• 072-3969718
  • office@right4u.co.il
  • מרכז עסקים "לולים" כפר עציון

כניסת מפרסמים

(18/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

חיפוש חדש

לחיפוש עבודה/מאמר לפי מילות מפתח וקטגוריות לחץ כאן

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים מתורגמים לעברית

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

לחץ לתוצאות נוספות..

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Enhancing EFL Learners’ Writing Skill via Journal Writing

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

שיפור מיומנות הכתיבה של תלמידים שאנגלית אינה שפת אימם (EFL) באמצעות כתיבת יומנים תקציר “כתיבה התקבלה לעתים קרובות כמיומנות השפה האחרונה שנרכשת עבור דוברי השפה השפה וכן עבור הלומדים שפה זרה/שניה” (Hamp-Lyons and Heasly, 2006: 2), כתיבה באנגלית, עבור מספר תלמידי EFL, נראית כמאתגרת. מאמר זה מביא את תוצאותיו של מחקר שבדק האם תלמידים יכולים לצמוח מקשיי כתיבה על ידי כתיבת יומנים. 85 סטודנטים של שנה ב’, משתי כיתות כתיבה הוזמנו להשתתף במחקר, האחת הינה קבוצת הניסוי (EG) והשניה קבוצת הביקורת (CG). הניסוי נערך בפקולטה לבלשנות וספרות אנגלית של האוניברסיטה למדעי החברה והרוח בהו צ’י מין סיטי (USSH-HCMC), ממצאיו ביססו את היתרונות של כתיבת יומנים כפעילות נרחבת לטיפוח המוטיבציה לכתיבה אצל תלמידים ולהעצמת מיומנות הכתיבה שלהם, כמו כן לביסוס הידוק הקשר בין מורים לתלמידיהם. 1. הקדמה מתוך ארבעת המיומנויות השפה הבסיסיות בתהליך למידת השפה, “כתיבה מקובלת לעתים קרובות כמיומנות השפה האחרונה שנרכשת עבור דוברי השפה, כמו גם לתלמידי שפה זרה/שניה.” (Hamp and Heasly, 2006: 2). ההצלחה של תלמידי EFL בכתיבה באנגלית מביאה להם יתרונות לא רק בלימודי האנגלית שלהם אלא גם בקריירה שלהם לאורך כל חייהם, כפי שטוען (Glazier 1994: 3), “היכולת לכתוב באנגלית חיונית  לתלמידי הקולג’ וכנראה שזה יהיה צורך עבור רבים מתלמידי ה-EFL. מכיוון שהכתיבה נעשית באנגלית, היא נראית מאתגרת. (Harmer, 1992: 53). מבחינת השטף, (נונאן 1999) טוען כי כתיבה קוהרנטית, קולחת ומורחבת היא ככל הנראה הדבר הקשה ביותר בשפה, שכן הקורא צריך להבין את מה שנכתב מבלי לבקש הבהרה או להסתמך על טון הדיבור או ההתבטאות של הכותב. אופי הכתיבה עצמה אינו מספיק מעניין כדי להניע את

קרא עוד »

Enhancing Students’ Biology-Critical Thinking Skills through CIRC-Based Scientific Approach (CIRSA)

יולי 16, 2021 אין תגובות

שיפור יכולות החשיבה הביקורתית של תלמידים בביולוגיה באמצעות גישה מדעית ל-CIRC מילות מפתח: ביולוגיה; קריאה וכתיבה משולבת ומשותפת (CIRC); חשיבה ביקורתית (Critical Thinking), קריאה וכתיבה משותפת ומשולבת בגישה מדעית (CIRSA); גישה מדעית (Scientific Approach) תקציר כישורי חשיבה מדעית נחשבים לחיוניים במאה ה-21, ולכן יש לעודד אותם באמצעות לימודי ביולוגיה. מחקר זה בדק את השיפור ביכולות החשיבה הביקורתית בביולוגיה אצל תלמידים שלמדו בגישה מדעית ל-CIRC  (CIRSA). הכישורים נמדדו באמצעות מבחנים שפיתחו חוקרים, ואושרו בידי ביולוגים עיוניים. הכישורים החיוניים שנמדדו היו: ניסוח הבעיה; הצגת טיעונים; הסקת מסקנות; הכללה; הערכה; הגעה להחלטות ויישומן. במחקר זה השתמשנו בשיטה כמו-ניסיונית, עם השוואות לפני ואחרי הטיפול (pretest-[posttest) בין קבוצות ביקורת לא שוות. ערכנו את הניסוי על 160 תלמידים, (95 בנים ו-65 בנות) בכיתה ח’ של בית ספר תיכון בחבל בוגור. ממצאי המחקר מוכיחים כי מי שלמדו בשיטת CIRSA  מצטיינים יותר בחשיבה ביקורתית מאלה שלמדו בשיטות המקובלות, ושזאת שיטה מומלצת לחיזוק יכולות החשיבה בביקורתית של תלמידים בתחומי הביולוגיה. מבוא הוראת הביולוגיה, בעיקר האנטומיה והפיזיולוגיה, היא כלי חיוני להנחלת ידע מדעי לתלמידים. שני תחומי הידע האלה מתייחסים לאיברים בגוף, לתפקידיהם, ולדרך פעולתם. בשיעורי ביולוגיה בתיכון נלמדים בין היתר מערכות הנשימה וההפרשה. תכנית הלימודים בביולוגיה בבתיה”ס התיכוניים באינדונזיה לשנת 2013 כללה לימוד על איברי הגוף, תפקידיהם, דרכי פעולתם, ושיבושים אפשריים בגוף. הוראת הביולוגיה אמורה לכלול לא רק את הנחלת הידע הנדרש בתכנית הלימודים, אלא גם שיפור יכולות רבות הנדרשות לתלמידים בתחום החשיבה הביקורתית. כמו כל מי שחיים במאה ה-21, התלמידים נדרשים לרכוש יכולות לשתוף פעולה, תקשורת, יצירתיות, וחשיבה ביקורתית. מחקר זה בחן את היכולת לשפר חשיבה ביקורתית. ניסויים רבים

קרא עוד »

Entropic Risk Analysis by a High Level Decision Support System for Construction SMEs

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

ניתוח סיכונים אנתרופי באמצעות מערכת תמיכה בקבלת החלטות ברמה גבוהה עבור יוזמות קטנות ובינוניות בתחום הבניה תקציר שיטת האנתרופיה משמשת לאומדן חוסר עקביות בשיקול הדעת של בני אדם. מאמר זה מציג מערכת תמיכה בקבלת החלטות מבוססת-אנתרופיה הנקראת e-FDSS לשם ניתוח סיכונים והחלטות מרובה-קריטריונים בפרויקטים של בנייה של יוזמות קטנות ובינוניות (SMEs). המערכת עוברת אופטימיזציה ונפתרת באמצעות לוגיקה עמומה, אנתרופיה, ואלגוריתמים גנטיים. מקרה הבוחן מציג את השימוש של אנתרופיה ב- e-FDSS לשם ניתוח קריטריונים מרובי-סיכונים בשלב  הטרום-פיתוח של מיזמי SME. נתוני סקרים הבוחנים את מידת ההשפעה של קריטריוני סיכון נבחרים על פרויקטים שונים הוזנו למערכת על מנת להגדיר את סיכוני הפרויקט שזוהו מראש בסביבה אובייקטיבית. מבלי להתחשב במידת אי-הוודאות הכלולה בתהליך האומדן; התוצאות מראות כי כל ווקטורי ההחלטות אכן מלאים בהטיות, והסטיות בהחלטות מכומתות על מנת לספק פרופיל אומדן סיכונים והחלטות אובייקטיבי יותר עבור בעלי העניין בפרויקטים על מנת למצוא ולסנן את הפרויקטים הרווחיים ביותר. מבוא מרבית הבעיות הכרוכות בקבלת החלטות בעולם האמיתי משלבות קריטריונים איכותניים וכמותיים. שיטות חישוב המשלבות קריטריונים איכותניים וכמותיים, חלופות או משתנים, מתקשות במידול של בעיות מהעולם האמיתי מכיוון שבני אדם מציגים אינטרסים סותרים. ניתן להשתמש במידע הנאסף בכדי לסייע לתהליך קבלת ההחלטות ולהפוך אותו למובנה (לדוגמא בצורת מסמך) או בלתי-מובנה (לדוגמא מפה לאוזן). למרות שהיא מציגה גישה מרובת-היבטים, בחירה נטולת הטיות מצד האינדיבידואל הינה חיונית להצלחה של תהליך קבלת ההחלטות. מערכת תמיכה בקבלת החלטות (DSS) מהווה כלי מצוין לפתרון המורכבות הכרוכה בבעיות אנושיות. הגדרות מגוונות של DSS נוסחו והוצעו על ידי אקדמאים שונים בתחום. רובינשטיין הגדיר DSS בתור תיאור מופשט של העולם האמיתי המהווה ניסיון לפשט

קרא עוד »

Equilibrium analysis of supply chain structures under power imbalance

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

ניתוח שיווי המשקל של מבני שרשרת אספקה במצב של כוח בלתי מאוזן תקציר מאמר זה חוקר את ההשפעות של יכולת הניתוב (channel power) על יציבות שרשרת האספקה במצב שבו מספר ספקים מוכרים מספר מוצרים תחליפיים (substitutable products) דרך קמעונאי משותף. בדרך כלל, שרשראות אספקה מסוג זה נותחו כמשחקי סטקלברג לא-שיתופיים חד שלביים או דו שלביים, כאשר כל הספקים מחזיקים בכוח קבלת החלטות מאוזן (זהה). במאמר זה, אנו ממתנים הנחה זו, ומנסחים מודלי-משחק תיאורטיים על מנת לבחון מצבים בהם אחד הספקים יכול לשמש כמנהיג-סטקלברג. בהתאם לכך, אנו מנתחים מבני שרשרת אספקה חדשים ומציגים את הרעיון של דומיננטיות מבנית (structural dominance), גישה חדשנית לניתוח ביצועי שרשראות האספקה הכוללת גם השלכות מעשיות. באופן זה, מקבל ההחלטות יכול ליישם את רעיון הדומיננטיות המבנית על מנת לקבוע האם קיימים מצבי שרשרת אספקה שהם יותר יציבים מאחרים, כלומר עם פחות נטייה לשינויי כוח, הן ברמת הסוכן והן ברמת הקבוצה. מצאנו כי כוח בלתי מאוזן גורם לצניחה משמעותית ברווחי שרשרת האספקה, וככל שהסוכנים מאוזנים יותר כך הרווחים שלהם צומחים יותר במצב של ביקוש ליניארי, ללא קשר לתחרותיות המוצר. נובע מכך כי גם שרשרת האספקה של היצרן-סטקלברג וגם השרשרת של הקמעונאי-סטקלברג אינן מהוות מבנים יציבים לפי ההגדרות הכלליות שיצרנו, אך מבנים בהם הכוח מתחלק באופן שווה בין הסוכנים מספקים את היציבות והביצועים הטובים ביותר. 1. הקדמה במאמר זה נסקור שרשרת אספקה שבה מספר ספקים/יצרנים מספקים מוצרים או מרכיבים תחליפיים לחברה או קמעונאי משותף במורד השרשרת (downstream). שרשראות אספקה מרובות סוכנים מסוג זה הן נפוצות בתעשיות הייצור, קמעונאות והשירות. רק לעתים רחוקות היצרן מייצר את כל מוצריו בעצמו (in-house),

קרא עוד »

ethics-assessment and measurement in sport and exercise psychology

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

אומדנים ומדידות בפסיכולוגיית כושר וספורט “עצם העובדה שהתרגלנו לא לחשוב על דבר מה כשגוי, אין פירושה שאותו דבר הוא נכון” – תומאס פיין פעמים רבות מתעוררות דעות מנוגדות כאשר מציגים בפני מחנכים, חוקרים ויועצים בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט מידע לגבי סוגיות אתיות בתחום. נראה כי נושא האתיקה ודיונים לגבי פרקטיקה מקצועית אתית מרתקים אותנו, או לחילופין גורמים לנו להירתע מהנושא כמו ממגיפה. שיקולים אתיים, כך נראה, גורמים פעמים רבות ל”שילוב משתק של שעמום ופחד” בקרב אנשי מקצוע (הייז ובראון, 2003). בהתחשב בתחושה הבלתי נוחה המתעוררת לעתים קרובות בעקבות עיסוק בתחום האתיקה, רבים מאנשי המקצוע משתתפים בדיונים כאלו רק כאשר נוצר אילוץ כזה מטעם מקום העבודה שלהם, ועדות רישיון, או ארגונים מקצועיים. במקצוע הפסיכולוגיה, חינוך עקבי לגבי אתיקה וסוגיות חוקיות הוא עניין שבשגרה. לעומת זאת, דרישות כאלו אינן מהוות חלק מהמודל הנוכחי של ההכשרה ודרישות הרישיון בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט בארצות הברית. למרות שרובנו, אם לא כולנו, מעדיפים לחשוב על עצמנו כבעלי מקצוע אתיים, האם באמת כך הדבר? לעתים עולה השוואה בין התנהגות אתית לכישורי נהיגה. רובנו מאמינים כי אנחנו נהגים טובים ומיומנים, וכי נהגים אחרים הם גרועים. תפיסה עצמית מוטה מסוג זה יכולה בקלות להוביל לגרימת נזק. באופן דומה, חשוב שהידע שלנו לגבי אתיקה יהיה עדכני כך שלא נגרום, בטעות או באופן מודע, לנזקים שיפגעו במוניטין המקצועי שלנו, בענף ככלל, ויותר חשוב, בלקוחות ובמשתתפים במחקר. אתיקה וקודים אתיים אתיקה פירושה פילוסופיה המיושמת בפרקטיקה. אתיקה מהווה חלק בדיסציפלינה שמנסה לסייע לנו לתאר ולהבהיר מה נחשב נכון ומה נחשב שגוי, בניסיון להשפיע על אופן החשיבה שלנו כך שתמיד נשאף לספק שירות איכותי

קרא עוד »

Evaluators and Evaluation consultants

נובמבר 11, 2020 אין תגובות

הערכה ויועצי הערכה אנחנו נטען כאן שכשמישהו עושה הערכה (כלומר מנסה לקבוע את השווי, היתרונות, משמעות של משהו), הוא מתפקד כמעריך, כשמישהו מבצע שירות שקשור להערכה הוא משמש כיועץ הערכה. ניתן לעשות באופן עקרוני את אחד או את שני הדברים, אפילו באותו החוזה (כל עוד החוזה מאפשר את שניהם). הטיעון שלי הוא על הכדאיות והסיכון כשמנסים או אפילו שוקלים לעשות במועד אחר ייעוץ אם החוזה מבקש הערכה בלבד. המושג יועץ הערכה נלקח ממייקל קווין פייטון, שאמר שהוא יותר ויותר תומך בלתאר את עצמו באופן הזה, בניגוד למונח מעריך (תקשורת אישית). לתפקד באופן עיקבי בתפקיד הקודם, כפי שהוא עושה עכשיו, הוא נמנע מלעשות תביעות הערכה ישירות- לפחות לגבי התוכנית בה הוא עובד. על מנת להיות יועץ הערכה, נראה ברור שצריך להיות מסוגל לבצע הערכה, אפילו אם בדר”כ לא עושים זאת (הטענה ההפוכה אינה נכונה). לפיכך, זה בהחלט הגיוני להתייחס לפייטון כמעריך, במובן הכללי, כמישהו שלא רק מסוגל לבצע הערכה, אלה עוסק באופן מקצועי בפעילויות הקשורות להערכה. אבל זה לא נכון להתייחס לתפקיד שלו או אליו, כמעריך של פרוייקט כשלמעשה הוא מתפקד כיועץ הערכה. כיצד מעריכים אחרים מתאימים לתיאור הזה? הסיטואציה דומה לאלו כמו מרב אלקין שרואה הערכה כתהליך של איסוף ומיזוג מידע כדי לתמוך בהחלטות, אך לא כייעוץ הערכה. בתפקיד זה,לא מתפקדים כיועצים, אם זה התפקיד היחיד שמאמצים, זה נהיה לא ברור שנרכשו אי פעם הכלים לבצע הערכה אמיתית, ולכן זה נהיה לא ברור שניתן לכנות אותם מעריכים. הם פשוט מאוד יועצי הערכה. באופן כללי, תפקיד זה הוא אחד התפקידים שניתנים לביצוע ע”י הרבה חוקרים חברתיים, אין בו משהו מיוחד מבחינת

קרא עוד »

examining hr from a supply chain perspective

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

בחינת HR מפרספקטיבה של שרשרת האספקה מבוא בשנים האחרונות קיים עניין רב בפער המדע-פרקטיקה. בפרט, מספר מאמרים הצביעו (ולרוב, הביעו צער) על כך שהממצאים המחקריים העדכניים או הפרקטיקות מבוססות-הראיות אינן משולבות באופן מתאים בפרקטיקה הארגונית. כפי שמדגישים אקדמאים רבים, יוזמות HR פרקטיות רבות אינן משקפות את הראיות הזמינות הטובות ביותר. חלק מהחוקרים טענו כי פרקטיקות או התערבויות HR ספציפיות (כמו סקרי 360) לעתים רחוקות מבוססות על ראיות אמפיריות כלשהן. אנו מסכימים עם התומכים בניהול מבוסס-ראיות (EBM) בכך שפרקטיקות והתערבויות ארגוניות חייבות להתבסס על מחקרים מהימנים ולהיות רלוונטיות לצרכי משתמשי הקצה. בהתחשב בשיקולים אלו, בעלי העניין בכל יוזמת HR חייבים ליצור דיאלוג משמעותי על מנת שה- EBM יצליח. במובן זה, אנו מאמינים כי קיימים יתרונות משמעותיים בתפיסה של שותפות “שרשרת אספקה” כלפי היחסים של מדענים-אנשי מקצוע-לקוחות. מטפורת שרשרת האספקה משמשת אותנו בכדי להמחיש את התוצאה הפוטנציאלית המועילה היכולה לנבוע מיחסים טובים יותר בין בעלי עניין בתחום ה- HR: אקדמאים, אנשי מקצוע פנימיים (מקצועני HR, מומחי ניהול כישרונות), יועצים חיצוניים, ומשתמשי/לקוחות הקצה (לדוגמא מנהלים). כל אחת מקבוצות בעלי עניין אלו הינה חלק ממערכת, הכוללת יצירת ידע, תרגומו והטמעתו. פרספקטיבת שרשרת האספקה גורסת כי כל קבוצה של בעלי עניין יכולה וחייבת לעבוד יחד בכדי להבטיח כי התוצאות הקולקטיביות יהיו מספקות הדדית, יספקו תועלת משותפת, וישפרו את ביצועי הארגון. במערך שרשרת אספקה אידיאלי, אקדמאים ויועצים חיצוניים יחברו לאנשי המקצוע הפנימיים ומשתמשי הקצה ליצירת רצף עקבי של מחקרים עדכניים ורלוונטיים וניתוחים נדרשים, שבתורם, ינוצלו בכדי לבנות או לחדש מוצרים ושירותים העונים על צרכיהם של אנשי המקצוע הפנימיים ומשתמשי הקצה, מהלך שיוביל לתוצאות מדידות ומוצלחות עבור

קרא עוד »

Examining the structure of subjective well-being through meta-analysis of the associations among positive affect, negative affect, and life satisfaction

אוגוסט 15, 2021 אין תגובות

בחינת הממדים של רווחה נפשית (סובייקטיבית) באמצעות מטה-אנליזה של המתאימים בין אפקט חיובי, אפקט שלילי, ושביעות רצון מהחיים תקציר: על אף פשטות התיאוריה של דינר (1984) המתארת ממדים של רווחה נפשית (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי) נותרה עמימות בנוגע ליחסים בין הממדים. מממצאים מהשנים האחרונות מציעים פתרון המבוסס על ראייה היררכית. ספציפית, הוצע כי ניתן לראות בשביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי כשלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית.  מחקר זה מרחיב את רעיון זה באמצעות שימוש במטה-אנליזה ובחינת מתאמים בין שלושת המשתנים לעיל (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי; k = 40, N = 34,298). ממצאינו מעידים על מתאימים בינוניים, שלא משתנים באופן משמעותי כפונקציה של מאפייני המדגם. ולכן, מחקר זה תומך בתיאוריה המציעה כי שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי הם שלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית. מילות מפתח:  רווחה נפשית סובייקטיבית, אפקט חיובי, אפקט שלילי, שביעות רצון מהחיים. מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון מתאמים בין שלושת הממדים של רווחה נפשית סובייקטיבית: שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי. השערתנו היא כי ישנם מתאמים בינוניים בין שלושת הממדים. ספציפית, אנו משערים כי נמצא מתאם חיובי בין אפקט חיובי ושביעות רצון מהחיים, ומתאם שלילי בין אפקט חיובי לאפקט שלילי. אנו גם נבחן משתנים הממתנים את מתאמים אלו (לדוגמה, גודל מדגם, גיל, מגדר, אזור גיאוגרפי). עוד, נבחן את תוקף המבנה ההיררכי המוצע. ממצאים: סיכום המתאמים מוצגים (גם) בטבלה 2. עבור 40 המדגמים מצאנו מתאמים בינוניים שליליים בין אפקט חיובי לאפקט שלילי, אשר נעו בין 0.44- ל- 0.53-. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט חיובי יותר כך הם גם מדווחים על

קרא עוד »

Experimental Analysis of the Mechanism of Hearing under Water

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

ניתוח ניסויי של מנגנוני שמיעה תת-מימית המאמר מציג דיון לגבי מנגנון השמיעה התת-מימית. חלק טוענים כי מדובר בהולכת אוויר (AC), אחרים כי מדובר בהולכת עצם (BC), ואחרים טוענים כי מדובר בשילוב של AC ו- BC. ויברטור עצם רפואי המופעל על אתרי רקמות רכות בראש, בצוואר ובבית החזה מעורר גם הוא שמיעה על ידי מנגנון הנקרא הולכת רקמות רכות (STC) או BC לא-גרמי. המאמר הנוכחי נועד לבדוק האם שמיעה תת-מימית בעוצמות נמוכות נגרמת על ידי AC או BC גרמי בהתבסס על ויברציות עצם, או על ידי BC לא-גרמי (STC). ערכי הסף של משתתפים בעלי שמיעה נורמאלית בתגובה לגירוי ויברציות עצם תועדו כשהמצח נמצא באוויר, ולאחר מכן תועדו שוב כאשר המצח וויברטור העצם נמצאים מתחת למים. הויברומטר זיהה ויברציות של עצמות גולגולת יבשה בכל התנאים הדומים (באוויר ומתחת למים), אך לא כאשר מים שימשו כמתווך בין מקור הקול והמצח. לפיכך, העוצמות הנדרשות בכדי לעורר ויברציות בגולגולת יבשה במים היו גבוהות משמעותית מערכי הסף של השמיעה התת-מימית של המשתתפים, בתנאים שבהם שמיעה דרךAC  או BC גרמי אינם סבירים. התוצאות תומכות בהשערה כי שמיעה מתחת למים בעוצמות קול נמוכות עשויה לנבוע מ- BC לא-גרמי (STC). 1. מבוא למרות שאוזניהן של יונקים מותאמות בעיקר לשמיעה בסביבה אווירית, כלומר, באמצעות הולכת אוויר (AC) בעזרת הממברנה הטימפאנית ושרשרת עצמות השמע של האוזן התיכונה, יונקים, כולל בני האדם, מסוגלים לשמוע גם מתחת למים. עם זאת, המנגנון האחראי לשמיעת צלילים במים עדיין אינו ברור דיו. חלק מהמחקרים תומכים בתיאוריה הטימפאנית לפיה כאשר אנו נמצאים מתחת למים, גלי הקול מועברים לאוזן הפנימית דרך האוזן התיכונה, בדומה לשמיעת AC. כלומר,נוצר  גל

קרא עוד »

Experimental Analysis of the Mechanism of Hearing under Water

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

ניתוח ניסויי של מנגנוני שמיעה תת-מימית המאמר מציג דיון לגבי מנגנון השמיעה התת-מימית. חלק טוענים כי מדובר בהולכת אוויר (AC), אחרים כי מדובר בהולכת עצם (BC), ואחרים טוענים כי מדובר בשילוב של AC ו- BC. ויברטור עצם רפואי המופעל על אתרי רקמות רכות בראש, בצוואר ובבית החזה מעורר גם הוא שמיעה על ידי מנגנון הנקרא הולכת רקמות רכות (STC) או BC לא-גרמי. המאמר הנוכחי נועד לבדוק האם שמיעה תת-מימית בעוצמות נמוכות נגרמת על ידי AC או BC גרמי בהתבסס על ויברציות עצם, או על ידי BC לא-גרמי (STC). ערכי הסף של משתתפים בעלי שמיעה נורמאלית בתגובה לגירוי ויברציות עצם תועדו כשהמצח נמצא באוויר, ולאחר מכן תועדו שוב כאשר המצח וויברטור העצם נמצאים מתחת למים. הויברומטר זיהה ויברציות של עצמות גולגולת יבשה בכל התנאים הדומים (באוויר ומתחת למים), אך לא כאשר מים שימשו כמתווך בין מקור הקול והמצח. לפיכך, העוצמות הנדרשות בכדי לעורר ויברציות בגולגולת יבשה במים היו גבוהות משמעותית מערכי הסף של השמיעה התת-מימית של המשתתפים, בתנאים שבהם שמיעה דרךAC  או BC גרמי אינם סבירים. התוצאות תומכות בהשערה כי שמיעה מתחת למים בעוצמות קול נמוכות עשויה לנבוע מ- BC לא-גרמי (STC). 1. מבוא למרות שאוזניהן של יונקים מותאמות בעיקר לשמיעה בסביבה אווירית, כלומר, באמצעות הולכת אוויר (AC) בעזרת הממברנה הטימפאנית ושרשרת עצמות השמע של האוזן התיכונה, יונקים, כולל בני האדם, מסוגלים לשמוע גם מתחת למים. עם זאת, המנגנון האחראי לשמיעת צלילים במים עדיין אינו ברור דיו. חלק מהמחקרים תומכים בתיאוריה הטימפאנית לפיה כאשר אנו נמצאים מתחת למים, גלי הקול מועברים לאוזן הפנימית דרך האוזן התיכונה, בדומה לשמיעת AC. כלומר,נוצר  גל

קרא עוד »

Experimental Evidence on the Relationship between Public Service Motivation and Job Performance

נובמבר 19, 2021 אין תגובות

מילות מפתח: הנעה בשירות הציבורי (הש”צ) (public service motivation (PSM) ) ; ביצועים בעבודה (job performance); מגע עם מוטבים (contact with beneficiaries); התערבות המחוללת שכנוע עצמי (self-persuasive interventions); התמדה (persistence); תפוקה (output); פריון (productivity); ערנות (vigilance);  תחושת יעילות (self-efficacy), מודעות (consciousness ) מאמר זה מגיב לקריאות האחרונות למחקר ניסיוני על הקשר בין מוטיבציה לשירות הציבורי (PSM / הש”צ) וביצועים בעבודה. המחבר ערך ניסוי שטח עם מדגם של אחיות בבית חולים ציבורי באיטליה כדי לחקור את יחסי הגומלין בין ביצועי עבודה, PSM ושני מצבים: חשיפה למגע עם מוטבים והתערבויות לשכנוע עצמי. לשני הטיפולים היו השפעות חיוביות על התמדה, תפוקה, פרודוקטיביות וערנות של המשתתפים. קו ההתחלה למוטיבציה לשירות הציבורי חיזק את ההשפעות החיוביות הללו. יתר על כן, שני המצבים גרמו לעלייה ב-PSM שתווך חלקית את ההשפעות החיוביות של מגע עם מוטב ושכנוע עצמי על ביצועי העבודה. נדונות ההשלכות של ממצאי הניסוי על התיאוריה והפרקטיקה. במחקר זה, אנו שואפים לשפוך יותר אור על הקשר בין PSM וביצועי עבודה. מאז פרי וווייז הגדירו את המוטיבציה לשירות ציבורי (PSM) כ”נטייה של אדם להגיב למניעים המבוססים בעיקר או באופן ייחודי במוסדות וארגונים ציבוריים” (1990, 368), מחקר PSM פרח לתחום מחקר תוסס (Perry and Hondeghem 2008). במשך הזמן, חוקרים הציעו שלוש וריאציות עיקריות על אותו נושא (Perry, Hondeghem, and Wise 2010). ברואר וסלדן ניסחו מחדש את המושג PSM כ”כוח המוטיבציה שגורם לאנשים לבצע… שירות ציבורי, קהילתי וחברתי משמעותי” (1998, 417). באותו קו, רייני ושטיינבואר התייחסו ל-PSM כאל “מוטיבציה כללית, אלטרואיסטית המשרתת את האינטרסים של קהילת אנשים, מדינה, אומה או אנושיות” (1999, 20). הגדרה עדכנית יותר של ונדנביל

קרא עוד »

Experimental Manipulation of Extraverted and Introverted Behavior and It Effects on Well-Being

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

מניפולציה ניסויית של התנהגות מוחצנת ומופנמת והשפעתה על תחושת הרווחה Keywords: extraversion, happiness, personality, personality change, well-being מחקרים בפסיכולוגיה של האישיות, נשארו בעיקר מתאמיים. למשל, עשורים של מחקרים הראו קשר חזק בין מוחצנות לבין השפעות חיוביות. עם זאת, קומץ של מחקרים, בחן את הקשר הזה בצורה ניסויית, והראה שלמוחצנות יש השפעות חיוביות למשך זמן קצר. אם זה נכון, התנהגות בצורה מוחצנת צריכה להיות שיטה אמינה להעלאה של  תחושות חיוביות, ולכן, מתאימה גם כן- כפרקטיקה להגדלת הרווחה האישית. מחקר זה הנחה את המשתתפים לקחת חלק בפעילות מוחצנת ובפעילות מופנמת, כל אחת למשך שבוע. המשתתפים חוו העלאה של  תחושת הרווחה שלהם כאשר הם הונחו להתנהג בצורה מוחצנת וירידה בתחושת הרווחה שלהם כאשר הונחו להתנהג בצורה מופנמת. ממצאים אלו מראים ששינוי בהתנהגות המקושר לאישיות הוא אפשרי, ויכול להשפיע על תחושת הרווחה. בצורה נרחבת יותר מחקר זה  הוא תוספת לגוף המחקרי של מחקרים על הפוטנציאל של השיטות הניסוייות בפסיכולוגיה של האישיות. מבוא: כיאה למגרש חדש וגדל, המדע של תחושת הרווחה- שהוא, המידה שבה חייו של האדם מתקדמים בצורה טובה- עדיין שיטות התערבות אפקטיביות שיגבירו את השמחה ויגרמו לתוצאות חיוביות אחרות, צריכות להתגלות. חוקרים ייצרו ובחנו התערבויות שונות הקשורות לתחושת הרווחה, המבוססות על מתאמים מפורסמים עם תחושת רווחה, לדוגמה, הוקרת תודה, אופטימיות, עינוג, וסליחה .עם זאת, אחד מהמתאמים החזקים המתקשרים עם תחושת רווחה, מוחצנות, ננטש באופן תכוף. מחקרים קודמים הצביעו על האפקטיביות של ההתערבויות שכללו תפקיד חברתי (Heaven et al., 2013) והתערבויות שכללו אקטים של נדיבות (e.g., Aknin, Hamlin, & Dunn, 2012; Chancellor, Margolis, Jacobs Bao, & Lyubomirsky, 2018; Dunn, Aknin, & Norton, 2008; Nelson,

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

 מוגן בזכויות יוצרים ©2012-2023  אוצר אקדמי – מבית Right4U כל הזכויות שמורות.

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.
לחץ כאן