(14/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

תרגום/סיכום מאמר

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Age in the Entrepreneurial Process – גיל והשפעתו על יזמות (הצעה לסיכום המאמר)

סיכום המאמר: גיל והשפעתו על יזמות – Age in the Entrepreneurial Process Keywords: age; entrepreneurship; experience; lifespan; future time perspective הסיכום באורך 1.5 עמודים גיל והשפעתו על יזמות (2018) העובדה שיש עלייה בהתפתחות אורך החיים, גרמה לפיתוח תיאוריות על תפקיד הגיל בתהליך היזמות. הציפיות הם שצעירים יותר יקחו חלק בזיהוי הזדמנות ייזמית ויעברו מזיהוי ליצירת כוונות יזמות, כאשר  מבוגרים יותר בעלי ניסיון , יעברו מכוונות יזמות ללקיחת חלק פעיל בפעילות זאת. המחקר בדק 343 מבוגרים אשר עבדו באוסטרליה במשך 12 חודשים ב3 קב מדידה תוצאות המחקר מראות שגיל יכול לאפשר אך גם לעכב שינויים בתהליך יזמות. חוקרים ופוליטיקאים תמיד חקרו את השאלה, האם ייזמים צעירים או מבוגרים יותר הם בעלי יתרון:  מצד אחד, מבוגרים רכשו הון חברתי וכלכלי והם מעוניינם ברוחיות של פתיחת עסק, מצד שני,למבוגרים יותר יש ירידה במוטיבציה עקב המאמצים הכרוכים בהוצאה לפועל של ייזמות. (אצל צעירים יותר יש פחות הון התחלתי אך  יותר מוטיבציה להצליח.) גישת אורך החיים טוענת שהרווחים מהון האנושי, וההפסדים עקב הירידה במוטיבציה  הם הגורמים המגדילים /מקטינים את הסיכוי ליזמות..

קרא עוד »

DIVERSITY IN THE WORKPLACE AND THE IMPACT OF WORK VALUES ON THE EFFECTIVENESS OF MULTI-GENERATIONAL TEAMS – גיוון במקום העבודה והשפעת ערכי עבודה על יעילות צוותים (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

מאמר 2 – Lawton & De Aquino – גיוון וערכי עבודה בצוותים רב-דוריים        עמוד  מתוך 8 גיוון במקום העבודה והשפעת ערכי עבודה על יעילות צוותים רב-דוריים Lawton & De Aquino חברות וארגונים שרוצות להישאר מצליחות במאה ה-21 עומדות בפני אתגר מתמיד של עיסוק בגיוון הגדול שקיים בעולם. גיוון זה מתגלה במימדים רבים, כגון: מגדר, גזע, אתניות, אוריינטציה מינית, תרבות, חשיבה, ועוד הרבה אחרים. הגיוון הנמצא בכוח העבודה של רוב החברות והארגונים, כולל חבורות רב-דוריות שונות של עובדים (בייבי בומרס, דור ה-X, ודור ה-Y או מילניאלס) מייצגים אתגר גדול עבורם, והבנה טובה יותר של זה יכולה להוביל לתוצאות טובות  יותר. התייצבות בפני גיוון במקום הימנעות ממנו היא הלפיד למסלול להצלחה. מאמר זה ידון בהשפעה של דורות שונים בכוח העבודה וכיצד הבנה ואימוץ ערכי-עבודה שונים יכולים להוביל לבניית צוותים רב-דוריים אפקטיביים ויעילים. מילות מפתח: גיוון בכוח העבודה, חבורות דוריות, ערכי עבודה, בניית צוות. הקדמה בניית צוותים רב-דוריים אפקטיביים היא משימה קריטית עבור מנהיגי ארגונים שמחפשים יעילות ומאמצים את הגיוון הקיים במקום העבודה. הבנת הדמיון והשוני בערכי העבודה בדורות השונים היא הצעד הראשון לקראת הצלחת הארגון. היעדר ידע כזה יכול למנוע את התפקוד היצרני של צוותי עבודה, וזה יזיק לארגון. מתודולוגיה תיאורית איכותנית של חקר מקרים נוהלה כדי לעזור להבין את ערכי העבודה של שלושה דורות: הבייבי-בומרס, דור ה-X ודור ה-Y-או-המילניאלס. פירוש של הנתונים שנאספו הניב סינתזה של ערכי עבודה דוריים שקבעו כיצד הם שונים ועד כמה השוני משפיע על ההצלחה בצוותים רב-דוריים. ממצאי המחקר זיהו שלושה נושאי ליבה – מסירות, אחריות ועבודת צוות – כדי להבין את הדמיון והשוני בין שלושת הדורות. בנוסף, המחקר יצר

קרא עוד »

Exploring Second Language Vocabulary Learning in ESL Classes | מחקר על האופן שבו  נרכש אוצר-מילים בשפה שנייה במסגרת שיעורי ESL (הצעה לתרגום מאמר)

  מחקר על האופן שבו  נרכש אוצר-מילים בשפה שנייה במסגרת שיעורי ESL תקציר המאמר המחקר הנוכחי בודק כיצד תלמידים זרים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם לומדים אוצר-מילים במסגרת כיתת לימוד של ה- ESL. משתתפי המחקר הינם 11 סטודנטים זרים בכיתת קריאה למתקדמים של אדמונדס קולג’ – המכללה קהילתית בלינווד שבוושינגטון. במחקר זה שימש שאלון כאמצעי לבדיקת השיטות שבהן השתמשו הסטודנטים בלימוד אוצר מילים. תוצאות המחקר הוכיחו שבפעילויות שמתנהלות במסגרת עבודה-קבוצתית הסטודנטים נעשים מעורבים יותר , בעלי מוטיבציה גבוהה יותר ושהם גם לומדים מילים רבות יותר במהלך שיעורי הקריאה. המחקר מסיים במסקנות פדגוגיות אותן הוא ממליץ למורי ESL לאמץ בבואם ללמד אוצר-מילים בשיעורים אלה.

קרא עוד »

Graded Encoding of Food Odor Value in the Drosophila Brain – קידוד מדורג של ערך ריח המזון במוח הדרוזופילה (הצעה לתרגום המאמר)

להלן דוגמת תרגום של המאמר. נוכל לתרגם עבורך את כולו תוך 24 שעות בלבד ריחות מעוררים מאוד, אך עדיין לא ידוע כיצד והיכן במוח נגזרים ריחות. הניתוח שלנו של מוח הדרוזופילה מרחיב את התפקיד של מספר קטן של נוירוני חישת רעב על מנת לכלול ייצוג של ערכי ריח המזון. אין ויוו, הדמיית שתי פוטונים של סידן מראה כי המשרעת של פעילות המעוררת על ידי ריח המזון בנוירונים המבטאים את הנוירופפטיד הדרוזופילי Fן(dNPF), אשר הומולוגי לנוירופפטיד Y, תואמת במידה גבוהה עם אטרקטיביות ריח המזון. הרעב מגביר תגובות עצביות והתנהגותיות לריחות מזון בלבד, אם כי ריחות מזון המעוררים משיכה במצב השבע מעוררים גם פעילות מוגברת של dNPF בזבובים המואכלים. אי-פעילות של תת-קבוצה של נוירונים המביעים dNPF או השתקת קולטני dNPF מבטלת את האטרקטיביות של ריח המזון, בעוד שפעילות dNPF המשופרת גנטית לא רק מגבירה את האטרקטיביות של ריח המזון אלא גם מעלה משיכה לריחות מרתיעים. שינוי כמות הריח המוצג מייצר עקומות עצביות והתנהגותיות תואמות, אשר יכולות לשמש כתחזית בנוגע להעדפה בין ריחות. כך אנו מדגימים “אות ערך” עצבי אפשרי הנגיש מתאים הניתנים לזיהוי ייחודי.   מבוא כימוסנסציה היא רגולטור קריטי של התנהגויות מחפשות מזון על פני מינים של בעלי חיים (Dethier, 1976; Wilson and Stevenson, 2006; Asahina et al., 2008; Chow and Frye, 2009). ריח המזון לבדו יכול לעורר את הגישה המתאימה או התנהגויות חקירתיות החיוניות להישרדות (Dobzhansky et al., 1956; Ruebenbauer et al., 2008). עם זאת, מעט מאוד ידוע על האופן שבו המוח קובע את ערך הריח, שלא לדבר על מקורות מזון פוטנציאליים במיוחד. בזבובים, איכות הריח מיוצגת תחילה על ידי

קרא עוד »

Learning Styles and Vocabulary Acquisition in Second Language: How the Brain Learns | סגנונות למידה ורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח (הצעה לתרגום מאמר)

  סגנונות למידה ורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח בשנים האחרונות התמקד תחום הלימוד של שפות זרות בסגנונות למידה שונים. למרות כמות המאמרים וספרי התרגול, כמו גם אתרי אינטרנט בנושא והשקעה בהדרכת מורים- אין עדיין ראיות אמפיריות לקיומם של סגנונות למידה ; יתרה מזאת – גם אם ישנה הסכמה על כך שהמוח הוא זה שלומד , אזי צריכים להיות קיימים במוח דברים המצביעים על קיום של סגנונות או אופני למידה – אינדיקטורים שהם אנטומיים ו/או פונקציונאליים. אולם זה לא המצב. במאמר זה נבחן את המהימנות והתקפות של מבדקים הבאים להעריך את סגנונות או אופני הלמידה השונים ונבדוק את טיבם. לאחר מכן נטען , בהסתמך על מדע חקר האנטומיה של המוח וראיות שהתקבלו מניסויים, שהדרך הטבעית שבה המוח לומד מילים היא בצבירת התנסויות חושיות וסנסורי-מוטוריות ( הקשורות להתנסות המיידית בעולם באמצעות הקליטה בחושים והפעולות המוטוריות ). ספרות מבוססת-ראיות בתחום של רכישת אוצר-מילים מראה שלמעשה הכללתם של אופנוּיוֹת רבות  ( ביחיד : אָפְנוּתModality  – אחד מכמה מצבים או צורות ביטוי של דבר מה, כגון: ‘אופנויות שפה’ (דיבור, האזנה, כתיבה, קריאה), ‘אופנויות החוש’ (סוגי הגירוי החושי-חזותי, שמיעתי וכ’) )  מביאה לתוצאות הטובות ביותר.  הכללה מצומצמת או דלה של קלט לשוני על-ידי מתן אפשרות רק לאָפְנוּת אחת לבוא לידי ביטוי, כמו למשל: קלט שמיעתי בלבד או קלט ויזואלי בלבד -מה שמכונה סגנון או אופן הלמידה של התלמיד (Pashler ועמיתיו למחקר, 2008) –  מפחיתה את הסיכויים לרכוש אוצר מילים. המאמר יתאר גם בקצרה את אותם גורמים הקשורים לאיבר המוח ושאחראים להצלחה בלימוד אוצר מילים.

קרא עוד »

Learning vocabulary in another language (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

למידה של אוצר מילים בשפה אחרת הקדמה הספר הזה עוסק בהוראה ובלמידה של אוצר מילים, אולם הוראה ולמידה של אוצר מילים הן רק חלק מתכנית התפתחות השפה. ולכן חשוב שלמידה והוראה של אוצר מילים ימוקמו בהיבט הנכון. יעדי למידה למידת אוצר מילים היא תת יעד מתוך קשת של יעדים חשובים בשיעורי שפה. הרשימה המנמונית (אמצעי עזר לזכירת של דברים) היא דרך שימושית לזכור את היעדים שמסומנים בטבלה 0.1.  L = שפה וכוללת אוצר מילים; I = רעיונות שמכסים ידע תוכני וידע תרבותי; S = מיומנויות;  T = טקסט או שיח ומכסה את האופן שבו משפטים מתחברים ויוצרים יחידות שפה גדולות יותר.   למרות שהספר הזה מתמקד בתת היעד – אוצר המילים, אין אנו מתעלמים מהיעדים האחרים, אנו מתייחסים אליהם מנקודת המבט של אוצר המילים. טבלה 0.1 יעדי למידת השפה יעדים כלליים יעדים ספציפיים פריטי שפה הגייה אוצר מילים מבנים דקדוקיים רעיונות (תוכן) ידע תוכני ידע תרבותי מיומנויות דיוק רהיטות אסטרטגיות טקסט (שיח) חוקי שיחה סכמה טקסטואלית או רמות של סוגי נושאים

קרא עוד »

Production, Manufacturing and Logistics Clearing control policies for MAP inventory process with lost sales | תפוקה, ייצור ולוגיסטיקה – שיטות בקרת ריקון עבור תהליך MAP שיש בו אובדן מכירות (הצעה לתרגום מאמר)

תפוקה, ייצור ולוגיסטיקה – שיטות בקרת ריקון עבור תהליך MAP שיש בו אובדן מכירות יונית ברון המחלקה לתעשייה וניהול, אוניברסיטת אריאל, אריאל 40700, ישראל   תקציר המאמר במאמר זה נלמד על תהליך ייצור/ריקון בסביבה רנדומלית היכן שמכונה בודדת מייצרת מוצר מסוים למאגר (בופר) באופן רציף. הביקושים מגיעים על פי התהליך  האדיטיבי של מרקוב (MAP) המאופיינים  על ידי שרשרת מרקוב בזמן רציף .  גודלי הביקושים הם בלתי תלויים ובעלי התפלגות פאזה התלויות בסוג ההגעה. מכיוון שאין אפשרות לקיום מלאי שלילי , הביקוש עשוי להיות מסופק רק באופן חלקי. תהליך הייצור נע בין שיעורים שנקבעו מראש התלויים במצב הסביבה. בנוסף, המערכת מרוקנת במלואה בזמני התחדשות קבועים ומתחילה מחדש באופן מיידי מרמה אפס . מספר שיטות ריקון נידונות במאמר זה: ריקון בזמנים רנדומליים, ריקון בשעה שחוצים רמה מסוימת ושילוב של שתי השיטות הנ”ל. אנחנו מניחים שהעלות הכוללת מורכבת מעלות ריקון קבועה, עלות משתנה ביחס לכמות שרוקנה , עלות החזקה ועלות הנובעת מביקוש שלא מומש. ביישום תאוריית תהליך ההתחדשות אנו משתמשים בכלים ממסגרת תאוריית זמן היציאה עבור תהליכים נזילים ומודלים מסוג מרטינגל ( מרטינגל בתורת ההסתברות הוא מודל המתאר “משחק הוגן” המתרחש למשך זמן בדיד או רציף, המאופיין בכך שבכל שלב בתהליך, המידע לגבי ההיסטוריה אינו מאפשר לנבא את התוחלת בעתיד ) כדי לקבל פונקציות הממפות את עלויות הייצור ברמות שונות של תפוקה (פונקיונאלים )הן  על פי קריטריונים של היוון והן על פי אלה שהם ממוצעים. לבסוף נציג דוגמאות ונדון במחקר השוואתי.

קרא עוד »

Reflective Emotions and the Politics of Love – רגשות רפלקסיביים והפוליטיקה של האהבה (הצעה לתרגום מאמר)

רגשות רפלקסיביים והפוליטיקה של האהבה 1 הרצאתי הרביעית והאחרונה מתבססת על הפרשנות לרגשות, בהרצאתה של מארת’ה נוסבאום מ-2001, “זעזועי מחשבה”,[1] ובכל מחקריה הנרחבים מאז על תפקידם האמתי והרצוי של הרגשות בחיי החברה. בצרוף מקרים מוצלח במיוחד, הספר שבו אתרכז, “רגשות פוליטיים: תרומתה של האהבה  לצדק”,  Political Emotions: Why Love Matters to Justice, Cambridge MA: Harvard University Press, 2013.  ) היה נושא של הרצאתה באוני’ גתה ב-2013. אולם חקר הרגשות אצל נוסבאום מעניין אותי לא רק בגלל הקשר לפוליטיקה, אלא גם מספק לי כר נרחב לניתוחים פילוסופיים מכמה סיבות: ראשית, נוסבאום עוסקת בהרחבה הן באופיים השכלי של הרגשות בכלל והן בתרומתם של רגשות כסלידה, בושה, פחד, חרדה, סליחה, נדיבות, חמלה ואהבה לעיצוב הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית, המשפט הפלילי והחוקתי, ורעיונות הצדק. אולם עד עתה היא התרחקה מדיון בדת. לכל הרגשות שהיא חקרה, ורבים שלא חקרה, כגון אלה שבהם אעסוק בהרצאה זאת, השפעה ישירה ולעתים גם מטרידה על כל היבטיה של הדת, החובות הדתיים וביטויי הדת. לכן, למשל, בכל הפרק שבו היא דנה בנימוקים פילוסופיים נגד ביסוס המוסר על החמלה, אין שום אזכור לכל הספרות הדתית שנכתבה בעד או נגד  “תפיסת החמלה כרגש מוסרי הראוי לכבודם של החומל ושל מושא החמלה גם יחד”  (“זעזועי מחשבה, פרק 7, עמ’ 356). שנית, היא מזכירה מדי פעם ניגודי רגשות ( emotional conflict) (למ’ בפרק 1, הע’ 10 של “זעזועי מחשבה”), ואת הצורך להחליף רגשות שליליים בטובים מהם, אולם כמעט ואינה מתייחסת ל “רגשות דו ערכיים” (emotional ambivalence) או “התלבטות רגשית” (undecidedness emotional ) ואינה מציינת את יכולתם לחולל שינויים, שאליה התייחסתי בשתי ההרצאות הראשונות. בדרך כלל,

קרא עוד »

Social comparisons on social media: online appearance-related activity and body dissatisfaction in adolescent girls – השוואות חברתיות במדיה החברתית: פעילות מקוונת הקשורה למראה ואי שביעות רצון ממראה גופני אצל נערות מתבגרות (הצעה לתרגום מאמר)

השוואות חברתיות במדיה החברתית: פעילות מקוונת הקשורה למראה ואי שביעות רצון ממראה גופני אצל נערות מתבגרות מבוא: המעורבות, של מתבגרות בפלטפורמות חברתיות מקוונות, מתקדמת בקצב אקספוננציאלי ויש צורך במחקר כדי לחקור השפעה זאת על בריאות הנפש של נערות מתבגרות. מחקר זה בחן פעילות הקשורה למראה (למשל התבוננות בתמונות של חברות) ברשתות החברתיות ובאי-שביעות רצון מהגוף, בקרב נערות מתבגרות. שיטות: מדדי דיווח עצמי של פעילות הקשורה למראה באינטרנט, השוואות חברתיות לקבוצות יעד נשיות, הפנמה של האידיאל הרזה, חוסר שביעות רצון ממראה הגוף והערכה העצמית – ניתנו ל -210 נערות (גיל ממוצע = 15.16 שנים). תוצאות: אי שביעות הרצון של מראה הגוף מקושר באופן משמעותי: (i) כמות הזמן בהשוואות חברתיות ו (ii) השוואות חברתיות לדימוי גבוה יותר, עם מטרות נשיות שונות באינטרנט. הערכה עצמית נמוכה יותר מקבוצת היעד של חברות קרובות, הייתה קשורה מאוד להערכות דימויי גוף נמוכות יותר. ניתוח גישור סדרתי מרובה, גילה כי גם לאחר פיקוח על גיל והערכה עצמית, הזמן שהוקדש להשוואות חברתיות תיווך באופן משמעותי את הקשר בין פעילות הקשורה למראה באינטרנט, לבין חוסר שביעות רצון ממראה הגוף. קשר זה תווך חלקית יותר, על ידי הפנמה של האידיאל הרזה, אשר תיווך באופן משמעותי, את הקשר בין זמן ההתעסקות בהשוואות חברתיות ולאי שביעות רצון ממראה הגוף. דיון: התוצאות מובהרות במונחים של פלטפורמות, במדיה חברתית מקוונת, המייצגות סביבת תרבות נוספת למראה חיצוני אצל נערות מתבגרות. השפעות המדיה על בריאות הנפש של גולשות רשת (משתמשות) פגיעות וכיצד מחקר עתידי צריך למצוא גורמים, אשר עשויים להוות חוצץ, המגן על נערות מתבגרות, מפני ההשפעות השליליות. מבוא מודלים חברתיים-תרבותיים של אי שביעות רצון ממראה

קרא עוד »

Social work skills and knowledge: A practice handbook (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

Trevithick, P. (2011). Social work skills and knowledge: A practice handbook. London, UK: McGraw-Hill (Ch. 7, pp. 198-210). **חלק מתוך ספר**  מיומנות הראיון 16. באיסוף מידע בעבודה סוציאלית יש להתנהג בנחישות על מנת לאסוף את המידע הדרוש לנו. האופן בו נאסוף את המידע ורמת הדייקנות במידע יכולה לשנות את ההחלטה שנקבל ביחס למטופל. לעיתים איסוף מידע עלול לגרום לאי נוחות מצד המטופלים שכן לא תמיד הם רוצים שנדע הכל עליהם. איסוף מידע בעבודה סוציאלית הינו מרכיב חשוב אשר אופן ביצוע יכול להשפיע על מהלך הטיפול ומטרותיו. בעת איסוף המידע על העובד הסוציאלי להיות מודע להתנהגות המטופל ולהתאים עצמו על מנת לקבל את המידע המדויק ביותר שישרת אותו הלאה. איסוף מידע כרוך בשאילת השאלות הנכונות, בתכנונן ובמודעות העצמית של העובד הסוציאלי לגביי העמדות השיפוטיות שלו. על מנת לאסוף מידע בצורה הטובה ביותר יש לפתח מיומנויות של שאילת שאלות טובות ותכנון בהשגת מטרה זו.  יש לזכור כי הפעולות שאנו עושים על מנת לאסוף את המידע עלולות לתרום בדרכים שונות למשתמשי השירות או לחילופין ליצור תחושת אכזבה מהשירות שקיבלו. בעת איסוף המידע עלינו לשים לב לכמה דברים: א’- לשאול שאלות טובות- לעיתים יש נטייה להגיע לראיון עם קיבעון מסוים אשר לעיתים אנו לא מודעות לו. חלק מהפעולות של העובד יכולות להקל על המרואיין להרתיע אותו. ב- ישנן שבע שגיאות נפוצות בעת הריאיון שעלינו לשים לב אליהן שאלת שאלות מובילות, לשאול שאלות בזמן הלא נכון (הן משמשות כהסחות דעת או הפרעות),לשאול שאלות סגורות הקוראות לתשובה של כן  או  לא כאשר רצוי מידע נוסף, לשאול שאלות לא רלוונטיות (בידיעה שהתשובה לא תועיל),לשאול יותר משאלה אחת בכל פעם, לשאול שאלות מורכבות, לשאול אדם למה

קרא עוד »

The goals of vocabulary learning (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

עמוד 9: הרעיון שעומד מאחורי פרק זה הוא שהשימוש בתדירות ובטווח התרחשות עוזר כדי להבחין בין כמה רמות של אוצר מילים. ההבחנה בין רמות אלה מסייעת להבטיח שהלומדים ילמדו אוצר מילים ברצף השימושי ביותר ויפיקו תועלת מרבית מאוצר המילים שהם לומדים. ההבחנה בין תדירות גבוהה/ תדירות בינונית / תדירות נמוכה מבטיחה את התמודדות המורה עם אוצר מילים בדרכים היעילות ביותר. מניית מילים יש כמה דרכים למנות מילים, כלומר – לקבוע מה יש למנות. תַּמְנִית דרך אחת היא פשוט לספור כל מופע של מילה (בכל צורת נטייה שהיא) בטקסט שמדובר בעל פה, או בטקסט כתוב. אם אותה מילה מופיעה יותר מפעם אחת, יש לספור כל היקרות של המילה. כך למשל, המשפט “אין זה קל לומר זאת נכון” יכיל שש מילים, למרות ששתיים מהמילים הן צורת נטייה של אותה מילה: “זה”. למילים שנספרות כך קוראים “תמנית” ולפעמים גם  running words”” (אין לזה תרגום מקצועי לעברית, אפשר לקרוא לזה “רצף מילים“). כדי להשיב על שאלות כמו: “כמה מילים יש בעמוד או בטור?”, “מה אורך הספר הזה?”, או “כמה מילים בדקה אומר האדם הממוצע?”, שיטת המנייה שלנו תהיה התמנית. סוגים אנחנו יכולים למנות את המילים במשפט “אין זה קל לומר זאת נכון” בדרך אחרת. כאשר אותה המילה מופיעה שוב, אין אנו מונים אותה. כך שהמשפט שמורכב משש תמניות, מכיל חמישה סוגים שונים של מילים. כך נמנה מילים כאשר נרצה להשיב לשאלות כמו: “כמה רחב היה אוצר המילים של שייקספיר?”, או (שורה עליונה מעמוד עשר חתוכה) “כמה מילים יש במילון הזה?” עמוד 10: לֶמות למנות ספר וספרים כשתי מילים שונות שיש ללמוד – נראה מעט

קרא עוד »

Vocabulary in Language Teaching (הצעה לתרגום חלק מספר)

אוצר מילים בהוראת שפה נורברט שמיט עמוד 10: ההיסטוריה של אוצר המילים בלמידת שפה באילו מתודולוגיות נהגו להשתמש כדי ללמד שפה שנייה לאורך השנים? מה היה תפקיד אוצר המילים במתודולוגיות האלו? מה הייתה “תנועת השליטה באוצר המילים”? מה הנקודות הראויות לציון במחקר אוצר המילים? עוד מימי הרומאים (לפחות) בני האדם ניסו ללמוד שפה שנייה. בפרק הזמן של למעלה מאלפיים שנים, היו גישות שונות ללמידת שפה, כל גישה בעלת השקפת עולם שונה לגבי אוצר מילים. היו זמנים שבהם לאוצר המילים היה מקום של כבוד במתודולוגיות ההוראה, ובזמנים אחרים אוצר המילים נזנח. כדי לעזור לכם להבין טוב יותר את מצב לימוד אוצר המילים כיום, בפרק זה נסקור כמה מההשפעות ההיסטוריות אשר עיצבו את התחום כפי שאנו מכירים אותו היום (במקום לסטות כדי להסביר מונחים בסקירה ההיסטורית, אפנה אתכם לעמודים בספר שעוסקים במושגי המפתח). שיטות הוראת שפה לאורך השנים עדויות ללימוד שפה שנייה ניתן למצוא כבר במאה השנייה לפני הספירה, כאשר ילדי הרומאים למדו יוונית. בבתי ספר קדומים תלמידים למדו לקרוא באמצעות שליטה באותיות האלף – בית, מ שם התקדמו להברות, למילים ולשיח שלם. חלק מהטקסטים סייעו לתלמידים לקסיקלית, משום שאוצר המילים שלמדו לא היה מתוך האלף בית או מתוך קבוצת נושאים (בוון, מדסן והילפרטי, 1985). אנו יכולים לשער שאוצר המילים באותם ימים היה בעל חשיבות גבוהה, כיוון שאומנות הרטוריקה (חכמת הדיבור) הייתה מוערכת מאוד, ולא הייתה מתאפשרת ללא אוצר מילים מפותח.    מאוחר יותר, בימי הביניים לימודי דקדוק נעשו חשובים מאוד כאשר תלמידים למדו לטינית. הוראת שפה בתקופת הרנסנס עדיין הייתה במוקד העניינים למרות מרד של מחנכים רפורמיים נגד הדגשת התחביר.

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.