מאמרים אקדמיים במדעי החברה

Generation X and the Boomers – Organizational Myths and Literary Realities

נובמבר 25, 2020 אין תגובות

דור X והבייבי-בומרז: מיתוסים ארגוניים ומציאות ספרותית תקציר נערך חיפוש ספרותי מקיף על מנת להבין לעומק ולהפריך את הסטריאוטיפים הנוכחיים במקום העבודה לגבי דור ה- X והבייבי-בומרז. לצורך המאמר, דור ה- X כולל את האנשים שנולדו בין 1961-1981, ודור בייבי-בומרז כולל את אלו שנולדו בין 1943-1960. מטרת מאמר זה הייתה להשתמש בסקירת ממצה של ספרות אקלקטית/מולטי-דיסציפלינארית בכדי לעסוק ב- 6 מיתוסים נפוצים המוצגים על ידי פול וטאונסנד. בנוסף, המאמר בחן מחקרים אמפיריים שנאספו בסקירת הספרות של הסטריאוטיפים במקום העבודה, כדי להבין לעומק את הפרופילים והגורמים המניעים את הבייבי-בומרז ואת דור ה- X, לצד המשתנים הבלתי תלויים הבאים: גיל, פרודוקטיביות, מוטיבציה, הכשרה, חניכה ושביעות רצון מהעבודה. נבחנו מספר השערות לפיהן בני דור ה- X הם פרודוקטיביים יותר, בעלי יותר מוטיבציה, קל להכשירם והם מציגים שביעות רצון גבוהה יותר ממקום העבודה בהשוואה לבייבי-בומרז. התוצאות היו מתכנסות ומתפצלות במספר מקרים בולטים. חשוב ביותר כי ארגונים יכירו במגבלות הנוצרות על ידי סטריאוטיפים במקום העבודה. כפי שמוכיחים המחקרים בתחום, דור ה- X והבייבי-בומרז אינם שונים זה מזה כעובדים; הם מציגים יותר נקודות דמיון מהבדלים. על הארגונים לתכנן/להנדס סביבה של כבוד לשתי קבוצות אלו על מנת ליצור סינרגיה ביניהן ולקיים מקום עבודה פרודוקטיבי. מסקנות והמלצות מאמר זה נוצר כדי להבין לעומק ולהפריך את הסטריאוטיפים הנוכחיים במקום העבודה לגבי דור ה- X והבייבי-בומרז. בסך הכול, המאמר הוכיח והפריך את ההשערה לפיה בני דור ה- X הם פרודוקטיביים יותר, בעלי יותר מוטיבציה, קל להכשירם והם מציגים שביעות רצון גבוהה יותר ממקום העבודה בהשוואה לבייבי-בומרז. בנוסף, מצאנו כי שני הקוהורטים אינם שונים זה מזה במידה רבה. ללא קשר לגיל,

קרא עוד »

Home is Private…Do Not Enter! Introversion and Sensitivity to Work–Home Conflict

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

בית זה פרטי.. לא להיכנס! מופנמות ורגישות לעימות של עבודה- בית Keywords: extraversion, work–home conflict, spillover, burnout, engagement, strain תקציר: מחקר זה בוחן מוחצנות כדבר הממתן את הקשר בין הקונפליקט השלילי של עבודה-בית והלחץ הנובע ממנו , בקרב עובדים בארה”ב, ע”י שימוש בתיאוריית שימור המשאבים ותיאוריית ויסות הפרטיות. מופנמים מתנסים רק בתחושות שליליות מהקונפליקט של עבודה- בית, אשר קשורים למחסור של משאבים בעבודה (שחיקה בעבודה, מעורבות נמוכה, חוסר סיפוק מהאיזון) מאשר מחסור כללי (שחיקה אישית ) ומתח (פסיכולוגי או פיזי). מממצאים אלו מציעים שמופנמים באופן סלקטיבי נסוגים מתחום העבודה על מנת לשמר משאבים כאשר הפרטיות בבית מאוימת. מעסיקים אולי ירצו לשקול דרכים לעזור למופנמים להעלות את הפילוח בין עבודה- בית, כמו הפחתת נורמות של מקום העבודה שמעודדות עובדים להיות זמינים בצורה רציפה. מבוא: הקונפליקט השלילי בין עבודה- בית הוא נושא שהולך וגדל במקומות העבודה המודרניים, ומתרחש כאשר נושאים הקשורים לעבודה ודורשים מענה, פולשים לתחומי הבית. (כמו ביטול תוכניות משפחיות על מנת לקרוא איימל חשוב מהעבודה בזמן שהאדם נמצא בבית) למרות שקונפליקט יכול להתרחש גם בכיוון ההפוך (בית- עבודה),נראה שלקונפליקט שלילי בין עבודה- בית יש את הקשר החזק ביותר לבריאות העובד ולתחושת הרווחה שלו.( גרוויץ מרקס, 2000, סונטנג & בינוויס,2013) תיאוריית שימור המשאבים (הובול, 1989) טוענת שיחידים הם בעלי מוטיבציה להעלות או לשמור על אספקת המשאבים העכשווית שלהם. בתוך ההקשר של הקונפליקט השלילי בין עבודה- בית, פלישה של תחומי העבודה יכולה להסתיים בלחץ, בגלל שהם מאיימים על משאבים בעלי ערך בתוך תחומי הבית. – משאבים יכולים לכלול אנרגיה, תכונות אישיות, תנאים ואובייקטים שעוזרים לאנשים לענות על דרישות בתחומי העבודה ובתחומי הבית

קרא עוד »

Hope and Coping with Cancer

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

תקווה והתמודדות עם סרטן תקציר הקשר בין תחושת תקווה למגוון דיווחים עצמיים בהקשר של התמודדות עם סרטן נבדקה ב-115 נשים במכללות. בהשוואה בין תחושת תקווה נמוכה לגבוהה, לנשים בעלות תקווה נמוכה היה יותר ידע על סרטן, וקשר זה נשאר כאשר השונות המשותפת עקב הישגים אקדמיים קודמים, ניסיון עם סרטן בקרב בני משפחה או חברים, ורגישות חיובית ושלילית הוסרה. בנוסף, נשים בעלות תחושת תקווה נמוכה לעומת גבוהה דיווחו על תגובות התמודדות נוספות הקשורות בתקווה בארבעה שלבים נפרדים של סרטן (מניעה / סיכון, זיהוי, טיפול, והשפעה), יחסים אלה נשארו כאשר השונות המשותפת הקשורה להישגים אקדמיים קודמים, ידע על סרטן, ניסיון עם סרטן, ורגישות שלילית הוסרה. התקווה נדונה כאמצעי של שמירה על “רוח לחימה” להתמודדות עם סרטן. תחושת תקווה קיבלה תשומת לב רצינית בתחומי הרפואה הפסיכולוגיה בשנות החמישים והשישים (סטוטלנד, 1969). למרות שההבדלים האופרציונלים היו קיימים, התקווה היתה קשורה באופן עקבי לנוכחות של ציפיות חיוביות להשגת מטרות. כותבים מוקדמים הסכימו כי ציפיות חיוביות חיוניות הן לבריאות הנפש והן לגוף הפיזי, וכי הפרעה פיזית ופסיכיאטרית משתקפת בחוסר בציפיות מכוונות מטרה. פרנקל (1963) המשיך לטעון שאם מחלה קשורה בחוסר תקווה, אז הצלחת הטיפול חייבת להיות כרוכה בשיקום. בעוד שכותבים מוקדמים העלו שאלות מחקר מעניינות, הם בדרך כלל דנו בתקווה ספציפי לאירוע ולא באופן ניסויי, לדוגמא (Schmale & Iker, 1966). מחקר משמעותי ועדכני מציין כי תקווה ותחושות דומות (למשל, אופטימיות) קשורות עם רווחה פיזית פסיכולוגית ( Farran, Herth, & Popovich, 1995 Scheier & Carver, 1987 ,1992; Snyder, 1994a, 1994b) בנושא של נשים וסרטן, נמצא שנטיות אופטימיות מנבאות התמודדות בעקבות אבחנה של סרטן (Carver et al.,1993). יחד עם זאת, פחות ידוע על הקשר בין נטיות חיוביות לבין התפיסה של נשים צעירות בריאות את מחלת הסרטן, כולל היכולת לזהות ולעסוק באסטרטגיות כדי למנוע ולזהות סרטן, כמו כן היכולת להתמודד במקרה והוא מאובחן. המחקר הנוכחי בחן את הקשר של תחושת תקווה לבין מחשבות על סרטן בקרב נשים צעירות ובריאות. ליתר דיוק, בחנו כיצד נשים בקולג’ שונות בנטייתן לתקווה: (1) לדעת את העובדות הנוגעות לסרטן (2) יכולת לייצר תגובות התמודדות

קרא עוד »

Human resources Management and Employee Well- Being: towards a new analytic framework

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

הקשר בין ניהול משאבי אנוש לרווחת העובד: לקראת תפיסה חדשה מילות מפתח: ניהול משאבי אנוש, נמ”א (, HRM Human resources Management); רווחה (well-being); יחסי העסקה (employment relationship); רווח הדדי (mutual gains); ביצועים (performance) תקציר לפי דגם הרווח ההדדי, ניהול נכון של משאבי אנוש אמור להועיל לפרטים ולארגונים גם יחד, אולם בגישות הרווחות בחקר המנ”א עדיין עוסקות בעיקר חיפוש דרכים לשיפור הביצועים, ומעניקות רק חשיבות משנית לרווחת העובדים. זאת ועוד: רווחת העובדים מאוימת בשל לחצים בחברה בכלל ובמקום העבודה בפרט. דרושה מסגרת אנליטית חדשה כדי לטפל ברצינות בבעיותיהם של העובדים. במאמר זה אני מציע גישה שונה לנמ”א, התומכת בפעולות להגברת רווחת העובדים וליצירת יחסי העסקה חיוביים, ועל פיה, יש צורך בשני המרכיבים האלה. אני מציג הוכחות להעדפת הפעולות האלה, ולטענה שהן יכולות לשפר את ביצועיהם של עובדים וארגונים גם יחד, ודן במחקר זה ובהשלכותיו. מבוא: במשך 30 שנה תפיסות המנ”א והמחקר בנושא התקדמו מאוד. כיום, למשל, ידוע יותר על חשיבות של ההתאמה החיצונית (בין הארגון לסביבה, external fit), (Boxal & Purcell, 2016) ושל ההתאמה הפנימית (בין מבנה הארגון והטכנולוגיה למשאבי האנוש, internal fit), (Jiang et al., 2012 ) על הקשר בין מנ”א לביצועי הארגונים, על הקשר בין רווחת העובדים לביצועי חברות מסחריות (Bowen & Ostroff, 2004), ועל הבעיות ביישום יעיל של עקרונות ניהול (Bowen & Ostroff, 2004). אולם לא כולם מתפעלים מההתקדמות. קאופמן (2012) רואה ב-30 שנות חקר הנמ”א כשלון מוחלט, ולדעת גסט (2011), לחוקרים עדיין אין תשובות. טענתי במאמר זה היא שלמרות ההתקדמות בתחום, אולם רוב המחקר עסק בקשר בין נמ”א לבין ביצועים, תוך התעלמות מבעיות ברווחת העובדים. כמו כן,

קרא עוד »

Humans’ attachment to their mobile phones and its relationship with interpersonal attachment style

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

התקשרות בני אדם לטלפונים ניידים והקשר שלה לסגנון ההתקשרות הבין-אישי תקציר לבני אדם יש נטייה ביולוגית ליצור התקשרות עם שותפים חברתיים, ונראה כי הם יוצרים התקשרות גם עם מטרות לא-אנושיות ועצמים דוממים. סגנונות התקשרות שונים משפיעים לא רק על יחסים בין-אישיים, על גם על התקשרות בין מינים ועם אובייקטים. השערתנו היא כי אנשים צעירים יוצרים התקשרות עם הטלפונים הניידים שלהם, וכי אנשים המאופיינים בהתקשרות חרדה (attachment anxiety) גבוהה יותר נוטים להשתמש בטלפון הנייד כמטרת התקשרות מפצה. יצרנו סולם הבוחן את התקשרותם של אנשים למכשיר הנייד שלהם ואמדנו את סגנון ההתקשרות הבין-אישי שלהם. במחקר גישוש זה, מצאנו כי אנשים צעירים מפתחים התקשרות כלפי המכשיר הנייד שלהם: הם מבקשים קרבה אליו וחווים מצוקה כאשר הם מופרדים ממנו. התקשרות חרדה גבוהה יותר צפתה נטייה גבוהה יותר להפגין תכונות דמויות-התקשרות כלפי הטלפון הנייד. באופן ספציפי יותר, בעוד שהקרבה למכשיר הייתה חשובה במידה זהה עבור אנשים בעלי סגנונות התקשרות שונים, הקשר התמידי עם אחרים באמצעות הטלפון הנייד היה חשוב יותר עבור אנשים בעלי התקשרות חרדה. מסקנתנו היא כי התקשרות עם חפצים דוממים חדשניים, כמו הטלפון הנייד, ייתכן ונובעת מקואופטציה תרבותית של מערכת ההתקשרות. אנשים המאופיינים בסגנון התקשרות חרד עשויים להיתקל באתגרים שונים, בשל העובדה כי הקשר התמידי והצורך בתיקוף הנובעים מתקשורת ממוחשבת עשויים להעמיק את התלות שלהם באחרים. מבוא באולבי (Bowlby) טען כי בני אדם, ומינים שונים של בעלי חיים, נולדים עם מערכת התקשרות מוטבעת המניעה אותם לבקש ולתחזק קרבה עם שותפים משמעותיים. במיני בעלי חיים רבים, התפקיד של מערכת זו ניתן לבחינה רק בהקשר של התקשרות הורה-צאצא, שתפקידה העיקרי הוא הגנה מפני טורפים ותחזוק

קרא עוד »

Impaired social cognition in anorexia nervosa patients

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

תפיסה חברתית לקויה במטופלי אָנוֹרֶקְסְיָה נֶרְווֹזָה אוקטובר 5, 2016 רקע: מטרת המחקר הייתה לחקור את המאפיינים של תפיסה חברתית במטופלי אָנוֹרֶקְסְיָה נֶרְווֹזָה (AN). שיטה: 18 נשים מטופלות ב-AN (גיל ממוצע= 35.4 ± 8.6 שנים) ו- 18 נשים בריאות (HC) (גיל ממוצע = 32.8 ± 9.4 שנים) השתתפו במחקר. התפיסה החברתית שלהן נבחנה באמצעות שאלון אבחון תפיסה חברתית (SCSQ). תוצאות: התוצאות מראות שהניקוד הכולל של מבחן ה- SCSQ והניקוד של תיאורית התודעה וחשיבה עצמית היו משמעותית נמוכות יותר בקרב קבוצת מטופלות AN מאשר בקרב קבוצת ה- HC. בנוסף, השוני המשמעותי בתיאורית התודעה, חשיבה עצמית והניקוד הכולל של SCSQ לא השתנה כאשר הוסרו סטטיסטית השפעות של דיכאון, חרדה והרעבה. מסקנה: תוצאות אלו סוברות שהמטופלות ב- AN מתקשות להסיק את הכוונות של הזולת כמו גם מתקשות בניטור וניתוח של הפעילות הקוגניטיבית של עצמן. לפיכך, סממנים אלו יכולים להסביר כמה מהאלמנטים של הפתולוגיה של AN. מילות מפתח: אָנוֹרֶקְסְיָה נֶרְווֹזָה, תפיסה חברתית, תיאורית התודעה, חשיבה עצמית. הקדמה ניסויים קודמים הראו שמאפיינים מסוימים של הפרעה בספקטרום האוטיזם (ASD) הובחנו לרוב גם אצל מטופלות AN ולא מעט מטופלות AN אובחנו עם ASD 1,2. לפיכך, מאפיינים קוגניטיביים שנמצאו אצל מטופלי ASD נצפו ביתר תשומת לב במחקרים על AN. נכון להיום נחקרו, גמישות מחשבתית (set-shifting), קוהרנטיות מרכזית ותפיסה חברתית אצל מטופלות AN בכדי לגלות גורמים נוירו-קוגניטיביים שקשורים לפתולוגיה של המחלה.3-5 Holliday et al דיווחו שקושי בגמישות מחשבתית אצל מטופלות AN אינה כתוצאה מהרעבה 6. כמו כן, מחקרים אחרים גילו שגמישות מחשבתית לא תקינה אינה כתוצאה מהשפעה של גורמים קליניים אחרים כגון סימפטומים פסיכיאטריים 7. בנוסף, בהקשר של קוהרנטיות מרכזית, דווח

קרא עוד »

Income and Subjective Well-Being: Review, Synthesis, and Future Research

אוגוסט 15, 2021 אין תגובות

הכנסה ורווחה סובייקטיבית: סקירה, סינתזה ומחקר עתידי תקציר: כדי לקדם את המחקר בנושא הכנסה ורווחה סובייקטיבית, אנו סוקרים את המחקר בתחום. ישנן עדויות חזקות המראות על קשר בין הכנסה לרווחה סובייקטיבית. עם זאת, התייחסות לשאלה האם הכנסה מובילה לאושר מחייבת בירור של התהליכים הבסיסיים לגבי כיצד הכנסה עשויה לשפר או לערער את האושר. מבט סמלי על הכנסה (למשל, איתות סטטוס) מציע שלהכנסה יש מעט קשר לרווחה סובייקטיבית. מצד שני, ראייה פונקציונאלית של הכנסה (למשל חיץ משאבים ואמצעי למימוש הצורך) מציעה יחס חזק יותר לרווחה סובייקטיבית. בחיפוש אחר שילוב ספרות זו, אנו מציגים מודל רב-שכבתי של השקפות סמליות ופונקציונליות של הכנסה ושל רווחה סובייקטיבית המתייחס ל: (א) רמות שונות של ניתוח; (ב) הוצאות הכנסה / חלוקה; ו- (ג) ההקשר לייצור הכנסה. המטרה היא לספק מודל רעיוני כוללני הכולל את גורמי המפתח המשפיעים על הכנסה ואושר הדורשים בהירות ודיוק רב יותר כדי לקדם את העשייה המדעית העתידית. מילות מפתח: הכנסה, רווחה, אושר, כסף. במחקר על אושר ורווחה, הכנסה היא אחד הפרמטרים המרכזיים. בעניין שני המשתנים הללו ישנה התייחסות לפילוסופיה ודת, בין השאר, ואף על פי שמומחים נכונים לנתח את הנושא, הם חלוקים בו. למרות שהספרות שלנו מציגה ראיות חזקות על קשר בין המשתנים, דרוש מחקר פסיכולוגי וכלכלי מעמיק לגבי יכולתה או אי-יכולתה של הכנסה עשויה לחזק את הרווחה הסובייקטיבית. מקורות הדיון והלאה: גורמים מרכזיים לשיקול דעת בעבודה מאת Easterlin (1974) נמצא כי למרות שבחתך הרוחב קשורה הכנסה לאושר בתוך מדינות, היא לא הייתה קשורה בין מדינות. למעשה, היחיד חש רווחה רק בהקשר של חברתו , ולא בהקשר העושר של מדינתו או בהקשר

קרא עוד »

Influence of extroversion and introversion on decision making ability

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

השפעת המוחצנות והמופנמות על יכולת קבלת החלטות Keywords: Decision making, extroversion, introversion, snap decisions, impulsive decisions תקציר: רקע כללי: החלטה מוגדרת כבחירה שאתה עושה על דבר מסוים, לאחר שחשבת על מס’ אופציות. קבלת ההחלטות והשיפוט של בני האדם ניתנת לצפייה במציאות. תכונת האופי שמשפיעה על תהליך קבלת ההחלטות בד”כ נעדרת ממחקרים על קבלת החלטות. המחקר הנוכחי מתמקד במאפיינים המעוררים את תהליך קבלת ההחלטות, אבל אינו עוסק בשאלה מה הופך החלטה לטובה או רעה. מטרת מחקר זה היא להשוות את ההבדלים בתהליך קבלת ההחלטות בין מופנמים למוחצנים, ולנתח אילו מאפיינים מעודדים תהליך זה. שיטה: מחקר רוחב נערך בקרב 370 משתתפים, שנדגמו ע”י דגימת נוחות, במקרצ’י, פקיסטן. שאלון עם שאלות פתוחות וסגורות ובהן 2 חלקים: 1. ניתוח אישיות. 2. מאפייני קבלת ההחלטות. שאלון האישיות של Eysenck (EPQ) שהוא הכלי הפסיכולוגי בעל השימוש הרב ביותר על מנת למדוד מוחצנות – מופנמות ב5 נקודות בסולם ליקרט, היה בשימוש במחקר זה. החלק השני המתייחס לקבלת החלטות כלל 24 שאלות פתוחות וסגורות (עם 5 נקודות בסולם ליקרט) שכלל פריטים המתארים איך יחידים מקבלים החלטות. הנתונים מהשאלון נוקו, קודדו ונכנסו לאקסל (מיקורספוט, רדמונד, WA , USA) יוצאו לSPSS גרסה 21 לווינדוס ( (SPSS Inc,Chicago, Illinois, USA לניתוח, השתמשנו בסטטיסטיקה תיאורית והיסקית , על מנת לנתח את הנתונים. תוצאות: בדיוק חצי (50%) מהמוחצנים הולכים על החלטות מהירות. 9 מתוך 10 מוחצנים בדקו פעמיים את מקורות המידע שלהם לפני שקיבלו החלטה אבל יותר מחצי (64%) מהם נמנעו מהחלטות חשובות מכיוון שחשיבה גורמת להם לאי נוחות. כמעט 3 מ4 (68%) מהמוחצנים צריכים מישהו שיכוון אותם בדרך הנכונה בשביל להחליט. יותר

קרא עוד »

Intensive exposure to narrative in story books as a possibly effective treatment of social perspective-taking in schoolchildren with autism

נובמבר 11, 2020 אין תגובות

חשיפה אינטנסיבית לנרטיב בספרי ילדים כטיפול יעיל אפשרי בלקיחת פרספקטיבה חברתית אצל תלמידים עם אוטיזם בבית ספר אחד המאפיינים העיקריים של אוטיזם הוא לקות בתקשורת ובחִברוּת. למרות שליקוי כזה לכשעצמו תועד היטב, המחקר בנושא התערבויות יעילות לילדים עם הפרעה התפתחותית זו עדיין מוגבל. כאן אנו מציגים ראיות ראשוניות לאפשרות שיפור היכולת בלקיחת פרספקטיבה חברתית אצל ילדים עם אוטיזם, על ידי ניסוי אינטנסיבי שנערך, בו הם נחשפו לנרטיב בסיפורי ילדים שהקריאו להם הוריהם במשך 5 עד 6 ימים רצופים. כאשר הוערכה היכולת שלהם על בסיס משימה של לקיחת תפקידים קונבנציונאלית, הציון הממוצע נטה לעלות לאחר החשיפה בהשוואה לזה שלפני החשיפה, ואילו שינוי כזה לא נרשם בילדים שלא חוו חשיפה כזו. תופעות אלו אושרו כאשר נבדקו הילדים מחדש 4 חודשים לאחר מכן. אף כי המחקר הנוכחי הינו מקדמי, המחקר מייצג צעד לקראת פיתוח עוד התערבויות יעילות של לקיחת פרספקטיבה לילדים עם אוטיזם. מבוא מאפיינים מסוימים של אוטיזם ילדוּת כוללים לקות עמוקה בתקשורת ובשפה, שמורגשת, לעיתים למרות יכולת דיבור מספקת בקרב ילדים בעלי יכולת אינטלקטואלית גדולה יותר בעלי לקות זו (Sigman and Capps, 1997; Howlin et al., 1999; American Psychiatric Association 2013)). מחקרים חלוציים גילו את העובדה, שלאותם ילדים יש קשיים אופייניים בכינויי גוף אישיים ובמונחים יחסית לזמן ולשטח, כלומר, באמצעות מונחים דידקטיים (ראה סקירה של Baron-Cohen et al., 2000; Markram and Markram, 2010). על הדובר להיות רגיש לצרכי המידע של השומע כדי להיות יעיל לתקשור תוך שימוש במונחים דאיקטים כאלה, אך גם מבוגרים בעלי יכולת אינטלקטואלית עם אוטיזם מתקשים להשיג זאת, בעיקר בשל פגיעה ביכולת לקיחת פרספקטיבה הכרוכה בשימוש במינוח דאיקטי (Masataka,

קרא עוד »

Interventions to improve communication between nurses and doctors

נובמבר 24, 2020 אין תגובות

התערבויות לשיפור התקשורת בין אחיות ורופאים ביחידה לטיפול נמרץ: סקירת ספרות אינטגרטיבית 31 ביולי 2017 תמצית תקשורת אפקטיבית בקרב אנשי מקצוע בתחום הרפואה ביחידה לטיפול נמרץ (ICU) היא הכרח מסוים, כאשר תקשורת בין-תחומית מדויקת ויעילה היא תנאי הכרחי לטיפול באיכות גבוהה. אחיות ורופאים הם חלקים חשובים ביותר מכוח העבודה של מערכת הבריאות. לפיכך, זיהוי אסטרטגיות שישפרו את התקשורת בין שתי קבוצות אלו יכולות לספק ראיות לשיפור מעשי ב- ICU אשר בסופו של דבר ישפר את תוצאות המטופלים. סקירת ספרות אינטגרטיבית זו נועדה לזהות התערבויות המשפרות את התקשורת בין אחיות ורופאים בטיפול נמרץ. שלושה מאגרי מידע Medline, CINAHL) ו- ( (Science Direct חיפשו בין ספטמבר 2014 ליוני 2016 באמצעות 11 מונחי חיפוש, כלומר אחות, רופא, רופא, תושב, קלינאי, טיפול נמרץ, יחידת טיפול נמרץ, תקשורת, עבודת צוות, שיתוף פעולה וקשרים . נערך גם חיפוש ידני ברשימות הייחוס של מחקרים שנמצאו. 11 מאמרים עמדו על ההכללת קריטריונים. מחקרים אלה דיווחו על שימוש בכלי תקשורת / רשימות ביקורת, אימוני צוותיים, הערכת משמרות עבודה מובנית רב תחומית והערכה קלה יותר של מצבים אלקטרוניים. תבניות תיעוד להמלצות לשיפור התקשורת. אף על פי שעדיין לא ברור אילו אסטרטגיות התערבות הן היעילות ביותר , סקירה זו מעלה כי אסטרטגיות אלה משפרות את התקשורת במידה מסוימת. יש לתכנן מחקרים עתידיים באופן מדויק ולמדוד ספציפית את תוצאת התוצאות כדי לתפוס ולשקף את ההשפעות של תקשורת אפקטיבית. © 2018 האגודה הסיעודית הסינית. הפקה ואירוח מאת Elsevier B.V. זהו מאמר גישה פתוח תחת רישיון CC BY-NC-ND (https://creativecommons.org/licenses/by-nc-nd/4.0/) מבוא שיפור האיכות והבטיחות הפך בתי חולים לעדיפים ברחבי העולם בעשורים האחרונים. תקשורת יעילה בין

קרא עוד »

Intraindividual Models of Employee Well-Being: What have we learned and where do we go from here?

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

תפיסות פנים-אישיות של רווחת העובדים: סקירה ותחזית מילות מפתח: רווחת העובדים, רע”ו ( EWB Employee well-being,); דחק בעבודה (Work Stress); תפיסות פנים-אישיות (Intraindividual perspectives); סיפוק בעבודה (Job satisfaction); התמסרות לעבודה (work engagement); שחיקה בעבודה (job burnout); רווחה רגשית (affective well-being); עזיבת מקום העבודה (employee turnover) תקציר: עניינה של החברה משתנה מהישרדות כלכלית להעלאת איכות החיים, במקום העבודה ובשאר תחומי החיים, ולכן גם המדענים מתעניינים יותר ברווחת העובדים. העניין הגובר בגורמים המשפיעים על רווחת העובד ובתוצאותיה, כגון סיפוק בעבודה, התמסרות לעבודה ושחיקה הוליד שפע תיאוריות, מושגים ומחקרים בנסיון לתאר ולהסביר את פריחתם או את התשתם של עובדים בעבודתם, ואת השפעתה של רווחת העובדים על התנהגותם של עובדים ושל ארגונים. מאמר זה הוא סקירה של מחקרים נבחרים בנושא רווחת העובדים ושל תיאוריות מרכזיות בתחום, תוך הערכה ביקורתית של מצב המחקר והצעות למחקרים עתידיים. הוא מתמקד בתרומתם האפשרית של מחקרים פנים-אישיים להבנת רווחת העובדים וגם ביכולתם להעשיר את ממצאיהם של מחקרים בין-אישיים, ומעלה תיאוריות מקיפות המשלבות בין שתי התפיסות. חקר הרווחה הסובייקטיבית מנסה לגלות כיצד אדם מעריך את חייו, ועוסק ברגשות של בני אדם ובסיפוקם הן מתחומי חיים שונים, כגון העבודה והנישואים, והן מחייהם בכלל (Diener, Suh, Lucas & Smith, 1999). “רווחה רגשית” כוללת את חוויותיו ותגובותיו הרגשיות של אדם בתגובה לאירועים בחייו (Warr, 1990). אדם מסוגל גם לשיפוט שכלי של מידת שביעות רצונו מחייו ומידת הגשמתו העצמית. לכן, לרווחה הסובייקטיבית יש מרכיבים שכליים ורגשיים גם יחד (Diher, Oishi, &Lucas, 2003), והיא נוגעת לתחומי חיים שונים (Dieher et al., 1999). בחיי העבודה, רמת הרווחה הסובייקטיבית משקפת את תחושותיו ואת מחשבותיו של אדם

קרא עוד »

Investigating Factors that Influence Employees’ Turnover Intention: A Review of Existing Empirical Works

אוגוסט 15, 2021 אין תגובות

חקירת גורמים המשפיעים על כוונת תחלופת העובדים: סקירה של עבודות אמפיריות קיימות תַקצִיר מדוע עובדים העוזבים את ארגוניהם או את חברותיהם הינו נושא המעניין הן את החוקרים והן את המנהלים. אין ספק שהתחלופה יקרה; לפיכך, חשוב להבין מה מוביל לתופעה כזו. האם זה שביעות רצון מהעבודה? האם זה חוסר המחויבות הארגונית? האם זה היעדר הכשרה? האם זו התמיכה הנתפסת של העובדים הן במפקח / מנהל והן בארגון בכללותו? האם זה אקלים ארגוני? האם זה צדק ארגוני? מאמר רעיוני זה שופך מעט אור על הספרות הרלוונטית ומזהה את קדמות תחלופת העובדים. המאמר מציע מסגרת תיאורטית המציגה את המשתנים המסבירים את תופעת כוונת התחלופה. מילות מפתח: כוונה לעזוב, מסגרת תיאורטית של תחלופה 1. הקדמה 1.1 כוונת תחלופה שימור ותחלופת עובדים הם שני נושאים חשובים המשפיעים על ארגונים בכמה אופנים. אנדרו קרנגי, התעשיין המפורסם של המאה ה -19, הדגיש את חשיבות העובדים על פני כל משאב אחר. יתר על כן, המחקר של אלריכס הדגיש את העלויות המוערכות ביותר של תחלופת העובדים המרכזיים עבור מעסיקים. ישנם שני סוגים של עלויות לתחלופה, שהם גלויים ובלתי נראים. עלויות התחלופה הגלויה כוללות הוצאות רבות, אך עלויות בלתי נראות כרוכות בהוצאות גדולות לא פחות. תוצאה נוספת של תחלופה עבור הארגון היא השפעתה על יחסי עובד-לקוח. בד”כ עובדים ותיקים מפתחים יחסים אישיים עם לקוחות, המהווים בסיס לחיזוק מעגל האינטראקציות המועילות בין עובדים ללקוחות. לשימור העובדים יש אפוא השפעה חיובית על יחסי לקוחות טובים ובסופו של דבר על רווחיות. תחלופה משפיעה גם על אלה שנותרו בחברה. היא גורמת לירידת מורל, ייאוש והפחתה בפיריון ושביעות הרצון של העבודה. בנוסף, עובדים נוספים

קרא עוד »

כניסת מפרסמים

(22/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

חיפוש חדש

לחיפוש עבודה/מאמר לפי מילות מפתח וקטגוריות לחץ כאן

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

Generation X and the Boomers – Organizational Myths and Literary Realities

Home is Private…Do Not Enter! Introversion and Sensitivity to Work–Home Conflict

Hope and Coping with Cancer

Human resources Management and Employee Well- Being: towards a new analytic framework

Humans’ attachment to their mobile phones and its relationship with interpersonal attachment style

Impaired social cognition in anorexia nervosa patients

Income and Subjective Well-Being: Review, Synthesis, and Future Research

Influence of extroversion and introversion on decision making ability

Intensive exposure to narrative in story books as a possibly effective treatment of social perspective-taking in schoolchildren with autism

Interventions to improve communication between nurses and doctors

Intraindividual Models of Employee Well-Being: What have we learned and where do we go from here?

Investigating Factors that Influence Employees’ Turnover Intention: A Review of Existing Empirical Works

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!