(21/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון גבולות חופש הביטוי והסתה נגד הקהילה הגאה בישראל

הקדמה
הזכות לחופש הביטוי נחשבת לאחד מעקרונותיו החשובים של המשטר הדמוקרטי – ליברלי, בעולם כולו ובישראל והינה אחת מאבני היסוד של זכויות האזרח במשטר דמוקרטי. “לחופש הביטוי” ישנן הגדרות בחוק, המעגנות בתוך מסגרת חוקתית מהו “חופש ביטוי” ומשמעותו, כך גם למונח “הסתה/המרדה”. גדר המחלוקת מתקיימת כאשר ההגדרות הללו מתנגשות זו בזו. מאחר ותחומי ההשקה/חפיפה עמומים למדי, מתעוררות דילמות אתיות – משפטיות אשר עיקרן בשאלה באלו נסיבות הזכות לחופש הביטוי הינה ערך עליון ומוחלט, ובאלו נסיבות זכות זו נסוגה מפני זכות אחרת בעלת משקל “כבד יותר”, למשל הזכות לחופש ביטוי מול הזכות לשם טוב או הזכות שלא להיות חשוף להסתה וגזענות.
על מנת להמחיש סוגיה זו של עמימות בתחומי ההשקה של הזכויות – נבדוק את חוקי התעבורה, ואת החוקים הפליליים אשר מוגדרים הגדרה חד מימדית (“שחור ולבן”): האם חצית קו הפרדה לבן -כן/לא. האם רצחת – כן/לא ואילו בנושא חופש הביטוי ההגדרות עמומות למדי. למשל, האם הפגנה בעירום, ריקוד עירום במקום ציבורי, חריזת שיר, ציור על קיר פרטי, ציור על קיר ציבורי, חסימת כביש, וכיוצא בזה, האם כל אלו הם הבעות “חופש ביטוי” המותרות לכל דיכפין? האם ישנו אמצעי לבידוד “חופש ביטוי” המסית ומדיח ו/או משמש דברי שטנה? על פי עקרונות הפסיקה ישנם כלים ואמצעים לבידוד והגדרה – מבחני ודאות (קרובה, רחוקה, סבירה) וכו’ עליהם אעמוד בהמשך.

עבודה סמינריונית זו תחקור “במשקפיים ביקורתיות” את היחס המשפטי – חברתי לקהילה הגאה, הלהט”ב – אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג’נדרס בישראל (או בשמם רשמי “האגודה לשמירת זכויות הפרט בישראל”), בחברה הישראלית ותבדוק מהם גבולות חופש הביטוי כלפי הקהילה, באלו מצבים חופש הביטוי הוא מושג מטושטש ואמורפי כאשר מדובר בקהילה זו ובאיזו מידה השימוש “בעלה התאנה” של חופש הביטוי נועד כדי להסתיר ביטויי גזענות, הסתה ולשון הרע כלפי אוכלוסיה זו. לא ניתן להכחיש כי הקהילה הגאה בישראל סובלת מביטויי גזענות חמורים כלפיה באצטלה של “הזכות לחופש ביטוי”, כאשר הביטויים באים גם מבית מדרשם של מנהיגים פוליטיים ורוחניים כגון: חברי כנסת (מפלגת ש”ס, מפד”ל), רבנים וכו’ ואף אנשי אמנות ותרבות כגון מאיר אריאל (ז”ל). בדיקה זו תערך על רקע הצהרות משפטיות כגון חוק לשון הרע וכן סעיף 144 לחוק העונשין וכן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן הצהרת מגילת העצמאות (שהרי אין חוקה בישראל) מהם גבולות חופש הביטוי כאשר מדובר בקהילה הגאה בישראל? האם יש הגנה משפטית – חברתית רחבה על הקהילה?
עבודה זו תציג מספרCase Study” ” – ארועים תקשורתיים פוליטיים לפיהם תיבחן שאלת המחקר. כמו כן תובא סקירה משפטית – פוליטית של מאפייני משטר דמוקרטי – ליברלי ושל החשיבות של הזכות לחופש ביטוי כמגדיר דמוקרטיה ליברלית, וכן תובא סקירת מצב סוציולוגית – משפטית כרקע תיאורטי להבנת הנושא. ינתן מבוא קצר אינפורמטיבי על הקהילה הגאה על מנת לעמוד על הבעייתיות המסוכנת הכרוכה באי הגבלת חופש הביטוי כלפיה. לאחר מכן תוצג גישת הפסיקה והחקיקה בנושא והעבודה תחתם בפרק משפט משווה.

 

 

תוכן העניינים:

הקדמה-עמוד 3

פרק ראשון : מבוא תיאורטי ושאלת המחקר-עמוד 4

1. רקע כללי-עמוד 4
2. הקהילה הגאה – הלהט”ב-עמוד 5
3. שאלת המחקר-עמוד 7
4. חופש הביטוי במשטר דמוקרטי – ליברלי-עמוד 7
5. מדוע חופש הביטוי הוא עקרון הכרחי לדמוקרטיה ליברלית?-עמוד 8
6. יעילות עקרון חופש הביטוי-עמוד 9
8. האיזונים בין חופש הביטוי לבין אינטרסים אחרים-עמוד 10
9. חופש הביטוי בעיתונות הכתובה והאלקטרונית-עמוד 11

פרק שני: חופש הביטוי בראי החקיקה והפסיקה-עמוד 13

1. עקרונות משפטיים – חופש הביטוי-עמוד 13
2. פרשת קול העם-עמוד 14
3. פרשת אלבה-עמוד 16
4. המסגרת החקיקתית-עמוד 19
5. הזכות לחופש הביטוי וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו-עמוד 21

פרק שלישי: משפט משווה-עמוד 25

1. אנגליה-עמוד 25
2. ארה”ב ואוסטרליה-עמוד 25

דיון ומסקנות-עמוד 27

סיכום-עמוד 31

ביביליוגרפיה-עמוד 33

 

מידע נוסף

מספר עמודים

34

מקורות

33

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון גבולות חופש הביטוי והסתה נגד הקהילה הגאה בישראל”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הקדמה
הזכות לחופש הביטוי נחשבת לאחד מעקרונותיו החשובים של המשטר הדמוקרטי – ליברלי, בעולם כולו ובישראל והינה אחת מאבני היסוד של זכויות האזרח במשטר דמוקרטי. “לחופש הביטוי” ישנן הגדרות בחוק, המעגנות בתוך מסגרת חוקתית מהו “חופש ביטוי” ומשמעותו, כך גם למונח “הסתה/המרדה”. גדר המחלוקת מתקיימת כאשר ההגדרות הללו מתנגשות זו בזו. מאחר ותחומי ההשקה/חפיפה עמומים למדי, מתעוררות דילמות אתיות – משפטיות אשר עיקרן בשאלה באלו נסיבות הזכות לחופש הביטוי הינה ערך עליון ומוחלט, ובאלו נסיבות זכות זו נסוגה מפני זכות אחרת בעלת משקל “כבד יותר”, למשל הזכות לחופש ביטוי מול הזכות לשם טוב או הזכות שלא להיות חשוף להסתה וגזענות.
על מנת להמחיש סוגיה זו של עמימות בתחומי ההשקה של הזכויות – נבדוק את חוקי התעבורה, ואת החוקים הפליליים אשר מוגדרים הגדרה חד מימדית (“שחור ולבן”): האם חצית קו הפרדה לבן -כן/לא. האם רצחת – כן/לא ואילו בנושא חופש הביטוי ההגדרות עמומות למדי. למשל, האם הפגנה בעירום, ריקוד עירום במקום ציבורי, חריזת שיר, ציור על קיר פרטי, ציור על קיר ציבורי, חסימת כביש, וכיוצא בזה, האם כל אלו הם הבעות “חופש ביטוי” המותרות לכל דיכפין? האם ישנו אמצעי לבידוד “חופש ביטוי” המסית ומדיח ו/או משמש דברי שטנה? על פי עקרונות הפסיקה ישנם כלים ואמצעים לבידוד והגדרה – מבחני ודאות (קרובה, רחוקה, סבירה) וכו’ עליהם אעמוד בהמשך.

עבודה סמינריונית זו תחקור “במשקפיים ביקורתיות” את היחס המשפטי – חברתי לקהילה הגאה, הלהט”ב – אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג’נדרס בישראל (או בשמם רשמי “האגודה לשמירת זכויות הפרט בישראל”), בחברה הישראלית ותבדוק מהם גבולות חופש הביטוי כלפי הקהילה, באלו מצבים חופש הביטוי הוא מושג מטושטש ואמורפי כאשר מדובר בקהילה זו ובאיזו מידה השימוש “בעלה התאנה” של חופש הביטוי נועד כדי להסתיר ביטויי גזענות, הסתה ולשון הרע כלפי אוכלוסיה זו. לא ניתן להכחיש כי הקהילה הגאה בישראל סובלת מביטויי גזענות חמורים כלפיה באצטלה של “הזכות לחופש ביטוי”, כאשר הביטויים באים גם מבית מדרשם של מנהיגים פוליטיים ורוחניים כגון: חברי כנסת (מפלגת ש”ס, מפד”ל), רבנים וכו’ ואף אנשי אמנות ותרבות כגון מאיר אריאל (ז”ל). בדיקה זו תערך על רקע הצהרות משפטיות כגון חוק לשון הרע וכן סעיף 144 לחוק העונשין וכן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן הצהרת מגילת העצמאות (שהרי אין חוקה בישראל) מהם גבולות חופש הביטוי כאשר מדובר בקהילה הגאה בישראל? האם יש הגנה משפטית – חברתית רחבה על הקהילה?
עבודה זו תציג מספרCase Study” ” – ארועים תקשורתיים פוליטיים לפיהם תיבחן שאלת המחקר. כמו כן תובא סקירה משפטית – פוליטית של מאפייני משטר דמוקרטי – ליברלי ושל החשיבות של הזכות לחופש ביטוי כמגדיר דמוקרטיה ליברלית, וכן תובא סקירת מצב סוציולוגית – משפטית כרקע תיאורטי להבנת הנושא. ינתן מבוא קצר אינפורמטיבי על הקהילה הגאה על מנת לעמוד על הבעייתיות המסוכנת הכרוכה באי הגבלת חופש הביטוי כלפיה. לאחר מכן תוצג גישת הפסיקה והחקיקה בנושא והעבודה תחתם בפרק משפט משווה.

 

 

תוכן העניינים:

הקדמה-עמוד 3

פרק ראשון : מבוא תיאורטי ושאלת המחקר-עמוד 4

1. רקע כללי-עמוד 4
2. הקהילה הגאה – הלהט”ב-עמוד 5
3. שאלת המחקר-עמוד 7
4. חופש הביטוי במשטר דמוקרטי – ליברלי-עמוד 7
5. מדוע חופש הביטוי הוא עקרון הכרחי לדמוקרטיה ליברלית?-עמוד 8
6. יעילות עקרון חופש הביטוי-עמוד 9
8. האיזונים בין חופש הביטוי לבין אינטרסים אחרים-עמוד 10
9. חופש הביטוי בעיתונות הכתובה והאלקטרונית-עמוד 11

פרק שני: חופש הביטוי בראי החקיקה והפסיקה-עמוד 13

1. עקרונות משפטיים – חופש הביטוי-עמוד 13
2. פרשת קול העם-עמוד 14
3. פרשת אלבה-עמוד 16
4. המסגרת החקיקתית-עמוד 19
5. הזכות לחופש הביטוי וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו-עמוד 21

פרק שלישי: משפט משווה-עמוד 25

1. אנגליה-עמוד 25
2. ארה”ב ואוסטרליה-עמוד 25

דיון ומסקנות-עמוד 27

סיכום-עמוד 31

ביביליוגרפיה-עמוד 33

 

299.00 

סמינריון גבולות חופש הביטוי והסתה נגד הקהילה הגאה בישראל

מידע נוסף

מספר עמודים

34

מקורות

33

שנת הגשה

2014

סמינריון גבולות חופש הביטוי והסתה נגד הקהילה הגאה בישראל

מידע נוסף

מספר עמודים

34

מקורות

33

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.