Learning Styles and Vocabulary Acquisition in Second Language: How the Brain Learns
סגנונות למידהורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח בשנים האחרונות התמקד תחום הלימוד של שפות זרות בסגנונות למידה שונים. למרות כמות המאמרים וספרי התרגול, כמו גם אתרי אינטרנט בנושא והשקעה בהדרכת מורים- אין עדיין ראיות אמפיריות לקיומם של סגנונות למידה ; יתרה מזאת – גם אם ישנה הסכמה על כך שהמוח הוא זה שלומד , אזי צריכים להיות קיימים במוח דברים המצביעים על קיום של סגנונות או אופני למידה – אינדיקטורים שהם אנטומיים ו/או פונקציונאליים. אולם זה לא המצב. במאמר זה נבחן את המהימנות והתקפות של מבדקים הבאים להעריך את סגנונות או אופני הלמידה השונים ונבדוק את טיבם. לאחר מכן נטען , בהסתמך על מדע חקר האנטומיה של המוח וראיות שהתקבלו מניסויים, שהדרך הטבעית שבה המוח לומד מילים היא בצבירת התנסויות חושיות וסנסורי-מוטוריות ( הקשורות להתנסות המיידית בעולם באמצעות הקליטה בחושים והפעולות המוטוריות ). ספרות מבוססת-ראיות בתחום של רכישת אוצר-מילים מראה שלמעשה הכללתם של אופנוּיוֹת רבות ( ביחיד : אָפְנוּתModality – אחד מכמה מצבים או צורות ביטוי של דבר מה, כגון:’אופנויות שפה’ (דיבור, האזנה, כתיבה, קריאה), ‘אופנויות החוש’ (סוגי הגירוי החושי-חזותי, שמיעתי וכ’) ) מביאה לתוצאות הטובות ביותר. הכללה מצומצמת או דלה של קלט לשוני על-ידי מתן אפשרות רק לאָפְנוּת אחת לבוא לידי ביטוי , כמו למשל: ָקלט שמיעתי בלבד או קלט ויזואלי בלבד -מה שמכונה סגנון או אופן הלמידה של התלמיד (Pashler ועמיתיו למחקר, 2008) – מפחיתה את הסיכויים לרכוש אוצר מילים. המאמר יתאר גם בקצרה את אותם גורמים הקשורים לאיבר המוח ושאחראים להצלחה בלימוד אוצר מילים. בחינה מדוקדקת יותר של הספרות בנושא אופני או סגנונות למידה מראה