אישה שעישנה 20 סיגריות ליום בטרימסטר הראשון, והפחיתה את הכמות ל10 סיגריות ליום בטרימסטרים העוקבים, הורידה את הסיכון לSUID  באופן דומה לאישה שעישנה בממוצע 13 סיגריות לטרימסטר .קידום של בריאות הציבור צריך באופן ספציפי לעודד נשים להפסיק לעשן לפני ההיריון.יותר מזה, נשים מעשנות בהיריון המחפשות טיפול בתקופה שלפני הלידה בטרימסטר הראשון צריכות להיוועץ בחום שעל מנת להפחית את הסיכון לSUID באופן חד משמעי יש להפסיק לעשן, אך גם כל הפחתה במס’ הסיגריות ליום מקושרת עם ירידה קטנה בסיכון.

למרות שהעישון ירד בצורה כוללת בארה”ב בשנים האחרונות, 11.6% מהאימהות דיווחו על עישון בתקופה של 3 חודשים לפני היריון ב2011. בגלל זה, רק רבע הפסיקו לעשן למהלך תקופת ההיריון. יחס הסיכויים המתוקנן לSUID עלה בצורה קלה אך מובהקת (aOR 1.47 מרווח ביטחון של 95% CI  1.16-1.87( כאשר האימהותעישנו בתקופה שלפני ההיריון אך הפסיקו במהלך ההיריון בהשוואה לאלו שלעולם לא עישנו.

חלק מעלייה זו יכולה להיות כתוצאה מסביבה חשופה לטבק מכיוון שזה לא בלתי רגיל עבור אלו שמעשנות שיש להן פרטנרים שגם מעשנים. זה גם סביר שפרופורציית הנשים המעשנות לפני ההיריון והפסיקו במהלך ההיריון התחילו שוב בתקופה שלאחר הלידה. קבוצה זו וודאי גם כללה נשים אשר הפסיקו לעשן ברגע שידעו שהן בהיריון ולכן דיווחו שאינן מעשנות בטרימסטר הראשון. אך העובר נחשף לעישון אימהיבמהלך התקופה שלפני שההיריון אובחן.

באופן מעניין, העלייה בסיכוי באחוזים הייתה דומה ללא קשר לכמה סיגריות הנשים עישנו בתקופה של 3 החודשים לפני ההיריון. למרות שהמחקר הותאם למשתנים מתערבים פוטנציאליים, משתנים מתערבים אחרים, כמו גורמים סוציו אקונומיים, אולי יסבירו את הממצא הזה. וודאי היו גם חשיפות שונות (נשים ששתו אלכוהול בזמן ההיריון שהוא גם גורם פוטנציאלי לSUID, יותר סביר שיעשנו בצורה מתונה, גבוהה, או מאוד גבוהה בהשוואה לנשים שסווגו כלא שותות או כאלה שהפסיקו. )

הקשר בין עישון לבין סיכוי הR95 R99  וw75    חושף את אותם הקשרים הליניאריים. ממצאים אלו תומכים ברעיון שלמרות תיוגים שונים בסיבת המוות בתעודת הפטירה, אולי יש מכנה משותף בגורמים פנימיים או חיצוניים, ומיתות אלו צריכים להיחשב ביחד כמקרי SUID. באופן מעניין , סיבות מוות ספציפיות שאינן SUID  כולל P07.2  P07.3  וP01.1 אינן חשפו את הקשר בין מינון להשפעה בקשר לעישון. זה היה לא צפוי כיוון שעישון העלה את הסיכון לפגות, אשר מקושרת עם סיכויי מוות גבוהים יותר ותחלואה.חוקרים במדינות שונות כולל ניו זילנד (33%), צ’ילה (33% ) דנמרק (30- 40 אחוז) וארה”ב (23%-34%) ניסו להעריך את אחוז של SIDS ואו SUID הנתרמים מעישון בזמן הקדם לידתי.

במחקר זה, השתמשנו בניתוח סטטיסטי מתוחכם בשילוב עם מס’ גבוה של נדגמים שאפשר לנו דיוק רב יותר בהערכה של הסיכון באוכלוסייה של חשיפה קדם לידתית לעישון. הקשר בין עישון לבין SUID עונה על הקריטריון לסיבתיות, עם קשר חזק (כמות הסיכון היא גדולה) 2. קשר מינון- השפעה . (קשר ליניארי בין מס’ סיגריות לסיכון לSUID) 3. קשר מותאם בזמנים. גורם הסיכון (עישון קודם לאירוע (מוות). 3. עקביות הממצאים. (עישון זוהה כגורם סיכון בהרבה מחקרים). 5. סבירות ביולוגית. 6. הפחתה בסיכון כאשר העישון הופסק או הופחת. אם מניחים סיבתיות במודל, אנו מעריכים ש22% מכל מקרי הSUID בארה”ב נתרמים באופן ישיר מעישון. אם כל אמא לא הייתה מעשנת בזמן ההיריון, היו בהערכה 800 מקרים פחות של SUID בארה”ב לבדה. זה מציע שירידה מובהקת בSIDS תתרחש אם השכיחות של עישון אימהי יופחת. מחקר זה מוגבל ע”י השימור בהערכת העישון מכיוון שהוא אינו כולל חשיפה סביבתית לעישון במהלך ההיריון או בתקופה שלאחר הלידה, כולל עישון של האב, אשר יש לו השפעה עצמאית על הסיכון לSIDS. בנוסף שיעור העישון מזוהים ע”י דיווח עצמי. מכיוון שידוע באופן נרחב שעישון הוא התנהגות לא בריאה, זה סביר שנשים מסוימות  המעיטו בערכן או הכחישו את הרגלי העישון האמיתיים שלהם. אכן, במחקרים שתיעדו רמת קוטינין בסרום אימהות אשר דיווחו בעזרת דיווח עצמי על עישון המעיטו בערכו של הרגלי העישון שלהן בשכיחות של 20%.

לבסוף, רק ב 60% מהלידות יש נתונים על מס’ הסיגריות ליום. למרות זאת, הנתונים החסרים לא היו קשורים לאפיון האם אבל במקום לאימוץ של המהדורה הסטנדרטית של תעודת לידות, ולכן הייתה בעלת השפעה מינימלית על ההערכות.

מסקנות:

מאמצים הסברתיים על מנת להוריד את הסיכון לSUID צריכים לעודד באופן מוגבר שיטות להפסקת עישון לפני ההיריון והפסקת עישון בזמן ההיריון. אלו שלא מסוגלים להפסיק לגמרי צריכים להיוועץ על מנת להפחית את כמות הסיגריות. אנו מניחים ששיעור הSUID בארה”ב יכול להיות מופחת ב22% אם שום אישה לא תעשן בזמן ההיריון.