Strategic knowledge management and enterprise social media
אסטרטגיות ניהול מידע ויוזמות של רשתות חברתיות 2. ניהול ידע “חברתי” ידע הוא “מידע מקושר לניסיון, הקשר, פרשנות והרהור” (Davenport et al., 1998, p.43), ומעט חולקים על ערכו (Lehrer, 2000). ידע הוא מקור ליתרון תחרותי ומאפיין קיימות בכלכלה המודרנית (Adler, 2001; Drucker, 1993). בהקשר זה, 5 מאפיינים של ידע מייצרים השלכות אסטרטגיות חיוניות לניהול: המידה שניתן להעבירו כדי ליצור יתרון תחרותי. הגישה החברתית של התוכן שניתן לשלבו. המידה בה הוא מותאם לייצר ערך כלשהו. רמת ההתמחות שבו אשר יוצרת מחסומים לחיקויו. הצורך בידע כחלק מהתהליכים הקריטיים של החברה (Grant, 1996). חברות שבהן השלכות אלו גבוהות מכונות כבעלות ידע נרחב, כלומר שהידע הוא מקור אסטרטגי יותר חשוב לכשירות הליבה של החברה מאשר שאר המקורות (Starbuck, 1992). ניהול מידע אסטרטגי (SKM) מנסה ליצור שימוש עם הידע (Davenport et al., 1998, p.44), דבר היוצר ניהול ידע לכשעצמו כמקור ליתרון תחרותי הישרדותי. Wiig (1997) מתייחס לניהול ידע כדרך לאפשר לחברה ליצור ערך מידע המוטבע במשאבים, גלוי או רדום. ניהול ידע מוצלח במיוחד במציאת ידע גלוי בצורה של תהליכים נצפים, מפרטים, חוזים וכדומה, בעוד ניהול ידע רדום נתפש כיותר בעייתי (von Krogh et al., 2000). ידע רדום נוגע באינטואיציה שלנו, הוא אוטומטי ונדרש ממנו להיות מתוקשר כדי להיות גלוי, ולכן שימושי לאחרים (Eraut, 2000). חוסר היכולת להתמודד אפקטיבית עם ידע רדום נתפש כמקור פוטנציאלי לכישלון פרויקטים של ניהול מידע (Fahey and Prusak, 1998). על פי Nonaka (1990), המרכיב הקריטי הדרוש להפוך ידע רדום לגלוי הוא קידוד (Hansen et al., 1999). הרבה חוקרים מכמתים ידע, מתייחסים אליו כישות שניתנת לתפיסה, תקשור ולאגירה (Fahey and Prusak, 1998). אולם, ידע