The Importance and the Potential Predictors of the Construct of Commitment
החשיבות והמנבאים האפשריים של רעיון המחויבות עבור מערכות היחסים הרומנטיות של בוגרים צעירים המחקר העוסק ביחס בין התקשרות ומחויבות הינו מוגבל ומורכב. ברור למדי כי התקשרות בטוחה קשורה למחויבות גבוהה יותר במערכות יחסים רומנטיות, נישואין ונישואין שניים. במחקר שערכו קילן, דיון ודיון (Keelan, Dion and Dion 1994) שהתמקד בבוגרים צעירים (young adults) , הם בחנו את השינוי במחויבות במשך תקופה של ארבעה חודשים, ואפילו במהלך תקופה קצרה יחסית זו, המשתתפים חסרי הביטחון דיווחו על ירידה במחויבות לעומת המשתתפים בעלי ביטחון שלא דיווחו על שינויים כאלו כמעט כלל. מספר מחקרים מראים כי התקשרות חסרת ביטחון קשורה באופן כללי למחויבות נמוכה יותר, וכי קשר זה הוא חזק יותר (כלומר יותר שלילי) כאשר מדובר בהימנעות, לעומת חרדה. אך הדינאמיקות הייחודיות של התקשרות חרדה ונמנעת דורשות מחקר נוסף. במחקרים קודמים, נמצא באופן כללי כי התקשרות חרדה קשורה לרצון עז יותר למחויבות בעוד שהתקשרות נמנעת קשורה לרצון מועט יותר למחויבות. במחקר מאוחר יותר, שינדלר, פגונדס ומורדוק (Schindler, Fagundes and Murdock 2010) הראו כי התקשרות נמנעת, אך לא חרדה, יכולה לנבא בחירה שלא להתחיל מערכות יחסים מחייבות. עם זאת, ידוע כי אנשים נמנעים נתפסים כבני זוג פחות מושכים מאשר אנשים המאופיינים בהתקשרות חרדה או התקשרות בטוחה. בשל כך, יש לפרש מסקנות אלה בזהירות. הימנעות נמצאה כקשורה לסבירות נמוכה יותר למחויבות, אך לא נמצא קשר למידת הסבירות של קיום דייטים. למעשה, נמצא כי אנשים נמנעים נמצאים בסבירות גבוהה יותר לנהל יחסי מין מזדמנים עם מספר גדול של בני זוג. לי וצ’ן (Lee and Chan 2012) ערכו מטא-ניתוח לגבי התקשרות מבוגרים ואיכות מערכות היחסים שלהם בהתבסס על 73