(26/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בפסיכולוגיה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

נסו להשמיט אותיות חיבור, לדוגמה: כתבו "טיפול חרדה" ולא "טיפול בחרדה" כתבו "גוש קטיף" ולא "בגוש קטיף"

Effects of Instruction in Morphological Awareness on Literacy Achievement An Integrative Review

השפעות של הדרכה במודעות מורפולוגית על הישגי אוריינות: סקירה משולבת מאת ג’ואן פ. קרליסל  תקציר כפי שמחקרים רבים כעת הראו שמודעות מורפולוגית תורמת להתפתחות אוריינית של תלמידים. יש עניין גובר בערך החינוכי של הדרכה במודעות מורפולוגית. סקירה זו לקחה על עצמה לשלב ממצאים של מחקרים שחיפשו לקבוע האם הדרכה כזו תורמת לשיפור באוריינות. ניתוח של 16 המחקרים שנמצאו מתאימים לקריטריון הבחירה מאורגן סביב מטר(ו)ת החוקרים בחקר הקשר בין הדרכה של מודעות מורפולוגית למרכיבי מפתח של התפתחות אוריינית (למשל, פונולוגיה, אורתוגרפיה, משמעות מילה). תוצאות מצביעות שמודעות מורפולוגית היא בעלת פוטנציאל לתרום להתפתחות אוריינית של תלמידים בכל שלושת התחומים – בעיקר כשהיא מעמיקה הבנת תלמידים את המבנה הצורני, איות, ומשמעות של מילים כתובות. עם זאת, בחינה של העיצוב והאיכות של המחקרים של הדרכה במודעות מורפולוגית מראה שזהו תחום מחקר שצץ והופיע, צריך לעשות הרבה כדי לספק הבנה ברורה יותר של כיצד, מתי ומדוע הדרכת מודעות מורפולוגית תורמת להתפתחות אוריינית של תלמידים. בשנים קודמות, ראינו עניין הולך וגובר בתפקיד של מודעות מורפולוגית ברכישת אוריינות, אם לשפוט לפי המספר הגדול של מאמרים בכתבי עת נחשבים, כולל מהדורות מיוחדות של מחקרים מדעיים של קריאה וקריאה וכתיבה: כתב עת אינטרדיסציפלינרי. יתרה מזו, המלצות להדרכה במודעות מורפולוגית נכללו בספרים שפורסמו לאחרונה בנושא קריאה והדרכת איות (למשל, Ganske, 2000; Henry, 2003; Moats, 2000). בהתחשב בדגש הנוכחי במחקר חינוכי כדי לזהות פרקטיקות יעילות, ייתכן שמחנכים ירצו לדעת האם לימוד מודעות מורפולוגית מבטיח שיפור בקריאה וכתיבה בתלמידים בגיל בית ספר, ואם כן, מדוע זה כך. מה שהיה דרוש הוא סקירה של מחקרים של הדרכה במודעות מורפולוגית; ובמיוחד, מטרת המאמר הזה

קרא עוד »

Enhancing Students’ Biology-Critical Thinking Skills through CIRC-Based Scientific Approach (CIRSA)

שיפור יכולות החשיבה הביקורתית של תלמידים בביולוגיה באמצעות גישה מדעית ל-CIRC מילות מפתח: ביולוגיה; קריאה וכתיבה משולבת ומשותפת (CIRC); חשיבה ביקורתית (Critical Thinking), קריאה וכתיבה משותפת ומשולבת בגישה מדעית (CIRSA); גישה מדעית (Scientific Approach) תקציר כישורי חשיבה מדעית נחשבים לחיוניים במאה ה-21, ולכן יש לעודד אותם באמצעות לימודי ביולוגיה. מחקר זה בדק את השיפור ביכולות החשיבה הביקורתית בביולוגיה אצל תלמידים שלמדו בגישה מדעית ל-CIRC  (CIRSA). הכישורים נמדדו באמצעות מבחנים שפיתחו חוקרים, ואושרו בידי ביולוגים עיוניים. הכישורים החיוניים שנמדדו היו: ניסוח הבעיה; הצגת טיעונים; הסקת מסקנות; הכללה; הערכה; הגעה להחלטות ויישומן. במחקר זה השתמשנו בשיטה כמו-ניסיונית, עם השוואות לפני ואחרי הטיפול (pretest-[posttest) בין קבוצות ביקורת לא שוות. ערכנו את הניסוי על 160 תלמידים, (95 בנים ו-65 בנות) בכיתה ח’ של בית ספר תיכון בחבל בוגור. ממצאי המחקר מוכיחים כי מי שלמדו בשיטת CIRSA  מצטיינים יותר בחשיבה ביקורתית מאלה שלמדו בשיטות המקובלות, ושזאת שיטה מומלצת לחיזוק יכולות החשיבה בביקורתית של תלמידים בתחומי הביולוגיה. מבוא הוראת הביולוגיה, בעיקר האנטומיה והפיזיולוגיה, היא כלי חיוני להנחלת ידע מדעי לתלמידים. שני תחומי הידע האלה מתייחסים לאיברים בגוף, לתפקידיהם, ולדרך פעולתם. בשיעורי ביולוגיה בתיכון נלמדים בין היתר מערכות הנשימה וההפרשה. תכנית הלימודים בביולוגיה בבתיה”ס התיכוניים באינדונזיה לשנת 2013 כללה לימוד על איברי הגוף, תפקידיהם, דרכי פעולתם, ושיבושים אפשריים בגוף. הוראת הביולוגיה אמורה לכלול לא רק את הנחלת הידע הנדרש בתכנית הלימודים, אלא גם שיפור יכולות רבות הנדרשות לתלמידים בתחום החשיבה הביקורתית. כמו כל מי שחיים במאה ה-21, התלמידים נדרשים לרכוש יכולות לשתוף פעולה, תקשורת, יצירתיות, וחשיבה ביקורתית. מחקר זה בחן את היכולת לשפר חשיבה ביקורתית. ניסויים רבים

קרא עוד »

ethics-assessment and measurement in sport and exercise psychology

אומדנים ומדידות בפסיכולוגיית כושר וספורט “עצם העובדה שהתרגלנו לא לחשוב על דבר מה כשגוי, אין פירושה שאותו דבר הוא נכון” – תומאס פיין פעמים רבות מתעוררות דעות מנוגדות כאשר מציגים בפני מחנכים, חוקרים ויועצים בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט מידע לגבי סוגיות אתיות בתחום. נראה כי נושא האתיקה ודיונים לגבי פרקטיקה מקצועית אתית מרתקים אותנו, או לחילופין גורמים לנו להירתע מהנושא כמו ממגיפה. שיקולים אתיים, כך נראה, גורמים פעמים רבות ל”שילוב משתק של שעמום ופחד” בקרב אנשי מקצוע (הייז ובראון, 2003). בהתחשב בתחושה הבלתי נוחה המתעוררת לעתים קרובות בעקבות עיסוק בתחום האתיקה, רבים מאנשי המקצוע משתתפים בדיונים כאלו רק כאשר נוצר אילוץ כזה מטעם מקום העבודה שלהם, ועדות רישיון, או ארגונים מקצועיים. במקצוע הפסיכולוגיה, חינוך עקבי לגבי אתיקה וסוגיות חוקיות הוא עניין שבשגרה. לעומת זאת, דרישות כאלו אינן מהוות חלק מהמודל הנוכחי של ההכשרה ודרישות הרישיון בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט בארצות הברית. למרות שרובנו, אם לא כולנו, מעדיפים לחשוב על עצמנו כבעלי מקצוע אתיים, האם באמת כך הדבר? לעתים עולה השוואה בין התנהגות אתית לכישורי נהיגה. רובנו מאמינים כי אנחנו נהגים טובים ומיומנים, וכי נהגים אחרים הם גרועים. תפיסה עצמית מוטה מסוג זה יכולה בקלות להוביל לגרימת נזק. באופן דומה, חשוב שהידע שלנו לגבי אתיקה יהיה עדכני כך שלא נגרום, בטעות או באופן מודע, לנזקים שיפגעו במוניטין המקצועי שלנו, בענף ככלל, ויותר חשוב, בלקוחות ובמשתתפים במחקר. אתיקה וקודים אתיים אתיקה פירושה פילוסופיה המיושמת בפרקטיקה. אתיקה מהווה חלק בדיסציפלינה שמנסה לסייע לנו לתאר ולהבהיר מה נחשב נכון ומה נחשב שגוי, בניסיון להשפיע על אופן החשיבה שלנו כך שתמיד נשאף לספק שירות איכותי

קרא עוד »

Examining the structure of subjective well-being through meta-analysis of the associations among positive affect, negative affect, and life satisfaction

בחינת הממדים של רווחה נפשית (סובייקטיבית) באמצעות מטה-אנליזה של המתאימים בין אפקט חיובי, אפקט שלילי, ושביעות רצון מהחיים תקציר: על אף פשטות התיאוריה של דינר (1984) המתארת ממדים של רווחה נפשית (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי) נותרה עמימות בנוגע ליחסים בין הממדים. מממצאים מהשנים האחרונות מציעים פתרון המבוסס על ראייה היררכית. ספציפית, הוצע כי ניתן לראות בשביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי כשלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית.  מחקר זה מרחיב את רעיון זה באמצעות שימוש במטה-אנליזה ובחינת מתאמים בין שלושת המשתנים לעיל (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי; k = 40, N = 34,298). ממצאינו מעידים על מתאימים בינוניים, שלא משתנים באופן משמעותי כפונקציה של מאפייני המדגם. ולכן, מחקר זה תומך בתיאוריה המציעה כי שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי הם שלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית. מילות מפתח:  רווחה נפשית סובייקטיבית, אפקט חיובי, אפקט שלילי, שביעות רצון מהחיים. מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון מתאמים בין שלושת הממדים של רווחה נפשית סובייקטיבית: שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי. השערתנו היא כי ישנם מתאמים בינוניים בין שלושת הממדים. ספציפית, אנו משערים כי נמצא מתאם חיובי בין אפקט חיובי ושביעות רצון מהחיים, ומתאם שלילי בין אפקט חיובי לאפקט שלילי. אנו גם נבחן משתנים הממתנים את מתאמים אלו (לדוגמה, גודל מדגם, גיל, מגדר, אזור גיאוגרפי). עוד, נבחן את תוקף המבנה ההיררכי המוצע. ממצאים: סיכום המתאמים מוצגים (גם) בטבלה 2. עבור 40 המדגמים מצאנו מתאמים בינוניים שליליים בין אפקט חיובי לאפקט שלילי, אשר נעו בין 0.44- ל- 0.53-. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט חיובי יותר כך הם גם מדווחים על

קרא עוד »

Experimental Manipulation of Extraverted and Introverted Behavior and It Effects on Well-Being

מניפולציה ניסויית של התנהגות מוחצנת ומופנמת והשפעתה על תחושת הרווחה Keywords: extraversion, happiness, personality, personality change, well-being מחקרים בפסיכולוגיה של האישיות, נשארו בעיקר מתאמיים. למשל, עשורים של מחקרים הראו קשר חזק בין מוחצנות לבין השפעות חיוביות. עם זאת, קומץ של מחקרים, בחן את הקשר הזה בצורה ניסויית, והראה שלמוחצנות יש השפעות חיוביות למשך זמן קצר. אם זה נכון, התנהגות בצורה מוחצנת צריכה להיות שיטה אמינה להעלאה של  תחושות חיוביות, ולכן, מתאימה גם כן- כפרקטיקה להגדלת הרווחה האישית. מחקר זה הנחה את המשתתפים לקחת חלק בפעילות מוחצנת ובפעילות מופנמת, כל אחת למשך שבוע. המשתתפים חוו העלאה של  תחושת הרווחה שלהם כאשר הם הונחו להתנהג בצורה מוחצנת וירידה בתחושת הרווחה שלהם כאשר הונחו להתנהג בצורה מופנמת. ממצאים אלו מראים ששינוי בהתנהגות המקושר לאישיות הוא אפשרי, ויכול להשפיע על תחושת הרווחה. בצורה נרחבת יותר מחקר זה  הוא תוספת לגוף המחקרי של מחקרים על הפוטנציאל של השיטות הניסוייות בפסיכולוגיה של האישיות. מבוא: כיאה למגרש חדש וגדל, המדע של תחושת הרווחה- שהוא, המידה שבה חייו של האדם מתקדמים בצורה טובה- עדיין שיטות התערבות אפקטיביות שיגבירו את השמחה ויגרמו לתוצאות חיוביות אחרות, צריכות להתגלות. חוקרים ייצרו ובחנו התערבויות שונות הקשורות לתחושת הרווחה, המבוססות על מתאמים מפורסמים עם תחושת רווחה, לדוגמה, הוקרת תודה, אופטימיות, עינוג, וסליחה .עם זאת, אחד מהמתאמים החזקים המתקשרים עם תחושת רווחה, מוחצנות, ננטש באופן תכוף. מחקרים קודמים הצביעו על האפקטיביות של ההתערבויות שכללו תפקיד חברתי (Heaven et al., 2013) והתערבויות שכללו אקטים של נדיבות (e.g., Aknin, Hamlin, & Dunn, 2012; Chancellor, Margolis, Jacobs Bao, & Lyubomirsky, 2018; Dunn, Aknin, & Norton, 2008; Nelson,

קרא עוד »

Forming and assessing social work groups

פרק 11 – הערכת תהליכי הקבוצה בהערכת הקבוצה העו”ס חייב להיות חלק מהתהליך שעוברת הקבוצה ובמקביל חלק מהתהליך שעובר היחיד בתוכה. המטרה שלו הינה לשפר דפוסים של היחיד ושל הקבוצה כדי לשפר את תפקודם. הפרק מציג דרכים לעשות זאת. ישנם כלים העוזרים בזיהוי וכימות התהליך שעוברת הקבוצה ותוצאותיו. לדוגמא:  Macgowan פיתח כלי הנקרא “מדד מחויבות הקבוצה” (GEM), המשלב מדידת: נוכחות, שביעות רצון, לכידות קבוצתית, אינטראקציות קבוצתיות ותפיסת יעילות הקבוצה. שיטת מסגרת להערכת הקבוצה קבוצות, כמו משפחות, הן מערכות חברתיות המאופיינות בדפוס חוזר. כל המערכות החברתיות חולקות עיקרון חשוב- האנשים המרכיבים מערכת מסויימת בהדרגה מגבילים את התנהגותם למס’ מוגבל יחסית של תגובות בזמן האינטראקציות שלהם עם אחרים בתוך אותה המערכת. קבוצות מתפתחות וקובעות תפקידים ונורמות, הקובעים התנהגויות, מעצבים דפוסים ומווסתים תהליכים פנימיים. מנחה שישתמש בשיטת המסגרת להערכת תהליכי הקבוצה יוכל: לטפל בדפוסי האינטראקציות של חברים בה, להבין את התפקידים בקבוצה שהובילו לתפקידים אלו ולשקול את הפונקציונליות של אותם תפקידים ודפוסים. דוגמא עמ’ 298. המשגת וארגון התהליכים בקבוצה לתוך דפוסי תגובות מאפשר למנחה לקבוע הערכה טובה יותר. ידע לגבי דפוסי ההתנהגות בקבוצה יעזור למנחה להבין אותה טוב יותר ולהרגיש בה נוח יותר. כשמנחים צופים בקבוצה במטרה לקבוע את דפוסי ההתנהגות בתוכה הם חייבים לצפות בהתנהגות היחיד ובמקביל בהתנהגות הקבוצה. קשה לצפות על במקביל בשתי הרמות, אולם צפייה רק באחת מהן תוביל  להערכה מעורפלת או חלקית. הפרק דן באיך לעשות זאת. 1. הערכת דפוסי התנהגות הפרט חלק מדפוסי ההתנהגות שהחברים מפגינים פונקציונליים – כלומר משפרים את רווחת חברי הקבוצה ואת איכות היחסים ביניהם. דפוסי התנהגות אחרים אינם פונקציונאליים- כלומר פוגעים בביטחון העצמי של

קרא עוד »

From the hospital to the clinic: The impact of mindfulness on symptom reduction in a DBT partial hospital program

מבית החולים למרפאה: תרומתה של קשיבות (mindfulness) להחלשת התסמינים בטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) במסגרת אשפוז חלקי (partial hospital program) קירק ד. מוקרי, מהמח’ לפסיכולוגיה באוני’ מז’ קרולייה בגרינויל, מדינת צפ’ קרולינה; ג’ון לואות’ז, מהמכללה לבריאות ולשירותי אנוש באוני’ צפון קרוניה בווילמינגטון שבמדינת צפ’ קרולינה; אימאלי ג’. וו.  קוויקל, מהמח’ לפסיכולוגיה באוני’ לויולה של מרילנד, בבלטימור שבמדינת מרילנד.     ג’יין סיינט ג’ון,  פסיכולוגית, חברת “דלתא שירותי בריאות הנפש” בווילמינגטון שבמדינת צפ’ קרולינה קארלי קארטר,  מהמכללה לבריאות ולשירותי אנוש באוני’ צפון קרוניה בווילמינגטון שבמדינת צפ’ קרולינה; מילות מפתח: קשיבות (mindfulness); טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT); אשפוז חלקי (partial hospital (PH) program); חרדה (anxiety); “כישורי מה” (“What” skills); כישורי “איך” (“How” skills); החלשת תסמינים (symptom reduction ); תחושת ייאוש (hopelessness) תקציר: המטרה: מחקרים מקדימים הוכיחו שטיפולים באשפוז חלקי המבוססים על DBT מסוגלים להפחית את התסמינים. מחקר זה העריך את הקשר בין השינויים בתסמינים נפשיים שונים לרכישת יכולת קשיבות כפי, שהשתקף בתוצאותיו של טיפול כזה. השיטה: הנבדקים מנו 212 מבוגרים, בני 18 עד 66 (ממוצע-35.63; סטיית תקן- 12.39). רוב הנדגמים, 66%, היו נשים (140 ) ולבנים, 185, 87.3%. התוצאות: הממצאים הוכיחו הפחתה משמעותית בתסמינים – דיכאון, חרדה, ייאוש, ודרגת הסבל), בין תחילת הטיפול לשחרור. היה גם גידול משמעותי ברכישת יכולת הקשיבות הכללית  מתחילת הטיפול לשחרור, ומדדים שונים של רכישת יכולת קשיבות הפגינו שונות ניכרת בהחלשת התסמינים של חרדה ודיכאון. מסקנות: ייתכן שרכישת יכולת קשיבות היא הדרך שבה DBT  מפחית את התסמינים בתנאי אשפוז חלקי. מחקרים עתידיים ראוי לבחון תרגילי רכישת קשיבות כדי לקבוע את המינון המיטבי. 1-הקדמה טיפול התנהגותי דיאלקטי היא טיפול נמרץ במרפאות חוץ לסובלים

קרא עוד »

Functional-connectivity-correlates-of-response-inhibition-impairment-in-anorexia-nervosa

חיבור קשור מתפקד של מוגבלות בעיצור תגובה באנורקסיה נרבוזה אבסטרקט אנורקסיה נרבוזה (AN) היא הפרעה המאופיינת ברמות גבוהות של שליטה קוגניטיבית ושימור התנהגותי. המחקר העכשווי מתכוון לחקור יכולות שליטה אינהיביטוריות (עיצוריות) ואת הקשרים החיבוריים המתפקדים שלהם במטופלים עם AN. שליטה אינהיביטורית – פעולה ביצועית המאפשרת את ההבנה של התנהגות הסתגלותית בהתאם למקריות סביבתית – נאמדה על ידי האמצעים של פרדיגמת “אות-עצירה”. המחקר כלל 155 מטופלים עם AN כרוני ו 102 נשים בריאות. תת מכלל עבר תהודה מגנטית MRI של פעילות במצב מנוחה והפך לגנוטיפים פולימורפיזמים COMT ו 5-HTTLPR. מטופלי AN הראו תגובה אינהיביטורית מוגבלת והפרעה בחיבוריות הפונקציונאלית מעגל הקשב הקדמי, מערכת עצבית המעורבת בתגובה התנהגותית כאשר גירוי מופיע במפתיע. גנוטיפ 5-HTTLPR נראה שפועל הדדית עם חיבוריות פונקציונאלית של מערכת הקשב הקדמית בצורה משמעותית בביצועים במשימות הסבר גם בחולים וגם בבקרה, מה שמציע שיש למערכת הסרוטונינרגית תפקיד במנגנונים של בחירת תגובה. ההפרעה של מערכת הקשב הקדמית בחולים עם AN מציעה יעילות נמוכה של סינון אותו מלמטה למעלה, מה שיכול להיות מעורב בקשיים לסגל תגובות התנהגותיות לצרכים סביבתיים. הממצאים שלנו צריכים מחקר נוסף כדי לאשר את ההצעות המדעיות והתרפויטיות שלהם. הקדמה בעשור האחרון, העניין התכונות הניורופיזיולוגיות של מטופלים עם אנורקסיה נרבוזה גדל והספרות מראה בעקביות שהמטופלים האלו לעיתים קרובות מראים יכולות קביעת החלטות נמוכה, רמות גבוהות של חוסר גמישות, מוגבלות בסט-שיפטינג (היכולת לשנות, להעביר את תשומת הלב למשימות שונות), ובעיות חזותיות מרחביות (Tenconi et al 2010, Jauregui Lobera 2013). לממצאים האלו יש השלכות גם מדעיות וגם קליניות וטיפולים ספציפים (כגון טיפול ריפוי קוגניטיבי) מפותחים כדי להתייחס תכונות הקוגניטיביות הללו המשוערות שמפריעות לתוצאות

קרא עוד »

Home is Private…Do Not Enter! Introversion and Sensitivity to Work–Home Conflict

בית זה פרטי.. לא להיכנס! מופנמות ורגישות לעימות של עבודה- בית Keywords: extraversion, work–home conflict, spillover, burnout, engagement, strain תקציר: מחקר זה בוחן מוחצנות כדבר הממתן את הקשר בין הקונפליקט השלילי של עבודה-בית והלחץ הנובע ממנו , בקרב עובדים בארה”ב, ע”י שימוש בתיאוריית שימור המשאבים ותיאוריית ויסות הפרטיות. מופנמים מתנסים רק בתחושות שליליות מהקונפליקט של עבודה- בית, אשר קשורים למחסור של משאבים בעבודה (שחיקה בעבודה, מעורבות נמוכה, חוסר סיפוק מהאיזון) מאשר מחסור כללי (שחיקה אישית ) ומתח (פסיכולוגי או פיזי). מממצאים אלו מציעים שמופנמים באופן סלקטיבי נסוגים מתחום העבודה על מנת לשמר משאבים כאשר הפרטיות בבית מאוימת. מעסיקים אולי ירצו לשקול דרכים לעזור למופנמים להעלות את הפילוח בין עבודה- בית, כמו הפחתת נורמות של מקום העבודה שמעודדות עובדים להיות זמינים בצורה רציפה. מבוא: הקונפליקט השלילי בין עבודה- בית הוא נושא שהולך וגדל במקומות העבודה  המודרניים, ומתרחש כאשר נושאים הקשורים לעבודה ודורשים מענה, פולשים לתחומי הבית. (כמו ביטול תוכניות משפחיות על מנת לקרוא איימל חשוב מהעבודה בזמן שהאדם נמצא בבית) למרות שקונפליקט יכול להתרחש גם בכיוון ההפוך (בית- עבודה),נראה  שלקונפליקט שלילי בין עבודה- בית יש  את הקשר החזק ביותר לבריאות העובד ולתחושת הרווחה שלו.( גרוויץ מרקס, 2000, סונטנג & בינוויס,2013) תיאוריית שימור המשאבים (הובול, 1989) טוענת שיחידים הם בעלי מוטיבציה להעלות או לשמור על אספקת המשאבים העכשווית שלהם. בתוך ההקשר של הקונפליקט השלילי בין עבודה- בית, פלישה של תחומי העבודה יכולה להסתיים בלחץ, בגלל שהם מאיימים על משאבים בעלי ערך בתוך תחומי הבית. – משאבים יכולים לכלול אנרגיה, תכונות אישיות, תנאים ואובייקטים שעוזרים לאנשים לענות על דרישות בתחומי העבודה ובתחומי הבית

קרא עוד »

Hope and Coping with Cancer

תקווה והתמודדות עם סרטן תקציר הקשר בין תחושת תקווה למגוון דיווחים עצמיים בהקשר של התמודדות עם סרטן נבדקה  ב-115 נשים במכללות. בהשוואה בין תחושת תקווה נמוכה לגבוהה, לנשים בעלות תקווה נמוכה היה יותר ידע על סרטן, וקשר זה נשאר כאשר השונות המשותפת עקב הישגים אקדמיים קודמים, ניסיון עם סרטן בקרב בני משפחה או חברים, ורגישות חיובית ושלילית הוסרה. בנוסף, נשים בעלות תחושת תקווה נמוכה לעומת גבוהה דיווחו על תגובות התמודדות נוספות הקשורות בתקווה בארבעה שלבים נפרדים של סרטן (מניעה / סיכון, זיהוי, טיפול, והשפעה), יחסים אלה נשארו כאשר השונות המשותפת הקשורה להישגים אקדמיים קודמים, ידע על סרטן, ניסיון עם סרטן, ורגישות שלילית הוסרה. התקווה נדונה כאמצעי של שמירה על “רוח לחימה” להתמודדות עם סרטן. תחושת תקווה קיבלה תשומת לב רצינית בתחומי הרפואה הפסיכולוגיה בשנות החמישים והשישים (סטוטלנד, 1969). למרות שההבדלים האופרציונלים היו קיימים, התקווה היתה קשורה באופן עקבי לנוכחות של ציפיות חיוביות להשגת מטרות. כותבים מוקדמים הסכימו כי ציפיות חיוביות חיוניות הן לבריאות הנפש והן לגוף הפיזי, וכי הפרעה פיזית ופסיכיאטרית משתקפת בחוסר בציפיות מכוונות מטרה. פרנקל (1963) המשיך לטעון שאם מחלה קשורה בחוסר תקווה, אז הצלחת הטיפול חייבת להיות כרוכה בשיקום. בעוד שכותבים מוקדמים העלו שאלות מחקר מעניינות, הם בדרך כלל דנו בתקווה ספציפי לאירוע ולא באופן ניסויי, לדוגמא (Schmale & Iker, 1966). מחקר משמעותי ועדכני מציין כי תקווה ותחושות דומות (למשל, אופטימיות) קשורות עם רווחה פיזית  פסיכולוגית ( Farran, Herth, & Popovich, 1995 Scheier & Carver, 1987 ,1992; Snyder, 1994a, 1994b) בנושא של נשים וסרטן, נמצא שנטיות אופטימיות מנבאות התמודדות בעקבות אבחנה של סרטן (Carver et al.,1993).  יחד עם זאת, פחות ידוע על הקשר בין נטיות חיוביות לבין התפיסה של נשים צעירות בריאות את מחלת הסרטן, כולל היכולת לזהות ולעסוק באסטרטגיות כדי למנוע ולזהות סרטן, כמו כן היכולת להתמודד במקרה והוא מאובחן. המחקר הנוכחי בחן את הקשר של תחושת תקווה לבין מחשבות על סרטן בקרב נשים צעירות ובריאות. ליתר דיוק, בחנו כיצד נשים בקולג’ שונות בנטייתן לתקווה: (1) לדעת את העובדות הנוגעות לסרטן (2) יכולת לייצר תגובות התמודדות

קרא עוד »

Human resources Management and Employee Well- Being: towards a new analytic framework

הקשר בין  ניהול משאבי אנוש לרווחת העובד: לקראת תפיסה חדשה מילות מפתח: ניהול משאבי אנוש, נמ”א (, HRM  Human resources Management); רווחה (well-being); יחסי העסקה (employment relationship); רווח הדדי (mutual gains); ביצועים (performance) תקציר לפי דגם הרווח ההדדי, ניהול נכון של משאבי אנוש אמור להועיל לפרטים ולארגונים גם יחד, אולם בגישות הרווחות בחקר המנ”א עדיין עוסקות בעיקר חיפוש דרכים לשיפור הביצועים, ומעניקות רק חשיבות משנית לרווחת העובדים. זאת ועוד: רווחת העובדים מאוימת בשל לחצים בחברה בכלל ובמקום העבודה בפרט. דרושה מסגרת אנליטית חדשה כדי לטפל ברצינות בבעיותיהם של העובדים. במאמר זה אני מציע גישה שונה לנמ”א, התומכת בפעולות להגברת רווחת העובדים וליצירת יחסי העסקה חיוביים, ועל פיה, יש צורך בשני המרכיבים האלה. אני מציג הוכחות להעדפת הפעולות האלה, ולטענה שהן יכולות לשפר את ביצועיהם של עובדים וארגונים גם יחד, ודן במחקר זה ובהשלכותיו. מבוא: במשך 30 שנה תפיסות המנ”א והמחקר בנושא התקדמו מאוד. כיום, למשל, ידוע יותר על חשיבות של ההתאמה החיצונית (בין הארגון לסביבה, external fit), (Boxal & Purcell, 2016) ושל ההתאמה הפנימית (בין מבנה הארגון והטכנולוגיה למשאבי האנוש, internal fit), (Jiang et al., 2012 )  על הקשר בין מנ”א לביצועי הארגונים, על הקשר בין רווחת העובדים לביצועי חברות מסחריות (Bowen & Ostroff, 2004), ועל הבעיות ביישום יעיל של עקרונות ניהול (Bowen & Ostroff, 2004). אולם לא כולם מתפעלים מההתקדמות. קאופמן (2012) רואה ב-30 שנות חקר הנמ”א כשלון מוחלט, ולדעת גסט (2011), לחוקרים עדיין אין תשובות. טענתי במאמר זה היא שלמרות ההתקדמות בתחום, אולם רוב המחקר עסק בקשר בין נמ”א לבין ביצועים, תוך התעלמות מבעיות ברווחת העובדים. כמו כן,

קרא עוד »

Humans’ attachment to their mobile phones and its relationship with interpersonal attachment style

התקשרות בני אדם לטלפונים ניידים והקשר שלה לסגנון ההתקשרות הבין-אישי תקציר לבני אדם יש נטייה ביולוגית ליצור התקשרות עם שותפים חברתיים, ונראה כי הם יוצרים התקשרות גם עם מטרות לא-אנושיות ועצמים דוממים. סגנונות התקשרות שונים משפיעים לא רק על יחסים בין-אישיים, על גם על התקשרות בין מינים ועם אובייקטים. השערתנו היא כי אנשים צעירים יוצרים התקשרות עם הטלפונים הניידים שלהם, וכי אנשים המאופיינים בהתקשרות חרדה (attachment anxiety) גבוהה יותר נוטים להשתמש בטלפון הנייד כמטרת התקשרות מפצה. יצרנו סולם הבוחן את התקשרותם של אנשים למכשיר הנייד שלהם ואמדנו את סגנון ההתקשרות הבין-אישי שלהם. במחקר גישוש זה, מצאנו כי אנשים צעירים מפתחים התקשרות כלפי המכשיר הנייד שלהם: הם מבקשים קרבה אליו וחווים מצוקה כאשר הם מופרדים ממנו. התקשרות חרדה גבוהה יותר צפתה נטייה גבוהה יותר להפגין תכונות דמויות-התקשרות כלפי הטלפון הנייד. באופן ספציפי יותר, בעוד שהקרבה למכשיר הייתה חשובה במידה זהה עבור אנשים בעלי סגנונות התקשרות שונים, הקשר התמידי עם אחרים באמצעות הטלפון הנייד היה חשוב יותר עבור אנשים בעלי התקשרות חרדה. מסקנתנו היא כי התקשרות עם חפצים דוממים חדשניים, כמו הטלפון הנייד, ייתכן ונובעת מקואופטציה תרבותית של מערכת ההתקשרות. אנשים המאופיינים בסגנון התקשרות חרד עשויים להיתקל באתגרים שונים, בשל העובדה כי הקשר התמידי והצורך בתיקוף הנובעים מתקשורת ממוחשבת עשויים להעמיק את התלות שלהם באחרים. מבוא באולבי (Bowlby) טען כי בני אדם, ומינים שונים של בעלי חיים, נולדים עם מערכת התקשרות מוטבעת המניעה אותם לבקש ולתחזק קרבה עם שותפים משמעותיים. במיני בעלי חיים רבים, התפקיד של מערכת זו ניתן לבחינה רק בהקשר של התקשרות הורה-צאצא, שתפקידה העיקרי הוא הגנה מפני טורפים ותחזוק

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.