(12/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון המתת חסד

מבוא

יותנזיה בלועזית פירושה  “מיתה טובה” הכוונה היא להמתת אדם מתוך מטרה להיטיב עמו כאשר הוא סובל ממחלה סופנית .

ברפואה קיים ויכוח על השימוש בהמתות חסד  כדי לזרז את קיצם של חולים סופניים ולקצר את תקופת סבלם . הנושא מהווה אחת מנקודות המחלוקת באתיקה הרפואית.

שאלת המתת החסד מהווה את אחת השאלות החברתיות המורכבות ביותר במיוחד בעידן המודרני שבו ההתקדמות המהירה של הרפואה מאפשרת הארכת חיים כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית.

טיעונים מוסריים מנוגדים עולם בדיון על המתת חסד, המצדדים מדגישים את זכותו של אדם על גופו ואת זכותו של אדם שלא לסבול ואת זכותו להעדיף את המוות על חיים נטולי כבוד ואילו המתנגדים מציינים את החשיבות של קדושת החיים ומעל הכל את הסכנה מפני מדרון חלקלק – על ידי מתן היתר ללקיחת חיים, אפילו אם הנסיבות “מצדיקות”, אשר  עלולות להביא ברבות הימים להתרת דמם של החולים , גם במקרים שבהם אין לכך הצדקה.

בעולם מתייחסים  באופן שונה לשאלת המתת החסד כל תרבות וההיבט שלה-  ההיבט הרפואי, הסיעודי, הפילוסופי והמשפטי.

תרבות  מצד אחד וחקיקה ופסיקה מן הצד האחר. בשיטת משפט אחת המתת חסד נתפסת כעבירה פלילית. כלומר  הרופא או מי שמזרז את קיצו של החולה יכול להיתפס כרוצח הראוי לגינוי חברתי ואפילו למאסר  ומצד שני הקדמת קיצו של החולה  ומילוי משאלתו יכולה להיתפס במקום אחר כאדם רחום המכבד את האוטונומיה של האדם להחליט על גופו וכמקל על הסבל הרב של החולה, ומקצר את סבלו.

בישראל הסדיר המחוקק היבטים רבים בשאלת המתת החסד במסגרת חוק החולה הנוטה למות שנכנס לתוקפו ביום 15 בדצמבר 2006.

החוק עיצב את היחס המשפטי של החברה בישראל לסוגיה של המתת החסד ומציג גישה שבה יש לכבד את האוטונומיה של הפרט ביחסים שבין רופא ומטופל (גבריאל הלוי עמוד 65)

באופן כללי, ניתן לומר כי בכפוף לתנאים מסוימים, מאפשר החוק לצוות הרפואי לנקוט המתת חסד פסיבית בדרך של הימנעות מחידוש טיפול רפואי מאריך חיים.

המתת חסד אקטיבית נאסרה לחלוטין כמו גם הפסקת טיפול רפואי רציף העלולה להביא למותו של המטופל, מצד שני דיני העונשין הפוזיטיביים עשויים להכיר באחריות הפלילית של הצוות הרפואי ושל המוסד הרפואי בעבירות ההמתה אשר המרכזית בהן היא עבירת השידול או הסיוע בהתאבדות.

 

השאלה שאתייחס ואדגיש בעבודה היא, האם קיימים מניעים שמצדיקים הקלה באחריות הפלילית, האם מידת האריות הפלילית של המבצע ו/או המסייע להמתת החסד צריכה להיות מושפעת מהמניע לביצוע ההמתה? והאם יש מניעים המצדיקים מתן פטור חלקי או מחלט מאחרות פלילית למסייע בביצוע המתת החסד

לדוגמא, בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע בשנת 2009 אדם כבן שישים אשר ניסה לסייע להמית את אמו בת ה-86 והורשע בניסיון לרצח מכוח סעיף 305 לחוק העונשין. אולם בית המפשט המחוזי הטיל עליו עונש מאסר של שנה אחת בלבד, ובית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם על חומרת העונש (ראו פסיקתו של השופט אליקים רובינשטיין בע”פ 4688/09)

במסגרת הניסיון לענות על השאלות, אטען כי יש לתת משקל רב למניע של מבצע העבירה. יש לשקול במסגרת הקביעה האם קיימת אחריות פלילית במקרה של המתת חסד שיקולים כגון הכרה בסבל של החולה ומשפחתו ורצונו של האדם למות בכבוד.

מטרת המחקר לבחון לא רק את האפשרות להקל בענישה של המסייע בהמתת החסד במסגרת הדיון בטיעונים לעונש, אלא להתמקד בשאלה האם יש לאפשר במקרים מסוימים לבני משפחה ולצוות הרפואי לסייע לחולה לסיים את חייו באופן מכובד ולאפשר לחולה אוטונומיה על גופו. זאת במיוחד במקרים שבהם החולה אינו יכול לבצע את המתת החסד בעצמו מסיבות שונות.

במחקר זה אטען כי יש לאפשר לחולה לבחור את אופן שבו הוא רוצה לסיים את חייו, לכבד את האוטונומיה שלו ובחירתו להימנע מחיי סבל.

לצורך מענה על שאלות המחקר אערוך השוואה בין החוק והפסיקה בישראל לבין מדינות שונות בעולם אשר מאפשרות המתת חסד וסיוע להתאבדות במקרים מסוימים, ואשר מכירות בזכות החולה למות בכבוד.

 

 

תוכן העניינים
עמוד
מבוא –  2-3

1.1 מהי המתת חסד- 4-5
1.2 אבחנה בין המתת חסד אקטיבית ופאסיבית- 6-8
1.3 גישת המשפט העברי על פי ההלכה היהודית -9-12
1.4 הוועדה הציבורית לענייני החולה הנוטה למות – ועדת שטינברג – 113-14
1.5 חוק החולה הנוטה למות – 15-20
1.6 משפט משווה – ארה”ב – 21-22
– אירופה – 23
1.7 המתת חסד כעבירה פלילית – 24-25
1.8 המתת חסד בפסיקה – המניע מול חומרת העונש – 26-29

סיכום – 30-31
ביבליוגרפיה – 32-34

 

מידע נוסף

מספר עמודים

33

מקורות

28

שנת הגשה

2014

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון המתת חסד”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

יותנזיה בלועזית פירושה  “מיתה טובה” הכוונה היא להמתת אדם מתוך מטרה להיטיב עמו כאשר הוא סובל ממחלה סופנית .

ברפואה קיים ויכוח על השימוש בהמתות חסד  כדי לזרז את קיצם של חולים סופניים ולקצר את תקופת סבלם . הנושא מהווה אחת מנקודות המחלוקת באתיקה הרפואית.

שאלת המתת החסד מהווה את אחת השאלות החברתיות המורכבות ביותר במיוחד בעידן המודרני שבו ההתקדמות המהירה של הרפואה מאפשרת הארכת חיים כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית.

טיעונים מוסריים מנוגדים עולם בדיון על המתת חסד, המצדדים מדגישים את זכותו של אדם על גופו ואת זכותו של אדם שלא לסבול ואת זכותו להעדיף את המוות על חיים נטולי כבוד ואילו המתנגדים מציינים את החשיבות של קדושת החיים ומעל הכל את הסכנה מפני מדרון חלקלק – על ידי מתן היתר ללקיחת חיים, אפילו אם הנסיבות “מצדיקות”, אשר  עלולות להביא ברבות הימים להתרת דמם של החולים , גם במקרים שבהם אין לכך הצדקה.

בעולם מתייחסים  באופן שונה לשאלת המתת החסד כל תרבות וההיבט שלה-  ההיבט הרפואי, הסיעודי, הפילוסופי והמשפטי.

תרבות  מצד אחד וחקיקה ופסיקה מן הצד האחר. בשיטת משפט אחת המתת חסד נתפסת כעבירה פלילית. כלומר  הרופא או מי שמזרז את קיצו של החולה יכול להיתפס כרוצח הראוי לגינוי חברתי ואפילו למאסר  ומצד שני הקדמת קיצו של החולה  ומילוי משאלתו יכולה להיתפס במקום אחר כאדם רחום המכבד את האוטונומיה של האדם להחליט על גופו וכמקל על הסבל הרב של החולה, ומקצר את סבלו.

בישראל הסדיר המחוקק היבטים רבים בשאלת המתת החסד במסגרת חוק החולה הנוטה למות שנכנס לתוקפו ביום 15 בדצמבר 2006.

החוק עיצב את היחס המשפטי של החברה בישראל לסוגיה של המתת החסד ומציג גישה שבה יש לכבד את האוטונומיה של הפרט ביחסים שבין רופא ומטופל (גבריאל הלוי עמוד 65)

באופן כללי, ניתן לומר כי בכפוף לתנאים מסוימים, מאפשר החוק לצוות הרפואי לנקוט המתת חסד פסיבית בדרך של הימנעות מחידוש טיפול רפואי מאריך חיים.

המתת חסד אקטיבית נאסרה לחלוטין כמו גם הפסקת טיפול רפואי רציף העלולה להביא למותו של המטופל, מצד שני דיני העונשין הפוזיטיביים עשויים להכיר באחריות הפלילית של הצוות הרפואי ושל המוסד הרפואי בעבירות ההמתה אשר המרכזית בהן היא עבירת השידול או הסיוע בהתאבדות.

 

השאלה שאתייחס ואדגיש בעבודה היא, האם קיימים מניעים שמצדיקים הקלה באחריות הפלילית, האם מידת האריות הפלילית של המבצע ו/או המסייע להמתת החסד צריכה להיות מושפעת מהמניע לביצוע ההמתה? והאם יש מניעים המצדיקים מתן פטור חלקי או מחלט מאחרות פלילית למסייע בביצוע המתת החסד

לדוגמא, בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע בשנת 2009 אדם כבן שישים אשר ניסה לסייע להמית את אמו בת ה-86 והורשע בניסיון לרצח מכוח סעיף 305 לחוק העונשין. אולם בית המפשט המחוזי הטיל עליו עונש מאסר של שנה אחת בלבד, ובית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם על חומרת העונש (ראו פסיקתו של השופט אליקים רובינשטיין בע”פ 4688/09)

במסגרת הניסיון לענות על השאלות, אטען כי יש לתת משקל רב למניע של מבצע העבירה. יש לשקול במסגרת הקביעה האם קיימת אחריות פלילית במקרה של המתת חסד שיקולים כגון הכרה בסבל של החולה ומשפחתו ורצונו של האדם למות בכבוד.

מטרת המחקר לבחון לא רק את האפשרות להקל בענישה של המסייע בהמתת החסד במסגרת הדיון בטיעונים לעונש, אלא להתמקד בשאלה האם יש לאפשר במקרים מסוימים לבני משפחה ולצוות הרפואי לסייע לחולה לסיים את חייו באופן מכובד ולאפשר לחולה אוטונומיה על גופו. זאת במיוחד במקרים שבהם החולה אינו יכול לבצע את המתת החסד בעצמו מסיבות שונות.

במחקר זה אטען כי יש לאפשר לחולה לבחור את אופן שבו הוא רוצה לסיים את חייו, לכבד את האוטונומיה שלו ובחירתו להימנע מחיי סבל.

לצורך מענה על שאלות המחקר אערוך השוואה בין החוק והפסיקה בישראל לבין מדינות שונות בעולם אשר מאפשרות המתת חסד וסיוע להתאבדות במקרים מסוימים, ואשר מכירות בזכות החולה למות בכבוד.

 

 

תוכן העניינים
עמוד
מבוא –  2-3

1.1 מהי המתת חסד- 4-5
1.2 אבחנה בין המתת חסד אקטיבית ופאסיבית- 6-8
1.3 גישת המשפט העברי על פי ההלכה היהודית -9-12
1.4 הוועדה הציבורית לענייני החולה הנוטה למות – ועדת שטינברג – 113-14
1.5 חוק החולה הנוטה למות – 15-20
1.6 משפט משווה – ארה”ב – 21-22
– אירופה – 23
1.7 המתת חסד כעבירה פלילית – 24-25
1.8 המתת חסד בפסיקה – המניע מול חומרת העונש – 26-29

סיכום – 30-31
ביבליוגרפיה – 32-34

 

299.00 

סמינריון המתת חסד

מידע נוסף

מספר עמודים

33

מקורות

28

שנת הגשה

2014

סמינריון המתת חסד

מידע נוסף

מספר עמודים

33

מקורות

28

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.