(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים במדעי הטבע

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

An analysis of decentralized collection and processing of end-of-life products

ניתוח של איסוף ועיבוד מבוזר של מוצרים בסוף החיים שלהם Ibrahim Karakayali, Hu¨lya Emir-Farinas, Elif Akcali Journal of Operations Management September 2006 תקציר במחקר זה אנו מנתחים את הפעולות המבוזרות של איסוף ועיבוד של מוצרים בסוף החיים שלהם בענפי מוצרים בני קיימא. אנו מתכוונים למוצר בר-קיימה בסוף החיים שממנו ניתן לפרק ולייצר מחדש חלק מסוים, ושאר המוצר ניתן לעיבוד נוסף לצורך שחזור חלק ו / או חומר. הן כמות זמינה של מוצרי סוף החיים, והן הביקוש לחלקים ממוחזרים הם רגישים למחיר. אנו מפתחים מודלים כדי לקבוע את מחיר הרכישה האופטימלי של מוצרי סוף החיים, ואת מחיר המכירה של החלקים המיוצרים מחדש באופן ממורכז, כמו החלקים המיוצרים ונאספים באופן מבוזר. אנו דנים כיצד ניתן לתאם את הערוצים המבוזרים כדי להשיג את קצב איסוף המוצרים בסוף החיים שלהם שניתן להשיג בערוץ הממורכז. בנוכחות תקנות סביבתיות אשר דורשות יצרן ציוד מקורי (original equipment manufacturer OEM) של מוצרים בני קיימא כדי לאסוף ולעבד מוצרים בסוף החיים שלהם, אנו מזהים מתי ומדוע OEM יעדיף צינור של ייצור מחדש או מונע על ידי אספן, כלומר, מיקור חוץ של עיבוד או פרספקטיבה מעשית, ואנו מראים כי OEM צריך להעדיף ערוץ מונע על ידי אספן כדי להגדיל את קצב האיסוף, כאשר מוצרים של סוף החיים הם הומוגניים. עם זאת, אנו מראים גם כי OEM מעדיף ערוץ של ייצור מחדש בתנאים מסוימים. כמו כן, אנו בודקים כיצד OEM יכול להגדיל את כמות המוצרים המשומשים שנאספו, כאשר שיעור האיסוף בערוץ המועדף קטן משיעור האיסוף המותר על פי הרגולציה הסביבתית. כאשר המוצרים בסוף החיים הם הטרוגניים, אנו רואים כי קצב האיסוף

קרא עוד »

Biological Flower Pollination Algorithm with Orthogonal Learning Strategy and Catfish Effect Mechanism for Global Optimization Problems

שימוש באלגוריתם של האבקת פרחים משולב בשיטת למידה מאונכת ובמנגנון “אפקט השפמנון” לפתרון בעיות מיטוב כלליות מילות מפתח: אלגוריתם של האבקת פרחים (  Flower Pollination Algorithm, FPA); למידה מאונכת (Orthogonal Learning, OL); מערך  מאונך (Orthogonal Array, OA);  מנגנון “אפקט השפמנון (Catfish Effect Mechanism); בעיות מיטוב כלליות (Global Optimization Problems);   OCFPA        תקציר FPA הוא שיטת מיטוב חדשנית המבוססת על התנהגויות של פרחים בשעת האבקתם. אולם יש חסרונות המגבילים את שימושה לפתרון בעיות הנדסיות, כגון נטייה להתכנסות מוקדמת  (Premature convergence)  ויכולת ניצול (exploitation) מוגבלת. אפשר לשפר את יכולת המיטוב של האלגוריתם, יש לשלב במפעיל (operator) ההאבקה המקומי שיטת למידה מאונכת (OL) המבוססת על תכנון ניסוי מאונך (OED). ה-OED יכול לנבא את הצירוף המיטבי של רמות הגורמים ע”י בניית קבוצת מבחן קטנה אך מייצגת על יסוד מערך מאונך. התכונות האלה של ה-OED מאפשרת ל-OL להפיק פתרון מבטיח מכמה מקורות של מידע נסיוני, המכוונים את האוכלוסייה לחפש פתרון בכיוון הגיוני אפשרי. כמו כן, היא מתמקדת באמצעות מנגנון “אפקט השפמנון”, על הפרטים הגרועים ביותר בתהליך האיטרציה. המנגנון הזה בוחן מידע חדש בעל ערך ושומר על מגוון עדיף של האוכלוסייה. תוצאות הניסוי בפונקציות הבחינה (benchmark functions) מוכיחות שהאלגוריתם משפר במידה ניכרת את ביצועי ה-FPA  המקורי וכושר התחרות שלו גדול מזה של כמה אלגוריתמים משוכללים. 1.    מבוא המדע המודרני מציב אתגרים גדולים בפני שיטות המיטוב המקובלות, כי מאפייני בעיות המיטוב לא-רציפים, לא-לינאריים, מרובי משתנים בלתי תלויים (multivariate) או בלתי קמורים (nonconvex). האלגוריתמים  הנוכחיים של אינטליגנציית הנחיל (Swarm intelligence) הם דרכים יעילות לפתרון בעיות מיטוב מורכבות. רוב האלגוריתמים האלה פותחו כחיקוי של דפוסי חיפוש מזון או נדידה של

קרא עוד »

Climate change threatens giant panda protection in the 21st century

שינויי אקלים מאיימים על הגנת פנדות ענק במאה ה -21 12 בדצמבר 2014 מילות מפתח: אינטראקציה ביוטית, שינוי אקלים, יעילות השימור, מדיניות שימור, בתי גידול של פנדה ענקית תַקצִיר יותר ויותר מכירים כי אינטראקציות ביוטיות יכולות למלא תפקיד משמעותי בעיצוב תפוצת המינים. כדי להעריך את יעילות השימור של עתודות הפנדה הענקיות (Ailuropoda melanoleuca)  באקלים משתנה, שילבנו משתנים ביוטיים (זמינות מזון) ואביוטיים (אקלימיים וגיאוגרפיים) כדי להקרין את השינויים הפוטנציאליים של תפוצה ואיכות בתי גידול ענקיים של פנדה באמצעות תרחישי האקלים האחרונים של IPCC-CMIP5 . התוצאות שלנו הציעו כי שינויי אקלים ישפיעו לרעה על פנדות ענק באמצעות הכחדה של בתי גידול, בכך: (1) 52.9-71.3% מבתי הגידול הנוכחיים עלולים ללכת לאיבוד; (2) בתי הגידול הענקיים של הפנדה יכולים להיות מקוטעים ומבודדים יותר; וגם (3) גם כמות ואיכות בתי הגידול בשמורות הפנדה הענקיות הנוכחיות עשויות להתכווץ באופן משמעותי, וכ -20% מהשמורות עלולות לאבד את כל ייצוג בתי הגידול במאה זו. בנוסף, מצאנו כי שינויי אקלים ידרשו יותר ויותר להעביר אוכלוסיות קטנות של פנדות מדרום-מערב לחלק הצפון-מערבי של תחום התפוצה הנוכחי כדי להבטיח את כדאיות האוכלוסייה. התוצאות שלנו מצביעות על הצורך בשינוי מיידי במדיניות השימור הנוכחית ובגיבוש תוכניות הסתגלות לשימור פנדות ענק באקלים משתנה. הקדמה שינויי אקלים מהירים זכו להכרה רחבה כאיום חמור על המגוון הביולוגי וצפויים לקיים אינטראקציה עם גורמים סביבתיים אחרים, מה שיוביל לשינויים בהפצת המינים, בתולדות החיים, בהרכבים קהילתיים ובפונקציות של המערכת האקולוגית (Thuiller, 2007; Bellard et al., 2012 ; דייויס ואח ‘, 2014). שינויי אקלים עשויים להגדיל את הסיכון להכחדה של מינים שכבר נמצאים בסכנת הכחדה וכבר מאוימים על ידי אוכלוסיות

קרא עוד »

Combined effects of elevated [CO2] and high temperature

השפעת התחממות גלובלית על פולי הקפה  2. חומרים ושיטות 2.1 חומר צמחי ועיצוב ניסיוני נעשה שימוש בשלושה גנוטיפים, בעלי חשיבות אגרונומית, משני המינים המפיקים העיקריים. תכנון הניסוי ותנאי גידול הצמחים נעשו בהתבסס על  Ramalho et al. (2013(a. צמחים בני שנה וחצי C. arabica L. (cv. Icatu and cv. Catucaí IPR 108) and C. canephora Pierre ex Froehner cv. Conilon Clone 153 (CL 153), .גודלו בעציצים של 12 ליטר, הועברו מחממה (הסביבה [CO2]) לתאי גידול תאיים (EHHF 10,000, ARALAB, פורטוגל) ומוקמו בתוך עציצים של 26 ליטר. לאחר מכן גידלו את הצמחים בתנאי טמפרטורה מבוקרים על ידי הסביבה (25/20 מעלות צלזיוס, יום / לילה), לחות יחסית (75%), קרינה (כ- 700–800 מיקרומול מ -2 ס -1), תקופת צילום (11.5 h) ושני ריכוזי CO2 (380 או 700 μL L -1) על בסיס ארוך טווח (בערך שנה). כל אחד מעשרת הצמחים לכל גנוטיפ ושטופול ב- [CO2] הוזן על בסיס חודשי עם 5 גרם של תערובת הדשנים הבאה: 7% Ca (NO3) 2, 5% KNO3, 7.8% P2O5, 17% K2O, 1.6% MgO , 20% MgSO4, 0,02% H3BO3 ו- 0.01% ZnSO4. כדי לחזק את זמינות ה- N ו- Ca, נעשה דישון משלים של 2 גרם כל 3 חודשים בתערובת של 27% NH4NO3 ו- 6% CaO. שני הדשנים סופקו ככדורים מוצקים שהתמוססו באטיות במהלך השקיה עוקבת, ואיפשרו שחרור הדרגתי של מינרלים לקרקע / צמח. כדי לשפר את זמינות המיקרו-תזונה, נוספו על בסיס חודשי 500 מ”ל של תמיסה המכילה 0.02% Fe-EDTA, 0.01% CuSO4, 0.01% MnCl2 ו- 0.005% H2MoO2. לאחר שנה נחשפו הצמחים לעליית טמפרטורה הדרגתית (0.5 מעלות צלזיוס ליום), על מנת לאפשר

קרא עוד »

FIXING THE GLOBAL Nitrogen Problem

תיקון בעיית החנקן העולמית By Alan R. Townsend and Robert W. Howarth Keywords: Nitrogen, fertilizer , global warming, fossil fuel, crops, farm האנושות זקוקה לחנקן על מנת לדשן את אדמות היבול, אבל גידול בשימוש הגלובלי בו פוגע בסביבה, ומאיים על בריאות בני האדם. כיצד נוכל להתוות דרך בר קיימא? 1. ביליונים של  אנשים חבים את חייהם להמצאה אחת, אשר גילה הוא כבר כמאה. בשנת  1909 כימאי גרמני בשם פריץ האבר מאוניברסיטת קרסו, גילה דרך להפוך את גז החנקן- אשר היה שכיח באטמוספרה אך לא פעיל, ולכן לא זמין לרוב האורגניזמים החיים – לאמוניה, החומר הפעיל בדשן סינתטי. היכולת העולמית לגדל אוכל התפוצצה כ20 שנה לאחר מכן, כאשר מדען גרמני קרל בוש פיתח סכמה שתפקידה להוציא לפועל את הרעיון של האבר בקנה מידה תעשייתי. 2.  במהלך העשורים המבטיחים שלאחר מכן, מפעלים חדשים  הפכו טון אחרי טון של אמוניה תעשייתית לדשן, והיום ההמצאה של הבר- בוש נחשבת להמצאה מוערכת מאוד, אשר נותנת את אחד היתרונות המובהקים לבריאות הציבור בהיסטוריה של האנושות. כעמוד התווך של המהפכה הירוקה, דשן סינתטי אפשר לחוואים להפוך אדמה לא מדושנת למגרש מדושן ולגדל יבול אחרי יבול באותה הקרקע מבלי לחכות לכך שהתזונה של הצמחים תתחדש באופן טבעי. כתוצאה מכך, האוכלוסייה העולמית הרקיעה שחקים מ1.6 ביליון ל6 ביליון במאה ה20. 3. אך החדשות הטובות הללו  לאנושות הגיעו עם מחיר גבוה. מרבית החנקן הפעיל שאנחנו מייצרים,  -בכוונה למטרת הדישון , או בכמות מעטה יותר, כתוצר לוואי של בעירת דלק המאובנים אשר מתדלק את המכוניות שלנו ואת התעשייה. – לא מסתיים רק באוכל שאנחנו אוכלים. במקום זאת, הוא נודד לתוך האטמוספירה,

קרא עוד »

Hunting in the Skies: Dating, Paleoenvironment and Archaeology at the Late Pre-Pottery Neolithic B site of Nahal Roded 110, Eilat Mountains, Israel

ציד בשמיים: תיארוך, סביבת-פלאו וארכאולוגיה באתר הניאוליתי B קדם-קדרות של נחל רודד 110, הרי אילת, ישראל סקרים של דרום מדבר הנגב ב 20 השנים האחרונות הניבו מספר רב של אתרים אותם ניתן לייחס לתקופה הניאוליתית בהתבסס על פני שטח סלעיים (ליתי) והעדר כדים. במחקר זה, מטרותינו העיקריות הן 1) לחקור את הכרונולוגיה, הסטרטיגרפיה והפרישה של אתר נחל רודד בדרום הנגב בקרבת העיר אילת (NR110), 2) להשיג דגימות ארכה-בוטניות וזואולוגיות כדי לספק מידע נוסף על אמצעי המחיה באתר וכדי לעשות רקונסטרוקציה לסביבה (paleo environment), בהתחשב בהנחה ששינוי אקלים עמד בבסיס דפוס ההתיישבות באתר בתקופה הניאוליתית  B קדם-קדרות (PPNB). ה”אתר הרודדי,” שרבים כמותו נמצאים באזור נחל רודד, מאופיין באופן הבא: 1) הוא ממוקם בטופוגרפיה מחוספסת, ממש מתחת לפסגות הרים, בנקודות שטוחות יחסית. 2) הבנייה מורכבת מתאים קטנים העשויים בסלעים לא מעובדים. 3) מעבר למלאכת צור, ישנם אובייקטים מאבן, כמו אבנים עומדות, דימויים אנתרופומורפיים וכדומה, שפורשו כבעלי משמעות סימבולית. יש כ370 אתרים כאלו באזור הנגב והערבה, גם בתוך אזור ירדן.   האתר בנחל רודד בגודל של 200 מ”ר ובגובה 420 מטר. בחירת האתר לחפירה נעשתה בעקבות מספר מאפיינים לא רגילים: תל אבנים לא טיפוסי, מקום להפקדת אפר, ככל הנראה אח, ועצמות שהשתמרו על פני שטח המקום להפקדת האפר. שתי דגימות פחם מהאתר, לאחר הטיפול המתאים, הועברו לבדיקת אורך-חיים והניבו תוצאות קרובות אחת לשנייה: 7340-7130BC ו 7310-7210 BC. בהתאם למיקומים בהם כל דגימה נמצאה, ניתן לחשוב שהאפר והפחם שנמצאו בכל חלקי האתר מייצגים את אותו העיסוק. באתר נמצאו 60 כלים: להבים, וכפות גירוד, שבבים, ומסורי שיניים. מבין חפצי האבן נמנו קערת אבן חול שבורה,

קרא עוד »

Impact of progressive global warming on the global-scale yield of maize and soybean

השפעת התחממות גלובלית על תירס וסויה  שיטות 2.1 מידול יבול תפוקת יבול מודגמת באמצעות המודל הכללי של שטח גדול (GLAM) עבור יבולים חד-שנתיים (Challinor et al. 2004). מודל סימולציית יבולים מבוסס-מורכב זה של תהליך מורכבות לוכד את האינטראקציות הלא ליניאריות בין האקלים לתנובת היבול, אך אין די תשומות שניתן להריץ אותן בקנה מידה מרחבי הדומה למודלים אקלימיים גלובליים ואזוריים. גידולים שונים מיוצגים על ידי שינויים בערכי הפרמטרים ועל ידי שינויים קלים בפרמטריזציה. GLAM פותח עבור מספר יבולים וישמש כאן לפולי סויה ((Osborne et al. 2013   ותירס (Greatrex 2012, Watson et al. 2014). הפחתות בתשואה מוצגות ב-% בהשוואה לנתוני הבסיס. 2.1.1 פרמטרים של יבול GLAM הופעל באמצעות שלושה זנים של תירס ופולי סויה, המייצגים את שני הקצוות של תגובת הזמן הפוטותרמית ומגוון ביניים. אזורים גיאוגרפיים המתאימים לגידול כל זן זוהו על ידי אלגוריתם של התאמת גידולים המשולב כמתואר על ידי(  Osborne et al(2013) עם קו ההתחלה וכל תרחישי האקלים העתידיים. זמן תרמי מצטבר וערכי המשקעים חושבו והושוו מול ספי מינימום הקשורים לכל זן. אלגוריתם התאמת היבול קבע גם את תאריך הזריעה לגידול. מכיוון שהאלגוריתם השתלב במהלך השנה הקלנדרית, תאריכי הזריעה הנגזרים מייצגים את התאריך המוקדם ביותר האפשרי – בהתבסס על טמפרטורת הבסיס להנבטה שאולי לא יהיה אופטימלי לתשואה. עבור כל זן יבול בוצעו שתי הדמיות GLAM: הרצה אחת עבור יבול מוזן בגשם, ואחד גידול מושקה לחלוטין בו ההנחה הייתה שלא יתרחש לחץ על מי הקרקע. 2.1.2 קנה מידה גיאוגרפי הסולם המרחבי בו פועל GLAM תלוי בסולם המרחבי של נתוני הקלט (Challinor et al. 2004). במחקר זה, כמו ב- Osborne et al.

קרא עוד »

Land use and air quality in urban environments

שימוש בקרקע ואיכות האוויר בסביבות אורבאניות: אומדן הסיכון הבריאותי כתוצאה משאיפת חלקיקים הנישאים באוויר תקציר חומר חלקיקי (PM) והתרכובות הקשורות שלו מהווים בעיה רצינית עבור איכות האוויר האורבאני ואיום על בריאות האדם. במחקר הנוכחי, אמדנו את השונות התוך-אורבאנית של PM, ואפיינו את הסיכון הבריאותי הקשור בשאיפת חלקיקים שנמדדו בעזרת מסנני PM, תוך בחינת אזורי שימוש קרקע שונים באזור האורבאני של קורדובה (ארגנטינה) ובקרב קבוצות גיל שונות. בכדי לבחון את השונות התוך-אורבאנית של PM, ביססנו רשת ניטור ביולוגי של T. capillaris ב- 15 אתרי דגימה עם שימושי קרקע שונים ואמדנו את ההצטברות הביולוגית של קובלט (Co), נחושת (Cu), ברזל (Fe), מנגן (Mn), ניקל (Ni), עופרת (Pb) ואבץ (Zn). לאחר מכן, נאספו חלקיקים באמצעות מוניטורים שמוקמו באתרי הדגימה המייצגים ביותר של כל קטגוריית שימוש בקרקע וחושב סיכון השאיפה. נמצא הבדל תוך-אורבאני משמעותי בתכולת המתכות הכבדות שנמדדו בביו-מוניטורים, ביחס לאתר הדגימה והשימוש בקרקע. הכמות הגדולה ביותר נמצאה באזורים תעשייתיים, וכמו גם באתרים עם תנועה רבה של כלי רכב. רמות ממוצעות של PM10 עלו על התקן המוצע על ידי ה- EPA בכל אזורי השימוש בקרקע, מלבד מרכז העיר. ערכי מדד המפגע היו מתחת לגבול הבטיחות של ה- EPA בכל האזורים ובקבוצות הגיל השונות. באופן נגדי, ניתוח הסיכון הקרצינוגני הראה כי כל האזורים האורבאניים חרגו מהגבול המקובל (1 x 10-6), בעוד שאתרי הדגימה התעשייתיים וקבוצת הקשישים הציגו סיכון קרצינוגני החורג מהגבול הבלתי-מקובל. ממצאים אלו מאששים את השימוש ב- T. capillaris למדידת איכות האוויר התוך-אורבאנית ומראים כי קיימת שונות תוך-אורבאנית חשובה בסיכון הבריאותי הקשור בשימושי קרקע שונים. 1. מבוא זיהום אוויר נחשב בתור אחת הבעיות הסביבתיות הגדולות

קרא עוד »

Proteomic Analysis of Non-depleted Serum Proteins from Bottlenose Dolphins Uncovers a High Vanin-1 Phenotype

ניתוח חלבונים לא מדוללים מדולפינים חושף ריכוז גבוה של פנוטיפ Vanin-1 גישות ממוקדות נמצאות בשימוש נרחב על מנת לעזור להסביר הסתגלויות פיזיולוגיות, אך מעטים המחקרים שעושים שימוש בגישות לא ממוקדות בחקר אומיקס על מנת לחקור את ההבדלים בין יונקים ימיים ליבשתיים. השוואת דרגות בין חלבונים לא מדוללים מהדולפינים (Tursiops truncatus) לבין התרכיב האנושי, הובילה לגילוי של 11 חלבונים בלעדיים לתרכיב של הדולפינים. בהשוואה לפרוטאום בפלסמה האנושית, ל-5 מתוך 11 חלבונים הייתה דרגה דיפרנציאלית הגדולה מ-200. אחד מהחלבונים, Vanin-1 כומת באמצעות ניטור תגובות מקבילות בדולפינים שטופלו על ידי בני אדם ובדולפינים חופשיים. ריכוז Vanin-1 נע בין 31-109 μg/ml, אשר גבוה פי 20-1000 מהריכוז בבן-אדם בריא. ריכוז Vanin-1 היה גבוה בדולפינים שטופלו על ידי בני אדם לעומת דולפינים חופשיים (64±16 vs. 47±12μg/ml P<0.05). רמות Vanin-1 מתואמות באופן חיובי לאנזימי הכבד AST ו-ALT, ומתואמות באופן שלילי לרמות תאי הדם הלבנים וחלבון הפיברין בדולפינים חופשיים. נמצאו הבדלים משמעותיים בין פרוטאום מחזור הדם של הדולפינים לעומת יונקים יבשתיים וחקירת ההבדלים בין הדולפינים לבין יונקים ימיים אחרים, עשויה לעזור בפיתוח אסטרטגיות לטיפול בלחץ פזיולוגי. ביונקים, הסתגלויות אבולוציוניות אפשרו אסטרטגיות שונות להישרדות ובכך, אפשרו למינים רבים לנצל מגוון רחב של סביבות מחיה. רבות מאסטרטגיות אלו נחשבות למזיקות בגבולות הפיזיולוגיה האנושית ועולות בקנה אחד עם פגיעות משמעותיות באיברי גוף האדם. ישנו דמיון ביונקים ימיים באופן זה בכך שחלקם פיתחו התאמות פיזיולוגיות ומורפולוגיות המאפשרות צלילות רבות, התקפי היפוקסיה, גישה מוגבלת למים חופשיים ותקופות צום ארוכות. מחקרים השוואתיים הוכיחו כי צלילה מובילה לנטל חמצני על המינים. ככל הנראה עקב התכווצויות כלי הדם והזרמת דם מוגברת לאיברים הזקוקים לו. בתגובה לכך,

קרא עוד »

Reduced Postcapping Period in Honey Bees Surviving Varroa destructor by Means of Natural Selection

הפחתת תקופת הדגירה בדבורי דבש כהישרדות מהרס טפיל אקרית הוורואה באמצעים של ברירה טבעית מליסה א.י.אודי, ביורן דהל, ופיטר ניומן תקציר טפיל אקרית הוורואה הוא המפתח להפחתת מושבות דבורי דבש ברחבי אירופה, אבל זה גם ידוע שכמה מושבות אימצו את הטפיל אקרית הוורואה למטרות ברירה טבעית. התפקיד של תקופת דגירה קצרה יותר המפחית הצלחת רבייה של הטפיל אקרית הוורואה, נחקר במינים אחרים ששרדו, אך תפקידו בהסתגלות של מושבות דבורים באירופה לא נבדקה. כאן, אנחנו משתמשים בגינה משותפת כדי להשוות את אורך תקופת הדגירה בדבורה פועלת במושבת דבורים נורבגית ששרדה, עם תקופת הדגירה של מושבה מקומית פגיעה. הנתונים מראים על תקופת דגירה קצרה יותר באופן משמעותי ב10% במושבה ששרדה. מאז אפילו הבדלים קטנים בתקופת הדגירה יכולים להפחית משמעותי את רביית טפיל האקרית, מנגנון זה יתרום להישרדות המושבות הטבעיות. סביר להניח כי מספר מנגנונים פועלים יחד ליצור את הפנוטיפ המלא להישרדות המושבה ע”י האקרית. מבוא במהלך העשור האחרון, הפסדים גבוהים של ניהול מושבות דבורי דבש דווחו ברחבי העולם. ישנה הסכמה כי טפיל אקרית הוורואה ווירוסים הקשורים הם הגורמים בבסיס הפסדים אלו. טפיל אקרית הוורואה מתרבה באופן בלעדי בכיסוי של תאי הבקיעה של המארח, ומספר מנגנונים נראו שמפריעים להצלחת הרבייה של האקרית. אחד המנגנונים הללו הוא תקופה קצרה של דגירה. תכונה זו היא מעניינת בשל ההקשר הארוך עם התפשטות מעטה של טפיל אקרית הוורואה אצל מינים של דבורי דבש באפריקה. תקופת דגירה יכולה להשתנות בכל תא בתוך אותה מושבה בשל גורמים כגון גנוטיפ וכמו כן המקור לטיפול בדבורים לפני ואחרי הדגירה. תכונה זו נדונה בהרחבה בהקשר של תוכניות גידול בגלל האפקטיביות שלה לכאורה

קרא עוד »

Saline Groundwater from Coastal Aquifers As a Source for

מי תהום מלוחים מאקוויפרים חופים כמקור להתפלת מים תקציר : אוסמוזה הפוכה של מי ים הוא תהליך התפלת מים נפוץ המשמש לצמצום הפער בדרישה והספק של מים ראויים לשתייה במדינות מדבריות. כרגע, אחד המכשולים העיקריים בתהליך התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה הפוכה הוא צמדה, המפריע לפעולת הקרום וגורם לאיבוד לחץ, ועל ידי כן מוריד את יעילות המערכת. מקור מים תחליפי הוא מי תהום מלוחים בעלי רמת מליחות קרובה למי ים, נשאבים מבארות באקוויפרים חופיים החודרים מתחת לשכבת המים מתוקים-מלוחים. במחקר הזה, חקרנו את האפשרות של שימוש במי תהום מלוחים להתפלת מים לעומת מי ים ע”י חקר במעבדה ועבודת שטח. אפיינו את הכימיה, מיקרוביולוגיה והתכונות הפיזיות של מי תהום מלוחים והשוונו אותם למי ים. בנוסף, בוצעו ניסויים של אוסמוזה הפוכה במערכת זרם חוצה ,  בה מדדו את קצב חדירת המים  , אחוז הסרת המלח , והנטייה לצמדה של סוגי המים השונים. התוצאות שלנו הראו שמי תהום מלוחים עדיפים על פני מי ים כמקור להתפלה מבחינת ההרכב הכימי שלהם, כמות המיקרו-אורגניזמים, צפיפות סחפת, פוטנציאל לצמדה, והראו תוצאות טובות יותר בהתפלה עם אחוז נמוך יותר של הדרדרות בזרימה. מי תהום מלוחים יכולים להיות מקור מים טוב יותר להתפלה ע”י אוסמוזה הפוכה בגלל פוטנציאל נמוך יותר לצמדה, ועלות נמוכה יותר של טיפול מקדים. דוגמא 1. דגם מערכת אוסמוזה הפוכה בזרם חוצה: מים ממיכל של 500 ליטר(1)מוזרמים ע”י משאבה משנית(2)דרך מסנן(3).עוצמת המשאבה העיקרית(4) נשלטת ע”י לוח הבקרה(5).המים מוזרמים דרך תא מסנן זרם חוצה(6). הזרם של המים המרוכזים נשלט ע”י שסתום(8).השסתום והמשאבה העיקרית שולטים בלחץ בתא, שמפוקח ע”י מודד לחץ(7). מודד הזרם (9)עוזר לשמור על זרם

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.