סמינריון בכלכלה

תקציר מנהלים מיזם להקמת פארק מיני גולף על שטח של כ- 5 דונם. סקר שוק שנערך בישראל הראה ש 70% מהישראלים הביעו עניין להשתתף במשחק המיני גולף. ניתוח השוק מראה השתתפות של לפחות 5.5 משחקים לשחקן בשנה. האתר יתנהל באמצעות חברת רותם-גילת אשר הוקמה בדצמבר 2013 ע”י היזמיות. החזון של היזמים העשרה של פעילות בילוי ופנאי שמתאימה לתנאי האקלים בישראל. הגדרת הצורך מיני גולף הוא תרבות פנאי שאינה יקרה, מאפשר לכל המשפחה לבלות יחדיו. תכנון הגומות במיני גולף מאתגר את השחקנים באופן דומה לאתגר הקיים במגרשי הגולף הגדולים. פוטנציאל השוק מחקרים מראים שתרבות הפנאי הולכת ותופשת מקום רב יותר ויותר בחברה הישראלית, כמו בשאר העולם המערבי. המיני גולף נכון להיום קיים רק לאוכלוסיית הילדים הקטנים. נכון להיום לא קיים אתר מקצועי מאתגר לאוכלוסייה הבוגרת. יתרונות תחרותיים כיום בישראל קיימים אתרי גולף לילדים אולם אין אתר מיני גולף למבוגרים. אתר הפונה לאוכלוסיית הילדים מתאים את עצמו וכתוצאה מכך אינו מקצועי ומאתגר אוכלוסיות רבות מקהל המבוגרים 18+. כן קיימים מגרשי גולף הפונים רק לקהל בעל האמצעים, בעוד שמיני גולף פונה אל מרבית האוכלוסייה. כמו במגרשי הגולף גם כאן יש מלכודות חול, שיפועים ומשטחים ירוקים. המבנה הייחודי הזה מוסיף פן נרחב של ריגוש למשחק, מה שלא קיים באתר המיועד לילדים. אסטרטגיה שיווקית האסטרטגיה השיווקית שלנו עוסקת בעידוד החינוך לתרבות הפנאי למשפחה , תוך שיתוף כל הרבדים באוכלוסיה כולל קשישים , מוגבלים ונכים. כל זאת יעשה תוך כדי : • שיתוף פעולה עם יחידות התרבות ומחלקות התרבות של העיריות. • שיתוף פעולה עם מפעל הפיס. • שיתוף פעולה עם ההתאחדות למיני גולף בישראל  

תוכן עניינים: מטרת העבודה וסיכום תוצאות 3 מבוא 4 מסגרת תיאורטית 5 השערת מחקר 6 איסוף נתונים ושיטת מחקר. 7 תוצאות המחקר 11 סיכום 13 דיון 13 ביבליוגרפיה 15

מבוא בעבודה זו נעסוק בהשלכות השונות של תיקון 25 לחוק החוזים [חלק כללי], התשל”ג-1973 (להלן: “התיקון” ו/או “התיקון לחוק” וגם “חוק החוזים” ו/או “החוק”), על פסקי הדין התקדימיים הקודמים לו. בין בחינת פסקי הדין נדון בפסק דין אפרופים (להלן: “הלכת אפרופים” ו/או “פסק הדין אפרופים”), ובשאלה האם התיקון לחוק הפך ו/או שינה את ההלכה הפסיקתית המחייבות שהתגבשה קודם חקיקה התיקון. כמו כן, נדון בפסקי דין מאוחרים יותר לתיקון החוק ונבחן האם אכן בפועל משנה עמדת בית המשפט בהתאם לתיקון ו/או שמא מדובר בהגדרה ספציפית של אקטיביזם שיפוטי. טרם חקיקת התיקון לחוק ועד לשנת 1995 , ההלכה המשפטית  קבעה כי חוזה יפורש לפי סעיף 25 לחוק החוזים.  הוראת החוק קובעת: “חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים. כפי שהיא משתמעת  מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו , מתוך הנסיבות “ . בהתאם לכך, התגבש בפסיקה מבחן דו-שלבי לבדיקת אומד דעת הצדדים, על פיו  יש לבדוק  קודם את לשון החוזה ורק לאחר בדיקה זאת ,אם אומד דעתם של הצדדים איננו ברור, יש לבדוק את הנסיבות החיצוניות שהביאו לכוונת הצדדים. בשנת 1995 החלה תפנית בפרשנות החוק באמצעות ספיציפקציה פסיקתית ואקטיביזם שיפוטי, כאשר קבע השופט אהרון ברק במסגרת פסק דין אפרופים, אשר הפך להלכה מחייבת, כי הוראות סעיף 25 לחוק החוזים, אינה מחייבת פרשנות החוזה בשני שלבים, אלא באופן חד שלבי ,שתכליתו בירור אומד דעת הצדדים, באמצעות בדיקת לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד. בפסק הדין נקבע כי : “חוזה מתפרש על-פי אומד דעתם של הצדדים, אומד דעת זה הוא, המטרות, היעדים, האינטריסים והתכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. על אומד הדעת ילמד הפרשן מלשון

מבוא עבודה זו עוסקת בהשפעה של של מצב הכלכלה ומחירי הדלקים על מספר תאונות הדרכים וההרוגים במדינות שונות בארה”ב. נצפה לקבל שככל שמצב הכלכלה טוב יותר יש פחות תאונות דרכים ופחות הרוגים וזאת בשל ממספר טעמים: היבטים מאקרו כלכליים – ככל שמצב הכלכלה טוב יותר למדינה יש יותר כסף להשקיע בפיתוח תשתיות ובתקציבי תחבורה. בתקופות של שפל כלכלי קל מאוד לפגוע בתקציבים אלו שכן השפעתם היא ארוכת טווח ולא קצרת טווח. היבטים מיקרו כלכליים – הפרטים במשק בפני עצמם מרגישים הרבה יותר טוב והרבה פחוץ לחוצים כאשר מצב הכלכלי טוב. הם יכולים להרשות לעצמם רכבים יותר חדישים עם מערכות מיגון טובות יותר. הם ישדרגו את הרכבים לעיתים קרובות יותר ועוד. לעומת זאת כאשר מצבם הכלכלי של הפרטים נפגע, או לא משתפר, הפרטים מתחילים להלחץ ולהרגיש הרבה יותר רע. צפוי שהם יהפכו לנהגים פחות זהירים ויותר עצבניים על הכביש וזה בוודאי משפיע על תאונות הדרכים. לעלייה במחירי הדלק השפעות רבות על תאונות הדרכים. מחד ניתן להסתכל על כל עלייה במחירי הדלק כעל ירידה בהכנסתם הפנויה של הפרטים במשק, על שלל ההשפעות הנלוות לכך (עצבנות, לחץ וכדומה). מצד שני הפרטים מתאימים עצמם למצב החדש על ידי שינוי אופי הצריכה שלהם. הם ירצו לקנות רכבים חסכוניים יותר בדלק ויאמצו דפוסי נהיגה חסכוניים יותר. יצרני הרכבים מודעים למחירי הדלקים הגואים ועל כן החלו לשווק במרץ רכב חסכוניים. רכבים אלו יכולים להיות רכבים היברדיים אשר חוסכים בדלק בשל מנוע חשמלי שנמצא בתוך הרכב, או רכבי בנזין מסורתיים עם צריכת דלק מופחתת. צריכת הדלק המופחתת ניתן לקבל הן באמצעות שיפורים טכנולוגיים כגון מנועי בעירה טובים ויעילים

מבוא בחרתי לכתוב עבודה בנושא זה בשל החשיבות הרבה וההשפעה שיש להמלצות אנליסטים על ההחלטות של המשקיעים הפרטיים, שאינם מעודכנים באופן תדיר בנעשה בשוק ההון. המלצות אנליסטים הם אחד הכלים החשובים עבור המשקיעים השונים לצורך קבלת החלטות על פעילות במניה זו או אחרת. ההמלצות של האנליסטים יכולים להיות חיוביות או שליליות והן בדרך כוללות גם את מחיר היעד של המניות. להמלצות האנליסטים אמורה להיות השפעה גדולה שכן במידה והציבור הפעיל בשוק ההון מסתמך על ההמלצות האלו אז נצפה כי בהתאם להמלצה מחיר המניה ירד או יעלה. את העבודה מתחילה עם סקירת ספרות על מחקרים אקדמיים שבדקו את השפעת על המלצות אנליסטים בהיבטים שונים – איך נראית המלצת אנליסטים, ההשפעות של מחירי היעד לעומת ההשפעות של ההמלצות האיכותיות (קנה, החזק, מכור), ההשפעות ארוכות טווח לעומת קצרות טווח ועוד. לאחר מכן נעשה ניסיון למצוא עדויות להשפעות של המלצות אנליסטים על מניות שונות בבורסה הישראלית. במסגרת הניתוח הסטטיסטי נבחרו מניות עם המלצות קניה והמלצות מחירה ונעשתה בדיקה לתגובת המניה. הבדיקה בוצעה בשתי צורות – רגרסיית OLS עם משתני דמי המציינים את יום ההמלצה וניתוח אירוע גרפי עם חלונות זמן. התוצאות שהתקבלו לא היו חד משמעיות בניתוח ה-OLS, אולם בניתוח הגרפי התקבלו תוצאות המראות השפעות חיוביות של המלצות אנליסטים חיוביות ולהיפך. מבחינה אישית, עיקר האתגר בעבודה זו היה מבחינתי החלק האמפירי שעסק באיסוף הנתונים, עיבודם, ניתוחם והצגתם. אף על פי שבמבט ראשון הדברים נראו מורכבים וברמה מדיי גבוהה, שמחתי לראות כי עלה בידי להשיג את המטרות שהצבתי לעצמי בעבודה זו. המרכיב הקשה ביותר בחלק העבודה האמפירי הוא עיבוד הנתונים בניתוח הגרפי, שכן היה צורך

תקציר הנושא של חיזוי מחירי המניות נתפס מאז ומועלם כסוגיה האקטואלית ביותר בקרב שוקי ההון ברחבי העולם. עשרות אלפי אנליסטים מגבשים מידי יום ביומו הערכות סובייקטיביות לגבי תנודת מחירי ניירות ערך מתוך מטרה לספק לציבור המשקיעים תשואה עודפת. יחד עם זאת, מחקרים שנערכו בעבר מצביעים על הצלחה חלקית בחיזוי המלצות אנליסטים ועל שיקולים נוספים המשפיעים על גיבוש חוות דעתם. מטרת עבודת המחקר הנוכחית היא לבחון את הקשר בין חוות דעתם של אנליסטים לבין ערך המניה כאשר שאלת המחקר המרכזית לעבודה זו היא האם המלצת אנליסטים משפיעה על התשואה העודפת של המניה ? הרציונאל שעומד בבסיס המחקר הנוכחי היה כי האנליסטים מונעים משלל של גורמים שאינם אובייקטיבים בהמלצותיהם וכי לחוות דעתם ישנה השפעה על מחזורי המסחר ככלל, ועל ערך המניה בפרט. השערת המחקר שנבדקה היא כי המלצת קנייה של אנליסטים מובילה לתשואה עודפת גבוהה בחלון זמן (60 יום) סביב אירוע ההמלצה. כלי המחקר שסייע לי לבחון סוגיה זו הינו מחקר ניסויי במתכונת של ניתוח אירועים (Event Studies) בישראל בין השנים 2007-2013. מדגם הנתונים מבוסס על 30 חברות ציבוריות בישראל המרכיבות מדדי מניות שונים כגון ת”א 25, 75, 100. מעבר לכך, מדגם זה הינו רב סקטוריאלי והחברות שנדגמו הינן חמשת החברות הגדולות במדדי ענפים שונים בבורסה בתל אביב, כגון: מדד הבלוטק, בנקים, נדל”ן 15,ביטוח, תקשורת וחיפושי נפט וגז. הממצאים העיקריים שעלו במחקר מראים כי לחוות דעתם והמלצותיהם של האנליסטים ישנה השפעה על ערך המניה ועל תנודות מחזור המסחר. באופן ספציפי יותר, ראיתי כי המלצת קנייה של אנליסטים מובילה לתשואה עודפת גבוהה בפרק הזמן של שלושים הימים שלאחר פרסום ההמלצה וזאת ביחס לתשואה

 מבוא  מאז שנות ה- 90 נעשתה ההפרטה של תעשיות ושירותים ציבוריים לתופעה כלל עולמית. הגדרה מקובלת להפרטה היא “תהליך שעל-פיו ייצור מוצרים ושירותים מוצא מהמגזר הממשלתי במשק. דבר זה נעשה בדרכים שונות, ממכירה פומבית של מניות של מפעל שהיה בעבר בבעלות הממשלה ועד לשימוש בעסקים פרטיים כדי לבצע עבודה ממשלתית לפי חוזה” . משרד האוצר, משרד התחבורה והנהלת רכבת ישראל מובילים מזה זמן מהלכים להפרטת הרכבת. למהלכי הפרטה אלו נלווים ניסיונות ליצור פגיעה רוחבית ומתמשכת ביכולתה של המערכת הקיימת לקיים את עצמה באופן מיטבי.  מהלכי ההפרטה דומים למודל ההפרטה הבריטי מלפני כ – 15 שנים, שנכשל כישלון חרוץ.  ועד עובדי הרכבת הגיב בחודשים האחרונים לניסיונות ההפרטה בעיצומים ובשביתות, וכתוצאה מכך נגרמה פגיעה קשה לציבור הנוסעים  (פורטוגלי  2011, 207-209). תחבורה ציבורית אינה מוצר רגיל הנמכר בשווקים הפועלים לפי היגיון כלכלי מצומצם ואסור לנהוג בה כך. תחבורה ציבורית נמנית עם השירותים הציבוריים שהמדינה מספקת לאזרחיה, ושאמור לפעול לפי היגיון כלכלי רחב יותר. מתוך היגיון זה, ייתכן שכדאי להפעיל קווים באופן ובצורה שאינם מביאים את התמורה המרבית לרכבת, אך מגדילים את התמורה הכלכלית חברתית הרחבה יותר. בשנת 2010 משרד התחבורה החל להפיץ טיוטת הצעת חוק המציעה לפתוח לתחרות את קווי הרכבת ולהעביר את האחריות על מסילות הרכבת לידי חברה ממשלתית חדשה. הצעת החוק החדשה, צפויה לחולל מהפכה בתחום הרכבות בישראל. בדברי ההסבר להצעת החוק נוצר צורך להכניס גורמים עסקיים לתחום התחבורה המסילתית ולאפשר תחרות בתחום זה. העיקרון המרכזי של הצעת החוק הוא ליצור הפרדה בין ניהול מסילות הרכבת ותחזוקתן ובין הרכבת והציוד הנייד. הצעת החוק מסבירה כי המצב הקיים אינו תקין משום שרכבת

תמצית מטרת העבודה היא לנסות להבין האם וכיצד חשיפה לכסף משפיעה על רמת המוסר. בתחילה אציג את הטיעון המרכזי של (2013), .Kouchaki et al, לפיו, באמצעות מסגרת החלטה עסקית מספיק רמז לכסף בכדי להוביל לתוצאות לא מוסריות. מאחר וסטודנטים לכלכלה חשופים מאד לכל הנושא של כסף ולתיאוריות כלכליות אשר מתמקדות באינטרס עצמי למקסימום רווחים, אדגים בעזרת שלושת המחקרים הבאים:  (2006)Vohs et al., ,      (1981) Marwell & Ames, ו- (2011) Wang et al., , אשר נערכו בהשתתפות סטודנטים לכלכלה מארה”ב, שהחינוך של תלמידי כלכלה ומנהל עסקים בעצם מקדם תאוות בצע, דרך התמקדות באינטרס העצמי וחוסר שיתוף פעולה עם הסביבה. הניסויים במחקרים שאציג הם מגוונים, ביניהם שאלונים, משחק הדיקטאטור, משחקי טובת הציבור ועוד. במחקר האחרון שאציג, (2013)  Chen et al.,שבוצע  על סטודנטים סינים, ביניהם סטודנטים לכלכלה, באוניברסיטה בסין אנסה להדגים השפעות תרבותיות של נוכחות כסף על כוונות לא אתיות. לבסוף אסכם את הממצאים והשלכותיהם  ואציע רעיונות להתמודדות ושיפור המצב.   תוכן א. מבוא 3 ב. רואים ירוק: חשיפה בלבד לכסף מפעילה מסגרת החלטה עסקית ותוצאות לא מוסריות. 5 1. הקדמה 5 2. מסגרת החלטה, מוסר וקשרים חברתיים 5 3. הניסויים 6 ניסוי 1 – השפעה של הטרמת כסף על כוונות לא אתיות 6 ניסוי 2 – הטרמת כסף כגורם להפעלת מסגרת החלטה עסקית 7 ניסוי 3 – האם מסגור החלטה הוא המתווך בקשר שבין חשיפה לכסף לתוצאות הלא אתיות שבאות בעקבות חשיפה זו. 7 ניסוי 4 – בדיקת מנגנון מסגרת החלטה עסקית בנוסף להסברים חילופיים 8 4. דיון 10 ג. השפעת לימודי כלכלה על תאוות בצע ועל אינטרס עצמי לעומת שיתוף פעולה

מבוא: בעקבות גל שערוריות חשבונאיות בתחילת שנות ה-2000, כדוגמת אנרון וורלדקום, עלתה לדיון הציבורי סוגיית הממשל התאגידי. בארה”ב נקבעו חוקי ה- SOX  ובארץ הוקמה ועדת גושן לבחינת קוד הממשל התאגידי. המלצות ועדת גושן התמקדו בעיקר בעצמאות הדירקטוריון, בהרכבו ובהרכב ועדת הביקורת. כפי שנראה בהמשך, לדירקטוריון בישראל תפקידים רבים אשר דורשים איזון בין אובייקטיביות למקצועיות, כאשר ברקע קיים בעל השליטה, אשר בממוצע מחזיק מעל 70% ממניות החברה ויוצר תלות של הדירקטור בו. במסגרת עבודה זו, אבחן את השפעת מבנה הדירקטוריון וועדותיו על הביצועים הפיננסים של החברות בישראל, תוך התמקדות בקריטריונים הבאים: גודל הדירקטוריון, הרכבו, מומחיות הדירקטורים בו והרכב ועדת הביקורת. המחקר האמפירי בוחן מדגם של 50 חברות ציבוריות, הנסחרות במדד ת”א  100  ומתבסס על מחקרם של Yuanto. K and Y.T. M. (2005),  אשר בחנו את השפעות אימוץ מנגנוני ממשל תאגידי חדשים על הרכב הדירקטוריון בחברות בסינגפור ומלזיה. באמצעות עבודה זו, אנסה להבין כיצד שיקולים בבחירת הדירקטורים, בגודל הדירקטוריון ובהרכב ועדת הביקורת בחברה עשויים להשפיע על הצלחתה, על אופן קבלת ההחלטות בה וכתוצאה מכך על רווחיה.   תוכן עניינים: 1. מבוא 3 2. היבטים תיאורטיים 3-13 2.1. רקע תיאורטי 3-4 2.2. סקירת ספרות   5-9 2.3. היבטים מוסדיים  10 2.4. הצגת המודל  11 2.5. הצגת השערות המחקר 12-13 3. היבטים אמפיריים 14-23 3.1. בחירת המדגם 14 3.2. מתודולוגיה 14-17 3.3. ניתוח התוצאות 17-21 3.4. מסקנות 22-23 4. סיכום 24 5. ביבליוגרפיה 25-26 6. נספחים 27-49

הקדמה בעבודה זו נבחן את ההשפעה של שינוי הריבית המוניטרית של בנק ישראל על תשואת המניות במגזרים שונים בבורסה בת”א . לעבודה זו חשיבות רבה בשל הצורך להבין את ההשפעה של בנק ישראל באמצעות קביעות הריבית השונות, על הפעילות הכלכלית בכלל ועל תשואות שוק ההון בפרט. שוק ההון וריבית הם שני מדדים כלכליים המשפיעים על צמיחה כלכלית של מדינה. ההשפעה של הריבית על תשואות שוק ההון היא חשובה ביותר על מנת לקבוע את המדיניות המוניטרית הנכונה ביותר הממצאים של עבודה זו אינם חד משמעיים ולא הצלחנו לקבל את השערת המחקר במלואה.   תוכן עניינים 1. הקדמה 2 2. סקירת ספרות 3 3. השערות המחקר ואופן בדיקתן 6 4. הנתונים 9 5. ממצאים 12 6. סיכום ודיון 15 7. ביבליוגרפיה 16 8. נספחים 17