Social cognitive theory
תהליכי מוטיבציה בקרב ההשפעות החשובות על למידה עקיפה (שנובעת ממקורות עקיפים, כגון: צפייה, שמיעה) ועל הביצוע של התנהגויות נלמדות, הינן צפייה במטרות, ציפיות של תוצאות, ערכים ומסוגלות עצמית. החלק הזה מכסה את שלושת הראשונים: מסוגלות עצמית נידונה בחלק הבא. מטרות. רבות מן ההתנהגויות האנושיות מתקיימות במשך תקופה ארוכה בהיעדר תמריצים חיצוניים מידיים. קיום כזה תלוי במסגרת המטרות והערכות עצמיות בקדמה. האמצעי משקף את המטרה של האחד ומתייחס לכמות, איכות או שיעור הביצוע (חוקרים בשם: LOCKE&LATHAM 1990 2002: LOCKE SHAW SAARI&LATHAM 1981: SCHUNK 1990 ) מסגרת המטרה כרוכה בהקמת תקן או מטרה לשרת כמטרה של פעולות האדם. האנשים יכולים להציב את מטרותיהם או שהמטרות יכולות להיבנות ע”י גורמים אחרים (כגון: הורים, מורים, מפקחים). מטרות היו מאפיין מרכזי בתיאוריה של חוקר בשם: TOLMAN (1932,1942,1951,1959) שנקראת “התנהגותיות תכליתית”. כמו רוב הפסיכולוגים בזמנו, TOLMAN הוכשר בתחום הבהיוריזם ( התנהגותיות). הניסויים שלו דמו לחוקרים בשם: “THORNDLIKE&SKINNER (פרק 3), מפני שהם עסקו בתגובות לגירוי תחת תנאים סביבתיים שונים. אולם, הוא לא הסכים עם אנשי תיאוריות ההתניה לגבי עמדותיהם לגבי ההתנהגות כסדרה של הקשרים הקשורים לגירוי-תגובה. הוא טען שלמידה הינה יותר מאשר חיזוק תגובה לגירוי והוא המליץ להתמקד “בהתנהגות מולקולרית” כלומר- ברצף נרחב של התנהגות הקשורה למטרה. ההיבט “התכליתי” בתיאוריה של “TOLMAN ” (1932) קשורה לאמנותו שההתנהגות הינה מכוונת למטרה ” ההתנהגות נראית תמיד קשורה לאופי של יציאה או הגעה של מטרה-יעד, או מצב של מטרה”. הגירוי בסביבה (כלומר, מטרות נתיבים) הינם האמצעים להשגת המטרה. לא ניתן ללמוד אותם בנפרד: אלא, חייבים ללמוד רצף של התנהגות כדי להבין מדוע אנשים עוסקים בפעולות פרטניות. למשל, תלמידים בתיכון שרוצים