מאמרים אקדמיים בפסיכולוגיה

Impaired social cognition in anorexia nervosa patients

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

תפיסה חברתית לקויה במטופלי אָנוֹרֶקְסְיָה נֶרְווֹזָה אוקטובר 5, 2016 רקע: מטרת המחקר הייתה לחקור את המאפיינים של תפיסה חברתית במטופלי אָנוֹרֶקְסְיָה נֶרְווֹזָה (AN). שיטה: 18 נשים מטופלות ב-AN (גיל ממוצע= 35.4 ± 8.6 שנים) ו- 18 נשים בריאות (HC) (גיל ממוצע = 32.8 ± 9.4 שנים) השתתפו במחקר. התפיסה החברתית שלהן נבחנה באמצעות שאלון אבחון תפיסה חברתית (SCSQ). תוצאות: התוצאות מראות שהניקוד הכולל של מבחן ה- SCSQ והניקוד של תיאורית התודעה וחשיבה עצמית היו משמעותית נמוכות יותר בקרב קבוצת מטופלות AN מאשר בקרב קבוצת ה- HC. בנוסף, השוני המשמעותי בתיאורית התודעה, חשיבה עצמית והניקוד הכולל של SCSQ לא השתנה כאשר הוסרו סטטיסטית השפעות של דיכאון, חרדה והרעבה. מסקנה: תוצאות אלו סוברות שהמטופלות ב- AN מתקשות להסיק את הכוונות של הזולת כמו גם מתקשות בניטור וניתוח של הפעילות הקוגניטיבית של עצמן. לפיכך, סממנים אלו יכולים להסביר כמה מהאלמנטים של הפתולוגיה של AN. מילות מפתח: אָנוֹרֶקְסְיָה נֶרְווֹזָה, תפיסה חברתית, תיאורית התודעה, חשיבה עצמית. הקדמה ניסויים קודמים הראו שמאפיינים מסוימים של הפרעה בספקטרום האוטיזם (ASD) הובחנו לרוב גם אצל מטופלות AN ולא מעט מטופלות AN אובחנו עם ASD 1,2. לפיכך, מאפיינים קוגניטיביים שנמצאו אצל מטופלי ASD נצפו ביתר תשומת לב במחקרים על AN. נכון להיום נחקרו, גמישות מחשבתית (set-shifting), קוהרנטיות מרכזית ותפיסה חברתית אצל מטופלות AN בכדי לגלות גורמים נוירו-קוגניטיביים שקשורים לפתולוגיה של המחלה.3-5 Holliday et al דיווחו שקושי בגמישות מחשבתית אצל מטופלות AN אינה כתוצאה מהרעבה 6. כמו כן, מחקרים אחרים גילו שגמישות מחשבתית לא תקינה אינה כתוצאה מהשפעה של גורמים קליניים אחרים כגון סימפטומים פסיכיאטריים 7. בנוסף, בהקשר של קוהרנטיות מרכזית, דווח

קרא עוד »

Income and Subjective Well-Being: Review, Synthesis, and Future Research

אוגוסט 15, 2021 אין תגובות

הכנסה ורווחה סובייקטיבית: סקירה, סינתזה ומחקר עתידי תקציר: כדי לקדם את המחקר בנושא הכנסה ורווחה סובייקטיבית, אנו סוקרים את המחקר בתחום. ישנן עדויות חזקות המראות על קשר בין הכנסה לרווחה סובייקטיבית. עם זאת, התייחסות לשאלה האם הכנסה מובילה לאושר מחייבת בירור של התהליכים הבסיסיים לגבי כיצד הכנסה עשויה לשפר או לערער את האושר. מבט סמלי על הכנסה (למשל, איתות סטטוס) מציע שלהכנסה יש מעט קשר לרווחה סובייקטיבית. מצד שני, ראייה פונקציונאלית של הכנסה (למשל חיץ משאבים ואמצעי למימוש הצורך) מציעה יחס חזק יותר לרווחה סובייקטיבית. בחיפוש אחר שילוב ספרות זו, אנו מציגים מודל רב-שכבתי של השקפות סמליות ופונקציונליות של הכנסה ושל רווחה סובייקטיבית המתייחס ל: (א) רמות שונות של ניתוח; (ב) הוצאות הכנסה / חלוקה; ו- (ג) ההקשר לייצור הכנסה. המטרה היא לספק מודל רעיוני כוללני הכולל את גורמי המפתח המשפיעים על הכנסה ואושר הדורשים בהירות ודיוק רב יותר כדי לקדם את העשייה המדעית העתידית. מילות מפתח: הכנסה, רווחה, אושר, כסף. במחקר על אושר ורווחה, הכנסה היא אחד הפרמטרים המרכזיים. בעניין שני המשתנים הללו ישנה התייחסות לפילוסופיה ודת, בין השאר, ואף על פי שמומחים נכונים לנתח את הנושא, הם חלוקים בו. למרות שהספרות שלנו מציגה ראיות חזקות על קשר בין המשתנים, דרוש מחקר פסיכולוגי וכלכלי מעמיק לגבי יכולתה או אי-יכולתה של הכנסה עשויה לחזק את הרווחה הסובייקטיבית. מקורות הדיון והלאה: גורמים מרכזיים לשיקול דעת בעבודה מאת Easterlin (1974) נמצא כי למרות שבחתך הרוחב קשורה הכנסה לאושר בתוך מדינות, היא לא הייתה קשורה בין מדינות. למעשה, היחיד חש רווחה רק בהקשר של חברתו , ולא בהקשר העושר של מדינתו או בהקשר

קרא עוד »

Influence of extroversion and introversion on decision making ability

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

השפעת המוחצנות והמופנמות על יכולת קבלת החלטות Keywords: Decision making, extroversion, introversion, snap decisions, impulsive decisions תקציר: רקע כללי: החלטה מוגדרת כבחירה שאתה עושה על דבר מסוים, לאחר שחשבת על מס’ אופציות. קבלת ההחלטות והשיפוט של בני האדם ניתנת לצפייה במציאות. תכונת האופי שמשפיעה על תהליך קבלת ההחלטות בד”כ נעדרת ממחקרים על קבלת החלטות. המחקר הנוכחי מתמקד במאפיינים המעוררים את תהליך קבלת ההחלטות, אבל אינו עוסק בשאלה מה הופך החלטה לטובה או רעה. מטרת מחקר זה היא להשוות את ההבדלים בתהליך קבלת ההחלטות בין מופנמים למוחצנים, ולנתח אילו מאפיינים מעודדים תהליך זה. שיטה: מחקר רוחב נערך בקרב 370 משתתפים, שנדגמו ע”י דגימת נוחות, במקרצ’י, פקיסטן. שאלון עם שאלות פתוחות וסגורות ובהן 2 חלקים: 1. ניתוח אישיות. 2. מאפייני קבלת ההחלטות. שאלון האישיות של Eysenck (EPQ) שהוא הכלי הפסיכולוגי בעל השימוש הרב ביותר על מנת למדוד מוחצנות – מופנמות ב5 נקודות בסולם ליקרט, היה בשימוש במחקר זה. החלק השני המתייחס לקבלת החלטות כלל 24 שאלות פתוחות וסגורות (עם 5 נקודות בסולם ליקרט) שכלל פריטים המתארים איך יחידים מקבלים החלטות. הנתונים מהשאלון נוקו, קודדו ונכנסו לאקסל (מיקורספוט, רדמונד, WA , USA) יוצאו לSPSS גרסה 21 לווינדוס ( (SPSS Inc,Chicago, Illinois, USA לניתוח, השתמשנו בסטטיסטיקה תיאורית והיסקית , על מנת לנתח את הנתונים. תוצאות: בדיוק חצי (50%) מהמוחצנים הולכים על החלטות מהירות. 9 מתוך 10 מוחצנים בדקו פעמיים את מקורות המידע שלהם לפני שקיבלו החלטה אבל יותר מחצי (64%) מהם נמנעו מהחלטות חשובות מכיוון שחשיבה גורמת להם לאי נוחות. כמעט 3 מ4 (68%) מהמוחצנים צריכים מישהו שיכוון אותם בדרך הנכונה בשביל להחליט. יותר

קרא עוד »

Intensive exposure to narrative in story books as a possibly effective treatment of social perspective-taking in schoolchildren with autism

נובמבר 11, 2020 אין תגובות

חשיפה אינטנסיבית לנרטיב בספרי ילדים כטיפול יעיל אפשרי בלקיחת פרספקטיבה חברתית אצל תלמידים עם אוטיזם בבית ספר אחד המאפיינים העיקריים של אוטיזם הוא לקות בתקשורת ובחִברוּת. למרות שליקוי כזה לכשעצמו תועד היטב, המחקר בנושא התערבויות יעילות לילדים עם הפרעה התפתחותית זו עדיין מוגבל. כאן אנו מציגים ראיות ראשוניות לאפשרות שיפור היכולת בלקיחת פרספקטיבה חברתית אצל ילדים עם אוטיזם, על ידי ניסוי אינטנסיבי שנערך, בו הם נחשפו לנרטיב בסיפורי ילדים שהקריאו להם הוריהם במשך 5 עד 6 ימים רצופים. כאשר הוערכה היכולת שלהם על בסיס משימה של לקיחת תפקידים קונבנציונאלית, הציון הממוצע נטה לעלות לאחר החשיפה בהשוואה לזה שלפני החשיפה, ואילו שינוי כזה לא נרשם בילדים שלא חוו חשיפה כזו. תופעות אלו אושרו כאשר נבדקו הילדים מחדש 4 חודשים לאחר מכן. אף כי המחקר הנוכחי הינו מקדמי, המחקר מייצג צעד לקראת פיתוח עוד התערבויות יעילות של לקיחת פרספקטיבה לילדים עם אוטיזם. מבוא מאפיינים מסוימים של אוטיזם ילדוּת כוללים לקות עמוקה בתקשורת ובשפה, שמורגשת, לעיתים למרות יכולת דיבור מספקת בקרב ילדים בעלי יכולת אינטלקטואלית גדולה יותר בעלי לקות זו (Sigman and Capps, 1997; Howlin et al., 1999; American Psychiatric Association 2013)). מחקרים חלוציים גילו את העובדה, שלאותם ילדים יש קשיים אופייניים בכינויי גוף אישיים ובמונחים יחסית לזמן ולשטח, כלומר, באמצעות מונחים דידקטיים (ראה סקירה של Baron-Cohen et al., 2000; Markram and Markram, 2010). על הדובר להיות רגיש לצרכי המידע של השומע כדי להיות יעיל לתקשור תוך שימוש במונחים דאיקטים כאלה, אך גם מבוגרים בעלי יכולת אינטלקטואלית עם אוטיזם מתקשים להשיג זאת, בעיקר בשל פגיעה ביכולת לקיחת פרספקטיבה הכרוכה בשימוש במינוח דאיקטי (Masataka,

קרא עוד »

Interventions to improve communication between nurses and doctors

נובמבר 24, 2020 אין תגובות

התערבויות לשיפור התקשורת בין אחיות ורופאים ביחידה לטיפול נמרץ: סקירת ספרות אינטגרטיבית 31 ביולי 2017 תמצית תקשורת אפקטיבית בקרב אנשי מקצוע בתחום הרפואה ביחידה לטיפול נמרץ (ICU) היא הכרח מסוים, כאשר תקשורת בין-תחומית מדויקת ויעילה היא תנאי הכרחי לטיפול באיכות גבוהה. אחיות ורופאים הם חלקים חשובים ביותר מכוח העבודה של מערכת הבריאות. לפיכך, זיהוי אסטרטגיות שישפרו את התקשורת בין שתי קבוצות אלו יכולות לספק ראיות לשיפור מעשי ב- ICU אשר בסופו של דבר ישפר את תוצאות המטופלים. סקירת ספרות אינטגרטיבית זו נועדה לזהות התערבויות המשפרות את התקשורת בין אחיות ורופאים בטיפול נמרץ. שלושה מאגרי מידע Medline, CINAHL) ו- ( (Science Direct חיפשו בין ספטמבר 2014 ליוני 2016 באמצעות 11 מונחי חיפוש, כלומר אחות, רופא, רופא, תושב, קלינאי, טיפול נמרץ, יחידת טיפול נמרץ, תקשורת, עבודת צוות, שיתוף פעולה וקשרים . נערך גם חיפוש ידני ברשימות הייחוס של מחקרים שנמצאו. 11 מאמרים עמדו על ההכללת קריטריונים. מחקרים אלה דיווחו על שימוש בכלי תקשורת / רשימות ביקורת, אימוני צוותיים, הערכת משמרות עבודה מובנית רב תחומית והערכה קלה יותר של מצבים אלקטרוניים. תבניות תיעוד להמלצות לשיפור התקשורת. אף על פי שעדיין לא ברור אילו אסטרטגיות התערבות הן היעילות ביותר , סקירה זו מעלה כי אסטרטגיות אלה משפרות את התקשורת במידה מסוימת. יש לתכנן מחקרים עתידיים באופן מדויק ולמדוד ספציפית את תוצאת התוצאות כדי לתפוס ולשקף את ההשפעות של תקשורת אפקטיבית. © 2018 האגודה הסיעודית הסינית. הפקה ואירוח מאת Elsevier B.V. זהו מאמר גישה פתוח תחת רישיון CC BY-NC-ND (https://creativecommons.org/licenses/by-nc-nd/4.0/) מבוא שיפור האיכות והבטיחות הפך בתי חולים לעדיפים ברחבי העולם בעשורים האחרונים. תקשורת יעילה בין

קרא עוד »

Intraindividual Models of Employee Well-Being: What have we learned and where do we go from here?

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

תפיסות פנים-אישיות של רווחת העובדים: סקירה ותחזית מילות מפתח: רווחת העובדים, רע”ו ( EWB Employee well-being,); דחק בעבודה (Work Stress); תפיסות פנים-אישיות (Intraindividual perspectives); סיפוק בעבודה (Job satisfaction); התמסרות לעבודה (work engagement); שחיקה בעבודה (job burnout); רווחה רגשית (affective well-being); עזיבת מקום העבודה (employee turnover) תקציר: עניינה של החברה משתנה מהישרדות כלכלית להעלאת איכות החיים, במקום העבודה ובשאר תחומי החיים, ולכן גם המדענים מתעניינים יותר ברווחת העובדים. העניין הגובר בגורמים המשפיעים על רווחת העובד ובתוצאותיה, כגון סיפוק בעבודה, התמסרות לעבודה ושחיקה הוליד שפע תיאוריות, מושגים ומחקרים בנסיון לתאר ולהסביר את פריחתם או את התשתם של עובדים בעבודתם, ואת השפעתה של רווחת העובדים על התנהגותם של עובדים ושל ארגונים. מאמר זה הוא סקירה של מחקרים נבחרים בנושא רווחת העובדים ושל תיאוריות מרכזיות בתחום, תוך הערכה ביקורתית של מצב המחקר והצעות למחקרים עתידיים. הוא מתמקד בתרומתם האפשרית של מחקרים פנים-אישיים להבנת רווחת העובדים וגם ביכולתם להעשיר את ממצאיהם של מחקרים בין-אישיים, ומעלה תיאוריות מקיפות המשלבות בין שתי התפיסות. חקר הרווחה הסובייקטיבית מנסה לגלות כיצד אדם מעריך את חייו, ועוסק ברגשות של בני אדם ובסיפוקם הן מתחומי חיים שונים, כגון העבודה והנישואים, והן מחייהם בכלל (Diener, Suh, Lucas & Smith, 1999). “רווחה רגשית” כוללת את חוויותיו ותגובותיו הרגשיות של אדם בתגובה לאירועים בחייו (Warr, 1990). אדם מסוגל גם לשיפוט שכלי של מידת שביעות רצונו מחייו ומידת הגשמתו העצמית. לכן, לרווחה הסובייקטיבית יש מרכיבים שכליים ורגשיים גם יחד (Diher, Oishi, &Lucas, 2003), והיא נוגעת לתחומי חיים שונים (Dieher et al., 1999). בחיי העבודה, רמת הרווחה הסובייקטיבית משקפת את תחושותיו ואת מחשבותיו של אדם

קרא עוד »

Investigating Factors that Influence Employees’ Turnover Intention: A Review of Existing Empirical Works

אוגוסט 15, 2021 אין תגובות

חקירת גורמים המשפיעים על כוונת תחלופת העובדים: סקירה של עבודות אמפיריות קיימות תַקצִיר מדוע עובדים העוזבים את ארגוניהם או את חברותיהם הינו נושא המעניין הן את החוקרים והן את המנהלים. אין ספק שהתחלופה יקרה; לפיכך, חשוב להבין מה מוביל לתופעה כזו. האם זה שביעות רצון מהעבודה? האם זה חוסר המחויבות הארגונית? האם זה היעדר הכשרה? האם זו התמיכה הנתפסת של העובדים הן במפקח / מנהל והן בארגון בכללותו? האם זה אקלים ארגוני? האם זה צדק ארגוני? מאמר רעיוני זה שופך מעט אור על הספרות הרלוונטית ומזהה את קדמות תחלופת העובדים. המאמר מציע מסגרת תיאורטית המציגה את המשתנים המסבירים את תופעת כוונת התחלופה. מילות מפתח: כוונה לעזוב, מסגרת תיאורטית של תחלופה 1. הקדמה 1.1 כוונת תחלופה שימור ותחלופת עובדים הם שני נושאים חשובים המשפיעים על ארגונים בכמה אופנים. אנדרו קרנגי, התעשיין המפורסם של המאה ה -19, הדגיש את חשיבות העובדים על פני כל משאב אחר. יתר על כן, המחקר של אלריכס הדגיש את העלויות המוערכות ביותר של תחלופת העובדים המרכזיים עבור מעסיקים. ישנם שני סוגים של עלויות לתחלופה, שהם גלויים ובלתי נראים. עלויות התחלופה הגלויה כוללות הוצאות רבות, אך עלויות בלתי נראות כרוכות בהוצאות גדולות לא פחות. תוצאה נוספת של תחלופה עבור הארגון היא השפעתה על יחסי עובד-לקוח. בד”כ עובדים ותיקים מפתחים יחסים אישיים עם לקוחות, המהווים בסיס לחיזוק מעגל האינטראקציות המועילות בין עובדים ללקוחות. לשימור העובדים יש אפוא השפעה חיובית על יחסי לקוחות טובים ובסופו של דבר על רווחיות. תחלופה משפיעה גם על אלה שנותרו בחברה. היא גורמת לירידת מורל, ייאוש והפחתה בפיריון ושביעות הרצון של העבודה. בנוסף, עובדים נוספים

קרא עוד »

Involvement of family environmental, behavioral, and social functional factors in children with attention-deficit

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

המעורבות של גורמים בסביבה המשפחתית, ההתנהגות, והתפקוד החברתי בחייהם של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז / היפראקטיביות Yanhong Huang, Haiyun Xu William Au, Chongtao Xu, Kusheng Wu רקע: מטרת מחקר זה היא לחקור את היחסים בין מאפיינים סביבתיים משפחתיים, בעיות התנהגות, וליקויים בתפקוד החברתי בקרב ילדים עם ADHD. שיטת מחקר: המדגם כלל ילדים מארבעה בתי ספר יסודיים בעיר Shantou בסין, נבחרו 132 ילדים שאובחנו עם ADHD ו 138 ילדים שההתפתחות שלהם הייתה תקינה נבחרו מאותם בתי ספר. ילדים אלה הוערכו באמצעות שאלון בעיצוב עצמי, FES-CV, CPRS, CTRS, ו-WFIRS ו-P לסביבה משפחתית, בעיות התנהגותיות, וליקויים בתפקודים החברתיים. בנוסף, בעיות התנהגותיות בילדים וליקויים פונקציונליים הוערכו באמצעות תצפית שדה. מודל הרגרסיה הלוגיסטית שימש להערכת ORs ו-95% CIs לסיכון ADHD עם גורמים סביבתיים משפחתיים. תוצאות: לפי המודל הלוגיסטי הבלתי מותנה, הסיכון ל- ADHD גדל בקרב ילדים להורים עם רמת ההשכלה נמוכה, מעמד תעסוקתי ויציבות רגשית בהתאם לאותה מגמה. לילדים עם ADHD היו ציונים נמוכים יותר ברוב תתי הסולמות של FES-CV (P < 0.01)אבל ציונים גבוהים יותר בסולם הקונפליקט (P < 0.001). בקרב ילדים עם ADHD התגלו ליקויים בכל ששת מבחני המשנה של wfirs-p (all p < 0.001), וציונים גבוהים יותר בסולמות המשנה CPRS ו-ctrs המייצגים סימפטומים התנהגותיים (בכולם p < 0.001 למעט תלונות סומטיות), ועוד בעיות התנהגותיות וליקויים תפקודיים. סיכום: בהשוואה לילדים שהתפתחו באופן תקין, ילדים עם ADHD גדלו בסביבה משפחתית קשה יותר. מאפיינים משפחתיים שונים, במיוחד חוסר יציבות רגשית אצל ההורים, רמת השכלה נמוכה, וסטטוס תעסוקתי גרוע עלולים להגביר את הסיכון ל- ADHD בילדים. בנוסף, קיימת אינטראקציה בין הבעיות ההתנהגותית והליקויים החברתיים שקיימים אצל ילדים עם הפרעת

קרא עוד »

Job Satisfaction: A Literature Review

אוגוסט 15, 2021 אין תגובות

שביעות רצון מהעבודה: סקירת ספרות תקציר: הבטחת שביעות רצונם של עובדים היא אחת הבעיות הקשות עימם מתמודדים מנהלים כיום. מחקרים רבים מצביעים על השפעה משמעותית של שביעות רצון על מוטיבציה בעבודה, אשר משפיעה בתמורה על פרודוקטיביות, וגם על הצלחת הארגון כולו. עם זאת, חוקרים ומעסיקים באזורנו (מקדוניה הצפונית) עוד לא הפנימו את החשיבות של שביעות רצון עובדים ולכן יש מעט מדי התייחסות לכך. מילות מפתח: שביעות רצון בעבודה. למרות שהשימוש במונח ‘שביעות רצון מהעבודה’ נפוץ במחקר המדעי והחברתי, אין הסכמה כללית על מה המונח כולל. לפיכך, שביעות הרצון מהעבודה מוגדרת במונחים של אופי ומשמעות העבודה, יציבות בעבודה, צמיחה בקריירה ואיזון בריא בין עבודה לחיים מחוץ לעבודה. עם זאת, רוב המחקרים על תופעת שביעות הרצון מהעבודה נעשים באמצעות שימוש במסגרות תיאורטיות בלבד. אחת המסגרות הללו, שסיפק המחבר רוברט הופוק, מבהירה כי שביעות רצון מהעבודה היא שילוב של משתנים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים הקובעים את רמת שביעות הרצון של העובדים בעבודתם. על פי גישתו של הופוק, למרות ששביעות הרצון מהעבודה מסתמכת על גורמים חיצוניים, כגון עומס העבודה וסביבת מקום העבודה, היא מטבעה מתייחסת לתחושות שיש לעובדים לגבי עבודתם. באופן דומה, ויקטור ה. ורום, פרופסור לבית הספר למנהל עסקים, מגדיר שביעות רצון מהעבודה במונחים של תפקיד העובד. הוא מפרט כי שביעות הרצון מהעבודה קשור להתנהגות העובדים במקום העבודה ולרמת הפרודוקטיביות שהם מראים בעבודתם. בנוסף, המחבר פול א. ספקטור מגדיר שביעות רצון מהעבודה כרגשות שיש לאנשים לגבי ההיבטים השונים של עבודתם. לאדם עשויים להיות רגשות שליליים או רגשות חיוביים לגבי גורמים כגון סביבת העבודה, עומס העבודה, עמיתים לעבודה, מפקחים והכנסה. לפיכך, לדברי ספקטור, שביעות הרצון מהעבודה

קרא עוד »

knowledge in pieces

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

ידע בחלקים “אף אחד לא חושב באופן ברור, לא משנה איזה רושם הם עושים. חשיבה זה עסק מסחרר, עניין של תפיסה של כמה שיותר מאותם הצצות מעורפלות שאתה יכול ולחבר ביניהם הכי טוב שאתה יכול. זהו למה אנשים נאחזים כל כך חזקבדעותיהם; משום, בהשוואה לאופן הלוקה שבהם הם הגיעו לאותה דעה, אפילו הדעות המגוחכות ביותר נראות ברורות להפליא, שפויות ומוכיחות את עצמן. ואם אתה נותן להן להתחמק ממך אז אתה צריך לצלול חזרה אל תוך אותו בליל מעורפל ולרמות את עצמך ולמצוא דעה אחרת להחליף הקודמת.” –דשיאלהאמט. איך שאדם מתכוון להשתמש במחשבים כדי לקדם לימוד תלוי באופן דרמטי במה שאדם חושב שהוא חשוב בלימוד. בפרק זה אני מדגישה נושא מרכזי של עבודתי עם מחשבים ולמידה אשר עוקבת אחר העדפות אמפיריות ותיאורטיות בנוגע לטבע של הידע והתפתחותו. השאלה היסודית היא: כיצד אנו רואים את המעבר מהליך מחשבתי של היגיון פשוט לגביי העולם הפיזי להבנה מדעית? ולהניח בצד את מודל ה”צמיחה” הנונ-קונסטרקיטיבסטית– ידע חדש ע”י העברה מספר או מורה – ישנם עדיין היבטים מאוד שונים על למידה אשר מניעות גישות שונות לשימוש במחשבים. גישתי האישית היא שהמעבר להבנה מדעית מערבת שינוי מבני עצום לעבר מערכתיות, לעומת פשוט שינוי בתוכן. לאחר הדגשה של גישה זו ע”י השוואתה עם אחרת אשר סוברת להחלפה שוות ערך של תוכן מתפישה טרום-מדעית לתפישה מדעית, אני אדון בשימושים של מחשבים אשר הולכים פחות או יותר ישירות אחר הפרספקטיבה של שינוי מבני. מהו האופי של הידע שאנשים באופן ספונטני רוכשים לגביי העולם הפיזי? כיצד אנשים חושבים שהעולם פועל בהתבסס של איך הם חווים אותו? זהו נושא אשר פיאגט ועמיתיו

קרא עוד »

Life Satisfaction Set Point Stability and Change

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

נקודת האיזון של שביעות רצון מהחיים: יציבות ושינוי באמצעות נתונים של מחקר פאנל גדול ומייצג לאומית שארך 17 שנה בגרמניה, החוקרים בדקו האם קיימת נקודת איזון לשביעות רצון מהחיים – יציבות במשך הזמן, אפילו אם היא מופרעת לתקופות קצרות על ידי אירועים שונים במהלך החיים. החוקרים מצאו כי 24% מהמגיבים השתנו באופן מובהק בשביעות רצונם מחמש השנים הראשונות לחמש השנים האחרונות, וכי היציבות ירדה בעוד שהתקופה בין המדידות התארכה. שביעות הרצון הממוצעת בחמש השנים הראשונות הייתה בעלת קורלציה של .51 עם שביעות הרצון הממוצעת של חמש השנים האחרונות. גובה, משקל, מאסת הגוף, לחץ הדם ותכונות אישיות היו כולם יותר יציבים מאשר שביעות הרצון, בעוד שהיציבות של ההכנסה הייתה זהה בקירוב. כמעט 9% מהדגימה השתנתה בממוצע של 3 נקודות או יותר על סולם 10 נקודות מחמש השנים הראשונות לחמש השנים האחרונות של המחקר. מטרת מחקר זה היא לבדוק את מידת השינוי של שביעות הרצון מהחיים סביב נקודת איזון (set point) אינדיבידואלית, קו-בסיס אישי הנותר קבוע לאורך זמן. קונספט נקודת האיזון נלקח מהרעיון של נקודת איזון המשקל, ומצביע על קו-בסיס יציב של שביעות רצון, עם כוחות הומיאוסטזיס המחזירים אותו לרמה המקורית לאחר שהוא משתנה על ידי נסיבות החיים או אירועים שונים. בעזרת דגימת הסתברות גדולה, ניתחנו האם דיווחים שנתיים לגבי שביעות רצון מצייתים לדפוס של נקודת איזון על פני תקופה של 17 שנה. הקונספט של נקודת האיזון הוא חיוני עבור התחום של רווחה סובייקטיבית, בשל סיבות יישומיות ותיאורטיות. במונחים תיאורטיים, רעיון נקודת האיזון משמש לתחזיות חזקות לגבי היחס בין מזג ואירועים המשפיע על הרווחה הסובייקטיבית. במונחים של חשיבות פרקטית, התערבויות לשינוי החברה

קרא עוד »

Longitudinal Development of Employee Well-being: a systematic review

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

התפתחות רווחת העובדים לאורך הזמן: סקירה שיטתית מילות מפתח: רווחת העובדים (employee well being); רווחה רגשית (affective well being) התפתחות לאורך זמן (longitudinal); סקירה שיטתית (Systematic review ); מחקר כמותני (quantitative study); התמסרות לעבודה (engagement); סיפוק מהעבודה (Job satisfaction); דגם מעגל הרגשות (circumplex model of affect); שחיקה רגשית (brunout); יציבות (stability) תקציר: במאמר זה מובאת סקירה שיטתית של התפתחות רווחת העובדים לאורך זמןף תוך התחשבות בזמן בהשפעת הזמן החולף, ובהשפעת הגיל וסוג העבודה. סקרנו כאן שמונה מאגרי מידע שונים על 40 מחקרים כמותניים נסיוניים בנושא רווחתם הרגשית של העובדים, שהתבססו על פי הדגם המעגלי, ואספו ממצאים בכמה זמנים שונים. מהניתוח השיטתי התברר שרמת הרווחה הייתה גבוהה אולם השתנתה עם הזמן, והשינוי ברמה הממוצעת היה אופייני. כמו כן, התברר שרמת היציבות של הרווחה הייתה נמוכה תמיד, כי תוצאות המדידה הקודמת הסבירו פחות מ-50% מהשונות במדידות המאוחרות. גורמי ההשפעה העיקריים על היציבות היו שינויי גיל ועבודה: עובדים צעירים ומי שמרבים להחליף עבודה סבלו משינויים גדולים יותר ברמת הרווחה במשך הזמן לעומת עובדים מבוגרים ובעלי משרות קבועות, הן ברמה הממוצעת והן בהשוואה לאחרים. מהממצאים עולה כי במדדי הרווחה הרגשית של העובדים (רמת שחיקה, מסירות לעבודה, וסיפוק מהעבודה) ניתן להשתמש במחקרים עתידיים למדידת שינויים ברמת הרווחה. לסיכום, לאור תכנן המחקרים שנסקרו, שיטות המחקר, וממצאיהם, אנו מציעים שבע אפשרויות למחקרי אורך עתידיים בנושא. מבוא: השמירה על רווחת העובדים ושיפורה הם סלע מחלוקת מדעי ומדיני ברחבי העולם בדיונים על מסלול העבודה. הן תחילתו של מסלול העבודה והן סופו הם תקופות קשות בחיים, שבהם העבודה מאיימת על רווחת העובד (פרייס, 2015), אולם עד עתה ידוע די מעט

קרא עוד »

כניסת מפרסמים

(24/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

חיפוש חדש

לחיפוש עבודה/מאמר לפי מילות מפתח וקטגוריות לחץ כאן

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

Impaired social cognition in anorexia nervosa patients

Income and Subjective Well-Being: Review, Synthesis, and Future Research

Influence of extroversion and introversion on decision making ability

Intensive exposure to narrative in story books as a possibly effective treatment of social perspective-taking in schoolchildren with autism

Interventions to improve communication between nurses and doctors

Intraindividual Models of Employee Well-Being: What have we learned and where do we go from here?

Investigating Factors that Influence Employees’ Turnover Intention: A Review of Existing Empirical Works

Involvement of family environmental, behavioral, and social functional factors in children with attention-deficit

Job Satisfaction: A Literature Review

knowledge in pieces

Life Satisfaction Set Point Stability and Change

Longitudinal Development of Employee Well-being: a systematic review

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!