(23/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון השתתפות פוליטית באמצעות שליח

 

  מבוא

“בשלב הראשון אנחנו מאתרים תחום שסובל מהזנחה או מתקצוב חסר, והקרן נכנסת לפעולה באמצעות כספה הפרטי. לאחר שאנחנו מראים שהמודל שלנו אפשרי, אנחנו יוזמים שיתופי פעולה עם עמותות נוספות ובעיקר עם משרדי הממשלה, שמביאים את הכסף הגדול. אנחנו שואפים לשנות תחום שלם ולהגיע להיקפים נרחבים, וזה אפשרי רק באמצעות פעולה בקנה מידה לאומי ותקצוב ממשלתי. לדוגמה, לקחת פרויקט כמו מעון לנערות במצוקה או התמודדות עם ניצול מיני של ילדים, ולהפוך אותו מפרויקט מוגבל גיאוגרפית למודל לאומי. הקרן מנהלת גם שיתופי פעולה ענפים עם המגזר הציבורי והממשלתי, ובכללם רשויות מקומיות, רשויות המדינה, משרדי ממשלה וקרנות ממשלתיות”.

הציטוט הנ”ל ניתן על ידי הוברט לוואן, כיום נשיא קרן רש”י, כאשר מדבריו ניתן ללמוד שבעשור האחרון פועלת קרן רש”י על פי מתכונת המכונה “פילנתרופיה יוזמת”(אסביר על כך בפרק השני) כפי שפועלות קרנות רבות מחו”ל בישראל.

למעשה, החל משנות ה-90 התפתח בעולם המערבי המתועש סגנון חדש של פילנתרופיה המתבסס על מערך של עקרונות, פרקטיקות ומושגים ארגוניים- ניהוליים השאולים מן המגזר העסקי. אלה אמורים להבטיח יעילות והשגת תשואה גבוהה ביחס להשקעה.הבסיס לפילנתרופיה החדשה הוא דור חדש של פילנתרופים צעירים שצברו את הונם בתעשיית ההייטק בעמק הסיליקון. הם הביאו מנהגים ותפיסות של יזמות מתחום העסקים לתחום השינוי החברתי, הם רואים בפעילות הפילנתרופית השקעה ודורשים תוצאות ברורות עבור השקעתם.

התפתחות זו לא פסחה על ישראל, בה גוברת בשנים האחרונות מעורבותם של תורמים עסקיים גדולים. הפילנתרופים החדשים בישראל מסתפקים בדגם הקורפורטיסטי שהיה מקובל עד שנות ה-80, דגם בו הקרנות גייסו כספים לתחומי פעולה שהממשלה החליטה ואישרה אותם, אלא בדומה לעמיתיהם בארה”ב הם מעוניינים בשליטה רבה יותר בעיצוב המדיניות.

הנטייה והיכולת של הקרנות החדשות ליטול תפקיד משמעותי בעיצוב המדיניות הציבורית משנה את ההתייחסות אליהן, מ”אזרח פרטי המעניק תרומה פרטית” לשחקנים בעלי תפקיד ציבורי רחב יותר.לדעתו של הס, תפקיד חדש זה של הקרנות נושא בחובו את חובתן לאמץ נהלים של שקיפות וביקורת על מטרותיהן, פעילויותיהן ומתודות העבודה שלהן. הוא טוען, כי במשטר דמוקרטי חשוב שגם מאמצים של שחקנים פרטיים לעצב מחדש מוסדות ציבור, גם אם נובעים ממניעים חיוביים, יהיו חשופים לאותו עיון מעמיק כמו כל הצעה ציבורית אחרת.

לאור זאת, מטרת העבודה הזו הוא לבחון את פעולותיהן של עמותות וקרנות בינלאומיות, כמיעוט אתני המקרה של קרן אליאנס וקרן רש”י במקווה ישראל, כחלק מיוזמות פילנתרופיות לשינוי מדיניות חברתית במדינת הלאום ובקביעה וקידום מדיניות בנושאים שונים. כאשר שאלת המחקר הנבדקת היא: כיצד עמותות/קרנות חו”ל משפיעות על מדינת לאום?

שאלת מחקר זו נבחרה, משום שלצד הקרנות הרשומות בארץ קיימות קרנות פרטיות זרות הפעילות בישראל. מדובר הן בקרנות שמקימיהן יהודים כמו למשל קרן רש”י ואליאנס מצרפת שאותן אציג בעבודה זו, והן בקרנות שאין להן זיקה ליהדות או לישראל ולחלקן פעילות גם בארצות נוספות. הקרנות הזרות פיתחו מגוון עשיר של דפוסי פעולה בישראל: חלקן פועלות ללא רישום בישראל, אחרות הקימו סניף רשום, יש המשתפות פעולה עם הממשלה ומפתחות שירותים משלימים, אחרות קוראות תגר על הממשלה, יש הממנות מטרות צדקה קלסיות, ויש המעורבות בחדשנות ובשינוי חברתי. לדוגמה, טוען נשיא קרן רש”י: “הקרן פועלת במבנה משפטי כפול: בישראל היא עמותה רשומה, ובצרפת היא קרן פילנתרופית. הכפילות הזו היא מקור כוח רב עוצמה, ובשונה מעמותות אחרות שתלויות בגיוס תרומות מדי שנה, הקרן מתבססת על בסיס כלכלי איתן והדבר מספק לה גמישות פיננסית עצומה ועוצמה פוליטית”.

 

 

 

תוכן עניינים

מבוא-4-3

פרקי העבודה:
פרק 1: סקירה תיאורטית ומושגית-7-5

פרק 2: דפוסי השפעה של מיעוט אתני על מדיניות מדינת הלאום: הפילנתרופיה החדשה-10-8

פרק 2: השפעת עמותות וקרנות בינלאומיות-15-11

פרק 3:חקר המקרה: -19-16
א. מאפייני הקהילה היהודית הצרפתית בצרפת ובישראל-17
ב. אליאנס וכי”ח עמותות משפיעות-18
ג. בית הספר החקלאי “מקווה ישראל”: השפעה על מדיניות קרקעות, חינוך וקליטת עלייה-19

סיכום ומסקנות-21-20

ביבליוגרפיה-24-22

מידע נוסף

מספר עמודים

24

מקורות

28

שנת הגשה

2012

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון השתתפות פוליטית באמצעות שליח”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

  מבוא

“בשלב הראשון אנחנו מאתרים תחום שסובל מהזנחה או מתקצוב חסר, והקרן נכנסת לפעולה באמצעות כספה הפרטי. לאחר שאנחנו מראים שהמודל שלנו אפשרי, אנחנו יוזמים שיתופי פעולה עם עמותות נוספות ובעיקר עם משרדי הממשלה, שמביאים את הכסף הגדול. אנחנו שואפים לשנות תחום שלם ולהגיע להיקפים נרחבים, וזה אפשרי רק באמצעות פעולה בקנה מידה לאומי ותקצוב ממשלתי. לדוגמה, לקחת פרויקט כמו מעון לנערות במצוקה או התמודדות עם ניצול מיני של ילדים, ולהפוך אותו מפרויקט מוגבל גיאוגרפית למודל לאומי. הקרן מנהלת גם שיתופי פעולה ענפים עם המגזר הציבורי והממשלתי, ובכללם רשויות מקומיות, רשויות המדינה, משרדי ממשלה וקרנות ממשלתיות”.

הציטוט הנ”ל ניתן על ידי הוברט לוואן, כיום נשיא קרן רש”י, כאשר מדבריו ניתן ללמוד שבעשור האחרון פועלת קרן רש”י על פי מתכונת המכונה “פילנתרופיה יוזמת”(אסביר על כך בפרק השני) כפי שפועלות קרנות רבות מחו”ל בישראל.

למעשה, החל משנות ה-90 התפתח בעולם המערבי המתועש סגנון חדש של פילנתרופיה המתבסס על מערך של עקרונות, פרקטיקות ומושגים ארגוניים- ניהוליים השאולים מן המגזר העסקי. אלה אמורים להבטיח יעילות והשגת תשואה גבוהה ביחס להשקעה.הבסיס לפילנתרופיה החדשה הוא דור חדש של פילנתרופים צעירים שצברו את הונם בתעשיית ההייטק בעמק הסיליקון. הם הביאו מנהגים ותפיסות של יזמות מתחום העסקים לתחום השינוי החברתי, הם רואים בפעילות הפילנתרופית השקעה ודורשים תוצאות ברורות עבור השקעתם.

התפתחות זו לא פסחה על ישראל, בה גוברת בשנים האחרונות מעורבותם של תורמים עסקיים גדולים. הפילנתרופים החדשים בישראל מסתפקים בדגם הקורפורטיסטי שהיה מקובל עד שנות ה-80, דגם בו הקרנות גייסו כספים לתחומי פעולה שהממשלה החליטה ואישרה אותם, אלא בדומה לעמיתיהם בארה”ב הם מעוניינים בשליטה רבה יותר בעיצוב המדיניות.

הנטייה והיכולת של הקרנות החדשות ליטול תפקיד משמעותי בעיצוב המדיניות הציבורית משנה את ההתייחסות אליהן, מ”אזרח פרטי המעניק תרומה פרטית” לשחקנים בעלי תפקיד ציבורי רחב יותר.לדעתו של הס, תפקיד חדש זה של הקרנות נושא בחובו את חובתן לאמץ נהלים של שקיפות וביקורת על מטרותיהן, פעילויותיהן ומתודות העבודה שלהן. הוא טוען, כי במשטר דמוקרטי חשוב שגם מאמצים של שחקנים פרטיים לעצב מחדש מוסדות ציבור, גם אם נובעים ממניעים חיוביים, יהיו חשופים לאותו עיון מעמיק כמו כל הצעה ציבורית אחרת.

לאור זאת, מטרת העבודה הזו הוא לבחון את פעולותיהן של עמותות וקרנות בינלאומיות, כמיעוט אתני המקרה של קרן אליאנס וקרן רש”י במקווה ישראל, כחלק מיוזמות פילנתרופיות לשינוי מדיניות חברתית במדינת הלאום ובקביעה וקידום מדיניות בנושאים שונים. כאשר שאלת המחקר הנבדקת היא: כיצד עמותות/קרנות חו”ל משפיעות על מדינת לאום?

שאלת מחקר זו נבחרה, משום שלצד הקרנות הרשומות בארץ קיימות קרנות פרטיות זרות הפעילות בישראל. מדובר הן בקרנות שמקימיהן יהודים כמו למשל קרן רש”י ואליאנס מצרפת שאותן אציג בעבודה זו, והן בקרנות שאין להן זיקה ליהדות או לישראל ולחלקן פעילות גם בארצות נוספות. הקרנות הזרות פיתחו מגוון עשיר של דפוסי פעולה בישראל: חלקן פועלות ללא רישום בישראל, אחרות הקימו סניף רשום, יש המשתפות פעולה עם הממשלה ומפתחות שירותים משלימים, אחרות קוראות תגר על הממשלה, יש הממנות מטרות צדקה קלסיות, ויש המעורבות בחדשנות ובשינוי חברתי. לדוגמה, טוען נשיא קרן רש”י: “הקרן פועלת במבנה משפטי כפול: בישראל היא עמותה רשומה, ובצרפת היא קרן פילנתרופית. הכפילות הזו היא מקור כוח רב עוצמה, ובשונה מעמותות אחרות שתלויות בגיוס תרומות מדי שנה, הקרן מתבססת על בסיס כלכלי איתן והדבר מספק לה גמישות פיננסית עצומה ועוצמה פוליטית”.

 

 

 

תוכן עניינים

מבוא-4-3

פרקי העבודה:
פרק 1: סקירה תיאורטית ומושגית-7-5

פרק 2: דפוסי השפעה של מיעוט אתני על מדיניות מדינת הלאום: הפילנתרופיה החדשה-10-8

פרק 2: השפעת עמותות וקרנות בינלאומיות-15-11

פרק 3:חקר המקרה: -19-16
א. מאפייני הקהילה היהודית הצרפתית בצרפת ובישראל-17
ב. אליאנס וכי”ח עמותות משפיעות-18
ג. בית הספר החקלאי “מקווה ישראל”: השפעה על מדיניות קרקעות, חינוך וקליטת עלייה-19

סיכום ומסקנות-21-20

ביבליוגרפיה-24-22

299.00 

סמינריון השתתפות פוליטית באמצעות שליח

מידע נוסף

מספר עמודים

24

מקורות

28

שנת הגשה

2012

סמינריון השתתפות פוליטית באמצעות שליח

מידע נוסף

מספר עמודים

24

מקורות

28

שנת הגשה

2012

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.