- 072-3969718
- office@right4u.co.il
- מרכז עסקים "לולים" כפר עציון
עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.
תפוקה, ייצור ולוגיסטיקה – שיטות בקרת ריקון עבור תהליך MAP שיש בו אובדן מכירות יונית ברון המחלקה לתעשייה וניהול, אוניברסיטת אריאל, אריאל 40700, ישראל תקציר המאמר במאמר זה נלמד על תהליך ייצור/ריקון בסביבה רנדומלית היכן שמכונה בודדת מייצרת מוצר מסוים למאגר (בופר) באופן רציף. הביקושים מגיעים על פי התהליך האדיטיבי של מרקוב (MAP) המאופיינים על ידי שרשרת מרקוב בזמן רציף . גודלי הביקושים הם בלתי תלויים ובעלי התפלגות פאזה התלויות בסוג ההגעה. מכיוון שאין אפשרות לקיום מלאי שלילי , הביקוש עשוי להיות מסופק רק באופן חלקי. תהליך הייצור נע בין שיעורים שנקבעו מראש התלויים במצב הסביבה. בנוסף, המערכת מרוקנת במלואה בזמני התחדשות קבועים ומתחילה מחדש באופן מיידי מרמה אפס . מספר שיטות ריקון נידונות במאמר זה: ריקון בזמנים רנדומליים, ריקון בשעה שחוצים רמה מסוימת ושילוב של שתי השיטות הנ”ל. אנחנו מניחים שהעלות הכוללת מורכבת מעלות ריקון קבועה, עלות משתנה ביחס לכמות שרוקנה , עלות החזקה ועלות הנובעת מביקוש שלא מומש. ביישום תאוריית תהליך ההתחדשות אנו משתמשים בכלים ממסגרת תאוריית זמן היציאה עבור תהליכים נזילים ומודלים מסוג מרטינגל ( מרטינגל בתורת ההסתברות הוא מודל המתאר “משחק הוגן” המתרחש למשך זמן בדיד או רציף, המאופיין בכך שבכל שלב בתהליך, המידע לגבי ההיסטוריה אינו מאפשר לנבא את התוחלת בעתיד ) כדי לקבל פונקציות הממפות את עלויות הייצור ברמות שונות של תפוקה (פונקיונאלים )הן על פי קריטריונים של היוון והן על פי אלה שהם ממוצעים. לבסוף נציג דוגמאות ונדון במחקר השוואתי.
קניין ואנושיות מאמר זה בוחן את היחסים בין קניין לאנושיות (personhood, “היות אדם”) יחסים שבדרך כלל זוכים להתעלמות או נתפסים כמובנים מאליהם בכתיבה המשפטית. ההנחה הניצבת בבסיס פרספקטיבת האנושיות היא כי בכדי להשיג התפתחות-עצמית ראויה – להיות אדם – האינדיבידואל נזקק לשליטה מסוימת במשאבים של סביבתו החיצונית. שליטה זו מתגשמת באמצעות זכויות הקניין. למרות שנדרשת הרחבה של פרספקטיבה זו בכתיבה המודרנית לגבי קניין, פרספקטיבת האנושיות היא לעתים קרובות משתמעת בקשרים אותם מוצאים בתי המשפט ופרשנים בין קניין לפרטיות או בין קניין לחירות. לצד היכולת שלה להסביר היבטים מסוימים בסכמות הקיימות של זכויות הקניין, פרספקטיבת האנושיות יכולה לשמש בנוסף כמקור מפורש של ערכים לשם יצירת הבחנות מוסריות בסכסוכים קנייניים, ולפיכך לשם הצדקה או ביקורת על החוקים הנוכחיים. 1. קניין לאנושיות: השקפה אינטואיטיבית רוב בני האדם מחזיקים ברשותם אובייקטים שהם מרגישים שהם מהווים כמעט חלק מעצמם. אובייקטים אלו קשורים קשר הדוק לאנושיות מכיוון שהם מהווים חלק מהאופן שבו אנו תופסים את עצמנו בתור ישויות אנושיות רציפות בעולם. אובייקטים אלו הם מגוונים כפי שבני האדם הם מגוונים, אך הדוגמאות הנפוצות הן טבעת נישואין, תמונות, ירושות, או בית. ניתן לאמוד את החוזק או החשיבות של הקשר של האדם עם האובייקט באמצעות הסבל שייגרם בשל האובדן שלו. לפי השקפה זו, האובייקט קשור באופן הדוק לאנושיות של האדם אם האובדן שלו גורם לכאב שלא ניתן להקל עליו באמצעות תחליף של האובייקט. לפיכך, אותו אובייקט ספציפי קשור באופן הדוק למחזיק בו. לדוגמא, אם טבעת נישואין נגנבת מתכשיטן, הביטוח יכול להציע לו פיצוי, אך אם הטבעת נגנבת מאדם נשוי, הפיצוי הכספי אינו יכול להשיב את הסטאטוס-קוו – וייתכן
קניין ורווחה הרולד דמסץ, לקראת תאוריה של זכויות קניין השפעה חיצונית הנה קונספט מעורפל. למטרתו של מאמר זה, הקונספט יכלול עלויות חיצוניות, תועלת חיצונית, והשפעות שהנן כספיות ולא-כספיות. שום השפעה, בין אם היא חיובית או שלילית, אינה פועלת באופן חיצוני לעולם. תמיד ישנו אדם או בני אדם אשר נהנים או סובלים ממנה. מה שממיר השפעה חיובית או שלילית להשפעה חיצונית זה שהמחיר של הבאת ההשפעה לשאת בהחלטות של אחד או יותר מהאנשים הקשורים בדבר, גבוה מידי באופן לא משתלם, זו היא ההגדרה של המונח כפי שנשתמש בו כאן. ״הפנמה״ של השפעות אלו הנו תהליך, בדרך כלל שינוי בזכויות קניין, אשר מאפשר להשפעות אלו להיתמך (במידה רבה יותר) על גבי כל הקשורים בדבר. פונקציה בסיסית של זכויות הקניין הנה לשמש כתמריץ מנחה במטרה להשיג הפנמה טובה יותר של השפעות חיצוניות. כל עלות ותועלת הקשורים בתלות הדדית חברתית הנם השפעות חיצוניות פוטנציאליות. תנאי אחד הנו הכרחי על מנת להפוך עליות ותועלת להשפעות חיצוניות. עלות ההסכם בזכויות בין הצדדים (הפנמה) חייבת לחרוג מהרווחים של ההפנמה… חלק מהעלויות והיתרונות אינם נלקחים בחשבון על ידי משתמשי המשאבים היכן שקיימות השפעות חיצוניות, אך מתן אפשרות להסכמים מגדיל את המידה שבה מתרחשת הפנמה… התהוותן של זכויות הקניין אם ייעודן העיקרי של זכויות הקניין הנו לשמש כפונקציה להפנמה של השפעות חיוביות ושליליות, אז ניתן להבין התהוותן טוב יותר על ידי הקשרן להופעתן של השפעות חדשות או שונות. שינויים בידע מביאים לידי שינויים בייצור פונקציות, ערכי שוק, ושאיפה להישגים חדשים. טכניקות חדשות, דרכים חדשות בעשיית אותם הדברים ועשייה של דברים חדשים – כל אלו מעוררים השפעות חיוביות ושליליות להן החברה טרם הורגלה. התזה
ניתוח חלבונים לא מדוללים מדולפינים חושף ריכוז גבוה של פנוטיפ Vanin-1 גישות ממוקדות נמצאות בשימוש נרחב על מנת לעזור להסביר הסתגלויות פיזיולוגיות, אך מעטים המחקרים שעושים שימוש בגישות לא ממוקדות בחקר אומיקס על מנת לחקור את ההבדלים בין יונקים ימיים ליבשתיים. השוואת דרגות בין חלבונים לא מדוללים מהדולפינים (Tursiops truncatus) לבין התרכיב האנושי, הובילה לגילוי של 11 חלבונים בלעדיים לתרכיב של הדולפינים. בהשוואה לפרוטאום בפלסמה האנושית, ל-5 מתוך 11 חלבונים הייתה דרגה דיפרנציאלית הגדולה מ-200. אחד מהחלבונים, Vanin-1 כומת באמצעות ניטור תגובות מקבילות בדולפינים שטופלו על ידי בני אדם ובדולפינים חופשיים. ריכוז Vanin-1 נע בין 31-109 μg/ml, אשר גבוה פי 20-1000 מהריכוז בבן-אדם בריא. ריכוז Vanin-1 היה גבוה בדולפינים שטופלו על ידי בני אדם לעומת דולפינים חופשיים (64±16 vs. 47±12μg/ml P<0.05). רמות Vanin-1 מתואמות באופן חיובי לאנזימי הכבד AST ו-ALT, ומתואמות באופן שלילי לרמות תאי הדם הלבנים וחלבון הפיברין בדולפינים חופשיים. נמצאו הבדלים משמעותיים בין פרוטאום מחזור הדם של הדולפינים לעומת יונקים יבשתיים וחקירת ההבדלים בין הדולפינים לבין יונקים ימיים אחרים, עשויה לעזור בפיתוח אסטרטגיות לטיפול בלחץ פזיולוגי. ביונקים, הסתגלויות אבולוציוניות אפשרו אסטרטגיות שונות להישרדות ובכך, אפשרו למינים רבים לנצל מגוון רחב של סביבות מחיה. רבות מאסטרטגיות אלו נחשבות למזיקות בגבולות הפיזיולוגיה האנושית ועולות בקנה אחד עם פגיעות משמעותיות באיברי גוף האדם. ישנו דמיון ביונקים ימיים באופן זה בכך שחלקם פיתחו התאמות פיזיולוגיות ומורפולוגיות המאפשרות צלילות רבות, התקפי היפוקסיה, גישה מוגבלת למים חופשיים ותקופות צום ארוכות. מחקרים השוואתיים הוכיחו כי צלילה מובילה לנטל חמצני על המינים. ככל הנראה עקב התכווצויות כלי הדם והזרמת דם מוגברת לאיברים הזקוקים לו. בתגובה לכך,
תהילים מחבר: ארתור וייזר פרסום ראשון באנגלית: 1962 קינות (b) סוג המזמור המתרחש באופן מספרי בתדירות הגבוהה ביותר בתהילים הוא זה של הקינה. עבור אלה יש לנו מקבילות רבות, במיוחד בספרות הבבלית. כמעט שליש מכל המזמורים יש לסווג כסוג זה (1). הקינות בתוך התהילים צריכות להיבדל מקינה רגילה, קינה שלא השיגה מערכת יחסים רוחנית עם דת ה’ בישראל ותמיד נשארה כסוג של שיר חולי .(שתי הקינות של דוד על שאול ויהונתן ב-שם – sam ||. 1.17 ועל אבנר ב- שם- sam ||. 3.33 ועם עמוס). לפי האדם הדובר, הקינות מסווגות כך: קינות כלליות (44; 74;79;80;83 (90);137 lam 3) וקינות אישיות של האדם היחיד (f.42;39;38;35;31;27;26;25;22;17;13;7;5;3.pss Lam.3;143;142;141;140;123;88;77;59;57;55;51) אך לעומת זאת, נושאי מזמורי הקינה גם נמצאים בתדירות גבוהה מעורבים עם סוגי מזמורים אחרים (ליטורגיות היסטוריות); לפיכך נושאי שיר מקינת הקהילה מופיעים בpss. 2i.i;ff 33.20 ff.;60.i ff.,) 9;ff.;6.28 ff.;85.4 ff.; 90.13 ff; 123.3 f; 126.4 ff; 129.4 ff ) אולי תהיה השערה שזו התערבות עבור המלך (pss 20.i ff; 28.8 f.; 6i 6 f; 63.ii ; 72; 84.8 f; i sam 2.i0) יכולה להיות בדומה עם הנושאים ההולמים קינות קהילתיות. מהצד השני, הקינה המלכותית (ps. i44) בניגוד לנקודת המבט של גונקל, צריך להתייחס אליה כקינה אינדיבידואלית. הקינה האינדיבידואלית, גם, היא בתדירות גבוהה מעורבבת עם סוגים אחרים של קינות, בעיקר עם חג ההודיה, שהוא סוג קרוב לנושא הדיון (pss. 6;13;22;28;30;31;41;54;56;61;63;64;69;71;86;94;102;120;130) עם הפיוט (pss 19;12 ff ;104.31 ff 139.23 f.) ועם ליטורגיות (pss. 36.1 ff; 77.1 ff.;118.25, וכו) זה מצביע על כך שגם כאן, הבנה אמיתית נובעת רק מפירוש אשר בו זמנית לוקח בחשבון הן את
בעלות פסיכולוגית: סקירה ומחקר שרה דוקינס 1, אמי וואי טיאן 2, אלכסנדר ניומן 3 ואנג’לה מרטין1 1בית הספר הטסמני לעסקים וכלכלה, אוניברסיטת טסמניה, הוברט, טסמניה, אוסטרליה, 2בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת מערב אוסטרליה, אוניברסיטת מערב אוסטרליה, קראולי, אוסטרליה המערבית,אוסטרליה 3המחלקה לניהול, בית הספר למונש לעסקים, אוניברסיטת מונאש, קולפילד מזרח, ויקטוריה, אוסטרליה סיכום מושג הבעלות הפסיכולוגית (PO) משקף מצב בו אנשים מרגישים כאילו היעד של הבעלות (למשל, משרה או ארגון) הם שלהם. בשנים האחרונות חלה התרחבות של מחקרים המקשרים בין הבעלות הפסיכולוגית למגוון עמדות והתנהגויות רצויות של עובדים. עם זאת, היסודות התיאורטיים של המבנה, מדידתו, הגורמים המשפיעים על התפתחותו, ומתי ואיך הוא משפיע על תוצאות הם תחומים להמשך הדיון בספרות. במאמר זה אנו מספקים סקירה עלילתית על ספרות רחבה בתחום הבעלות הפסיכולוגית במטרה לפתח סדר יום מחקרי המעודד חוקרים למקד הזדמנויות למחקר עתידי. באופן מיוחד, אנו מדגישים את הצורך בהמשך עידון של ההמשגה והמדידה של מושג הבעלות הפסיכולוגית, ופיתוח רשת החוק והחקיקה שלה. בנוסף, אנו קוראים לחקירה רבה יותר של בעלות פסיכולוגית כלפי אובייקטים או מוקדים שונים; בחינת יישומים אפשריים רב-מדדים של מחקר פסיכולוגי; זיהוי תנאי גבול פוטנציאליים של בעלות פסיכולוגית; ובחינת השפעת התרבות והבדלי הפרט על התפתחות והשפעת הבעלות הפסיכולוגית. אנו מציגים גם גישות תיאורטיות חלופיות להבנה ולחקר הבעלות הפסיכולוגית. בכך אנו מספקים מפת דרכים עבור מלומדים כדי לקדם את פיתוח התחום. זכויות יוצרים © 2015 ג’ון וויילי ובניו בע”מ מילות מפתח: בעלות פסיכולוגית; אבות קדמונים; תוצאות; מדידה מבוא עם ההתמקדות בגורמים המקדמים את שימור העובדים, מאמץ שיקולי, ביצועים, חדשנות ורווחתם של העובדים, המיקוד העיקרי במחקר התנהגות ארגונית היה בהבנת
חליפין חברתי וזהות עצמית ניתן למצוא פן אחד של בחינת שתי צורות יחודיות ועצמאיות, של בעלות פסיכולוגית, במאגר הספרות של החליפין החברתי וזהות עצמית; במיוחד כשמדבור ביחסי מעביד עם ארגונים שמייחד אותם תהפוכות, ושינויים, “בזהותם העצמית” – הדבר מתבטא כאן ביותר קיצוניות מאשר יחסים המבוססים על חיליפין חברתי (בלאו, 1964). ברגע שהמועסקים מרגישים בעלות פסיכולוגית בתוך הארגון, הם מתחילים להיות מעורבים ופעילים חיובית, תוך הרגשה של אחריות ובעלות. בין הארגון והמועסקים, מתנהלים חילופי טרנזקציות, בצורה כזאת שההמשתתפים מרגישים בידיים טובות ובביטחון, שהם בתורם מתחילים להרגיש בבעלות ובתחושה מקבילה של אחריות. ההקשה של תורת החיליפין – של בלאו, 1964 – היא שאנשים צוברים רבחים מקסימליים כתוצאה מפעולות חיליפין עוקבות. כץ וקאהן (1978) דנו בנושא שאת הזהות האישית נחשבת לגורם העיקרי המעורר מוטיבציה פנימית באנשים אשר חורגת מסתם חילופי עסקאות (תשלום תמורת ביצוע). הם מצאו ערך בהתבטאות הזהות העצמית, שמביעה את עצמה במילים/פעולות החשובים לזהותו של האדם ומשמרות ומחזקות את תחושת ה”אני” שלו (כץ וקאהן, 1978, עמ’ 361). כאשר יעדו של הארגון משתלב בתחושת זהות עצמית, זה יכול לעורר התנהגות חיובית בעקבות הרגשה של בעלות פסיכולוגית, אשר איננה מוגבלת לכללים כלשהם. אפשר להחשיב התנהגות כזאת, כיבוטוי האני דרך תחושת הבעלות. אפשר לתמוך עוד יותר בזהות העצמית (המתבטאת דרך תחושת הבעלות) ע”י שימוש במונחים של קביעות והשגת תוצאות רצויות, מעבר לתחום חילופי עסקאות על רקע בעלות פסיכולוגית המתעוררת מקריזמה וטרנספורמציה מנהיגותית. שמיר ועמיתיו (1993), טוענים שהאינדיבידואל המועסק, מזדהה עם הבוס שלו, רק במקרה שערכיו יתאחדו עם ערכי הבוס; בהתבסס על כך, בס וריגין (2006) טוענים שאינדיבידואלים עשויים לבטל את האינטרסים שלהם. כשהזהותו העצמית
בעלות פסיכולוגית, תקווה, חוסן נפשי והתנהגות עובד שמחויבת לעבודה בקרב מורים בבתי ספר מיסיונרים נבחרים מאת: פאביאן אוגוו ולורנס אמזו תקציר מאז שהאיכות של החינוך בניגריה ממשיכה להידרדר יותר ויותר בסטנדרטים שלה, יש קול צעקה ציבורית מתמשך והצעות לדרכים אפשריות להציל את החינוך הניגרי מהתמוטטות מוחלטת. כתוצאה מכך בתי ספר רבים, בייחוד בתי הספר הציבוריים, עברו טרנספורמציה. רמת המחויבות של המורים הוצעה כאחד מהגורמים שעשויים להיות אחראים להתדרדרות זו בחינוך בניגריה. המחקר הנוכחי אימץ את דגם הסקר החתך רוחבי כדי לחקור האם בעלות פסיכולוגית, תקווה וחוסן נפשי יכולים לנבא התנהגות מחוייבת לעבודה בקרב מורים בבתי ספר מיסיונרים נבחרים. באופן הפוך להשערה ובניגוד למחקרים קודמים, תוצאות הראו שבעלות פסיכולוגית לא ניבאה התנהגות מחויבת לעבודה בקרב מורים, בעוד שתקווה וחוסן נפשי ניבאו באופן מובהק התנהגות מחויבת לעבודה בקרב המורים. השלכות המחקר מצביעות על העובדה שמאחר שבעלות פסיכולוגית נראית כהתנהגות ארגונית חיונית, מנהלים צריכים להתאמץ לבנות תרבות שתקדם בעלות כזו לצורך טובת הארגון. מילות מפתח: בעלות פסיכולוגית, תקווה, חוסן נפשי, מחויבות עובד לעבודה. 1. הקדמה נכון לעכשיו מעט מחקרים (למשל, Avey, Avolio, Crossley & Luthans, 2009; Youssef & Luthans, 2007) בחנו את ההשפעה של בעלות פסיכולוגית, תקווה וחוסן נפשי כהתנהגויות עבודה חיוביות, אבל סקירה מקיפה של ספרות מראה ששאף אחד לא חקר את הקשר בין המשתנים הללו לבין מחויבות לעבודה בקרב מורים בניגריה, בייחוד בבתי ספר שעברו שינוי אדמיניסטרטיבי משמעותי. הוראה וחינוך שזורים זה בזה ולעתים קרובות נתפסים כאבני הבסיס של כל התפתחות משמעותית ומתמשכת. למעשה, חינוך משחק תפקידים שונים עבור אנשים שונים ומדינות שונות. עבור המדינות המפותחות, למעשה, חינוך עשוי להיתפס ככלי לבסיס
פרק 8 – טיפול פסיכו-חברתי והסביבה טיפול פסיכו-חברתי, כפי שהמונח מרמז, משמעותו איננה כזו שבכל סיטואציה אנושית שיש בה חוסר איזון או הפרעה תחייב שינויים פנימיים של יחידים. פעמים רבות הסיטואציה עצמה או התקשורת הבין אישית הן אלה שיש לטפל בהן, להתאים או לשנות אותן. כפי שנידון בפרק 2, ניסיונם של לקוחותיהם של עובדים סוציאליים קליניים מעיד כי בעיות רבות אינן נובעות מפגמים אישיותיים; אלא, הם מצריכים ניתוח שמבוסס על בדיקת ליקויים סביבתיים או סיטואציה-אנושית בלתי מאוזנת. למשל, “חריגה” מסוג כלשהו עשויה להיות תגובה צפויה למבנה אפשרויות בלתי מספק או מחסור במשאבי בסיס אנושיים הכרחיים. אין ספור סוגים של “תחלואות” ((”pathology” עשויות לנבוע מ”מיסטיפיקציה” (“mystification”) או “כפילויות” (“double –binding) בתקשורת (ראו פרק 14 עבור ההגדרות). “התנהגות קיצונית” (“acting out”) יכולה להיות האפשרות היחידה במקום התפטרות או חוסר אונים אל מול מצבים אנושיים בלתי נעימים או מזיקים. ככל שהמערכת הפסיכולוגית שילבה מערכות ותפיסות עולם אקולוגיות (מערכתיות), עובדים סוציאליים קליניים שאימצו את הגישה הזו נעשו מתוחכמים בניסוח של סיטואציות של התנהלות מול לקוחות, וזה תרם להערכות עקביות יותר של הבעיות או מה שיש לשפר בסיטואציה נתונה. כפי שנדגים, הבחנה בין אדם לבין הסביבה היא מלאכותית ונעשית רק על מנת לנתח תוך כדי פירוש מרכיבים שונים במכלול אדם-מצב. פרק זה על טיפול סביבתי מובחן מפרקים אחרים מטעמי נוחות בלבד. עבודה “ישירה” ו”בלתי ישירה” שזורות זו בזו באופן בלתי-נמנע: נדיר שהתערבויות סביבתיות עומדות בפני עצמן. האחראיים על מקרה צריכים לעבוד באופן ישיר מול לקוחותיהם בקבלת החלטות לגבי שינויים חיצוניים. למרות שאנחנו תומכים תמיד בנסיבות שלא מתאימות לבני אנוש והעשרת האיכות הכללית של חייהם
תורת המנהל הציבורי כשיח אינני רואה בעצמי במודע “תיאורטיקן שיח”. למעשה, משום מה המילה “שיח” גורמת לי לאי נחת במעורפל. עם זאת, אני אוהב לחשוב על עצמי כתיאורטיקן, והרעיון שאפשר לחשוב על תיאוריית הממשל הציבורי כשיח נשמע לי הגיוני. בהמשך, אפוא, אני מנסה להגיד תחילה, למה אני מתכוון כשאני אומר שאני תיאורטיקן; שנית, מה שלדעתי טומן בחובו מפעל התיאוריה של המנהל הציבורי, או לפחות חלק ממה שהוא כרוך בו; ולבסוף, אם אפשר לחשוב על זה כשיח, איזה סוג של שיח זה. במנהל הציבורי, “תיאוריה” יכולה להיות לפחות כמה דברים. כשאני מיישם את זה על העבודה שלי, אני לא רומז על סוג של סכימת הסבר שנבנית גוש אחר גוש מתוך בדיקת השערות אמפיריות. אני מתכוון במקום זאת למשהו שהוא בחלקו פרשנות וחלקו ביקורת. עבורי, פרשנות כרוכה במתן משמעות: לקיחת צרור פחות או יותר ראשוני של אירועים ותהליכים – מה שיכול להיחשב לסיטואציה או לקבוצת סיטואציות – וליצור מסגרת סביבם על סמך הנחות פחות או יותר מודעות על מה שצפוי להיות חשוב, משמעותי או בעל ערך. צלמים עושים משהו דומה בערך כשהם מכוונים מצלמה אל העולם, ומתוך אינספור קומפוזיציות אפשריות, ממסגרים אחת. אנלוגיה זו נראית רלוונטית במיוחד במינהל הציבורי, מכיוון שבדומה לצילום, הנושא הוא (במובן מסוים) החיים האמיתיים. אבל, חשוב אפילו יותר, הבחירה של מסגרת היא בעיקרה אסתטית, במובן זה שבעוד שאני יכול – אכן, כתיאורטיקן אני חייב – לתת את הדעת על הבחירה שלי, על ידי פנייה ליסודות שלדעתי הם הרבה יותר רחבים מהטעם והגחמות שלי, בסופו של דבר אני יכול רק לחזר אחרי אחרים להסכים להשקפתי, כפי שאמרה האנה ארנדט
איכות חיים בלימודי מוגבלות לימודי מוגבלות, כתחום הכולל מחקר, הכשרה וחינוך, הושקו לאחרונה כארגון בהולנד. הארגון הנקרא “לימודי מוגבלות בהולנד” (DSiN) שואף לקדם ולעודד שינוי חברתי באמצעות מחקרים, חינוך, ותמיכה ברשת מידע משולבת. אחד האספקטים החשובים של התפתחות זו הוא רעיון איכות החיים (quality of life, QoL) והיישום שלו בלימודי מוגבלות ומחקרים הנוגעים למוגבלות. ניתן לראות באיכות החיים כעוגן או מסגרת עבור DSiN. מאמר זה מתמקד באופי וביישום של איכות חיים במחקרים ובפרקטיקה של מוגבלות, וב- DSiN בפרט. ראשית נציג תרשים של קונספט איכות החיים מפרספקטיבה בין-לאומית. לאחר מכן, נבחן את היישומים האפשריים של קונספט איכות החיים ב- DSiN יחד עם השלכות לגבי לימודי מוגבלות בהולנד. רקע למרות שהמחקרים בתחום המוגבלות בהולנד התפתחו במשך שנים רבות, ותפסו מקום בולט במחקר ופרקטיקה, הרעיון של ארגון מקיף עם מעמד של דיסציפלינה הוא יחסית חדש. ארגון “לימודי מוגבלות בהולנד” (DSiN) הושק ב- 6 בנובמבר 2009. ה- DSiN שואף לקדם ולעודד שינוי חברתי באמצעות מחקרים, חינוך, ותמיכה ברשת ידע הזמינה לאלו המעורבים בצורה זו או אחרת בתחום המוגבלות. קיימים מספר קונספטים חשובים בתחום החדש של לימודי מוגבלות בהולנד. אחד מהם הוא קונספט איכות החיים (QoL), המשולב בהצהרת השליחות של ה- DSiN באופן הבא: ה- DsiN שואף לתרום ל: – איכות חיים אפקטיבית עבור אנשים עם מוגבלויות, כולל הכוונה-עצמית של בחירותיהם וחייהם; – השתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלויות, תוך מיטוב כישרונותיהם, תכונותיהם וחוויית החיים שלהם; – חברה אינקלוסיבית המאפשרת גיוון, מקום והזדמנויות לכל; – מסורת מחקרית והתפתחותית הכולל אנשים עם מוגבלויות (והארגונים שלהם) בשלל תפקידים, בהתאם לאמירה: “שום דבר אודותינו, בלעדינו”. מאמר זה מתמקד
מוגן בזכויות יוצרים ©2012-2023 אוצר אקדמי – מבית Right4U כל הזכויות שמורות.