סמינריון במגדר

מבוא העבודה תעסוק בדמות האישה הערביה שחוצה גבולות בקולנוע הישראלי בסרטים : “למה שופתק” 2012 בבימויו של אנמרי ג’אקיר. “הכלה הסורית” (ערן ריקליס, 2004), “עסאש” (תאופיק אבו ואיל, 2005) ו”לא פה לא שם” (מסד הנתונים הקולנועיים IMDb, 2021) המוטיבציה האישית שלי לעסוק במחקר זה נובעת מהיותי אישה ערביה הגדלה בחברה ישראלית. בפניי, כמו בפני כמעט כל אישה ערביה מוצבים גבולות על בסיס יומי, על ידי החברה והמשפחה. אישה ערביה החיה בחברה הישראלית, חיה בקונפליקט תמידי בנוגע לחציית גבולות אלה. (Totry-Jubran, 2021) אמנם יש לה אפשרות לחצות את הגבולות אך זה סיכון שהיא לוקחת על עצמה, שכן חצייה זו לא תמיד מקובלת על ידי החברה הערבית. אישית, חציית הגבולות הללו גורמת לי להרגשה של חופש במובן מסוים, עצמאות והעצמה נשית ומשום כך, בחרתי דווקא בנושא זה, אפשר לאמר, באופן טבעי. (חרובי, קוש-זוהר, 2017)   שאלת מחקר: האם וכיצד הייצוג של האישה חוצה גבולות לאומיים ותרבותיים בסרטים נבחרים ומבטא העצמת האישה הערבייה בחברה הישראלית ? בחרתי להתמקד בסרטים אלו משום שהאשה מוצגת כדמות ראשית ובכל סרט ישנו ייצוג אחר שלה, של דעותיה ומעמדה. בסרט “הכלה הסורית” מונה עומדת מפני בחירה האם לחצות את הגבול המדיני בין ישראל וסוריה בכדי להתחתן, גבול שאין דרך חזרה ממנו. הדילמה שלה היא אם לא לראות את משפחתה שוב או להישאר בישראל כאישה ערביה רווקה בת 25, דבר שלא מקובל בתרבות. בנוסף לגבול המדיני קיימים גם גבולות נפשיים ורגשיים בסרט שגם הם נחצים על ידי מונה ואחותה. בסרט “עטאש” המציאות נראית על גבולית, המשפחה חיה במקום נטוש לאחר שעזבה את אום אלפחם, עזיבה שנבעה מתקיפה מינית שעברה

מבוא: המושג ג’נדר, פירושו התכונות שהחברה מייחסת לזכר ולנקבה. הג’נדר מטביע את חותמו על כל עולמנו החברתי, מעצב את האופן שבו אנו רואים את עצמנו, מכוון את יחסי הגומלין  (האינטראקציה) שלנו עם אחרים ומשפיע על עבודתנו ועל חיי המשפחה שלנו. תפיסות הג’נדר שונות בתרבויות העולם, אך ישנו דפוס כללי הדומה בין התרבויות השונות, והוא שישנה דרגה פטריארכאלית כלשהי – שבה גברים מעל נשים. לנשים וגברים יש תפקידים מגדריים שנשמרו לאורך ההיסטוריה. גברים מאז ומעולם הוגדרו כראש המשפחה, הם המפרנסים, ולכן הם אחראיים להתנהלות הכלכלית בבית. גברים מוגדרים ככוחניים, אסרטיביים, מנהיגים, שקולים, עצמאיים, בעלי יכולות רציונאליות, עוצמתיים, שאפתניים, שתלטנים, חסרי רגישות, תחרותיים והישגיים, הוא מוגדר כמין החזק. נשים לעומת זאת, מוגדרות כרגישות, דאגניות, מתחשבות, צייתניות, תלותיות, בעלות אינטואציה, משלימות עם המצב, פסיביות, הן מוגדרות המין היפה והחלש. תפקידיהם של הגברים והנשים מוגדרים לפי התכונות שלהם. הגברים מזוהים עם תפקידים לוגיסטיים הקשורים להנהלה, כספים וכלכלה, ואילו נשים מותאמות לתפקידים יותר טיפוליים: כמו גננות, עובדות סוציאליות ועוד. חלוקה מגדרית משפיעה גם על חלוקת התפקידים בבית. נשים אחראיות לתחזוקה השוטפת של הבית: ניקיון, שטיפת כלים, ובישול וכן לגידול הילדים ואילו גברים אחראיים לאחזקת הבית: תיקונים במכשירי חשמל, בעיות בחיבור של המים, טלפון חשמל וכו’. גברים נוטים להישאר שעות נוספות יותר מנשים ולכן זמן הנוכחות שלהם בבית נמוך יותר משל נשים. עם הזמן, חלו שינויים בתפיסה לגבי חלוקת התפקידים ולגבי שוויון בחלוקת התפקידים לטובת נשים, אך התהליך ליצירת שוויון הינו תהליך איטי, הדורש המשך התעקשות מצד נשים וגורמים פמיניסטיים, הפועלים לטובת שוויון ולטובת חלוקה מגדרית הוגנת. גברים ונשים בוחרים לעבוד במקצועות שנחשבים כמקצועות של המין

מבוא המקרא המרבה לעסוק ביחסים שבין גברים ונשים , קובע נחרצות כי הן הגבר והן האישה עומדים שווים למול בוראם : “ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם” (בר’ א, כז). הווה אומר : יש איש ויש אישה ושניהם נבראו בצלם . האישה שייכת לאיש כשם שהאיש שייך לאישה . שניהם עומדים שווים למול בוראם ואל לו לאיש לראות ולנהוג באישה בפחיתות ערך ובאופן מפלה. תורת הקבלה מעמידה אותנו על מקומה של האישה סגולותיה ומעלותיה: “חכמות נשים בנתה ביתה ואיוולת בידיה תהרסנו”.( מש,יד’ ,א) מן הכתוב עולה כי האישה בכוחה לבנות וביכולתה להרוס. היא זאת שמייצגת במקומות רבים בתורה את החלק האחראי על תיעול החוכמה לאפיקים מועילים. אף כי החכמה נתונה בידי הגבר, לאישה ניתנה בינה יתרה (נידה,מה,ע”ב) ובתבונתה הרבה היא מעצבת ומעבדת את החכמה ומוציאה מן הכוח אל הפועל. מכאן שאישה חכמה היא זאת המשיגה את רצונה מבעלה בדרכי נועם ושולטת בכוחו כרב חובל בספינתו. והנה לאורך כל ספר בראשית נעשה תמיד רצונן של נשים, להלן מספר דוגמאות : האדם אכל מפרי עץ הדעת וחרץ גורל דורותיו לעולמים, אך השיקול והיוזמה באו מצד האישה. כאשר אברהם אבינו משלח את הגר , נראה כי היוזמה באה ממנו אך לאמיתו של דבר היוזמת היא שרה , היא המכוונת ואברהם מבצע את רצונה ככתוב: ” כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, כי ביצחק יקרא לך זרע” . אברהם בירך את יצחק והוא זה שצריך להעביר ולהוריש את הברכה לזרעו אחריו. אך למי הוא מעביר את הברכה? למי שרבקה בוחרת בו. יעקב עומד מול רבקה והיא

מבוא בעבודה זו אני רוצה לבחון את מקום עבודתי, פנימייה לילדים בצפון,  ולנתח אותו במשקפיים מגדריות. וזאת במטרה לזהות פרקטיקות מגדריות, ולגבש דרכי פעולה מתאימות לשם התמודדות עם פרקטיקות אלה. לפי יזרעאלי, (1999), אי השוויון מושרש במבנים ובתהליכים, בפרקטיקות של שוק העבודה ומקום העבודה. תפיסה זו מסייעת לנו להבין את אופיים הפטריארכאלי של שוק העבודה ושל מקום העבודה.  ליזרעאלי יש גם ראיה אופטימית כי לטענתה מכיוון ותפיסה זו גם ממקמת את אי השוויון בהיסטוריה, כדבר שהתפתח בזמן ובנסיבות ספציפיות, משום כך גם ניתן לשינוי. כמובן לאחר שהתחלתי להסתכל על מקום עבודתי בצורה ביקורתית עם מוקד על תחום המגדר, הבחנתי במספר פרקטיקות מגדריות שמתנהלות במקום. אולם בחרתי להתמקד בפרקטיקה מגדרית אחת שבאה לידי ביטוי באופן יישום תפקיד צוות המדריכים והמדריכות בפנימייה. תפקיד זה אמור להיות מוגדר ואחיד לשני הצדדים. ברצוני לבדוק אם קיימים הבדלים בביצוע התפקיד בין שתי קבוצות אלה, ואם כן קיימים הבדלים, אז  ממה הם נובעים ומה משמר אותם. הבחירה שלי בפרקטיקה זו נבעה בעיקר בגלל האופי של הפנימיה, שהוא משפחתי. לכן אני מניחה כי אווירה משפחתית בעבודה, משעתקת ומחזקת את אי השיוויון הנמצא בבית. כמובן, האופי הפטריארכלי של החברה הערבית בה אנו חיים, יבוא לידי ביטוי בחלוקת העבודה ובהגדרתה, במיוחד בקרב צוות המדריכם שנתפסים כדמויות הוריות בתפקידם עם החניכים. אקר,  Acker, 1990)), דיברה על “טבע הפרובלמטיות של המובן מאיליו” – לפיו המובן מאיליו מסמל את אחד המכשולים העיקריים שאיתו מתמודדת כל קריאה לשינוי חברתי-ובכלל זה הפמיניזם. אחד הקשיים שנתקלתי בהם במהלך הניסיון לבחון את מקום עבודתי, זה לזהות את הפרקטיקות בפעולות הנראות לכולם כטבעיות ומובנות מאליהם. פעולות אלה

הקהילה הגאה מאגדת תחתיה את קהילת הלסביות, ההומואים, טרנסג’נדרים וביסקסואלים ומכאן ראשי התיבות להט”ב. קהילות מסוג זה בדרך כלל מציינות את ערכי הגאווה, גיוון, ייחודיות ומיניות.  פעילי זכויות להט”ב וסוציולוגים החוקרים את קהילת הלהט”ב מגדירים את תהליך בניית הקהילה כאמצעי מנע להומופוביה, הטרוסקסיזם, טרנסופוביה,  ביפוביה וכדרך להעצים את ביטחון הפרט על ידי חברה תומכת. המושג גאווה משמש על מנת להדגיש את זהות הקהילה הגאה ואת חוזקה הקולקטיבי (ויקיפדיה).   זכויות אדם ומעמד חוקי מעמדם החוקי של להט”ב  ברחבי העולם הוא מגוון ושונה ממדינה למדינה. מדינות מסוימות מכירות במעמדן ואף מאפשרות נישואים והקמת משפחה ואילו במדינות אחרות מטילים עונש מוות על קיום יחסים של בני אותו מין או על בעלי זהות מינית או מגדרית שונה. נכון לדצמבר 2008, הומוסקסואליות היא בלתי חוקית ב-77 מדינות ועבירה שדינה עונש מוות ב-7 (פורטל הלהט”ב).   בשנת 1973 הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, ה-DSM. ב-17 במאי 1990 נקט גם ארגון הבריאות העולמי בצעד דומה. כיום המגמה הנפוצה במדינות המערב היא להכיר בהומוסקסואליות כנטייה מינית לגיטימית ולא כסטייה מינית. יש אף הרואים בהומוסקסואליות זהות המגדירה את האדם מבחינות רבות )פורטל הלהט”ב).   תחיקה הקשורה לקהילה הגאה קשורה להכרה של המדינה בזכות הפרטים לזהות עצמם כבעלי זהות זו, לקיים יחסי מין, לנהל מערכות יחסים, להקים משפחה, חוקים הקשורים לאימוץ ופונדקאות, סוגיות הקשורות לשירות בצבא, שוויון בזכויות הגירה, חוקים האוסרים על אפליה ועל פשעי שנאה, וחוקים הנוגעים ליחסי מין והשוואת גיל ההסכמה (פורטל הלהט”ב).   נישואים חד מיניים והורות נישואים חד-מיניים הם נישואים בין בני זוג המשתייכים לאותו מין. החל מסוף המאה העשרים ניכרת מגמה בקרב מספר מדינות להתייחס לנישואים אזרחיים כאל זכות שהמדינה מחויבת להעניק לכל אזרחיה ללא הבדל נטייה מינית. נישואים ברוב המדינות כרוכים בשורה של הטבות חוקיות וכלכליות, בין השאר בתחום הפנסיה, משכנתא, מסים, הגירה, זכות למזונות ואחריות הורית על ילדי בן-הזוג (פורטל

מבוא  בעשורים האחרונים, מאמצת החברה הישראלית אידיאולוגיה רב-תרבותית, ומתיימרת להעניק שוויון לקבוצות בתוכה שהן בעלות תרבויות ודתות שונות כאשר הגדולה שבהן היא קבוצת בני הדת היהודית. הספקטרום הרב תרבותי נובע בעיקר מתהליכי מערביות שהחדירו ערכים מודרניים-ליברליים ושיח זכויות חדש שהולך ומתפתח בארץ ובעולם כולו. הדיון ברב תרבותיות בישראל עולה נוכח הגדרתה של המדינה במגילת העצמאות כמדינת העם היהודי ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כמדינה יהודית ודמוקרטית. מחד מתיימרת מדינת ישראל לאמץ ערכים ליברליים, שואפת לשוויון בין אזרחיה ומתנגדת לאפליה על רקע דת גזע ומין. מאידך אימצה  מדינת ישראל אידיאולוגיה רב-תרבותיות המאפשרת לקבוצות לדבוק במורשתן התרבותית, כגון הדת היהודית, אשר מאופיינות בחלקן בשוביניזם קשה וקיצוני. מכאן נובעת התנגשות בלתי נמנעת בין ערכים ליברלים לזכות הקבוצות השונות לדבוק במנהגיהן הלא-ליברליים כגון אפליית נשים בתחומים שונים. מעיניים פמיניסטיות, הנשים בארץ נמצאות לא אחת במצב שההגנה על זכויותיהן נעשית בעייתית ויוצרת קונפליקט אמיתי. בעבודה זו אבחן את התנגשות הערכים הליברליים אליהם שואפת מדינת ישראל אל מול זכותה של קבוצה לדבוק בפרקטיקה מפלה וזאת בשם ערכיה ואמונתה. בתחילת העבודה אעסוק במתן רקע תיאורטי בנושא הזכות לתרבות, מהי רב-תרבותיות, החיבור בין רב תרבותיות וערכי הליברליזם ובתוך כך בביקורת התפיסה הפמיניסטית. לאחר מכן אסקור את בג”ץ רגן כמקרה בוחן לעמדות הנ”ל, כיצד הן באות לידי ביטוי בפסק הדין עצמו ומהי דעתם מלומדים שונים בנושא. ולבסוף אנסה להביא הצעה לפתרון ראוי לבחינת מקרים דומים, בהתבסס על הכלים של הגישות השונות.     תוכן עניינים א. מבוא- 3 ב. הזכות לתרבות- 4-5 ג. רב-תרבותיות מהי?- 6-7 ד. הדילמה הרב-תרבותיות במדינה ליברלית- 8-9 ה. רב תרבותיות ליברלית ופמיניזם- 10-13 ו.

מבוא בשנים האחרונות, עולה שיעורם של נשים וגברים מהמגזר החרדי בשוק העבודה הישראלי, דבר שבא במקביל לעלייה דרמטית בפנייתם של חרדים לקבלת הכשרה מקצועית ואקדמית. לאור העובדה כי השתתפותם של חרדים בשוק העבודה היא נמוכה יחסית לנתונים הכללים בארץ, ניתן להבין כי שיעורם של נשים חרדיות הינו מצופה להיות נמוך אף יותר, וזאת מסיבות שונות תלויות מצב סוציו-אקונומי ותלויות נורמות וערכים תרבותיים. אדגיש בעבודה זו את אחת הסיבות העיקריות, המסתכמת בכך כי מרביתן של משפחות חרדיות הן משפחות מרובות ילדים, לכן מוטלת על האישה החרדית אחריות יותר גדולה כלפי ילדיה, מה שדורש ממנה מאמצים רבים, והשקעה יותר גבוהה מאשר ההשקעה הנדרשת מאישה לא חרדית שגם נשואה ועובדת. בעבודה זו, אבחון את אוכלוסיית הנשים החרדיות העובדות, והדגש יושם על נשים נשואות, על מידת התמודדותן עם חיי העבודה והמשפחה, ועל שביעות רצונן מעבודתן. שביעות רצון בעבודה היא המאפיין העיקרי שמצביע על רווחתם הנפשית של עובדים. בתעסוקה היום שואפים באופן מתמיד להעלאת האפקטיביות בעבודה, ולשיפור הביצועים, דבר אשר מקושר עם גורמים שונים המאפיינים רווחה נפשית, כמו מוטיבציה, תחושת שייכות לארגון, תחושת הצלחה, מימוש עצמי או שביעות רצון. במחקר זה, הנני מתכוונת לבחון את האלמנט האחרון. בנוסף לכך, ארצה לבדוק את הקשר בין שביעות רצונן בעבודה לבין מרכזיות משפחה ומרכזיות העבודה בחייה של אישה חרדית, שהיא אימא ועובדת. כאישה המשתייכת לאוכלוסייה זו, המזדהה עם נשים ואימהות שבה, וכסטודנטית ששואפת לבנות זהות מקצועית וקריירה, אני מעוניינת לחקור צדדי חיים הנוגעים לחייה של כל אישה המפרנסת את ביתה, אך במיוחד ארצה לחקור את מאפייניהם של חיי נשים חרדיות, כיוון שאני רואה אותן כשונות מאוכלוסיות נשיות של

 תקציר העבודה המוצגת להלן עוסקת בנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר הרגילים. כפי שהעבודה מראה בסקירת הספרות לאחר רקע על התפיסות הקיימות לשילוב הנובעות מזכותם הל ילדים בעלי צרכים מיוחדים לחינוך, נושא השילוב כבר הוזכר בחוק חינוך מיוחד מאז סוף שנות ה 80, והחל לפעול עם תוכנית האב ותיקון מספר 7 לחוק החינוך המיוחד הקרוי גם פרק השילוב. העבודה אף מתארת את המודלים לשילוב הקיימים בארץ ואת יישומו בפועל ולאחר מכן מתמקדת יותר בנושא לקויות הלמידה שהם הקבוצה הגדולה ביותר מבין התלמידים המשולבים בארץ, וחלקם גם הבעייתיים ביותר משום שיש להם בעיות נילוות ללקות הלמידה.  העבודה מנסה לבחון את הצלחת השילוב של ילדים בעלי לקות למידה בכיתות הנמוכות בבתי הספר הרגילים, מבחינה לימודית וחברתית. ובנוסף לענות על השאלה מה הן השלכות השילוב על הילדים המשלבים מאותן בחינות בבתי ספר רגילים?   נראה שהשילוב הינו מוצלח, מבחינת הישגיהם הלימודיים של התלמידים המשולבים בכיתות רגילות, הם אינם נופלים מהישגיהם בחינוך המיוחד, וכאשר למורות יש רקע של חינוך מיוחד אפילו גבוהים יותר בכיתת השילוב מאשר בכיתות מיוחדות. מהבחינה החברתית עלה כי היתרון בשילוב הוא, שהוא יוצר מקום בו הילדים יכולים ללמוד זה מזה את נורמות ההתנהגות הנורמטיבית, כדי שכאשר יפגשו בעולם האמיתי בסיום לימודיהם יוכלו להתמודד טוב יותר בחיים, וכיתת השילוב מכינה אותם לכך יותר מהחינוך המיוחד. כך יוצאים גם הילדים המשלבים נשכרים מהשילוב ולומדים סובלנות וקבלת האחר והשונה.   מבוא העבודה עוסקת בנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר הרגילים. נושא זה נובע מכך שהזכות לחינוך היא זכות היסוד של כל ילד לקבל חינוך חינם מטעם המדינה. מכאן נגזרת

תקציר העבודה הנוכחית עוסקת בנושא של גבריות ודימוי גוף, מתוך נגיעה אישית בדבר, ממקום בו אני רציתי ללמוד על גבריות. התמקדתי בחיפוש אחר נושאים העוסקים, ברקע על חדרי כושר, כושר גופני ומאפייניו, הגברים המתאמנים, דימוי גוף גברי וההבניה החברתית במדיות השונות. מה בעצם מניע את אותם צעירים בטבריה להשקיע שעות כה רבות ותשומת לב בניסיון לממש אחר אידיאל יופי הגברי על פי תפיסתם הסובייקטיבית. המחקר נעשה בשיטה האיכותנית, לצורך הבנת העומק של הנחקרים העוסקים בפעילות גופנית והתמודדותם עם דימוי גוף, כלי המחקר היה ראיון חצי מובנה. המרואיינים שלקחו חלק היו ארבעה גברים צעירים בגילאי הבגרות, מגיל 16-19. המתאמנים מספר שנים בחדר הכושר אייקון בטבריה. הממצאים שעלו מתוך המחקר, מצביעים על כך, שישנם מגוון סיבות בגינן צעירים בוחרים לאמן את גופם, אם זה מתוך רצון לחזק ולחשל את גופם על מנת להיבחן לצבא ולנסות לשאוף ליחידות מיוחדות. או מתוך תחושה אישית שגופם חלש, ללא מסת שריר ולכן עליהם להתאמן ולפתח שרירים ובהמשך אף לנסות את מזלם בתחרויות פיתוח גוף ולהציג את עצמם מול הקהל הרחב. נוסף אליהם, יש את הנערים החשים כי אינם עומדים בסטנדרט התרבותי-חברתי, אם זה במקרה של עודף משקל. על פי רוב, גבריות נתפסת בעיניהם על פי גודלו הפיזי של המתאמן, המשמעות היא שגדול יותר מוערך ביתר גבריות. כמו גם נושא דימוי גופם, איך הם תופסים את עצמם ביחס לאחרים. דבר שמוציא משיווי משקל, בגלל ניסיון ההשוואה המתרחש כאשר מביטים אל הרשתות החבריות, כשלעצמה מעצימה את התחושות המבלבלות של המתאמן הצעיר. המסקנות שעלו מן המחקר, ניתן איפו לומר כי חדר הכושר מהווה פלטפורמה משמעותית  דרכה הנער הצעיר עושה