Perceptions and experiences of healthcare workers during the COVID-19 pandemic in the UK

Perceptions and experiences of healthcare workers during the COVID-19 pandemic in the  UK

תפיסות והתנסויות של עובדי שירותי בריאות (( HCWs  במהלך מגיפת COVID-19 בבריטניה

חוזקות ומגבלות של מחקר זה

• המחקר לכד את התפיסות ואת ההתנסויות של העובדים במערכת הבריאות (HCW) במהלך ההכנות לשיא, בשיא ומיד לאחר השיא של מגיפת COVID-19 בבריטניה.
• המחקר שילב נתונים משלושה מקורות: מדיניות ציבורית, מדיה (כתבות בעיתונים ומדיה חברתית) וראיונות עם צוותי הקו הראשון.
• מרבית משתתפי הראיון היו רופאים בעלי רמות ותק גבוהות שהובילו בייצוג מוגבל את דעותיהם של HCWs.
• התאמצנו לזהות נושאים שחוצים את אותם נתוני המדיה, המדיניות והראיונות באמצעות תהליך של משולש, אבל חשוב לקחת בחשבון שנתונים אלה נוצרו בהקשרים שונים למטרות שונות.
• למרות שניתוח התקשורת וסקירת המדיניות היו לאומיות בהיקפן, הראיונות בוצעו בעיקר בלונדון (תוך פספוס פוטנציאלי של חוויות אחרות ברחבי הארץ).

תקציר

מטרה: מגיפת ה- COVID-19 הציבה ביקוש חסר תקדים לכוח עבודה בתחום הבריאות ברחבי העולם. בריטניה הייתה אחת המדינות המושפעות ביותר באירופה. מטרת מחקר זה הייתה לחקור את תפיסותיהם והתנסויותיהם של עובדי הבריאות (HCW) ביחס למודלים של COVID-19 שהוטמעו במתן טיפול ובהתמודדות עם המגיפה בבריטניה.

שיטות: המחקר תוכנן כהערכה מהירה בשילוב: (1) סקירה של מדיניות הבריאות בבריטניה (n = 35 החלטות מדיניות), (2) ניתוח של המדיה ושל המדיה החברתית בנושא חוויות ותפיסות צוות הקו הראשון (n = 101 מאמרים בעיתון, n = 1 46 000 פוסטים) ו (3) ראיונות עומק (טלפוניים) עם אנשי קו החזית (n = 30 ראיונות). הממצאים מכל הזרמים נותחו באמצעות ניתוח מסגרת.

תוצאות: ציוד מגן אישי מוגבל (PPE) וחוסר בדיקות שגרתיות יצרו חרדה ומצוקה והייתה לזה השפעה מוחשית על כוח העבודה. כאשר PPE היה זמין, גודל שגוי וחימום יתר גרמו לסיבוך בעבודה. היעדר הכשרה לצוותים שנערכו מחדש ואי התחשבות במיומנויות של צוותים שנפרסו מחדש לאזורים חדשים, זוהו כבעייתיים. היבטים חיוביים בעבודה היומיומית עליהם דיווחו HCW כללו סולידריות בין עמיתים, הקמת מבני תמיכה של רווחה ותחושת ההערכה על ידי החברה.

מסקנה: המחקר שלנו הדגיש את חשיבות ההתחשבות בהתנסות ובחששות של אנשי קו החזית במהלך המגיפה. צוות העובדים בבריטניה במהלך מגיפת ה- COVID-19 דגל בבירור בהנחיות עקביות, בבדיקות יעילות של HCWs, בניהול אישורים אישיים ובהבנת ההשפעות של הPPE  על התרגול השגרתי.

רקע כללי

מחקרים על תכנון ויישום מאמצי התגובות העולמיים למגיפה הצביעו על החשיבות של התחשבות בתפיסות הצוות ובהעברת החוויות והניסיון שלהם בטיפול הרפואי. מחקר מהגדרות הכנסה גבוהה מדגיש את הגורמים הבאים כמשפיעים על התנהגות עובדי הבריאות ( (HCWsבמהלך מגיפות: פחד מהידבקות, דאגה לבריאות המשפחה, בידוד בין-אישי, סגר, אמון ותמיכה מצד הארגונים, מידע אודות סיכונים, מה מצופה מהם וסטיגמה. הניסיון מהתפרצות הסארס ב- 2003 מספק ראיות לכך שה- HCWs חווים חרדה, לחץ ופחד עקב מתן טיפול ישיר בחולים. במהלך התפרצות, HCWs עובדים שעות ארוכות בלחץ, לרוב ללא משאבים מספקים ותוך קבלת סיכונים הטמונים בהתפרצות. תנאים אלה עלולים גם לגרום לאי נוחות במדיניות הממשלה ובהנחיות (למשל הנחיות לשימוש חוזר בציוד מגן אישי (PPE)). כדי לקזז את הפחדים ואי הוודאות שהוזכרו לעיל, הצוות נהנה ממנהיגות חזקה, פיקוח תומך, רשתות תמיכה של עמיתים וגישה לטכנולוגיית תקשורת אמינה.

אסטרטגיות פוטנציאליות להקלה על לחצים כוללים: יישום ארגוני של בקרת מניעת זיהומים, העברת הכשרות לצוות ועמידה באספקת ה- PPE . מחקרים אלה קראו לעשות מחקרים נוספים על גורמים המשפיעים על חוויות HCWs במתן טיפול במהלך התפרצויות מחלות זיהומיות.

מגפת ה- COVID-19 הציבה ביקוש חסר תקדים למערכות הבריאות ברחבי העולם. מחקרים שהחלו במספר מדינות כללו דיווחים על עייפות HCW, מצוקה וחרדה וכן תגובות רגשיות חיוביות (למשל, “צמיחה תחת לחץ”) ומנגנוני התמודדות מועילים. במקרה של בריטניה, מגפת ה- COVID-19 השפיעה על בריאות הציבור במערכת הבריאות הלאומית (NHS), שכבר נאבקת בבעיות כוח עבודה, כולל משרות גבוהות פנויות ושיעורי שימור נמוכים של הצוות, קיבולת מיטות מוגבלת וקיצוץ במימון. ב- 23 במרץ 2020, בריטניה נכנסה לסגר עם מדיניות התרחקות חברתית המיושמת ברחבי האוכלוסייה זאת בניסיון להפחית את העברת COVID-19 ואת העומס על מערכת הבריאות. על מנת להגדיל את הקיבולת בבתי חולים, הודיעה ה- NHS ב- 15 באפריל 2020 על סדר העדיפויות של טיפולים בסרטן והשעיית כל הניתוחים האלקטיביים הלא דחופים למשך 3 חודשים. אולמות הפעלה הוקמו מחדש, וכן הוקמו מתקנים פרטיים לשירותי NHS.

אסטרטגיות לטיפול בפערים בכוח העבודה כללו: פריסה מחודשת של הצוות, השתלבות מחודשת של צוות עובדים שפרשו לאחרונה מכוח העבודה הפעיל, וסיום הלימודים המוקדם של סטודנטים לרפואה. סקרים אחרונים דיווחו על חרדות ופחדים ביחס ליכולתם לבצע את העבודה היומיומית שלהם בבטחה. עם זאת, חסרים ניתוחים איכותיים ומעמיקים יותר של חוויות אנשי קו החזית בבריטניה במהלך מגפת ה- COVID-19. ניסינו לטפל בפער זה על ידי ביצוע הערכה מהירה לחקר התפיסות והחוויות של HCWs ביחס למודלים של COVID-19 ומתן טיפול שיושמו, במטרה להתמודד עם המגיפה בבריטניה.

שאלות מחקר

שאלות המחקר העיקריות המנחות את המחקר היו:

1.    מהם הניסיון והתובנות של ה- HCW במתן הטיפול בהקשר של המגיפה COVID-19?

2.   האם HCWs מרגישים שיש להם הכשרה ואספקה ​​מספיקים לעבודה עם מטופלים שעלולים להידבק ב- COVID19? אם לא, אילו משאבים נוספים עשויים היו לעזור להם לבצע את עבודתם בצורה יעילה יותר?

3.   האם HCWs חווים חשש כלשהו בהענקת טיפול בהקשר למגיפה? אם כן, מה הם הגורמים הבסיסיים לחששותיהם ביחס ל- COVID-19 וכיצד ניתן להתמודד עם אלה?

שיטות

המחקר תוכנן כשילוב הערכה מהיר של שלושה זרמי עבודה: (1) סקירה של מדיניות שירותי הבריאות בבריטניה (2) ניתוח מדיה המונית ומדיה חברתית של חוויות ותפיסות צוות הקו הראשון לטיפול במגיפה ו (3) ראיונות עומק (טלפוניים) עם צוות קו החזית (ראה טבלה 1). במאמר זה אנו משתפים ממצאים שעולים ממחקר זה בהתבסס על נתונים שנאספו מדצמבר 2019 ועד סוף אפריל 2020 (המכסים את ההכנה לפנדמיה, השיא ומיד אחרי השיא). הערכות מהירות מפותחות בדרך כלל לאיסוף וניתוח נתונים באופן ממוקד וחוזר בטווחי זמן מוגבלים, לרוב כדי ‘לאבחן’ מצב. תכנון הערכה מהיר משלב לעתים קרובות שתי שיטות או יותר לאיסוף נתונים, ואז משתמשים במשולש מקורות שונים כסוג של אימות נתונים. צוות המחקר כלל חוקרים זוטרים ובכירים עם רקע באנתרופולוגיה רפואית, בריאות הציבור ורפואה. מובילי הצוות היו בעלי ניסיון בביצוע מחקרים איכותיים מהירים בהקשר למגפות זיהומיות.

טבלה 1 –  תכנון הערכה מהיר

NHSE, National Health Service England; PHE, Public Health England; RAP, rapid assessment procedures; REDCap, Research Electronic Data Capture.

סקירת מדיניות הבריאות בבריטניה

מטרת הבדיקה בנושא מדיניות הבריאות הייתה להבין כיצד התארגנו מחדש למתן שירותי בריאות לאור מגפת ה- COVID-19 בבריטניה. עקבנו אחר המסגרת שקבעו Tricco et al לצורך סינתזה מהירה של ראיות. חיפשנו מדיניות ממשלתית בנושא חקיקה.gov.uk, gov.uk, NHS באנגליה ובריאות הציבור במאגרי מידע של אנגליה (PHE) תוך שימוש באסטרטגיית החיפוש וקריטריונים להכללה הכלולים בתוספת המקוונת בנספח 1.

חוקר אחד בחר במדיניות שעומדת בקריטריונים אלה. חוקר שני סקר את המדיניות וחילץ נתונים לגבי סוג המדיניות, מגזר שירותי הבריאות אליו כיוונו, סוג השינויים במתן שירותי הבריאות שהוצע ומשך השינויים הללו. הנתונים נבדקו בין הסוקרים. באמצעות שימוש בניתוח מסגרת, חוקר שלישי עם מומחיות בניתוח מערכות בריאות, זיהה את הנושאים העיקריים העולים מהנתונים ופיתח מסגרת רעיונית המותאמת למאפיינים הייחודיים של תגובת COVID-19.

פיתוח המסגרות נבדק עם אלמנטים המתוארים במסגרת האסטרטגית של WHO למוכנות לשעת חירום ובמסגרת של – Khan et al- Public Health Emergency Preparedness Framework. המסגרת המותאמת שנבנתה הפכה למסמך עבודה ששונתה ככל שנוספה מדיניות חדשה לניתוח, וכפי שתוקנה המדיניות הקיימת על ידי רשויות הממשלה.

ניתוח מדיה המונית ומדיה חברתית

מטרת הניתוח התקשורתי הייתה לתפוס את תפיסותיהם וחוויותיהם של HCW כפי שדווחו על ידיהם או על ידי צדדים שלישיים בתקשורת. השתמשנו באותה גישה לסינתזת ראיות מהירה כמו במקרה של סקירת המדיניות. הניתוח התקשורתי כלל סקירה של כלי תקשורת המונים (בעיקר כתבות בעיתונים) ומדיה חברתית. בתקשורת ההמונים סקרנו מאמרים שפורסמו בעיתונים על ידי ביצוע חיפוש במאגר הנתונים של Nexis. אסטרטגיית החיפוש המלאה וקריטריוני ההכללה ניתן למצוא בנספח משלים מקוון1.

התוצאות יוצאו לגיליונות אלקטרוניים של Excel. בנוסף חיפשנו מאמרים בעיתונים, במגזינים ובמקורות תקשורת רלוונטיים. חוקר אחד סינן את המאמרים בשלב הכותרת והטקסט המלא, ושני חוקרים בדקו את ההחרגות. נדונו חילוקי הדעות עד שהושגה הסכמה. המאמרים הכלולים נותחו באמצעות טופס מיצוי נתונים שפותח במחקר לנתונים אלקטרונית (REDCap). הטופס פותח ונוסח לאחר הסינון הראשוני של מאמרים בטקסט מלא על ידי שני חוקרים עצמאיים, תוך שימוש במדגם אקראי של חמישה מאמרים. נדונו חילוקי דעות עד להשגת הסכמה. טופס חילוץ הנתונים הושלם על בסיס הממצאים מהפיילוט. הנתונים יוצאו מ- REDCap ומאפייני המאמר העיקריים סונתזו. המידע שהוזן יוצא מ- REDCap ונותח באמצעות ניתוח מסגרת.

מדיה חברתית

המדגם שלנו התרכז בטוויטר, אבל חיפשנו גם תוכן רלוונטי ב- Reddit, Facebook (קבוצות זמינות לציבור), Instagram (חשבונות ציבוריים) ו- YouTube. באמצעות תוכנת ניטור המדיה ‘Meltwater’, ערכנו חיפוש מילות מפתח בשאילתא בוליאנית בשפה האנגלית. מונחי החיפוש הותאמו לאלה המשמשים לחיפוש בתקשורת ההמונית, למעט הודעות לא רלוונטיות. כל הפוסטים קודדו על ידי שני חוקרים לקטגוריות מוגדרות מראש, כדי ליצור מערך נתונים סופי.

בדקנו במקביל את אמינות האמצעי המקודד ואת הקוד על מנת לקבוע האם היתה סטיה גדולה מדי מתחת לציון הדיוק שנקבע מראש. לאחר סיום הקידוד הראשוני ניקינו את מערך הנתונים משכפולים או כפילויות למחצה (למשל, כאשר פוסט מועבר מחדש עם הקידומת ‘RT’ או על ידי משתמש / בוט המשתמש בתווים אקראיים כדי למנוע זיהוי על ידי אלגוריתמי זיהוי טוויטר לצורך פרסום המוני ). השתמשנו בשיח סמנטי ובניתוח נושאי על מנת להבין את מילות המפתח הנפוצות והמשוקללות ביותר, האשטגים, נגיפיים ונושאי דיון מועדפים, ואשכולות נושאים (בתוך מדינות שונות) עם דגש עיקרי על בריטניה. הניתוח הועמד בהקשר למצב ההתפרצות בבריטניה, והתגובה המקבילה של הממשלה והציבור להפעלת מערכת הבריאות.

ראיונות עומק (טלפוניים)

ראיונות עומק, מובנים למחצה עם אנשי קו החזית, בוצעו באמצעות הטלפון במהלך אפריל 2020, וראיונות שמע שהוקלטו בהסכמת המשתתפים. הראיונות עם הצוות נמשכים וימשיכו לתעד תפיסות וחוויות ככל שהמגיפה מתפתחת. נושאי הראיון התמקדו בתפיסות HCW של הנגיף, המטופלים ומערכת הבריאות (ראה מדריך בנושא הראיונות בנספח מקוון משלים 2). בעקבות תכנון הערכה מהיר, חמישה מראיינים לקחו הערות מפורטות במהלך הראיונות (בנוסף להקלטת שמע).

גיוס וביקורת אתית

בית החולים המקומי המוביל זיהה משתתפים פוטנציאליים במחקר על בסיס מסגרת דגימה שהוקמה מראש. המשתתפים הפוטנציאליים קיבלו עותק מגיליון המידע של המשתתף והם נשאלו אם יהיו מעוניינים ליצור קשר עם חוקר. אם הסכימו, החוקר שלח להם את דף המידע פעם נוספת, ושאל אותם אם יש להם שאלות לגבי המחקר. אם איש הצוות הסכים לקחת חלק במחקר, הוא התבקש לחתום על טופס הסכמה והחוקר קבע מועד לראיון הטלפוני. הוזכר למשתתפים כי השתתפותם במחקר היא מרצון והם יכולים לסגת בכל עת וצוות המחקר ישמור על אנונימיות. אף משתתף לא החליט לסגת במהלך כל המחקר.

דגימה

הראיונות נערכו במדגם תכליתי של HCW המטפלים בשלושה בתי חולים (ראה טבלה 1 לתיאור הקבוצות המקצועיות). את הדגימה הנחו על ידי מסגרת דגימה שנועדה לגייס משתתפים מקבוצות מקצועיות שונות, מגדר ורמות ותק.

 ניתוח נתוני הראיונות

הערות הראיון יובאו לגיליון הליכי סיכום מהירים(RAP) גיליונות RAP אפשרו זיהוי מוקדם של ממצאים והקלו על יישום הניתוח בעוד שאיסוף הנתונים נמשך. קטעי מפתח של נתוני ראיונות תועתקו ונותחו באופן סלקטיבי באמצעות מסגרת ניתוח. חברי צוות המחקר למדו את הנתונים ופיתחו מסגרת קידוד ראשונית. לאחר גיבוש בהסכמה של המסגרת, הוחל בתמלול הראיונות והנתונים הוצגו בגיליון אלקטרוני של Excel. הקטגוריות ששימשו למסגרת עודכנו על ידי שאלות המחקר שלנו, אך היינו רגישים גם לנושאים העולים מהנתונים. לאחר שמופו הנתונים, נבחנו קטגוריות המסגרת עבור מערכות יחסים.

תוצאות

בפרק זה אנחנו מציגים את הממצאים העיקריים שעלו משלוש הזרמים העיקריים של העבודה (ראה טבלה 2 לסיכום).

שינוי בהנחיות והכשרה מוגבלת

כמה מעובדי HCW שובצו מחדש ושוחררו מתפקידיהם הקבועים כדי לספק תמיכה בעת ההתפרצות בקבלה ובהגדלת יכולת היחידה לטיפול נמרץ. הצוות דיווח על תחושות של חשש מפני פריסה מחדש, אך תיאר את עמיתיו כתומכים מאוד במהלך המעבר. מעט מאוד HCWs דיווחו כי הוכשרו כראוי לקראת פריסתם מחדש; לעיתים קרובות, אימונים ב- PPE או סימולציה של PPE היו התמיכה היחידה שהיתה זמינה מההנהלה. ניתוח המאמרים בעיתונות הצביע על כך שה- HCWs חשו כי הייעוץ, המידע וההדרכה אינם מספיקים (או משתנים במהירות רבה מדי). תחושה זו הודגמה עוד יותר בניתוח המדיה החברתית. HCWs הודיעו על חוסר עקביות בייעוץ ובמקרים רבים הדבר הוביל לתחושה מוגברת של חוסר מוכנות וחוסר יכולת בהתמודדות. ניתוח המדיה חברתית מצא, שכדי לתמוך זה בזה באמצעות הכשרה ושינויים במתן טיפול ופריסה מחודשת, HCWs הקימו צ’אטים שבועיים באמצעות טוויטר סביב hashtags ספציפיים (למשל, #PhysioTalk), שם התקיימו דיונים על הליכים חדשים בטיפול ובשיקום המטופלים הקשורים ל COVID-19 וכן שחולקו שקופיות הדרכה מקונות .

חומרי הדרכה מרחוק שימשו גם צוותים ששובצו מחדש, בעוד שההנחיות המתפתחות הותאמו כדי לסייע בהכשרת סטודנטים לרפואה בסמוך לסיום לימודיהם. תמלילי צ’אטים אלה וכל מסמכי מדיניות או מסמכים אחרים משותפים הועברו לאתרים / לפלטפורמות קשורות, כדי שה- HCW יוכלו להתייחס אליהם על בסיס שוטף.

בדיקת HCWs את סקירת המדיניות שלנו העלתה, כי עד 27 במרץ 2020, הממשלה מתכוונת להקים תוכנית לבדיקות באמצעות שלוש מעבדות שיעסקו בפיתוח ערכות בדיקה לכל צוות NHS במטרה לבדוק את כל עובדי HCWs בדיקת COVID-19 . הראיונות שלנו הצביעו על כך שהצוות תופס את בדיקות ה- HCW כמרכיב מהותי לקיום כוח עבודה בריא בכל המגיפה, אם כי הייתה אמביוולנטיות לגבי מהירות ויעילות הבדיקות. אמביוולנטיות זו הייתה נכונה במיוחד בשבועות הראשונים למגיפה, כאשר הצוות דיווח כי עליהם להישאר בבית אם הם או מישהו מבני ביתם מציגים סימפטומים המעידים על COVID-19, וזה הפעיל לחץ נוסף על הצוות הנותר.

 לפי הדיווחים הדבר השתפר לקראת סוף איסוף הנתונים, אך עדיין היה קשה להגיע לבדיקות ורמות גבוהות של תוצאות שליליות וכוזבות נשארו הנושא. דאגות להדבקה ולרווחה אישית היו אחד התחומים העיקריים לדאגה, במיוחד לקראת סוף איסוף הנתונים ואלה היה קשורים ל- PPE. סקירת המדיניות הצביעה על כך, שלפני מתן מענה לצרכי המטופל על HCWs ללבוש את ה- PPE המתאים ולהבטיח היגיינת ידיים נאותה. למרות שחלק מה- PPE המומלץ לשימוש במהלך התפרצות ה- COVID-19 הוא שימוש בו באופן חד פעמי, ב- 17 באפריל 2020 אישרה PHE את השימוש החוזר ב- PPE במקרים בהם היה מחסור חריף בציוד והיה “בטוח לעשות זאת”.

הניתוח של הכתבות בעיתונים הצביע על כך, שהיה תסכול בקרב HCWs על ייעוץ משתנה, בתי חולים שלא התעדכנו או חוסר ייעוץ כולל. ייעוץ, מידע והדרכה עוטף PPE, בידוד עצמי, הסגר של חולים, בדיקות והגנה על HCW (ובני משפחותיהם). בראיונות, אנשי HCW רבים הצהירו כי הנחיות ה- PPE השתנו פעמים רבות עבור הליכים ספציפיים בכל בית חולים (לפעמים בכל שבוע); לבוש באופן לא נכון של PPE ואז סיכוי להביא את הנגיף הביתה למשפחות הפך אפוא למקור לחרדה. רופא בכיר אחד דיווח, ‘אימוני PPE התרחשו רק בגלל מעורבות מקומית של קלינאים ולא מצד ההנהלה’. החרדה גדלה על ידי דיווחים בתקשורת על HCWs חולים.

 היכן שהצוות היה בטוח באספקת PPE זה היה בזכות המנהלים שנלחמו על מנת להבטיח שלצוותים שלהם יהיה מלאי מספיק. מסכות הוזכרו כקשים במיוחד להשגה. חלק ממידות ה-PPE לנשים נחשבו לגדולים מדי, והיו גם דיווחים על התחממות יתר של אנשי הצוות במהלך משמרות ארוכות כשהם לבושים במגוון PPE אישיים, זאת בשילוב עם קשיים בהפסקות מים ושירותים. בראיונות שנערכו לקראת סוף אפריל נמצא כי מזג האוויר החם יותר (והיעדר במתקני מיזוג בבתי חולים) וגם תחילת הרמדאן החמירו קשיים אלה. חלק מהצוותים דיווחו כי התקנות מיושמות כך כדי לאפשר ל- HCW הפסקות בכל שעתיים עם לבוש מלא, אך זה לא התאפשר לעיתים בגלל צוות מוגבל, הרגשת אשמה בגין ‘בזבוז’ PPE (בשימוש חד פעמי של הציוד) ונטל הזמן של יציאה וחזרה פנימה והחוצה להחלפה של PPE. ברשתות החברתיות הובעה דאגה סביב סכנת התייבשות שהתבטאה גם על ידי ציוצים של HCW על התייבשות וצום במהלך הרמדאן (n = 30 ציוצים בין 15 באפריל ו- 26 באפריל). זה נענה בתגובה של חשבונות טוויטר שונים של בתי חולים ובתי חולים של NHS עם שיתוף פעולה בין הרשת המוסלמית של ה- NHS והאגודה הרפואית האסלאמית הבריטית NHS ((n = 10 ציוצים). הם שיתפו קישורים והנחיות אינפוגרפיות בטוויטר, בקריאה ל- HCW לעקוב אחר הרמדאן וה- NHS של עמיתיהם לתמוך בצורך לקחת הפסקות ולא להתייבש בזמן צום ובעת לבישת PPE.

טבלה 2 סיכום הממצאים מכל שלושת המחקרים

HCW, healthcare worker; ICU, intensive care unit; NHS, National Health Service; PPE, protective equipment.

תחומי פרקטיקה טובה

אנשי צוות רבים דיווחו כי תנאי העבודה היו מאוד מלחיצים ומעוררי חרדה, אך תמיכת הרווחה הייתה שונה בין בתי חולים. HCW רבים העריכו את הזמינות המוגברת של תמיכה פסיכולוגית ומרחב פיזי בו היו יכולים להשתמש בהפסקות (למשל, ‘חדרים מתנודדים’, ספות, מרכזי בריאות). עם זאת, חלק מהצוותים קראו לתמיכה רבה יותר באתר ולהקמת תוכניות תמיכה שיכולות להתאים לדינמיקת העבודה הנוכחית שלהם: ‘חלק מהבעיה של התמיכה הרשמית היא, שאמנם ישנו פסיכולוג שמציע פגישות, אבל הם נערכים באמצע היום. לכן לא היית מסוגל ללכת אליו אם היית בעבודה בלילות, או אם אתה עסוק קלינית אתה לא באמת יכול להשתתף בזה באמצע המשמרת’ (כמו מרדים).

 HCWs הביעו רגשות חיוביים רבים בנוגע למורל ולחברות של הצוות. רבים הביעו את הערכתם לתמיכה במזון מצד שכנים ומעסקים מקומיים וחשו כי הציבור באמת מכיר בחשיבותם של ה- NHS. ברשתות החברתיות מגוון רחב של אנשי HCW הביעו גאווה בעבודתם וקראו קריאה בדבר הצורך להיות מסתגל, גמיש ונמרץ לעתים קרובות באמצעות ההאשטאג #NHSheroes. אנשי HCW העריכו את המסרים החיוביים והתמונות מהציבור ומהתרומות, במיוחד תרומת מסכות. כמה מטופלי HCW קראו לחגוג את ההצלחות על ידי שיתוף סיפורי חדשות טובים ונתונים על חולים שהחלימו ושוחררו.

המלצות למדינות אחרות ולמגפות עתידיות

 כשנשאלו לגבי המלצות, הצוות ביקש ללא הרף בדיקות משופרות והדרכה עקבית עבור PPE לכל הצוות. הצוות גם הסביר כי מתן הפסקות כל שעתיים תוך כדי לבישת PPE היה יעיל במניעת התייבשות. הוזכר כי יש לשפר את פריסת הצוות מחדש, ובמיוחד אחיות. היו חששות שחלק מהאחיות נשלחו לאזורים חדשים מבלי לקחת בחשבון את כישוריהם. נדרשה גם הדרכה ברורה יותר בשלב מוקדם יותר, במיוחד ביחס לאימונים. כמה רופאים בכירים חשו שעליהם לקחת חלק בניהול ולהציע הכשרה, ולא שזו תיעשה על ידי המנהלים.

בסך הכל דווח באופן נרחב כי המגיפה עוררה שינויים מהירים במערכת, מתוכם, בדרך כלל, ייקח הרבה זמן ליישם רבים מהם. כמה HCWs האמינו כי השינוי במערכת צריך להמשיך וכי אין לבטל שיפורים. לדוגמא, רופא בכיר אחד הסביר את זה בהתקדמות, ‘הדבר העיקרי הוא לא להקטין את הטיפול ברגע שהוא גדל’.

דיון

מגפת ה- COVID-19 בבריטניה שופכת אור על השברים והליקויים הקיימים במערכת הבריאות והקשורים לתת מימון, ליקויים בכוח העבודה ובפיצול. במחקר שלנו נמצאו חששות דומים מצד אנשי קו החזית בקשר למתן טיפול במהלך COVID-19 כמו אלו שדווחו על ידי מדינות אחרות. שינויים מהירים בהנחיות, אמצעי PPE מוגבלים ומחסור בשגרת בדיקות, יצרה חרדות ומתח והייתה לזה השפעה מהותית על המאמצים לשמור על כוח עבודה בר קיימא.

כשציוד PPE היה זמין, גודל שגוי והתחממות יתר סיבכו את שגרת העבודה. סקירה שנערכה לאחרונה על גורמים המשמשים חסמים ומאפשרים את קיום ההנחיות למניעת זיהומים, אישרה את הממצאים הללו.

הפריסה מחדש של HCW שימשה אסטרטגיה להתמודדות עם חששות הכלה, אך היעדר הכשרה לצוותים שנפרסו מחדש ואי התחשבות בכישוריהם של צוותים אלה והתאמתם למיומנויות הדרושות בתחומים חדשים, כל אלה זוהו כבעיתיים. פרסומים אחרונים על פריסה מחדש של צוותים לטיפול נמרץ במהלך המגיפה הדגישו את החשיבות בביצוע הערכות מיומנויות מפורטות של הצוותים המחודשים על מנת להבטיח כי מומחיותם תשמש באופן יזום כדי לענות על צורכי המטופלים .

פרסומים מסוימים הדגישו גם את החשיבות של אינטנסיביות, מקיפה, של תוכניות הכשרה לצוותים שהוצבו מחדש, במיוחד כאלה המשלבות הכשרה מבוססת כיתות ותרגול והמבקשות לבנות מערכי כישורים בכוח העבודה ושיישמרו לאחר השיא האפידמיולוגי. נקודה אחרונה זו בנושא קיימות כוח אדם מיומן, הפכה רלוונטית במיוחד מכיוון שמספר מדינות נאלצות להסתמך על פריסה מחודשת באופן כמעט רציף על מנת להתמודד עם הדרישה של גל שני ושלישי של חולים.

במקרה של המחקר שלנו, היבטים חיוביים בעבודה היומיומית שדווחו על ידי HCW כללו סולידריות בין עמיתים (באופן אישי ובאמצעות פלטפורמות מדיה חברתית), הקמת מבני תמיכה של הרווחה ותחושת הערכה על ידי החברה. Sun and colleagues  מדווחים על מצב דומה בסין, שבו עבודת צוות טובה בקרב צוותי סיעוד יצרה רגשות חיוביים במהלך המגיפה. כמה מהחברים הדגישו גם את חשיבותן של הנחיות ברורות לתמיכה ברווחה, אך אנו טוענים כי יש לפתח הנחיות אלה מבלי לאבד את המציאות של HCW העובדים בשטח, שם העייפות ולחצי העבודה עשויים שלא לאפשר להם לקחת חלק בפגישות תמיכה קבוצתיות או בשימוש בחדרים שקטים למנוחה.

גורם חיובי שהתווה HCWs בבריטניה היה, הרגשת מסוגלות ליישם שינויים בתרגול שגרתי ובקצב מהיר. הלחצים שנוצרו על ידי המגיפה גרמו לארגון מחדש של תהליכים פנימיים, כך שקלינאים ומנהלים העובדים בקו החזית הרגישו כי הצעותיהם נשמעו על ידי הצוות הבכיר, ושהסירו את הבירוקרטיה הרגילה. השאלה שנותרה היא, עד כמה הגישות הללו לשינוי ושיפור האיכות יישארו לאחר שהמגיפה תיעלם, או כפי ששאלו Swaithes and colleagues, כיצד נוכל ‘לנעול’ את הלמידה הזו? לדברי מחברים אלה, התחזוקה של יחסי שיתוף פעולה, מנהיגות אסטרטגית והתמקדות בלמידה ארגונית יהיו מרכיבי מפתח בקביעות של השיפור המתמיד בשירות.

המחקר שלנו מדגיש את חשיבות ההתחשבות בחוויות ובחששות של צוות קו החזית במהלך המגיפה. במקרה של COVID-19, הצוות דגל בהנחיות ברורות ועקביות, בדיקות יעילות של HCWs, ניהול PPE ואישור ההשפעות של PPE על תנועה ועל חום. המחקר שלנו הראה גם, שסביבות עבודה תומכות יכולות לשמש מוטיבציה יקרת ערך בלהניע את העובדים הנמצאים בלחץ ובלמידה – במיוחד ביחס לתהליכים המשמשים לשיפור מתן הטיפול – ושיכולים לצאת מהנסיבות המאתגרות של מתן טיפול בהקשר של המגיפה.

מילות מפתח

עובד מערך הבריאות – HCW, healthcare worker

יחידת טיפול נמרץ – ICU, intensive care unit

שרותי בריאות לאומיים – NHS, National Health Service;

ציוד הגנה אישי – PPE, protective equipment