(13/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון במדעי המדינה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון הקולוניאליזם הבריטי בהודו

מבוא עבודה זו עוסקת בבחינת הקולוניאליזם של האימפריה הבריטית ומאפייניו.  היא תבחן מהו הקולוניאליזם הבריטי תוך התמקדות בהתפתחותו בהודו, מאפייניו, גורמיו, מדוע הייתה התנגדות כלפיו, וכיצד לבסוף קולוניאליזם זה התמוטט ונפל. בשנת- 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, בעקבות תבוסתם של העותומנים והגרמנים, האימפריה הבריטית כיסתה שטח נרחב יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה. הכוחות שניצחו לאחר מלחמת העולם הראשונה, החלו להשמיע ביקורת נוקבת כנגד הקולוניאליזם, למרות שהזרים כספים לתוך בריטניה עצמה.  השפל הכלכלי שנגרם בעקבות אותה מלחמה, גרם לכך שהבריטים החלו לפקפק – האם כל זה כדאי לנוכח ההוצאות ההולכות וגדלות הכרוכות באחזקת אימפריה רחבה שכזו. כתוצאה מכך, ארצות אוטונומיות ביקשו לקבל אוטונומיה גדולה יותר מכוחות האימפריה הבריטית. הן ביקשו להיכלל בחבר הלאומי הבריטי, ה- Commonwealth, משום שההכרה בהן כמדינות עצמאיות בעלות זיקה לבריטניה, הייתה מאפשרת לחוקק חוקים, ולעמוד על האינטרסים של עמן, ולא רק של הבריטים, שלעיתים היו מנוגדים. עבודה זו תעסוק בבחינת האימפריה הבריטית, הקולוניאליזם הבריטי בהודו והיבטיו השונים: מאפיינים, גורמים, סיבות להתנגדות וכדומה. לבסוף, עבודה זו תבחן את הגורמים העיקריים לסיום הקולוניאליזם הבריטי בהודו, ונפילתה של האימפריה הבריטית. בחרתי לחקור את נושא זה של בחינת הקולוניאליזם הבריטי בהודו משום שהקורס הנלמד הוא קולוניאליזם אירופאי, ומאחר והייתי בהודו בטיול במשך כשבעה חודשים, מצאתי את עצמי מאוד מתעניין בסימני הקולוניאליזם הבריטי שעדיין ניכרים ברחבי הודו, והחלטתי לבחון זאת בעבודה הנוכחית.   מקווה כי עבודה זו תהיה מעניינת ומשכילה.     תוכן עניינים מבוא – 3 סקירה ספרותית- 4-2 הקולוניאליזם – 4-5 הקולוניה הבריטית בהודו – 6-9 ההתנגדות לקולוניאליזם בהודו – הפן הבריטי – 10-12 מהטמה גהנדי: האיש, ושיטת

קרא עוד »

סמינריון משפחות השבויים והנעדרים מול מקבלי ההחלטות

מבוא “אין פודין את השבויין יתר על כדי דמהין מפני תיקון העולם שלא יהיו האויבים רודפים אחריהם לשבותם”(תלמוד, מסכת זרעים): פדיון שבויים הינה מצווה יסודית במסורת היהודית וברציפות ההיסטורית של עם ישראל עוד מימי המקרא. אברהם אבינו נחלץ לשחרורם של לוט ומשפחתו שנשבו בידי ארבעה מלכים, דוד המלך נלחם להצלת בני משפחתו מהשבי, הקהילות היהודיות באירופה של ימי הביניים פדו בכסף את השבויים מבני הקהילה ומדינת ישראל פועלת בדרכים שונות לשחרור שבוייה ונעדריה מאז הקמתה. חז”ל אמרו על פדיון השבויים שהיא “מצווה רבה”, היא קודמת בחשיבותה לכל סוגי הצדקה השונים, משום שהשבי כולל סיכון של מוות. הרמב”ם פסק ש“אין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים”. ההלכות והדיונים המפורטים בתלמוד בנוגע לפדיון השבויים מעידות שהדבר היה אקטואלי ושהציבור היהודי היה ער לקיום מצווה זו. יחד עם זאת, ההלכה הגבילה את גובה דמי הפדיון, ואסרה לשלם עבור פדיון שבויים מחיר מופקע. זאת כדי שלא להגביר את תיאבון הסחיטה, וכדי לא ליצור תמריץ לשודדים לשבות את יהודי הקהילה פעם אחר פעם. או אז, נשאלת השאלה המוסרית והגדולה מהו מחיר סביר (“כדי דמיהן”)? ומהו מחיר מופרז? (גלבוע, 2010). בנוסף להלכה היהודית ישנו פאן פסיכולוגי גם לוגי וגם שכלי אשר גורמות לדילמה פנימית בנושא שחרור חטופים. יש הטוענים כי כל הדילמות המוסריות נובעות מסוג מסוים של חוסר עקביות בכללים המוסריים. מצבים מוסריים בלתי פתירים פשוט משקפים חוסר עקביות גלומה בקוד המוסרי הקיים שלנו. אם ברצוננו להישאר מוסריים, כמו גם הגיוניים, אז אנחנו חייבים להחזיר את העקביות לקוד שלנו. מטרה זו מושגת על ידי הוספת סעיפים חריגים לעקרונות קיימים, ולתת עדיפויות לכמה עקרונות על פני אחרים, או

קרא עוד »

סמינריון איך השפיע חתימתו של הסכם אוסלו על יחסיה של ישראל עם מעצמות אירופה?

מבוא: הסכם אוסלו או בשמו המלא ” הצהרת עקרונות על הסדרי הביניים של ממשל עצמי ” שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל וארגון אש”ף  (האירגון לשחרור פלסטין ) ב – 13 בסמפטמבר 1993. הסכם זה היה שיאו של תהליך שהתחיל עם חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים בשנת 1979. לאורך כל שנות השמונים ניסו ישראל וירדן להגיע להסכם שיפתור את נושא הגדה המערבית והפלסטינים אך ללא הצלחה. עם השתנות התפיסות הישראליות בנוגע לאש”ף, ובה בעת ההבנה של אש”ף שהוא חייב להכיר במדינת ישראל ולנהל משא ומתן היתה בסוף שנות השמונים נפתחה ההזדמנות להגיע להסדר. התהליך שהגיע לשיאו בועידת מדריד, ונמשך באוסלו הביא להסכם שכלל הכרה הדדית בין ישראל ואש”ף ועסק בהסדרי ביניים לקראת הקמתו של ממשל פילסטיני עצמאי בעזה וביריחו.  הסכם זה הביא לשינויים עמוקים במערכת היחסיים הבינלאומיים של ישראל עם מדינות רבות בעולם בכלל ואירופה בפרט. בעבודה זו אנסה לענות על השאלה האם ואם כן, באיזה אופן השפיע הסכם אוסלו על יחסי החוץ של ישראל עם אירופה?. תוך התמקדות בארבעת המעצמות – בריטניה, צרפת, גרמניה ורוסיה. בעבודה הדון בשאלת מקומו והשפעתו של  הסכם אוסלו סמעמדה של ישראל וטיב יחסייה עם המדינות המדוברות. השערתי בנושא זה היא שישראל, שמעמדה הבינלאומי היה נמוך ולא היתה אהדה ו/או הזדהות כלפיה שיפרה באופן משמעותי נושא זה. תהליך השלום עם הפלסטינים וחתימתו של הסכם אוסלו הביא לשינוי משמעותי לטובה במעמדה של ישראל בעולם ובמערכת היחסים של עם מדינות רבות בעולם והמדינות המדוברות  בפרט. כדי לבחון אם וכיצד השפיע הסכם אוסלו על יחסי החוץ של ישראל אבחן את אופן השתלשלות היחסים בין ישראל למעצמות אירופה לאורך

קרא עוד »

סמינריון ארגון חזבאללה: בין אידיאולוגיה לפרגמאטיקה

מבוא עבודה סמינריונית זו תעסוק בארגון הלבנוני חזבאללה ובהיבט מסוים של האופן בו הארגון מקבל את החלטותיו האסטרטגיות. הארגון צבר לעצמו מוניטין ועוצמה לאורך כ-30 שנות קיומו ועם הזמן הפך לאחד השחקנים המוכרים והמשפיעים ביותר בזירה הערבית והמזרח תיכונית. כתוצאה מכך, עמד הארגון בליבם של מספר לא קטן של אירועים משמעותיים אשר עיצבו את לבנון עצמה ואת סביבתה, חלקם מהווים צמתים מרכזיים של ממש בתולדות האזור. בחלק מהאירועים בהם היה מעורב, חזבאללה היה היוזם בעוד באחרים היה עליו להגיב למתרחש. כך או אחרת, בתור ארגון לא מדינתי קטן באופן יחסי תמיד היה עליו לקחת בחשבון אילוצים שונים ולחצים שהופעלו עליו מצד כוחות חזקים יותר ולאזן אותם עם האידיאולוגיה שלו. זהו היבט מרכזי ביותר בהליך קבלת ההחלטות של ארגונים לא מדינתיים בכלל ושל ארגוני אסלאם פוליטי כדוגמת חזבאללה בפרט. עבודה זו תבחן את שאלת המחקר: האם וכיצד המתח בין פרגמאטיקה לבין אידיאולוגיה בא לידי ביטוי בקבלת ההחלטות של ארגון חזבאללה? העבודה תכלול פרק ראשון ובו אפרט את הרקע ההיסטורי שהוביל לזירה שבה פעל חזבאללה בעשור האחרון. מעבר להשתלשלות האירועים, אתמקד בתהליך שעבר על הארגון בשנותיו הראשונות, הלך והחריף עד שנהיה ממש חלק מזהותו, או כך לפחות הוא משדר כלפי חוץ, והוא תהליך הלבנוניזציה שבמסגרתו שינה חזבאללה את המצע שלו ואת השיח שלו תוך מיתוג עצמי מחדש כארגון לאומי לבנוני בניגוד לארגון פאן-שיעי בעל שאיפות מהפכניות. לאחר מכן, בפרק השני, אתמקד בפן התיאורטי של הדברים ואגע באופיים המיוחד של ארגונים לא מדינתיים כשחקנים במערכת הבינלאומית ובייחוד באילוצים איתם הם נאלצים להתמודד. בהמשך אותו הפרק אמקד את תשומת הלב במאפיינים של ארגוני אסלאם

קרא עוד »

סמינריון באיזו מידה משפיעה האידיאולוגיה של המפלגה השולטת על סל שירותי הרווחה?

מבוא בעבודה זאת אנסה לסקור את מדיניות הרווחה הישראלית ואת ההשפעה של הפוליטיקה עלייה,השערת המחקר שלי היא שהשינוי מממשל מפא”י לממשל הליכוד ישפיע על מדיניות הרווחה ברמת החקיקה והמדדים האיכותניים שאותם אני מתכוון לבחון בעבודה זאת. במה מתבטאת מדיניות הרווחה? את השפעות מדיניות הרווחה ניתן לבחון דרך גורמים שונים אשר מהווים חלק מסל הרווחה, למשל, קצבאות הסעד במדינת ישראל, הביטוח הלאומי במדינת ישראל, וכן קצבאות שונות שניתנות לאוכלוסיות חלשות במדינה, כלומר דרך השינויים בסל הרווחה כדוגמת שינויים כמותיים בגורמים השונים בו(למשל עלייה בסכום הקצבאות הניתנות במסגרתו), בשינויים חקיקתיים (זמינות הקצבאות לאוכלוסיות השונות), או שינויים מימוניים(האם המדינה מסבסדת את השירותים והקצבאות השונים, או שמא ישנה הפרטה של שינויים אלו לסקטור הפרטי), ניתן לבחון את המדיניות שהובילה ממשלת מפא”י לעומת המדיניות שהובילה ממשלת הליכוד, כאשר ננסה לבחון את המדיניות בכל תקופה דרך מודל שלוש השיטות של אספינג וזאת דרך השפעותיה של המדיניות שהתוותה על ידי הממשלה השלטת בכל תקופה על סל הרווחה ושירותי הרווחה הכלולים בו. מה שננסה לבחון למעשה הוא את השפעתה של האידאולוגיה של המפלגה השלטת על מדיניות הרווחה שלה, והאם ההשפעה של אותה מדיניות הביאה להשפעה על סל הרווחה עצמו בכל אחת מהתקופות. (לפני המהפך הגדול,ולאחריו) בראשית העבודה נבצע סקירה של מדיניות הרווחה הישראלית בתקופות השונות כאשר התקופות העיקריות הינן התקופה שבין 1948-1977, תקופה זאת מתרחשת מקום המדינה ועד ה”מהפך הגדול”. בתקופה זאת המפלגה השולטת היא מפא”י, נבחן מה היה הבסיס האידאולוגי של מפלגת מפא”י, כיצד הוא השפיע על מדיניות הרווחה שלה וכיצד התמודדה מפלגת מפא”י עם הקשיים שהיו באותה תקופה. ב1977 מתרחש ה”מהפך הגדול”, והליכוד עולה לשלטון, אנו

קרא עוד »

סמינריון באיזו מידה תרמה תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון לביסוס מעמדה כמעצמה שיעית אזורית במזרח התיכון?

מבוא ב-1979 פרצה המהפכה האיראנית, מהפכה זו הפכה את איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, מונרכית, תחת שלטונו של מוחמד רזה שאה פהלווי, לרפובליקה אסלאמית- תיאוקרטית תחת שלטון האייתוללה חומייני. השינוי שעברה איראן לא חל בין ליל אלא היה תהליך מתמשך בו נסיבות ואירועים היסטוריים חברו להם יחדיו ויצרו את הקרקע הפורייה לפרוץ המהפכה האיראנית (מנשרי, 1996). ב 2003 גיבשה לעצמה איראן שלוש מטרות אסטרטגיות: להפוך לסמכות הדתית המרכזית בעולם האסלאם, להשיג השפעה במרחב שממערב לנהר הפרת ולהשיג נשק גרעיני. את תוכנית ההתפשטות שלה מערבה, שכבר הקנתה לה דריסת רגל משמעותית בעיראק, בלבנון ובזירה הפלסטינית, מקדמת איראן בשלוש דרכים (ביבאר, 2010): 1.חיזוק האוכלוסיות השיעיות בעולם הערבי. איראן לקחה תחת חסותה את האוכלוסיות השיעיות בכל מקום בעולם הערבי: בלבנון, בעיראק ובתימן. 2.חיזוק האסלאם והתייצבות בראש המחנה הנלחם בישראל ובארה”ב. 3.הפצת השיעה. איראן משקיעה מאמצים רבים כדי להפיץ את השיעה בקרב המוסלמים הסונים. ההיסטוריון אורי מילשטיין רואה את מדיניותה של איראן כחלק ממאבק תרבותי בין האסלאם לתרבות המערב וכאתגר הערבי-מוסלמי על הציוויליזציה האנגלו-אמריקנית.  את דגל המלחמה הניף אייטולה חומייני, והצטרף אליו, למרות העוינות ביניהם, סדאם חוסיין. אמצעי הלחימה העיקרי של המוסלמים הוא שליטתם בפוטנציאל הנפט העולמי, החיוני למשק הגלובלי שפיתחו האנגלו-אמריקנים. אבל השימוש בנשק הזה מוגבל, כי ללא מכירתו למערב אין לו שום ערך, ובלעדי הפטרו-דולרים יקרסו מדינות מוסלמיות רבות. (מילשטיין, 2001). שאלת המחקר באיזו מידה תרמה תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון לביסוס מעמדה כמעצמה שיעית אזורית במזרח התיכון? השערת המחקר תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון הביאה לתלות רבה של גורמים אלו (לדוגמא: השלטון העלווי בסוריה, ארגון חיזבאללה בלבנון) באיראן

קרא עוד »

סמינריון בנושא האינתיפאדה השנייה

מבוא: אינתיפאדת אל־אקצה היא כינוי שניתן על ידי הפלסטינים להתקוממותם נגד מדינת ישראל, שהחלה סביב ביקורו של אריאל שרון בהר הבית ב־28 בספטמבר 2000. התקוממות זו כללה בתחילתה פעולות מחאה עממיות, אך במהרה הפכו פעולות טרור וגרילה להיות ביטוין המרכזי. מאפיין מובהק של הפעילות הפלסטינית במאבק זה הוא שימוש נרחב בפיגועי התאבדות. אינתיפאדת אל־אקצה פרצה בתום תשע שנים של שקט יחסי בין ישראל והפלסטינים ומוטטה כמעט לחלוטין את הסכם אוסלו מ־1993, והיוותה הסלמת שיא של הסכסוך. במהלכה נמנו אלפי קורבנות בשני הצדדים, הן בקרב הלוחמים והן בקרב אזרחים. הסיבה הרשמית לפרוץ האינתיפאדה הינה כישלון שיחות קמפ דיוויד בין ישראל לפלסטינים וביקורו של אריאל שרון בהר הבית. גורמים מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני טוענים כי ידו של ערפאת נמצאת בפרוץ ההתקוממות וכי האינתיפאדה הייתה מתוכננת מראש. גורמים נוספים טוענים כי הנסיגה מחד צדדית של מדינת ישראל מלבנון בשנת 2000, היא זו אשר ליבתה את פרוץ ההתקוממות. בעבודתי, ארצה לבחון מהן הסיבות אשר הביאו את מדינת ישראל והפלסטינים לעימות עקוב מדם, אשר גבה חיי אדם רבים, תוך שימוש בסקירת ספרות נרחבת. העבודה מעגנת בתוכה הן את זווית הראייה של הצד הישראלי והן את זו של הצד הפלסטיני.   תוכן עניינים: מבוא 2 סקירת ספרות: האינתיפאדה השנייה  3-5 הסכמי אוסלו, רצח רבין והאכזבה בקרב העם הפלסטיני   6-9 פתיחת מנהרות הכותל 10-11 פרשת המצור הפלסטיני על היישוב מורג  12 ניצחון אהוד ברק בבחירות וקמפ דיוויד.  13-15 עליית אריאל שרון להר הבית  16-17 מעורבות ערפאת בפרוץ האינתיפאדה  18-19 הנסיגה מלבנון   20 דיון ומסקנות 21-23 ביבליוגרפיה   24-25

קרא עוד »

סמינריון האביב הערבי בסוריה כמקרה בוחן למודל מאזן מדינה לאום

מבוא את ההתקוממות בסוריה יש להבין במונחים חברתיים, כלכליים, אקלימיים, וסביבתיים ארוכי טווח משמעותיים אשר ערערו את הסדר החברתי במדינה, ולא רק כהתקוממות עממית כנגד שלטון ברוטאלי ועושק. קיימות סיבות רבות אשר גרמו לפרוץ שרשרת ההפיכות וההפגנות ההמוניות חסרות התקדים כנגד השליטים בכל רחבי העולם הערבי, המכונות בשם “האביב הערבי”. “האביב הערבי” לא נגרם אך ורק מסיבות פוליטיות וחברתיות (שיעורי האבטלה העצומים בקרב הצעירים ובוגרי האוניברסיטאות, שחיתות השלטונות, מדיניות הדיכוי שלהן כנגד ההמונים ועוד), אלא גם מסיבות סביבתיות, אקלימיות וכתוצאה מגידול ומצפיפות אוכלוסין. כשהמרכזיות מביניהן הן, שינויי האקלים שגרמו להאמרת מחירי המזון, פגיעה בזכויות האזרחים לשימוש במשאבי הטבע ולסביבה נקייה והשחיתות הנובעת מחוסר ניהול תקין של משאבי הטבע ברוב מדינות העולם הערבי. לכן, מהאספקט הסביבתי, מטרת ההפיכות הייתה להחזיר את השליטה על משאבי הטבע לידי העם (טרדמן,  2012). אי הצלחתו של בשאר אסד להוזיל את מחירי מוצרי המזון הבסיסיים, שבאה לידי ביטוי בהאמרת המחירים בשיעור של 25% – 30%, הביא את ההמונים לראות עד כמה מושחת מיסודו וחלש הוא שלטונו של בשאר אסד והיה אחד מהגורמים המידיים שהוציא את ההמונים לרחובות ‘דרעא’ והביא להתפשטות ההפגנות ההמוניות כנגד המשטר לרחובות יתר הערים הגדולות בסוריה במרץ 2011. (שם) מסקירת הגורמים הסביבתיים והאקלימיים לפרוץ ההתקוממות בסוריה, ניתן למצוא קשר ישיר בין שינויי האקלים והשפעתם על האוכלוסייה החקלאית בדרום ובצפון מזרח המדינה לבין היותם האזורים הראשונים בהם החלה ההתקוממות נגד משטרו של בשאר אסד, אשר לא הצליח לספק את צרכיהם הבסיסיים. אם כך, נדמה כי אם בשאר אסד ישרוד את ההתקוממות נגדו וימשיך לשלוט בסוריה, הוא ייאלץ לתת את הדעת כיצד להתמודד מול שינויי

קרא עוד »

סמינריון הון ושלטון

מבוא המחאה הציבורית הגדולה, לה היינו עדים במחצית השנייה של 2011, העלתה לסדר היום הציבורי טענות קשות כנגד המבנה החברתי כלכלי בישראל ובנוגע למצוקת הדיור הקשה (כמו גם מצוקות נוספות). בין קולות המחאה נשמעו בבירור קולות, שלא ניתן עוד להתעלם מהם, אודות ריכוזיות המשק בישראל והקשר הישיר בין הון לשלטון בישראל. לעניות דעתי, הפתעה רבתי, לא  הייתה כאן, שכן הקשר שבין הון ושלטון קיים, ככל הנראה, מקדמת דנא, אלא שהפעם היה כאן ניסיון כן ואמיתי, לזעזע את היסודות, ולו זעזוע קל, על מנת להביע את מורת רוחו של הציבור הישראלי, הן מן המבנה החברתי בישראל ורמיסת מעמד הביניים והן מן השחיתויות הפורצות והאופן בו, ללא כל שקיפות, מנהלים בעלי ההון בישראל את המדינה לטובת רווחתם האישית ורווחת קברניטי המדינה בלבד. אנסה, בעבודתי זו, לעמוד על הקשר שבין הון ושלטון ועל הסכנות המובהקות שהינו מגלם, לדעתי, למערכת החברתית והכלכלית בישראל. אבחן כיצד קשר זה, בא לידי ביטוי גם במדינות שונות, אנסה להדגים את הסכנות הטמונות בקשר זה ואסקור את דו”ח הועדה לבחינת יחסי הון ושלטון בישראל. איני מתיימר בעבודתי זו ליתן כלים למיגור הסכנות לדמוקרטיה ולחברה בישראל, כי אם להעלות את המודעות לעצם קיומו של הקשר בין הון לשלטון ולהשלכותיו עלינו כחברה דמוקרטית.     תוכן העניינים מבוא ע”מ 3. פרק ראשון – הון ושלטון ע”מ 4. פרק שני – ביטויי הקשר בין הון ושלטון בישראל ובעולם ע”מ 8. פרק שלישי – הון שלטון ותקשורת ע”מ 13. פרק רביעי – דוח הוועדה לבחינת יחסי הון- שלטון בישראל ע”מ 16. סיכום ע”מ 19. ביביליוגרפיה ע”מ 21.  

קרא עוד »

סמינריון הכישלון המודיעיני במלחמת יום הכיפורים

מבוא מלחמת יום כיפור היא אירוע מכונן בחיי האומה ובחיי הלוחמים ששרדו אותה. ההפתעה האסטרטגית במלחמת יום כיפור הייתה מוחלטת. צעדי ההסתרה וההונאה שנקטה מצרים, הצליחו להסתיר מעיני קהילת המודיעין של ישראל את כוונתה לצאת למלחמה. מאחר ולמדינת ישראל אין עומק אסטרטגי בשטחים שהיא יכולה להילחם בלי לסכן את מרכזי האוכלוסייה והכלכלה שלה, בנתה המדינה מערך מודיעין משוכלל שהיה אמור לספק התראה מספקת של מספר ימים למקרה של פרוץ מלחמה, כשבימים אלו תוכל ישראל לגייס את כוחות המילואים שלה. עד הגיוס יעשו חיל האוויר והכוחות הסדירים את הבלימה הראשונה. לאור הצלחתו המרשימה של חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים המשיכה ישראל לבנות חיל אוויר חזק ביותר, היא האמינה כי הוא יוכל להכריע שוב את המלחמה העתידית. בפועל מערך המודיעין היה אמנם משוכלל והזרים ידיעות על הכנות מצרים וסוריה למלחמה, אך הידיעות לא תורגמו כראוי להתראה על מלחמה קרבה, כך שהמודיעין נכשל בכך שלא סיפק בזמן אמת את ההתראה על המלחמה המתקרבת. לגבי חיל האוויר הוא נפגע קשות מנשק בלתי צפוי, טילי קרקע-אוויר שהיו בידי מצרים ושגרמו לו לאבדות כבדות. משמעות ההפתעה באוקטובר הייתה חמורה במיוחד, מאחר והתפיסה הצה”לית הניחה כהנחת מוצא שאמ”ן ייתן לצה”ל התרעה שתאפשר הערכות כוחות מתאימה. תפיסה זו נשענה בראש וראשונה על התחייבותו של זעירא שהתרעה כזו תינתן במועד. קביעתו המפורסמת של נשיא המדינה בזמנו, אפרים קציר, כי ‘כולנו אשמים’ נשמעת אמנם כמו סוג של הסרת האשמה ממי שראוי להאשימו במחדל יום הכיפורים, אך בה-העת משקפת את תחושת השאננות שרווחה בחברה הישראלית לפני יום הכיפורים. נדמה שמשה דיין לא רק הוזן על ידי אמ”ן והושפע מהערכות אנשיה,

קרא עוד »

סמינריון המדיניות של ישראל ביחס למבקשי המקלט

מבוא ישראל נוהגת ביד קשה נגד מבקשי המקלט ומפרה את זכויות האדם לפי אמנת הפליטים, זאת בהשוואה לדרכי הטיפול בסוגיה זו במדינות המערב, כך עולה מעיון בכתבי עיתונות. עבודה זו תבקש לבחון את שאלת המחקר הבאה – האם מדינת ישראל מקיימת את חובותיה כלפי מבקשי מקלט מדיני? ישראל, כך נראה, נוהגת בניגוד לערכיה של הגנת על זכויות האדם, כאשר ניתן למצוא אמצעים חלופיים שפגיעתם פחותה ואשר משיגים את אותה מטרה. נכון למועד זה עצורים, כ-2,000 גברים, נשים וילדים מכוח החוק למניעת הסתננות. רובם הם אזרחי אריתריאה, כאשר אינם מתקיימים הליכי גירוש כלשהם בעניינם. מרבית העצורים מוחזקים ברובם במתקן הכליאה “סהרונים” ובכלא “קציעות”. המדינה  תרחיב בעתיד הקרוב את תקני הכליאה כך שיאפשרו החזקה של יותר מ-10,000 עצורים. כעת הוכשר שטח במתחם הצבאי “נחל רביב”, שבו הוקמו אוהלים המיועדים להחזקת 2,000 עצורים, ולאלה עתידים להיווסף עוד אלפי אוהלים. מבקשי מקלט הוא נושא רגיש ללאום היהודי. בעבר, העם היהודי קיבל כתף קרה ממדינות אירופה שלא אפשרו הגירה כדי לסייע להם להינצל מהשואה או הפוגרומים. רגישות ונכונות למתן סיוע לאלו שנתקלים במדינתם לפגיעה בזכויות אדם, אמורה להיות זכות בסיסית במדינתו של העם היהודי. יחד עם זאת, מדובר בסוגיה מורכבת, כיוון שחשוב לקברניטי המדינה ואזרחיה היהודיים לשמור על צביונה היהודי. זכויות אדם הן אבן יסוד בקיומה של מדינה דמוקרטית. המשפט דן בהרחבה בנושאים בהם ישנם התנגשויות בין זכות אחת לזכות אחרת, כאשר החוקה, כללי הצדק והמשפט נותנים כלים לשופט לאזן בין אותם זכויות. במקום בו זכויות אדם נפגמות חשוב לשקלל את מיטב האפשרויות ולבחור בזו שפגיעתו פחותה בהשגת המטרה. אשער כי מדינת ישראל לא תמיד

קרא עוד »

סמינריון המשטר למניעת הפצה של נשק גרעיני

מבוא מדינות רבות בעולם התחמשו בנשק גרעיני (דוגמת ישראל), או שהן בדרכן להשגת יכולת גרעינית (דוגמת איראן), זאת בעוד הן אינן חתומות על האמנה לפצת נשק גרעיני, לעומתן ישנן מדינות אחרות החתומות על האמנה, ומחזיקות נשק גרעיני (דוגמת צרפת). ההבדל בין חובותיה של מדינה חתומה לבין חובותיה של מדינה שאינה חתומה אינו ברור. איראן חתומה על ה-NPT וישראל לא. לכן איראן חייבת לדווח אמת לסבא”א על הקורה במתקניה ולאפשר גישה של פקחיה אליהם; וכמובן, לא לייצר נשק גרעיני או לקנות אותו. ואילו ישראל, שאיננה חתומה – אינה חייבת. עבודה זו תבחן את המשטר למניעת התפוצה הגרעינית ואת מעמדה של איראן לאור האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני עליה היא חתומה, זאת אל מול מדינות אחרות. העבודה תדון בשאלת המחקר הבאה – מהו מעמדה החוקי של איראן לאור חתירתה לעבר הגרעין והאם מעמד זה משפיע על ההתנגדות הבינלאומית לחתירה זו, זאת לעומת מדינות אחרות המחזיקות בגרעין כגון הודו, פקיסטן, ומעצמות גרעיניות דוגמת צרפת. לצורך זאת, העבודה תסקור ותשווה את מצבן המשפטי של מדינות שונות לנוכח האמנה, והתנאים שהיא מציבה לנושא החזקת נשק גרעיני או פיתוחו. כמו כן תנתח העבודה את המשטר למניעת התפוצה הגרעינית והיסודות המדיניים המשפטיים והפוליטיים עליהם הוא נסמך. אני סבור כי סוגיה זו נושאת חשיבות רבה להבנת נושא ההתחמשות הגרעינית והמצב המשפטי של איראן ומדינות לאור תהליך זה, מכאן נגזרות גם חוקיותן של סנקציות בינלאומיות במטרה לאכוף ולהחיל את עקרונותיה של האמנה ולצמצם ככל האפשר את התפשטותה של היכולת הגרעינית בקרב מדינות שונות בעולם ובהם איראן – התפשטות שעלולה להיות הרסנית ואף קטלנית לעתידה של האנושות. המחקר יתבסס על

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.