עבודות אקדמיות

מבוא “העבודה היא חיינו” כך אומר המשל ואכן רוב חייו החיים הבוגרים של רוב בני האדם בעולם המערבי מוקדשים לעבודה. העבודה היא מקור הפרנסה באמצעותו מתפרנס ומתקיים התא המשפחתי, היא מהווה יציבות, ביטחון כלכלי, רכיב להגדרה עצמית ומעמדית של אדם, וכן מקור לידע והעשרה מקצועיים ואישיים. בשל המשמעות הרבה שיש לעבודה בחייהם של רוב בני האדם הבוגרים בעולם המערבי אשר קיימת חשיבות חברתית ומשפטית רבה להסדרת מערכות היחסים שבין עובדים למעבידים ולהגדרת החובות והזכויות הקיימות במערכת היחסים שבין עובדים למעבידים. במערכות המשפט השונות בעולם נעשית הסדרה ייחודית זו במסגרת דיני העבודה באמצעות חקיקה על סוגיה השונים ובאמצעות הסדרה הסכמית בין העובדים לבין המעבידים בחוזים אישיים אשר נכרתים בין העובד לבין המעביד או בהסכמים קיבוציים המתקיימים בין קבוצת עובדים למעביד או בין קבוצות עובדים לקבוצות מעבידים. כאמור דרך אחת היא הסדרתם של יחסים על בסיס הסכמה בין העובד למעביד בכל הנוגע לתנאי ההעסקה של העובד על ידי המעביד. הסכמה זו באה לידי ביטוי בחוזה עבודה שנכרת בין העובד לבין המעביד, מבלי שישנה כל התערבות חיצונית או מניעה חיצונית מהצדדים להסכם המעגנת את מערכות היחסים בניהם באופן כזה או אחר. להסדרת יחסי עבודה על בסיס הסכמה ובאמצעות חוזה מספר יתרונות בולטים, ראשית דרך זו מאפשרת לצדדים לממש באופן מלא ובצורה הטובה ביותר מבחינתם את האנטומיה של רצונם החופשי. שנית, מודל הסכמי הוא מודל אשר מעודד תחרות בין העובדים במשק, מכיוון שכלל יחסי העבודה נתונים למשא ומתן בין הצדדים הרי ככל שהעובדים הם טובים יותר ומוכשרים יותר, כך כושר המיקוח שלהם עם המעסיק עולה והם יכולים לדון ואף לדרוש מן המעסיק תנאים טובים

מבוא בעבודה זו ארצה לבדוק את דמות התינוק או מוטיב התינוק בארבעה סיפורים של עגנון: “בדמי ימיה”, “מדירה לדירה”, “פרנהיים” ו”עובדיה בעל מום”. ב”בדמי ימיה” תרצה נישאת לאהובה של אימה, ולבסוף עומדת ללדת לו תינוק. ב”מדירה לדירה” תינוק טורד את מנוחתו של דייר בבית בו ההורים מזניחים את התינוק. ב”פרנהיים” חוזר גבר לאשתו אחרי המלחמה כדי לגלות שהתינוק המשותף שלהם מת, וב”עובדיה בעל מום” אישה יולדת בן ממזר לעובדיה. במרבית הסיפורים התינוקות מופיעים בהקשרים של מחלה או שהם מבטאים את היחסים הבעייתיים בין ההורים. ב”פרנהיים” מות התינוק מסמל את סוף הקשר בין פרנהיים לאינגה, וב”עובדיה בעל מום” התינוק הממזר מעיד על אימו שמרבה לשכב עם גברים על אף שהיא כבר מאורסת לעובדיה – כלומר הקשר שלילי. כך גם ב”בדמי ימיה”, כשתרצה מבינה שעקביה נועד להיות רווק, ובכל זאת היא בהריון ממנו. עם זאת לתינוק גם הקשרים חיוביים, ב”מדירה לדירה”, בו הדייר מתגעגע לתינוק על אף שטרד מנוחתו. מבחינה מחקרית לא נמצאו כמעט מאמרים העוסקים בדמות התינוק. הדבר טבעי, שהרי תינוק הוא חסר אונים, וקשה לייצג אותו כדמות. עם זאת מחקרה של ניצה בן דב על הסיפור “מדירה לדירה” של עגנון (מאמר שארחיב עליו בפרק על הסיפור) כולל התייחסות לדמויות של התינוקות בסיפורים של עגנון: “תינוקות רבים מאכלסים את יצירו עגנון, ורבים מהם חולים. נזכיר כאן שניים, רפאל התינוק מאורח נטה ללון ומשולם מסיפור פשוט. חוליים משקף, בין היתר, את הדיכוטומיה שבין הבשר לרוח, שכן לתינוקות אלה נשמה יתרה וחוכמה יתרה על אף מומיהם. התינוקות החולים מפיקים מהגיבורים את הטוב והיצירתי שבהם… משולם משקף בחוליו את היחסים הפגומים בין הוריו, הירשל

מבוא דמותו של הבעש”ט נחקקת בתודעה ההיסטורית של העם היהודי כמי שמזוהה עם ייסודה של תנועת החסידות. על אף המחקרים הרבים הקיימים בספרות אודות דמותו של האיש, נראה כי בין החוקרים השונים חלוקות הדעות אם באשר לקיומו, מידת הצלחתו, טיבו, ולמידת התפקיד שמילא הבעש”ט בצמיחתה של החסידות. על פי רוסמן (1999) המבוכה הרבה הקיימת באשר לשאלות הללו כמו גם לתשובה מצויה בקיומם של מקורות מהימנים מועטים ובהסתמכות על מקורות שבחלקם נכתבו בנוסח אגדי. הנקודות הבסיסיות שאין עליהן מחלוקת מתארות את הבעש”ט כדמות כריזמטית, שיוחסו  לה כוחות מיסטיים מסוימים, הוא נודע כדמות אקסטאטית פניאומאטית, אך לא סגפנית, וכמי שהיה מעורב בין הבריות. העבודה תבקש לבחון מה היה ייחודו של הבעש”ט תוך התמקדות בייחודיתו המובחנת (שגם עליה יש חילוקי דעות) כבעל שם – מה היה באישיותו, בדרכו ובמשנתו של הבעש”ט שקסם כל כך למי שהלכו בעקבותיו ומה היו החידושים שהביא? המענה על שאלת המחקר ייעשה באמצעות סקירת ספרות. החלק הראשון של העבודה יציג את החסידות בהיבט ההיסטורי, אופייה, מהותה וזיקתו של הבעש”ט מולה. החלק השני של העבודה יעסוק בתיאור קווים כלליים באישיותו של הבעש”ט. החלק השלישי יבקש לשקף את עולם המאגיה תחת השקפתם של בני התקופה, אופי הדעות, האמונות והפחדים ששלטו בהם, מקומה של המאגיה בעולמם ותפקידם ומעמדם של בעלי השם כמרפאים מאגיים. החלק השלישי מובא כרקע על מנת להבין בפרקים הבאים את ייחודו של הבעש”ט כמיסטיקן ובעל שם על רקע התקופה, כמו גם את החידושים שהביא. במהלך הפרקים יובאו דעותיהם השונות של חוקרים שונים עד לפרק הסיכום שיבקש לאפיין את דמותו של הבעש”ט ובמה נתייחדה כל כך בכלל וכבעל שם בפרט.

מבוא את ההתקוממות בסוריה יש להבין במונחים חברתיים, כלכליים, אקלימיים, וסביבתיים ארוכי טווח משמעותיים אשר ערערו את הסדר החברתי במדינה, ולא רק כהתקוממות עממית כנגד שלטון ברוטאלי ועושק. קיימות סיבות רבות אשר גרמו לפרוץ שרשרת ההפיכות וההפגנות ההמוניות חסרות התקדים כנגד השליטים בכל רחבי העולם הערבי, המכונות בשם “האביב הערבי”. “האביב הערבי” לא נגרם אך ורק מסיבות פוליטיות וחברתיות (שיעורי האבטלה העצומים בקרב הצעירים ובוגרי האוניברסיטאות, שחיתות השלטונות, מדיניות הדיכוי שלהן כנגד ההמונים ועוד), אלא גם מסיבות סביבתיות, אקלימיות וכתוצאה מגידול ומצפיפות אוכלוסין. כשהמרכזיות מביניהן הן, שינויי האקלים שגרמו להאמרת מחירי המזון, פגיעה בזכויות האזרחים לשימוש במשאבי הטבע ולסביבה נקייה והשחיתות הנובעת מחוסר ניהול תקין של משאבי הטבע ברוב מדינות העולם הערבי. לכן, מהאספקט הסביבתי, מטרת ההפיכות הייתה להחזיר את השליטה על משאבי הטבע לידי העם (טרדמן,  2012). אי הצלחתו של בשאר אסד להוזיל את מחירי מוצרי המזון הבסיסיים, שבאה לידי ביטוי בהאמרת המחירים בשיעור של 25% – 30%, הביא את ההמונים לראות עד כמה מושחת מיסודו וחלש הוא שלטונו של בשאר אסד והיה אחד מהגורמים המידיים שהוציא את ההמונים לרחובות ‘דרעא’ והביא להתפשטות ההפגנות ההמוניות כנגד המשטר לרחובות יתר הערים הגדולות בסוריה במרץ 2011. (שם) מסקירת הגורמים הסביבתיים והאקלימיים לפרוץ ההתקוממות בסוריה, ניתן למצוא קשר ישיר בין שינויי האקלים והשפעתם על האוכלוסייה החקלאית בדרום ובצפון מזרח המדינה לבין היותם האזורים הראשונים בהם החלה ההתקוממות נגד משטרו של בשאר אסד, אשר לא הצליח לספק את צרכיהם הבסיסיים. אם כך, נדמה כי אם בשאר אסד ישרוד את ההתקוממות נגדו וימשיך לשלוט בסוריה, הוא ייאלץ לתת את הדעת כיצד להתמודד מול שינויי

מבוא חינוך הילדים הנה משימה המטרידה את הורים ברחבי ישראל והעולם. המחקר הנוכחי מתמקד במערכת החינוך והתהליכים החינוכיים המתרחשים בעיר דוברת הערבית, שפרעם. ייחודיות העיר שפרעם הנה, בין היתר, בחיים המשותפים לבני הדתות השונות: מוסלמים ,נוצרים ודרוזים. מהבחינה של המחקר הנוכחי עולה כי כל עדה לומדת במסגרות חינוכיות נפרדות. בתי ספר יסודיים ממלכתיים שבעיר שפרעם משרתים בעיקר א האוכלוסייה המוסלמית, כאשר שלושה אחוז בלבד מכלל התלמידים הנם מהדת הנוצרית. נתונים אלה אינם משקפים את המציאות מאחר ובתי הספר נמצאים בשכונות מעורבות בה מתגוררת אוכלוסייה המייצגת את כל הדתות (מחלקת חינוך ,עיריית שפרעם). לאור נתונים אלה, מטרת המחקר הנוכחי הנה איתור ובחינה של הסיבות הגורמות לתופעה זו. כלומר, המחקר הנוכחי מתמקד בבחינת הגורמים התורמים לכך שלא כל האוכלוסייה פוקדת את בתי הספר היסודיים בעיר. תרומתו העיקרית של המחקר הנוכחי הנה בבחינת ההשלכות של התועה שתוארה לעיל והצעה של פתרונות אפשריים לשינוי. המושגים המרכזיים שעולים בגוף העבודה הנם: הרב תרבותיות וריבוי תרבויות. המחקר הנוכחי מבחין בין שני המושגים. ריבוי תרבויות הנו מונח טכני, תיאורי המייצג חברה שיש בה מספר תרבויות ואילו רב תרבותיות הנו מושג נורמטיבי, המביע תפיסה ערכית אידאית, לפיה ריבוי תרבותי מייצג ערכיות חיובית (תדמור, 2004). ניתן לומר כי החברה הערבית הנה חברה רב תרבותית על כל מרכיביה, וזאת לאור החיים המשותפים לבני שלושת העדות, המוסלמים, הנוצרים והדרוזים, בערים השונות בישראל. מערכת החינוך הערבית בארץ מורכבת מבתי ספר ממלכתיים ובתי ספר פרטיים, כאשר בתי הספר הפרטיים שייכים ברובם לכנסייה. בתי ספר אלה מאופיינים במוניטין חיובי יותר לעומת בתי ספר ממלכתיים. לכן, בתי ספר פרטיים נמצאים בעדיפות ראשונה של משפחות בעלות

מבוא אינטגרטיבי חקר החרדה מתמקד, ברוב המקרים, במודלים של פחד. בשנים האחרונות ישנה התעניינות ברגשות אברסיביים נוספים, במיוחד תחושת הגועל, כגורמים המעורבים בהתפתחות ושימור של הפרעות חרדה שונות (Mason, & Richardson, 2010). למשל, נמצא כי תחושת הגועל מעורבת בפוביות מעכבישים ומיצורים חיים קטנים נוספים (De Jong & Muris, 2002). בנוסף, תחושת גועל מעורבת בפוביות דם, פציעה והזרקה (BII – blood-injury-injection) (Olatunji, Smits, Connolly, Willems, & Lohr, 2007) ובהפרעות אובססיביות כפייתיות (OCD – obsessive-compulsive disorder), במיוחד אלה הכרוכות בדאגה מזיהומים (Moretz & McKay, 2008). למשל, בהשוואה לנבדקים בריאים, נבדקים בעלי פוביות אלה מדווחים על רמות גבוהות יותר של רגישות לגועל כלפי גירויים המקושרים עם פוביות (Sawchuk, Lohr, Tolin, Lee, & Kleinknecht, 2000). מעבר לרמות גבוהות של גועל שחשים נבדקים אלה, תחושת גועל מקדימה, במקרים רבים, את תחושת הפחד (Mason, & Richardson, 2010). מחקרים מראים כי מבחינה פיזיולוגית, פרטים בעלי פוביות שונות מפגינים תגובות ייחודיות לתחושות של סלידה וגם של פחד הנמדדות באמצעות מכשיר אלקטרומיוגרפיית פנים (EMG) (De Jong, Peters, & Vanderhallen, 2002). יתר על כן, פרדיגמות ניסוייות שהשתמשו במודלים של משוואות מבניות (Moretz & McKay, 2008) הוכיחו כי לגועל קשר ישיר עם בהפרעות אובססיביות כפייתיות, במיוחד מהסוג הכרוך בדאגה מזיהומים, שאינם קשורים באופן ישיר לתסמינים של חרדה. בנוסף, נמצא כי רמה מדווחת של גועל במהלך משימת הימנעות התנהגותית (BAT – behavioral avoidance task) מנבאת טוב יותר הימנעות מעכבישים, וזאת בהשוואה לרמות מדווחות של חרדה (Woody, McLean, & Klassen, 2005). לפיכך, מידת הגועל שחשים מעכבישים, למשל, עשויה לנבא את הסבירות לפוביית עכבישים (De Jong & Muris, 2002). בניגוד לכך, הסבירות לגרימת נזקים

  חלק א: מבוא לעתים קרובות נטען שלאדם יש “זכות מוסרית או משפטית לפרטיות”. מדובר בזכות עמומה שהמחוקק לא הגדירה בצורת מפורשת או לכל הפחות בצורה שאינה ברורה, וגם אם משמעותה ברורה היא אינה מובנית מאליה מבחינה נורמטיבית. הזכות לפרטיות הינה זכות שזכתה להכרה כזכות על חוקתית במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.הצורך בהגנה על פרטיותו של אדם עומד, לעתים קרובות, בסתירה לתכליות אחרות שברצון החברה לעודד כדוגמת הרצון להגיע לבירור האמת, העשוי להצדיק פגיעה בפרטיותן של הבריות בנסיבות מסוימות. כך למשל,זכותה של המשטרה לבצע חיפוש בביתו ועל גופו של אדם על מנת למצוא ראיות למעשה פשע העומד בסתירה לזכותו של אדם לפרטיות. העידן המודרני וההתפתחויות הטכנולוגיות כגון התרחבות אמצעי התקשורת ההמוניים, גידול התפוצה של מכשירים טכנולוגיים המאפשרים האזנה,התחקות ובילוש ממרחק,התרחבות האיסוף והריכוז של מידע בידי גורמים ציבוריים מציב אתגרים בכל הנוגע לפרטיותו של האדם.אתגרים אלו יצרו את הצורך בהגנה על זכותו של האדם לפרטיות.  בהקשר לכך,יש לשאול את עצמנו האם וכיצד זכאי החשוד בפלילים להגנה על פרטיותו. שכן בתוך בליל המידע ניתן למצוא ראיות שמצד אחד עשויות לסייע למהלך החקירה ומנגד עשויות לפגוע בפרטיותו של החשוד ולעיתים של הסביבה, למשל בנושא של האזנות סתר. בעבודה זו, אסקור את הפסיקה שקדמה לחוק יסוד אדם וחירותו לעניין זכות הפרטיות וההבדל בגישת הפסיקה לאחר שנחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אציג את המקורות הנורמטיביים בהם מעוגנת הזכות לפרטיות, וכיצד היא מיושמת בראי הפסיקה. כמו כן, אבחן כיצד מעוגנת הזכות לפרטיות במדינות נוספות, ואשווה בין הזכות לפרטיות בישראל אל מול הזכות באותן מדינות. בפרק השלישי של העבודה אבחן את האיזון בין פרטיותו של