(22/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בחינוך

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Learning Styles and Vocabulary Acquisition in Second Language: How the Brain Learns

סגנונות למידהורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח בשנים האחרונות התמקד תחום הלימוד של שפות זרות בסגנונות למידה שונים. למרות כמות המאמרים וספרי התרגול, כמו גם אתרי אינטרנט בנושא והשקעה בהדרכת מורים- אין עדיין ראיות אמפיריות לקיומם של סגנונות למידה ; יתרה מזאת – גם אם ישנה הסכמה על כך שהמוח הוא זה שלומד , אזי צריכים להיות קיימים במוח דברים המצביעים על קיום של סגנונות או אופני למידה – אינדיקטורים שהם אנטומיים ו/או פונקציונאליים. אולם זה לא המצב. במאמר זה נבחן את המהימנות והתקפות של מבדקים הבאים להעריך את סגנונות או אופני הלמידה השונים ונבדוק את טיבם. לאחר מכן נטען , בהסתמך על מדע חקר האנטומיה של המוח וראיות שהתקבלו מניסויים, שהדרך הטבעית שבה המוח לומד מילים היא בצבירת התנסויות חושיות וסנסורי-מוטוריות ( הקשורות להתנסות המיידית בעולם באמצעות הקליטה בחושים והפעולות המוטוריות ). ספרות מבוססת-ראיות בתחום של רכישת אוצר-מילים מראה שלמעשה הכללתם של אופנוּיוֹת רבות  ( ביחיד : אָפְנוּתModality  – אחד מכמה מצבים או צורות ביטוי של דבר מה, כגון:’אופנויות שפה’ (דיבור, האזנה, כתיבה, קריאה), ‘אופנויות החוש’ (סוגי הגירוי החושי-חזותי, שמיעתי וכ’) )  מביאה לתוצאות הטובות ביותר.  הכללה מצומצמת או דלה של קלט לשוני על-ידי מתן אפשרות רק לאָפְנוּת אחת לבוא לידי ביטוי , כמו למשל: ָקלט שמיעתי בלבד או קלט ויזואלי בלבד -מה שמכונה סגנון או אופן הלמידה של התלמיד (Pashler ועמיתיו למחקר, 2008) –  מפחיתה את הסיכויים לרכוש אוצר מילים. המאמר יתאר גם בקצרה את אותם גורמים הקשורים לאיבר המוח ושאחראים להצלחה בלימוד אוצר מילים. בחינה מדוקדקת יותר של הספרות בנושא אופני או סגנונות למידה מראה

קרא עוד »

Learning Styles and Vocabulary Acquisition in Second Language: How the Brain Learns | סגנונות למידה ורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח (הצעה לתרגום מאמר)

  סגנונות למידה ורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח בשנים האחרונות התמקד תחום הלימוד של שפות זרות בסגנונות למידה שונים. למרות כמות המאמרים וספרי התרגול, כמו גם אתרי אינטרנט בנושא והשקעה בהדרכת מורים- אין עדיין ראיות אמפיריות לקיומם של סגנונות למידה ; יתרה מזאת – גם אם ישנה הסכמה על כך שהמוח הוא זה שלומד , אזי צריכים להיות קיימים במוח דברים המצביעים על קיום של סגנונות או אופני למידה – אינדיקטורים שהם אנטומיים ו/או פונקציונאליים. אולם זה לא המצב. במאמר זה נבחן את המהימנות והתקפות של מבדקים הבאים להעריך את סגנונות או אופני הלמידה השונים ונבדוק את טיבם. לאחר מכן נטען , בהסתמך על מדע חקר האנטומיה של המוח וראיות שהתקבלו מניסויים, שהדרך הטבעית שבה המוח לומד מילים היא בצבירת התנסויות חושיות וסנסורי-מוטוריות ( הקשורות להתנסות המיידית בעולם באמצעות הקליטה בחושים והפעולות המוטוריות ). ספרות מבוססת-ראיות בתחום של רכישת אוצר-מילים מראה שלמעשה הכללתם של אופנוּיוֹת רבות  ( ביחיד : אָפְנוּתModality  – אחד מכמה מצבים או צורות ביטוי של דבר מה, כגון: ‘אופנויות שפה’ (דיבור, האזנה, כתיבה, קריאה), ‘אופנויות החוש’ (סוגי הגירוי החושי-חזותי, שמיעתי וכ’) )  מביאה לתוצאות הטובות ביותר.  הכללה מצומצמת או דלה של קלט לשוני על-ידי מתן אפשרות רק לאָפְנוּת אחת לבוא לידי ביטוי, כמו למשל: קלט שמיעתי בלבד או קלט ויזואלי בלבד -מה שמכונה סגנון או אופן הלמידה של התלמיד (Pashler ועמיתיו למחקר, 2008) –  מפחיתה את הסיכויים לרכוש אוצר מילים. המאמר יתאר גם בקצרה את אותם גורמים הקשורים לאיבר המוח ושאחראים להצלחה בלימוד אוצר מילים.

קרא עוד »

Learning vocabulary in another language

למידה של אוצר מילים בשפה אחרת הקדמה הספר הזה עוסק בהוראה ובלמידה של אוצר מילים, אולם הוראה ולמידה של אוצר מילים הן רק חלק מתכנית התפתחות השפה. ולכן חשוב שלמידה והוראה של אוצר מילים ימוקמו בהיבט הנכון. יעדי למידה למידת אוצר מילים היא תת יעד מתוך קשת של יעדים חשובים בשיעורי שפה. הרשימה המנמונית (אמצעי עזר לזכירת של דברים) היא דרך שימושית לזכור את היעדים שמסומנים בטבלה 0.1.  L = שפה וכוללת אוצר מילים; I = רעיונות שמכסים ידע תוכני וידע תרבותי; S = מיומנויות;  T = טקסט או שיח ומכסה את האופן שבו משפטים מתחברים ויוצרים יחידות שפה גדולות יותר.   למרות שהספר הזה מתמקד בתת היעד – אוצר המילים, אין אנו מתעלמים מהיעדים האחרים, אנו מתייחסים אליהם מנקודת המבט של אוצר המילים. טבלה 0.1 יעדי למידת השפה יעדים כלליים יעדים ספציפיים פריטי שפה הגייה אוצר מילים מבנים דקדוקיים רעיונות (תוכן) ידע תוכני ידע תרבותי מיומנויות דיוק רהיטות אסטרטגיות טקסט (שיח) חוקי שיחה סכמה טקסטואלית או רמות של סוגי נושאים עמוד 2: יש פרקים על אוצר מילים ועל מיומנויות הקשבה, מיומנויות דיבור, קריאה וכתיבה. בשיח נעסוק בפרק 6 בשימושים ייחודיים, והעיסוק בהגייה, באיות ובדקדוק יהיה תוך התייחסות לידע אוצר מילים בפרק 3. ארבעה קווים/קוים (the four strands) הגישה בספר זה נשענת על הרעיון שקורס שפה מאוזן היטב צריך להיות מורכב מארבעה קווים עיקריים (נאישון, 2007, נאישון ויאמאמוטו, 2011). הקווים יכולים להופיע בצורות שונות, אבל כולם צריכים להתקיים בקורס מתוכנן היטב. ראשית, יש את קו הלמידה מתוך קלט ממוקד-משמעות מובן. משמעות הדבר היא שהלומדים צריכים לקבל הזדמנות ללמוד פריטי שפה

קרא עוד »

Learning vocabulary in another language (הצעה לתרגום חלק מתוך ספר)

למידה של אוצר מילים בשפה אחרת הקדמה הספר הזה עוסק בהוראה ובלמידה של אוצר מילים, אולם הוראה ולמידה של אוצר מילים הן רק חלק מתכנית התפתחות השפה. ולכן חשוב שלמידה והוראה של אוצר מילים ימוקמו בהיבט הנכון. יעדי למידה למידת אוצר מילים היא תת יעד מתוך קשת של יעדים חשובים בשיעורי שפה. הרשימה המנמונית (אמצעי עזר לזכירת של דברים) היא דרך שימושית לזכור את היעדים שמסומנים בטבלה 0.1.  L = שפה וכוללת אוצר מילים; I = רעיונות שמכסים ידע תוכני וידע תרבותי; S = מיומנויות;  T = טקסט או שיח ומכסה את האופן שבו משפטים מתחברים ויוצרים יחידות שפה גדולות יותר.   למרות שהספר הזה מתמקד בתת היעד – אוצר המילים, אין אנו מתעלמים מהיעדים האחרים, אנו מתייחסים אליהם מנקודת המבט של אוצר המילים. טבלה 0.1 יעדי למידת השפה יעדים כלליים יעדים ספציפיים פריטי שפה הגייה אוצר מילים מבנים דקדוקיים רעיונות (תוכן) ידע תוכני ידע תרבותי מיומנויות דיוק רהיטות אסטרטגיות טקסט (שיח) חוקי שיחה סכמה טקסטואלית או רמות של סוגי נושאים

קרא עוד »

Mentors Role Models and Heroes in the lives of Gifted Children

תפקידם של חונכים, דמויות מופת וגיבורים בחייהם ילדים מחוננים מרי ק. פלייס וג’ון פ. פלדהוזן, המחלקה ללימודי החינוך באוני’ פרדיו מילות מפתח: חונך (Mentor ); דמות מופת ((Role Model; גיבור (Hero); גיבורה (Heroine); מחונן/ים (Gifted); בן טיפוחים (Protégé); היקשרות (Attachment); חיקוי (Emulation); חונכות (Mentorship) תוכנית חונכות (Mentorship Program) התאמה (Matching); חיבור (Pairing); התפתחותי (Developmental) יחסים עם מבוגרים ומבוגרות המצטיינים בתחומי העניין שלהם יכולים להועיל לילדים מחוננים, והם עשויים לשמש חונכים, דמויות מופת וגיבורים בחייהם של ילדים אלה. יחסים אלה יכולים להיות החל משותפות ושיתוף פעולה הדוק וכלה בהערצה או בחיקוי של דמויות מפורסמות. מאמר זה סוקר את ספרות המחקר על יחסי החונכות, תוכניות החונכות לתלמידים מחוננים, את השימוש בדמויות מופת בחינוך מחוננים ואת גיבוריהם של ילדים מחוננים בהשוואה לאלו של כלל האוכלוסייה. למסקנות מהמחקרים בתחומים אלה יש השלכות על המחקר בעתיד ועל חינוך המחוננים.  לילדים מחוננים קל יותר להתחבר אל מבוגרים מכיוון שרמת התפתחותם גבוהה יותר בתחומים הקוגניטיביים והריגושיים כאחד (Baska, 1989). מחקרים בנושא התפתחותם של ילדי פלא (Feldman, 1991), ילדים בעלי כשרונות בלתי רגילים (Bloom, 1985), והמצטיינים בהישגיהם (M.G. Goertzel, Goertzel, & Goertzel, 1978; V. Goertzel & Goertzel, 1962), הוכיחו כמה חשובים היחסים הקרובים עם מדריכים, מורים, או חונכים  מבוגרים, בחייהם של בעלי היכולות המיוחדות. ליחסים אלה יש צורות רבות, אך כמה מהן מעניינות במיוחד בשל השפעתן האפשרית על התפתחותו המקצועית והאישיותית של הילד. מגוון היחסים בין ילדים מחוננים לחונכיהם, גיבוריהם ודמויות המופת שלהם נע בין קשר בין אישי ורב עוצמה הכולל אינטראקציה מרובה, להתנסויות עקיפות ללא מגעים פנים אל פנים, אולם המחוללות תגובות עזות מצד הילד. במאמר זה,

קרא עוד »

Relationships Among Teachers’ Use of Mental State Verbs and Children’s Vocabulary Growth

קשרים בין שימוש של מורים בפעלים מנטליים לבין גידול באוצר המילים של ילדים מאת: אריקה מ. בארנס ודייויד ק. דיקינסון תקציר ממצאי מחקר: פעלים מנטליים (MSV), מרכיב בשפה אורינית ואקדמית, עשויים לסייע בצמיחת אוצר מילים, שכן הם קשורים למודעות מטא-קוגניטיבית ומטא-בלשנית (מטא לינגוויסטית) כמו גם לדיבור לא מהוקשר, שלכולם נמצא קשר עם צמיחה/גידול באוצר מילים. במחקר זה, בחנו את השימוש של מורים ב- MSV בהדרכת תוכן קבוצתית וקריאת ספרים בכיתות הד סטארט (N=49 ) כדי לקבוע את שכיחות השימוש של מורים ב- MSV. ביקשנו לקבוע האם יש קשר בין שימוש של מורים ב- MSV לבין ציוני ילדים באוצר מילים הבעתי או תפיסתי במהלך שנה אחת של גן חובה (pre school). תוצאות ממודל לינארי היררכי חשפו ששימוש של מורים ב- MSV בהדרכת תוכן קבוצתית קשורה באופן חיובי לתוצאות אוצר מילים תפיסתי בסוף השנה, אך לא הבעתי. לא התגלו קשרים מובהקים עבור קריאת ספרים. קשרים חיוביים בין MSV שבהם הילד היה מושא הפועל לבין אוצר המילים התפיסתי של הילדים נמצאו, מה שמצביע על פוטנציאל לאפקט פיגומים. פרקטיקה או מדיניות: התוצאות מראות שמורים צריכים לשקול הכללת MSV בהדרכת תוכן עשיר שלהם ולספק תמיכה באמצעות הצבת הילד כמושא הפועל. השלכות הדרכתיות נוספות נדרשות. התנסויות שפה עשירות ובאיכות גבוהה בכיתות גן חובה נמצאו קשורות להצלחה אקדמית מאוחרת יותר (רשת המחקר של המוסד הלאומי לבריאות והתפתחות אנושית מוקדמת בטיפול בילד, 2005; Storch & Whitehurst, 2002) ולגידול באוצר מילים (Barnes & Dickinson, 2017a; Barnes, Dickinson & Grifenhagen, 2017; Dickinson & Porche, 2011). למרות שרבות ידוע על הקשר בין אינפוט לינגוויסטי הורי לבין צמיחת אוצר מילים, פחות ידוע

קרא עוד »

Relationships between writing motivation, writing activity, and writing performance effects of grade, sex, and ability

G. A. Troia et al. קשרים בין מוטיבציה לכתיבה, פעילות כתיבה וביצועי כתיבה: השפעות של כיתה, מגדר, ויכולת תקציר מדגם נוחות של 618 ילדים ונוערים בכיתות ד’-י ‘, למעט כיתה ח’, התבקשו להשלים סולם מוטיבציה וכתיבה ולספק מדגם כתיבה נרטיבית מתוזמן כדי לאפשר בחינה של הקשרים בין מוטיבציה לכתיבה, פעילות כתיבה, ביצועי כתיבה, ותכונות התלמיד של כיתה, מדגר, ושיקול דעת המורה ביכולת הכתיבה. תלמידות בנות ותלמידים מבוגרים יותר כתבו סיפורים בדיוניים טובים יותר מבחינת האיכות, וכך גם תלמידים עם רמת יכולת כתיבה גבוהה יותר על סמך שיפוט המורים. ביחס לפעילות הכתיבה דווח על כתיבה תכופה יותר בבית הספר ומחוצה לו על ידי בנות, סופרים טובים יותר, ותלמידים צעירים יותר. בניתוח נתיבים, כיתה ומגדר השפיעו ישירות על פעילות הכתיבה, בעוד שמגדר, שיקול הדעת של המורה ביכולת הכתיבה ופעילות הכתיבה השפיעו ישירות על כמה היבטים של מוטיבציה לכתיבה. בסך הכל, שיקול הדעת של המורה לגבי יכולת הכתיבה, דרגת כיתה ואמונות מוטיבציה כל אחד הפעיל השפעה חיובית ישירה על איכות הסיפור, ואילו מטרות הביצועים הפעילו השפעה שלילית ישירה על איכות. מילות מפתח מוטיבציה לכתיבה, פעילות כתיבה, כתיבה נרטיבית העובדה כי מוטיבציה ממלאת תפקיד בולט בפיתוח וביצוע כתיבה, מוכרת ברוב המודלים העכשוויים לכתיבה (למשל, Hayes, 1996; Zimmerman & Risemberg, 1997). לעיתים קרובות משימות כתיבה קשות מטבעם עבור הכותב מכיוון שהן מביאים לתהליכים רבים פסיכו-לינגוויסטיים ברמה נמוכה וגבוהה הנמצאים בתוך מצב מוטיבציה דינאמי. מכיוון שכתיבה היא פעילות הדורשת מאמץ יחסית גבוה, תפיסת מוטיבציה חיובית עשויה להיות קשה להשגה (למשל, Hidi & Anderson, 1992). האופן בו מחברים מניעים את עצמם שונה באופן נרחב, אך יש להניח שמוטיבציה

קרא עוד »

Similarities and dissimilarities between teachers’ and students’

דימיון ושוני בין תפיסות מערכת יחסים בין מורים ותלמידים בבית ספר יסודי: התפקיד של תכונות אישיות של מורה ותלמיד מאת: מרג’ולין זי, הלמה מ.י. קומן תקציר המחקר הנוכחי שאף לקדם תובנות בתוך הדימיון והשוני בין תפיסות מורים ותלמידים של קרבה וקונפליקט במערכת היחסים הדינמית שלהם, ותכונות אישיות של מורה ותלמיד שתורמות לתפיסות אלה. בסך הכל, 464 תלמידים (50.2% בנות) ו- 62 מורים (67.5% נשים) מכיתות ד’ עד ו’ השתתפו במחקר זה. מורים מילאו שאלונים לגבי מאפייני הרקע שלהם, היעילות העצמית שלהם (TSES), ותפיסות מערכת יחסים מורה-תלמיד (STRS), ותלמידים ענו על שאלות לגבי הנתונים הדמוגרפיים שלהם ואיכות מערכת היחסים מורה-תלמיד (SPARTS). נעשה שימוש בהערכת עמיתים כדי למדוד התנהגות מפנימה ומחצינה של תלמידים. מבחנים לאמדן אי השתנות הראו שמבני הקונפליקט והקירבה שניהם קירבו דמיון דרך תלמידים ומורים, מודלים של משוואות מבניות רב שלביות רמזו מעבר לכך שתפיסות של מערכת יחסים, וקונפליקט באופן מיוחד, היו צפויות על פי המין שלהם, מעמד סוציו אקונומי, והתנהגות מפנימה ומחצינה. בנוסף, ניסיון בהוראה ניבא באופן שלילי קונפליקטים נתפסים של תלמידים. תפיסות מערכת יחסים של מורים נובאו על ידי הן המאפיינים שלהם עצמם (ניסיון הוראה) והן על ידי מאפיינים של תלמידים (מין, מעמד סוציו אקונומי, והתנהגות מחצינה). מנבאים אלו הסבירו בין 39% ל- 61% מהשונות בקרבה והקונפליקט הנתפסים של מורה-תלמיד. לבסוף, יעילות עצמית כללית של מורים קושרה באופן חיובי עם רמות ממוצעות של קרבה, וקושרה באופן שלילי עם רמות ממוצעות של קונפליקט בצמד תלמיד-מורה. 1. מבוא       הטבע היעיל של מערכות יחסים סיאדיות בין תלמידים לבין מורים הוכר כמשחק תפקיד חיוני בטיפוח הסתגלות של תלמידים לבית

קרא עוד »

Similarities and dissimilarities between teachers’ and students’ relationship views in upper elementary school

דימיון ושוני בין תפיסות מערכת יחסים בין מורים ותלמידים בבית ספר יסודי: התפקיד של תכונות אישיות של מורה ותלמיד מאת: מרג’ולין זי, הלמה מ.י. קומן תקציר המחקר הנוכחי שאף לקדם תובנות בתוך הדימיון והשוני בין תפיסות מורים ותלמידים של קרבה וקונפליקט במערכת היחסים הדינמית שלהם, ותכונות אישיות של מורה ותלמיד שתורמות לתפיסות אלה. בסך הכל, 464 תלמידים (50.2% בנות) ו- 62 מורים (67.5% נשים) מכיתות ד’ עד ו’ השתתפו במחקר זה. מורים מילאו שאלונים לגבי מאפייני הרקע שלהם, היעילות העצמית שלהם (TSES), ותפיסות מערכת יחסים מורה-תלמיד (STRS), ותלמידים ענו על שאלות לגבי הנתונים הדמוגרפיים שלהם ואיכות מערכת היחסים מורה-תלמיד (SPARTS). נעשה שימוש בהערכת עמיתים כדי למדוד התנהגות מפנימה ומחצינה של תלמידים. מבחנים לאמדן אי השתנות הראו שמבני הקונפליקט והקירבה שניהם קירבו דמיון דרך תלמידים ומורים, מודלים של משוואות מבניות רב שלביות רמזו מעבר לכך שתפיסות של מערכת יחסים, וקונפליקט באופן מיוחד, היו צפויות על פי המין שלהם, מעמד סוציו אקונומי, והתנהגות מפנימה ומחצינה. בנוסף, ניסיון בהוראה ניבא באופן שלילי קונפליקטים נתפסים של תלמידים. תפיסות מערכת יחסים של מורים נובאו על ידי הן המאפיינים שלהם עצמם (ניסיון הוראה) והן על ידי מאפיינים של תלמידים (מין, מעמד סוציו אקונומי, והתנהגות מחצינה). מנבאים אלו הסבירו בין 39% ל- 61% מהשונות בקרבה והקונפליקט הנתפסים של מורה-תלמיד. לבסוף, יעילות עצמית כללית של מורים קושרה באופן חיובי עם רמות ממוצעות של קרבה, וקושרה באופן שלילי עם רמות ממוצעות של קונפליקט בצמד תלמיד-מורה. 1. מבוא       הטבע היעיל של מערכות יחסים סיאדיות בין תלמידים לבין מורים הוכר כמשחק תפקיד חיוני בטיפוח הסתגלות של תלמידים לבית

קרא עוד »

Social skills assessment and intervention for children and youth

הערכה והתערבות הקשורים במיומנויות חברתיות אצל ילדים ונוער F. M. Gresham Keywords: Assessment; intervention; social skills; social task; social competence; academic disablers; problem behaviors; rating scales; informants תקציר ילדים ונוער עם ליקויים בכשירות החברתית מציבים אתגרים משמעותיים עבור בתי ספר, מורים, הורים ובני גילם. אתגרים אלה נוגעים בתחומים משמעתיים, הוראתיים ובין אישיים והם יוצרים לעתים קרובות סביבה כאוטית בבית, בבית הספר ובכיתה. בתי הספר מחויבים בהוראת אוכלוסיית תלמידים מגוונת מבחינת עמדות, אמונות, סגנון התנהגותי, רקע גזעי/אתני ושפה. מאמר זה סוקר ספרות מבוססת ראיות על הערכת כשירות  חברתית ואסטרטגיות התערבות לילדים ונוער. המאמר מתחיל בדיון בהמשגת כשירות חברתית ובו מתואר כיצד כשירות חברתית יכולה לתפקד כמאפשרת אקדמית וכיצד התנהגויות בעייתיות יכולות לתפקד כמגבילות אקדמיות. לאחר מכן מתוארות סוגיות מתודולוגיות ומֻשָּׂגִיּוֹת שונות בהתערבויות הקשורות למיומנויות חברתיות ומפורטות אסטרטגיות ספציפיות להערכת כישורים חברתיים. לאחר דיון זה מתוארות אסטרטגיות התערבות הקשורות במיומנויות חברתיות ודיון בתוכניות התערבות הקשורות למיומנויות חברתיות רב-שכבתיות. המאמר מסתיים בדיון בהשלכות הספרות על הוראת כשירות חברתית בבתי הספר. אסטרטגיות הערכה והתערבות הקשורים במיומנויות חברתיות אצל ילדים ונוער מחקרי אורך הנחשבים לאבני דרך הראו כי יחסי עמיתים לקויים בילדות מנבאים קשיי הסתגלות חמורים בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת (Cowen, Pedersen, Babigian, Izzo & Trost, 1973; Kohlberg, LaCross, & Ricks, 1972). קשיים אלה בכשירות חברתית/התנהגותית וביחסי עמיתים מובילים לסיבוכים קצרי טווח, לסיבוכי ביניים וסיבוכים ארוכי טווח בתפקוד בתחומים החינוכיים, הפסיכו-סוציאליים והמקצועיים (Kupersmidt, Coie, & Dodge, 1990; Newcomb, Bukowski, & Pattee, 1993; Parker & Asher, 1987). מחקר זה עורר עניין רציני בקרב חוקרי יחסי עמיתים לגבי פיתוח התערבויות מונעות. ההיגיון היה כי אינטראקציות מתוזמנות היטב

קרא עוד »

Stress and Release Case Studies of Teacher Resilience Following a Mindfulness-Based Intervention

מתח ושחרור: תיאור מקרי מבחן של גמישות (Resilience)- מורים בעקבות התערבות המבוססת על מיינדפולנס דבורה ל. סצוסלר (Deborah L. Schussler), אנה דוויס (Anna Deweese), דמירה רשיד (Damira Rasheed), אנת’וני דמאורו (Anthony Demauro), ג’ושוע בראון (Joshua Brown), מרק גרינברג (Mark Greenberg), פטריסיה ג’נינגס (Patricia A. Jennings) המחקר הכולל האיכותני הזה שאוסף מקרי מבחן בוחן את חווייתם של מורים בבתי ספר יסודיים עם מתח והמנגנונים של שינוי הקשורים להתפתחות של גמישות ויכולת התאוששות (Resilience) בעקבות התערבות המבוססת על מיינדפולנס, יצירת מודעות ויכולת גמישות והתאוששות בחינוך (CARE, Cultivating Awareness and Resilience in Education). התוצאות מציעות שמידת הלחץ שמורים ומורות חוות חשובה פחות מהאופן שבו הן רואות ותופסות את הלחץ שלהן. מורות אשר מפתחות יכולת גמישות תרגלו מודעות של מיינדפולנס ולא הגיבו באוטומטיות בסיטואציות יחד עם סיבולת בריאה של מתח ויכולת לעצב את המצב. גורמים תומכים אחרים כללו תמיכה קהילתית, תשומת לב ודאגה עצמית, ושילוב מתמשך של תרגולים שמתמקדים בתשומת לב לרגשות. בשילוב, היכולות כללו אפשרו למורות להגיב יותר בחמלה לתלמידיהן. ההשלכות על ההתפתחות המקצועית של המורות שמטופחת על ידי יכולת הגמישות והתאוששות יידונו. תשומת הלב למתח ולחץ שנחווים על ידי המורים גברה בשנים האחרונות, תוך הבנה עמוקה שסביבות העבודה שבהן המורות מתפקדות טעונים בציפיות מאתגרות באופן גובר ולעיתים בלתי הגיוניות, בעיקר בבתי ספר עירוניים. האתגרים עשויים לכלול, אך לא רק מוגבלים לכיתות גדולות, מספר גובר של תלמידים שחווים מחסור וחוסר ביטחון בהקשר של מזון, אלימות בקהילות, שינויים משמעותיים בתכנית הלימודים כמו ה Common Core שאינם מלווים במשאבים מספקים או התפתחות מקצועית, וההתרבות של מדדים ערכיים וסוגים נוספים של מערכות הערכת-מורים שמגדירים לימוד יעיל

קרא עוד »

The Angry, Defiant (ODD) Child

מרד וסמכות במסגרת החינוכית: גני הילדים ובתי הספר .Thomas, D. E., Bierman, K. L., Thompson, C., & Powers, C. J הרבה בני זוג מדווחים על תדהמה, פגיעות ולחץ ע”י התנהגות  כועסת והתנגדות של ילדיהם. ההורים הללו לעיתים מספרים “אם אני אי פעם הייתי מתייחס להוריי כמו שהילד מתייחס אליי, הייתי מקבל עונש חמור. אני אף פעם לא התייחתי להוריי כפי שהוא מתייחס אליי”. התפעלתי שבשנים המוקדמות להתמחות שלי שההיסטוריה של הילדים המאוד כעוסים הללו לעיתים קרובות לא גילתה איזה שהוא כאב נפשי רציני כלשהוא בחייהם. לעומת זאת, הצעירים הללו פונקו יתר על המידה מבחינה נפשית או חומרית על-ידי הוריהם שהתנהגו באופן מתירני יותר מאשר באופן אחראי. הבעיה היתה שלילדים הללו לא ניתן תיקון הולם או עונש על ההתנהגות העויינת או על חוסר הנימוס שלהם והוריהם לא לימדו אותם התנהגות מוסרית מה היא – אשר זו יכולה להוליך להתפתחות של אישיות בריאה. בילדים אחרים, לעומת זאת, כעס והתנהגות מתנגדת אינם התוצאה של אנוכיות, אלא של כאבים נפשיים רציניים, חוסר אחריות או הורים כועסים, אחים או חברים המדמים הורים כועסים, אחים או חברים. פרק זה ינסה לעזור להורים לקבוע האם הכעס של ילדיהם הוא תוצאה של אנוכיות או כאב מוצדק. הפרק יתאר גישה אפקטיבית שהוכחה אמפירית להפחתת כעס מוגזם בילדים שהתנהגותם עונים על הקריטריונים של הODD- (Oppositional Defiant Disorder הפרעת התנגדות). בנוסף, הטיפול בכעס מוגזם בילדים שהציקו להם או שאימצו אותם, שעברו טראומה מגירושים או הגזימו בכעסם כאשר אחיהם או אחיותיהם היו בנוכח. הפרעת התנגדות ODD  היא ההפרעה הנפשית והתנהגותית הכי נפוצה בילדים. נתונים אפידמיולוגיים מציגים כי עד גיל 16 23% מהילדים

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.