(20/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים מתורגמים לעברית

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Toward a Transdisciplinary Model of Evidence-Based Practice

לקראת מודל טרנס-דיסציפלינארי של פרקטיקה מבוססת ראיות הקשר: מאמר זה מתאר את ההקשר ההיסטורי וההתפתחויות האחרונות בפרקטיקה מבוססת ראיות (evidence based practice, EBP) בתחומי הרפואה, סיעוד, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ובריאות הציבור, וכן את התפתחותו של מודל “שלושת המעגלים” של פרקטיקה מבוססת ראיות, תוך דגש על שינויים בתוכן ה-EBP, תהליכיו, והפילוסופיות בדיסציפלינות השונות. שיטות: הסוגיות והאתגרים העיקריים ב-EBP מאופיינים על ידי השוואה וניגוד של מודלי EBP על פני דיסציפלינות רפואיות שונות. לאחר מכן יוצג מודל EBP מאחד וטרנס-דיסציפלינארי, המסתמך על היתרונות ומפצה על החסרונות של כל דיסציפלינה. ממצאים: האתגרים המצויים בקרב הדיסציפלינות השונות כוללים 1) כיצד יש להגדיר ולשקול “ראיות”; 2) כיצד ומתי החולה ו/או גורמים אחרים צריכים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הקליני; 3) ההגדרה והתפקיד של “מומחים”; 4) אילו משתנים אחרים צריכים לבוא בחשבון כאשר בוחרים פרקטיקה מבוססת ראיות, כמו גיל, מעמד חברתי, משאבים קהילתיים ומומחיות מקומית. מסקנות: מודל מאחד וטרנס-דיסציפלינארי יפצה על חסרונות היסטוריים על ידי הגדרה מחודשת של תוכנו של כל מעגל, הבהרת מומחיותו ויכולתו של המטפל, הדגשה של קבלת החלטות משותפת, והוספה של הקשרים סביבתיים וארגוניים. ההשלכות לגבי אקדמיה, פרקטיקה ומדיניות נידונות גם הן. ב-1996, היינס (Haynes) ועמיתיו הציגו מודל קונספטואלי המדגים כיצד ניתן לשלב מחקר בתוך הפרקטיקה הקלינית של מדע הרפואה. מודל “שלושת המעגלים” החלוצי אומץ על ידי הדיסציפלינות הרפואיות העיקריות, שכולן תומכות במדיניות של פרקטיקה מבוססת ראיות. המוסד הרפואי האמריקאי (Institute Of Medicine, IOM) ציין כי EBP הינה מרכיב מהותי בכישוריהם של אנשי מקצוע הרפואה. ההנחיה של IOM נועדה להאיץ את הקצב האיטי להחריד שבו תגליות רפואיות מתורגמות לפרקטיקה, ולהגביר את קצב היישום של הטיפול

קרא עוד »

Towards a multilevel approach of employee well-bein

לקראת גישה רב-שכבתית של רווחת העובדים בפרשנות זו, אני מגיב לאיליאס, אה ופלוט (מודלים תוך-אישיים של רווחת העובדים: מה למדנו ולאן אנחנו הולכים מכאן?, כתב העת האירופי לעבודה ופסיכולוגיה ארגונית, בעיתונות) הקוראים לתיאוריה המבדילה בין תכונות לבין מצבים של רווחת העובדים. אני משתמש בתיאוריית דרישות העבודה–משאבים כדי להמחיש כיצד אנו עשויים להשתלב בתוך ובין גישות אנשים וממצאים כדי לעצב מודל כללי רב שכבתי של רווחת העובדים. נקודת המבט שלי מתבססת על איליאס ואח’ וממצאים עדכניים של מחקר המשלב “תכונות” יציבות יחסית עם מצבים משתנים של רווחת העובדים. לפרשנות שלי יש שלוש מטרות: (1) לתת תובנה נוספת על הבדלים אפשריים בין משתנים ברמות שונות של ניתוח; (2) להשתמש במחקר כדי להראות כיצד תכונות ורמות מצב של (מנבאים של) רווחת העובדים עשויות להגיב; (3) להציע מודל רב שכבתי שעשוי לעורר מחקר עתידי בנושא. מילות מפתח: אירועים רגשיים; לימודי יומן; רווחת העובדים; תיאוריית דרישות העבודה–משאבים; מעורבות בעבודה. רווחת העובדים היא אחד מתחומי המחקר הפופולריים ביותר בקרב פסיכולוגים ארגוניים. סממני רווחה כגון שביעות רצון בעבודה, שחיקה, מעורבות בעבודה ורגש חיובי/שלילי נחקרו במשך מספר עשורים – בין אם כמשתני תוצאות, או כמתווכים חשובים בין תנאי עבודה/אישיות וביצועי עבודה. המאמר של איליאס ועמיתיו שפורסם בגיליון זה של כתב העת האירופי לעבודה ופסיכולוגיה ארגונית הוא תרומה מעוררת השראה לתחום מחקר זה. זוהי קריאה מתוזמנת היטב לתיאוריות ומחקר המבדילים בין תכונות לבין מצבים של רווחת העובדים. איליאס, אה ופלוט (בעיתונות) טוענים כי הרוב המכריע של המחקר בחן הבדלים בין אינדיבידואלים ברווחת העובדים, אם כי מחקר כזה מגביל מכיוון שהוא מתעלם משינוי בתוך הפרט במצבי רווחה. למאמר יש הרבה

קרא עוד »

Towards High-Energy-Density Pseudocapacitive Flowable Electrodes by the Incorporation of Hydroquinone

Keywords: hydroquinone, electrodes, redox, flowable electrodes, redox-active לקראת אלקטרודות זרימה פסאודו-קיבוליות בצפיפות גבוהה באמצעות שילוב של הידרוקינון M. Boota,[a] K. B. Hatzell,[a] E. C. Kumbur,[b] Y Gogotsi*[a] מחקר זה מדווח על חקירה של הידרוקינון (HQ) כמולקולת חמצון אורגנית רב-אלקטרונית כדי לשפר את הביצ­ועים של אלקטרודות זורמות. נבדקו שתי שיטות שונות לייצור אלק­טרודות זרימה פסאודו-קיבוליות בעלות ביצועים גבוהים עבור קבלי זרימה אלקטרוכימיים. ראשית, מולקולות HQ הופקדו על כדורי פחמן (CSs) על ידי גישת הרכבה עצמית באמצעות מטעני HQ שונים. בגישה השנייה, המפקדה שימשה כסוכן תיווך מחדש באלקטרוליט. אלקטרודות זורמות המורכבות מ- HQ הראו קיבוליות של 342 Fg 1, הגבוהה> 200% מזו של אלקטרודות זורמות המבוססות על CSs שלא טופלו (160Fg “1), וביצעו ביצועים טובים יותר (בביצועים גרווימטריים) רבות על שכבת אלקטרודות. מגמה דומה בקיבול נצפתה במידה ו-HQ שימש כחומר חמצון באלקטרוליט; עם זאת, חיי המחזור הגרועים שלה הגבילו התחשבות עתידית. בנוסף, עלייה כפולה בקיבוליות נצפתה בתנאי זרימה בהשוואה לזו של מחקרים קודמים. מבוא הטבע של מקורות הניתנים לחידוש לסירוגין הופך את שילוב הרשת שלהם לאתגר ולא אמין ללא שימוש בהתקני אחסון באנרגיה. לאחרונה, יש עניין משמעותי בפיתוח טכנולוגיות אחסון אנרגיה אלקטרוכימיות חדשות, רב-תכליתיות וניתנות להרחבה כדי להתמודד עם האתגר הזה.[1, 2] מערכות זרימה כגון סוללות זרימת חיזור המשתמשות בכימיה שונות, קבלים זרימה אלקטרוכימיים,13-51 קבלי זרימה אלקטרוכימית, וסוללות זרימה חצי מוצקות הם מועמדים מבטיחים שנמצאים כרגע בפיתוח.[1, 2, 6] אלקטרודות ההשעיה צברו עניין מוגבר בשנים האחרונות כי הם מציעים הזדמנויות עבור צפיפויות אנרגיה גבוהה בעלות נמוכה. אלקטרודות השעיה מורכבות מחומר פעיל (משתתף באחסון מטען) שקוע באלקטרוליט. בחלק מאלקטרודות ההשעיה, תוסף מוליך מתווסף

קרא עוד »

Tracking invasive birds a programme for implementing dynamic open inquiry learning and conservation education

מעקב אחר ציפורים פולשות: תוכנית להטמעת למידת חקר פתוח דינאמי וחינוך לשימור בין הנושאים הפוטנציאליים במדע החדש הנקרא מגוון ביולוגי (biodiversity), הבנת המאפיינים וההשפעות של ציפורים פולשות מהווה נושא אטרקטיבי להכללה כחלק מלימודי הביולוגיה התיכוניים. ציפורים הן אסתטיות ומעוררות סקרנות. סקרנות לגבי ציפורים, לצד תצפיות שדה, יכולה לעודד תלמידים להעלות שאלות אותנטיות. מכיוון שציפורים הן בין בעלי החוליות הבודדים בהן ניתן לצפות בקלות בסביבתן הטבעית, תלמידים יכולים לפתח שיטות למענה על שאלות וליזום תהליך חקר פתוח דינאמי. הפרויקט החינוכי “מעקב אחר ציפורים פולשות”, המוצג כאן כמקרה בוחן, הינו תוצר של שיתוף פעולה ייחודי בין ביולוגים העוסקים בשימור הטבע, מורים למדע ומורים לביולוגיה. תלמידי תיכון השתתפו בתהליך חקר פתוח בעידוד מורים למדע ואקולוגים. בסוף תהליך החקר, תלמידים אלו ערכו סיור צפרות עבור תלמידים בחטיבת הביניים. מאמר זה מראה כיצד חקר של סוגיית שימור סביבתי – ציפורים פולשות – תורם לפיתוח כישורי חקר פתוח דינאמי ואוריינות סביבתית בקרב תלמידים בכיתות י”א – י”ב. מבוא לאחרונה, הוצע כי פעילות האדם מהווה גורם משמעותי בעיצוב העושר של מינים אקזוטיים בקנה מידה מרחבי גדול. מחקרים מראים כי גורמים הקשורים באדם, כמו הצגת מינים זרים וטביעת הרגל האקולוגית (מדד הכולל את גודל האוכלוסייה, שימוש בקרקע ותשתיות) הינם חלק מהגורמים החשובים ביותר המעצבים את מספר המינים הזרים המתבססים באזור חדש. פלישה של מינים זרים הוצעה כאחד מגורמי הסיכון העיקריים המובילים לירידה מהירה במגוון הביולוגי הילידי. פלישה מסוג זה נושאת שלל השלכות כלכליות, חברתיות, בריאותיות ואקולוגיות מרחיקות לכת. לאחר התבססות של מין פולש, הקושי והעלויות של תיקון הנזקים עלולים להיות גבוהים ביותר. לפיכך, התהליך של הבנת ומניעת פלישות

קרא עוד »

Tracking objects across cameras by incrementally learning inter-camera colour ca

מעקב אחר אובייקטים על פני מצלמות באמצעות למידה הדרגתית של כיול צבעים ודפוסי פעילות בין-מצלמות 1. מבוא המאמר עוסק במעקב אוטומטי אחר אובייקטים בין מצלמות. מצב זה מכונה לעתים קרובות “מסירה” של אובייקט או אדם ממצלמה אחת לאחרת. לשם כך עלינו ללמוד על היחסים בין המצלמות, ללא צבע, או קדם-כיול מרחבי. מערכת מעקב אידיאלית היא כזו המסוגלת לפעול מיד לאחר האתחול, לשפר ביצועים יחד עם זרם הנתונים, ובעלת יכולת הסתגלות לשינויים סביבתיים. לשם כך, המערכת צריכה ללמוד את יחסי המרחב ויחסי הצבע בין מצלמות לא-חופפות. כך המערכת יכולה לקבוע האם אובייקט מסוים כבר נמצא  במעקב על ידי מצלמה אחרת, או שמדובר באובייקט חדש. בניגוד לגישות קודמות, גישה זו אינה דורשת כיול מוקדם או תקופות אימון. למידה הדרגתית של וריאציות הצבע והתנועות של האובייקט מאפשרת למעקב להפוך מדויק יותר עם הזמן, ללא צורך בקלט מפוקח. 2. רקע אלגוריתמי מעקב מוקדמים דרשו כיול של המצלמה ושדות ראייה חופפים (FOV) על מנת לחשב את המסירה של האובייקטים במעקב בין המצלמות. צ’אנג, בנוסף, דרש מודל תלת-ממדי של הסביבה תוך שימוש בגיאומטריה אפיפולרית, בכדי לאפשר רישום אובייקטים על פני המצלמות החופפות. הצורך ב- FOV הוא בלתי פרקטי עקב מספר המצלמות הדרושות והאילוצים הפיזיים של מיקומן. קטנאקר וזביה הציגו פתרון בייסיאני למעקב על פני מצלמות ללא צורך ב- FOV. אך מערכת זו דרשה כיול מצד המשתמש, שנדרש לספק מראש סט של הסתברויות טרנזיציה ומשך הזמן הצפוי שלהן. כלומר, הסביבה ותנועת האנשים בתוכה נדרשים להיות ידועים מראש. זו דרישה בלתי סבירה עבור מעקבי אבטחה. שיטות הסתברותיות או סטטיסטיות זכו למרבית תשומת הלב בפתרון של מעקב בין-מצלמות. שיטות

קרא עוד »

Transcriptome analysis of a wild bird reveals physiological responses to the urban environment

ניתוח מבנה המולקולות בתאי ציפור הבר, המגלה תגובות פיזיולוגיות לסביבה העירונית זיהוי הבסיס המולקולרי של השונות הפנוטיפית (תכונות האורגניזם הניכרות לעין) המושרה על ידי הסביבה, מציג הזדמנויות מלהיבות לקידום ההבנה שלנו, כיצד תהליכים אקולוגיים והסביבה, יכולים לעצב את הפנוטיפ (תכונות האורגניזם). סביבות עירוניות וכפריות המציגות אורגניזמים חיים וחופשיים, בעלי אתגרים והזדמנויות שונים, המשפיעים בצורה ניכרת על הפנוטיפ, אך קיים מידע מועט על תגובות אלה ברמה המולקולרית. אנו מאפיינים את מבנה המולקולות בתא, מאוכלוסייה העירונית והכפרית של הציפור Parus major (ירגזי מצוי), המפגינה הבדלים בולטים בפרופיל הביטוי הגנטי הן ברקמות הדם והכבד. גנים שהובעו באופן שונה, היו קשורים לתגובות החיסונית והדלקתית, לניקוי רעלים, להגנה מפני לחץ חמצוני, לחילוף חומרים בדם ולרגולציה של ביטוי הגנים. גנים רבים הקשורים לתגובות מתח, באו לידי ביטוי ברמות גבוהות יותר בציפורים העירוניות, בהתאם לתחזית שלנו, שחיות עירוניות חשופות ללחץ סביבתי גדול יותר. זהו אחד המחקרים הראשונים שחשפו הבדלי תעתוק בין בעלי חיים עירוניים והאוכלוסיות הכפריות, המציע תפקיד חשוב לאפיגנטיקה (חקר השינויים בתפקוד הגנים שאינם כרוכים בשינויים בDNA) בתיווך השונות הפיזיולוגית המושרה על ידי הסביבה. המחקר מספק משאבים רבי ערך לפיתוח מחקרים מעמיקים נוספים על המנגנונים המניעים שונות פנוטיפית בהקשר העירוני בקנה מידה מרחבי וזמני גדול יותר. לחשיפת הבסיס המכניסטי, של האופן שבו התכונות הפנוטיפיות מגיבות, באופן מסתגל או לא מסתגל לסביבות חדשות או משתנות, יש השלכות משמעותיות על הבנת וניהול השינוי הסביבתי האנתרופוגני (שמקורו בפעילות האנושית). העולם כיום עד לשיעורים חסרי תקדים של הפיתוח העירוני, והאזורים העירוניים, המייצגים את הצורה המהירה ביותר לכיסוי שטח פני האדמה. בעוד שהסביבה העירונית יכולה להסיר רבות מן המגבלות האקולוגיות הקיימות

קרא עוד »

Transformational Leadership and Team Innovation Integrating Team Climate Principles

מנהיגות טרנספורמטיבית: ההשפעה על התוצאות הארגוניות והאישיות  Roger J. Givens – Regent University Doctoral Student מנהיגים טרנספורמטיביים מעוררים השראה בקרב חסידיהם להשיג יותר על-ידי התמקדות בערכי החסיד ובסיוע לחסיד ליישר ערכים אלה עם ערכי הארגון. מטרת הסקירה הספרותית הזאת היא לחקור את ההשפעה של סגנון המנהיגות הטרנספורמטיבי על התוצאות הארגוניות ועל התוצאות האישיות של החסיד. סקירה זו בוחנת את התוצאות הארגוניות הבאות: התנהגות/ביצועים של אזרחות ארגונית, תרבות ארגונית וחזון ארגוני. הסקירה גם חוקרת את התוצאות האישיות הבאות של החסיד: העצמה, שביעות רצון מהעבודה, מחויבות, אמון, האמונה ביעילות העצמית ומוטיבציה. על-ידי הבנת ההשפעה של מנהיגות טרנספורמטיבית על תוצאות אלה, מנהיגי השינוי יכולים להשפיע על התנהגות העובד כך שתהיה לה השפעה חיובית על הארגון. תאוריית המנהיגות הטרנספורמטיבית מעוררת עניין של חוקרים רבים בתחום המנהיגות הארגונית בשלושת העשורים האחרונים. תיאוריה זו פותחה על ידי ברנס (1978) ומאוחר יותר שופרה על ידי Bass (1985, 1998) ואחרים (Avolio & Bass, 1988; Avolio & Bass, 1994; Bennis & Nanus, 1985; Tichy & Devanna, 1986). ההנחה העיקרית של תיאוריית המנהיגות הטרנספורמטיבית היא שלמנהיג יש את היכולת להניע את החסיד להשיג יותר ממה שהחסיד תכנן להשיג (קרישנן, 2005). למנהיגות הטרנספורמטיבית יש ארבעה מרכיבים: השפעה אידאלית, מוטיבציה מעוררות השראה, גירוי אינטלקטואלי והתחשבות אישית (בס, 1985). ברנס העריך כי מנהיגים טרנספורמטיביים מעוררים השראה בחסידיהם להשיג יותר באמצעות התמקדות בערכים של החסיד וסיוע לחסיד ליישר ערכים אלה עם הערכים של הארגון. יתר על כן, ברנס זיהה מנהיגות טרנספורמטיבית כמערכת יחסים שבה המנהיג והחסיד מניעים אחד את השני לרמות גבוהות יותר שמביאים לחפיפה בין מערכות הערכים של המנהיג והחסיד (קרימנן, 2002). מנהיגות

קרא עוד »

Transformational, Transactional, and Laissez-Faire Leadership Styles

Transformational, Transactional, and Laissez-Faire Leadership Styles: A Meta-Analysis Comparing Women and Men ניתוח מטה-אנליזה של 45 מחקרי מנהיגות מעצבת, עסקית ו” laissez-faire” (כינוי לכלכלה חופשית)  מצא כי נשים מנהיגות היו בעלות סגנון מנהיגות מעצב יותר ממנהיגים גברים וגם עסקו יותר כנציגות לתגמל התנהגויות המהוות מרכיב של מנהיגות עסקית. מנהיגים גברים בדרך כלל נוטים להפגין יותר את ההיבטים האחרים של המנהיגות העסקית (ניהול אקטיבי ופסיבי יוצא מן הכלל) ומנהיגות “laissez-faire”. למרות שהבדלים אלו בין מנהיגים גברים ונשים, קטנים, ההשלכות של ממצאים אלו מעודדות מנהיגות נשית כי מחקרים אחרים קובעים כי בכל ההיבטים של סגנון המנהיגות שבהם נשים עברו גברים מתייחסים בחיוב לאפקטיביות של המנהיגים, בעוד שכל ההיבטים שבהם גברים עברו נשים יש יחס שלילי או אפסי לאפקטיביות. ככל שיותר נשים במדינות מתועשות נכנסות לתפקידי מנהיגות בחברה, האפשרות שהן עשויות לבצע את התפקידים האלה באופן שונה מאשר גברים מושך תשומת לב גוברת. התנהגות נשים נמצאת תחת בדיקה קפדנית, לפחות חלקית, משום שנדיר שנשים תופסות תפקידי מנהיגות ברמה גבוהה (מילר, טיילור, & באק,1991). זה נדיר שיש נשים בתפקידי מנהיגות העילית, בשילוב עם תפוסה תכופה של תפקידי מנהיגות ברמה נמוכה יותר, זה מתועד בקלות. לדוגמה, בעוד שלנשים כיום יש עלייה של 46% באדמיניסטרציה וניהול בארצות הברית (ארה”ב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2002), ב 500 החברות העשירות,נשים מהוות רק 5% מהמנהלים הבכירים בחברה ו -1% מהמנכ”לים (CEOs; Catalyst, 2002a, 2002b). ייצוג קטן מאוד זה של נשים כמנהלי תאגידים מתבטא גם בקנדה, (קטליסט, 2000) ובמדינות מתועשות אחרות (Wirth, 2001). בדיקה של 500 חברות העשירות בעולם הגלובלי מגלה פחות מאשר 1% בקרב המנכ”ליות שלהן (The 2002 Global 500,”

קרא עוד »

Transport and urban development

פרק 1 הסוגיות העיקריות בתחבורה ופיתוח עירוני דייויד בניסטר ונתנאל לישפילד 1. מבוא לתחבורה יש השפעה כבירה על ההתפתחות המרחבית והכלכלית של ערים ואזורים. האטרקטיביות של אזורים מסוימים תלויה במידה מה בנגישות היחסית שלהם, שהיא תלויה באיכות ובכמות של תשתיות התחבורה. באופן כללי, נדמה שהקשר הזה מבוסס ומוכח, אך כפי שספר זה טוען, השיטות שזמינות לנו עבור ניתוח הקשר בין תחבורה לפיתוח עירוני אינן יעילות, במיוחד בהקשר של טבען המשתנה של ערים והגלובליזציה של הכלכלה העולמית. עברו כבר 40 שנה מאז שמיטשל ורפקין פרסמו את המחקר שלהם, [1]“תחבורה עירונית – פונקציה של שימושי קרקע” (מיטשל ורפקין, 1954) שם נותחו לעומק לראשונה הקשרים בין שימושי קרקע ותחבורה. כאן נטען שאם ניתן למדוד פעולות מסוימות הקשורות לשימושי קרקע, אז ניתן לבצע הערכה כמותית של רמות התנועה הקשורות לשימושי הקרקע האלו. לרמות התנועה באזורים עירוניים יש קשר ישיר עם שימושי קרקע. למרות זאת, ויכוח מתמשך של 40 שנה הוא אינו סיבה מוצדקת לספר. לעתה יש אוסף של סוגיות בעלות חשיבות מושגית, תיאורטית, אנליטית וניסיונית שצריך להתייחס אליהן שכן קיים בתחום ויכוח אינטנסיבי ומעורר מחלוקת. זה ויכוח בינלאומי בהיקפו, ומטרתו העיקרית של ספר זה היא לצרף יחד את כלל מקורות הידע האפשריים מארצות הברית ואירופה כך שהאג’נדה עבור סוף המילניום תוכל להתממש. פרק פתיחה זה מציג חלק מהסוגיות עיקריות בתחבורה ופיתוח עירוני, ומהווה את ההקשר עליו יש לבסס את התרומות בהמשך הספר. מטרתו השנייה היא להציג לקורא את מבנה הספר ולתת לו טעימה מהטענות והראיות המוצגות שם. 2. הקשר בין תחבורה ופיתוח ערים משתנות בהתאם למעבר של אנשים ועסקים מהמרכז, המעבר המוגבר לפרברים והרצון

קרא עוד »

Type and timing of menopausal hormone therapy

סוגים ותזמון הטיפול בהורמונים בגיל המעבר והסיכון לסרטן השד: מטה-אנליזה של משתתפים פרטניים של הראיות האפידמיולוגיות ברחבי העולם. קבוצה שיתופית בנושא גורמים הורמונליים בסרטן השד* תמצית רקע  – ממצאים שפורסמו על סיכון לסרטן השד הקשורים לסוגים שונים של טיפול בהורמונים בגיל המעבר (MHT) אינם עקביים, עם מידע מוגבל על השפעות ארוכות טווח.  אנו מפגישים את הראיות האפידמיולוגיות, אלה שפורסמו ואלה שלא פורסמו, על הקשרים הללו וסוקרים את הראיות הרנדומליות הרלוונטיות. שיטות  – ניתוחים עיקריים השתמשו בנתוני משתתפים פרטניים מכל המחקרים הפוטנציאלים הזכאים, שחיפשו מידע על סוג ועיתוי השימוש ב- MHT; הניתוחים העיקריים הם של אנשים עם מידע מלא על כך.  מחקרים זוהו על ידי חיפוש במקורות פורמליים ובלתי פורמליים באופן קבוע החל מה -1 בינואר 1992 ועד ה- 1 בינואר 2018. משתמשים נוכחיים נכללו עד 5 שנים (ממוצע של 4 שנים) לאחר השימוש האחרון ב- MHT.  רגרסיה לוגיסטית הניבה יחסי סיכון מותאמים (RR) בהשוואה בין קבוצות מסוימות של משתמשי MHT לעומת כאלה שלא השתמשו מעולם ב-MHT . ממצאים – במהלך מעקב פרוספקטיבי, 108, 647 נשים לאחר גיל המעבר פיתחו סרטן שד בגיל ממוצע 65 שנים. (SD 7); 55 575 (51%) השתמשו ב- MHT.  בקרב נשים עם מידע מלא, משך MHT הממוצע היה 10 שנים (SD 6) בקרב משתמשים נוכחיים ו 7 שנים (SD 6) בקרב משתמשים בעבר, והגיל הממוצע היה 50 שנים (SD 5) בגיל המעבר ו- 50 שנים (SD 6) בתחילת MHT. כל סוג MHT, למעט אסטרוגנים וגינאליים, נקשר לסיכונים עודפים של סרטן השד, אשר עלו בהתמדה עם משך השימוש והיו גדולים יותר לאסטרוגן-פרוגסטגן מאשר תכשירים המיועדים לאסטרוגן בלבד.  

קרא עוד »

understanding and managing organisational behaviour chסיכום 2

הבנה וניהול התנהגות ארגונית מהדורה 6 ג’ניפר מ.ג’ורג Jess H.Jones Graduate School of Business Rice University גרת’ ר. ג’ונס Mays Business School Texas A&M University פרק 2 – שונות אישית: אישיות ויכולת ראשי פרקים סקירה כללית טבעה של האישיות מודל חמשת הגדולים של האישיות תכונות אישיות אחרות רלוונטיות לארגון טבעה של היכולת ניהול יכולות בארגון סיכום תרגילים בהבנה וניהול התנהגות ארגונית מקרה פתיחה – ההחלטיות של נויי (Nooyi) כמנכ”לית של פפסיקו, אינדרה נויי מובילה חברה עם 198,000 עובדים ומעל 23 מיליארד דולר מחזור. המצפון, ההחלטיות, המשמעת העצמית, פתיחות לרעיונות חדשים, חברתיות וטבע אוהד היו התכונות שמאז ומתמיד ליוו אותה בקריירה שלה. הקריירה שלה בהחלט הייתה מרשימה. 3 פעמים היא נכללה ברשימת “האנשים המשפיעים ביותר בעולם” של מגזין Time והיא במשך שלוש שנים רצופות נבחרה ע”י מגזין פורבס להיות האישה החזקה ביותר בעסקים. היא נולדה וגדלה בהודו ובלטה בפתיחות לדברים חדשים ובהחלטיות שלה. היא מילאה מספר תפקידי מנהיגות בפפסיקו לפני שהיא הגיע לתפקיד הבכיר ביותר. המקוריות של נויי התבטאה בחזונה עבור פפסיקו – “ביצועים עם מטרה” – התחייבות למזון מזין טעים ובריא, התחייבות להגן על הסביבה הטבעית והתחייבות לשמור על טובת העובדים של פפסיקו. בזמן כהונתה פפסיקו הגדילה את מלאי המוצרים שמוגדרים בריאים. פפסיקו בהנהגתה של נויי פיתחה יוזמות חדשות ובזכות נויי ותכונות הנחישות, ההתמדה, המשמעת העצמית והעבודה הקשה יוזמות אלו הצליחו. בנוסף לתכונות אלו נויי גם גילתה את צדדיה היותר רכים כמו חיבה ואהדה, פתיחות וכנות אשר עזרו לה לשמור על תקשורת פתוחה עם העובדים ונתנו להם להרגיש חופשיים לשוחח אתה באירועים חברתיים. סקירה כללית כל חבר בארגון בעל תכונות

קרא עוד »

Understanding Organisational Ability and Self-Regulation in Children with Developmental Coordination Disorder

הבנת יכולת ההתארגנות והויסות העצמי אצל ילדים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה – מאת דידו גרין וסאלי פיין מילות מפתח: Participation; DCD; Emotional regulation; Coordination; Children; Psychosocial. תַקצִיר מאמר זה בוחן קוהרנטיות פיזית ורגשית אצל צעירים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD). באופן ספציפי, נחקרת מערכת היחסים בין תפקוד מוטורי ולא מוטורי/ביצועי אצל ילדים עם DCD לבין ההשפעות שלהם על התפקוד הפסיכו-סוציאלי . מאמר זה משלב את החוויות המדווחות הסובייקטיביות של צעירים עם DCD עם מדידות וממצאים אובייקטיביים ממחקרי הדמיה עצבית. לסיכום התחשבות בקשר בין האדם, הפעילות והסביבה, (בין אם אלו גורמים פיזיים, חברתיים, גישתיים או וירטואליים) יהיו בסיסיים להבנתנו את המנגנונים העומדים בבסיס סוגיות ארגוניות ורגשיות המוצגות ב-DCD. שילוב חוויות של צעירים עם ראיות מחקריות יהיה חיוני לשיפור התוצאות עבור אנשים צעירים עם DCD בתרגול קליני. מבוא ילדים עם קשיי תנועה המשפיעים על מיומנויות תפקודיות, במיוחד פעילויות והשתתפות המערבות כישורים מוטוריים, מסווגים כבעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD) כאשר לא ניתן לייחס קשיים אלו לגיל, מוגבלות שכלית, ניסיון או הפרעה נוירולוגית מוכרת. האבחנה של DCD הופיעה לאחר תוויות קודמות, שחלקן נכללו תחת מונח כולל זה על מנת לכלול מושגים של למידה מוטורית, זיכרון מוטורי ותכנון מוטורי. בנוגע למושגים אלה, המונחים דיספרקסיה או דיספרקסיה התפתחותית שימשו לפעמים כמילים נרדפות ל-DCD על מנת לתפוש את תופעת ה’ארגון של התנועה’ – הכולל תהליך של גיבוש רעיונות, תכנון מוטורי וביצוע תנועה אשר ניתן לראות ב-DCD. לאחרונה המונח “דיספרקסיה” הפך להיות קשור להפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות, במיוחד הפרעות בספקטרום האוטיסטי, וקשור לייצור מחוות. למרות שהקונצנזוס הבינלאומי הוא לא להשתמש במונח זה עבור אנשים עם DCD משום שהם לא

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.