(13/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון מיתוס עז א-דין אל-קסאם

מבוא

הוועד הישראלי לאונסק”ו הקים בשנת 2008 צוות חשיבה לבחינת שימור המורשת הערבית הבנויה בישראל בראשותו של פרופ’ ראסם ח’מאיסי. כך הגדיר אונסק”ו מורשת בנויה: “מכלול הפעילות האנושית שיצרה יד אדם בקהילתו תוך התייחסות למרחב והיא בעלת ערך תרבותי, היסטורי, ארכיטקטוני ופיזי וקיים צורך לשמר אותה לדורות הבאים כביטוי של אותה חברה אנושית ותרומתה לציוויליזאציה”[1].

תרבות היא מכלול רחב של הערכים, של האמונות ושל תפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם, כגון סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, נורמות, אידיאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. המושג “מורשת תרבותית” הינו שאיפה של קבוצה לפעול לביטוי, לשימור, לטיפוח ולהנחלה מדור לדור של תכנים, סמלים, אירועים, אישים, מוסדות, אתרים ויצירות תרבותיות הנתפסים בעיני האליטות של החברה כמייצגי זהותה הקיבוצית והחיוניים לה כבסיס לסולידריות פנימית. בכל חברה ישנן תרבויות משנה ועוד בחברה הטרוגנית כמו החברה הערבית בישראל, המורכבת מקבוצות המשתייכות לדתות שונות, לצורות התיישבות שונות ולחברות שבטיות ושבטיות־למחצה רבות[2].

עז א-דין אל־קסאם, (1882-1935), יליד סוריה, היה אימאם ופעיל פוליטי, ובסוף שנות העשרים החל לקדם את העמדה שלפיה יש להתכונן למאבק צבאי בשלטון הבריטי בארץ ישראל ובמפעל הציוני. בראשית שנות השלושים ארגן אל־קסאם קבוצה של תומכים שעסקה בפעילות אלימה באזור הגליל התחתון ובצפון השומרון. לאחר מותו ב 1935- בקרב יריות עם יחידה בריטית, נעשה אל־קסאם סמל, ותומכיו השתתפו ב”מרד הערבי” בשנים 1936 –1939[3].

לדמותו ההיסטורית של עז א-דין אל קסאם נודעת חשיבות ניכרת בהוויה הביטחונית הנוכחית במדינת ישראל, וזאת בשל היחס הסמלי והאופרטיבי המיוחס על ידי הפלשתינים. דמותו משמשת מופת והשראה לפלשתינים  מהזרם האסלאמי הלוחמני מתנועות החמאס והג’יהאד האסלאמי. משנות התשעים זכה אל קסאם לאישור מחודש למעמד בכיר בפנתאון של תנועת ההתנגדות האסלאמית כאשר הזרוע הצבאית של החמאס נקראה על שמו פלוגות עז א־דין אל קסאם”. ארגון זה קיבל את האחריות על כמה פעולות טרור עקובות מדם שבוצעו בישראל מאז 1994.

בעבודה זו אדון במורשת הלאומית-פוליטית[4] אשר בוחנת את גיבורי התרבות שהאוכלוסייה הערבית מנציחה, וכיצד מיוצג עז א-דין אל קסאם בהיבט המקומי-פלסטיני של ההיסטוריה ההרואית האסלאמית. שהיה ביטוי להעלאתו לדרגת שהיד (קדושים) בשל מאבקו בשלטון הזר. תחילה אבחן את מושג המיתוס, ולאחר מכן על ידי סיפור המרד הערבי הגדול אתאר את מקורות המיתוס. שאלת המחקר של עבודה זו: מדוע נוצר מיתוס אל קסאם ומה השפעתו?

תוכן עניינים

מבוא עמוד 3 – 4
פרק ראשון: מהו מיתוס עמוד 5 – 6
פרק שני: המרד הערבי הגדול 1936 – 1939 עמוד 7 – 8
פרק שלישי: מותו וקבורתו של עז א-דין אל קסאם  עמוד 9 – 10
פרק רביעי: ממשיכי דרגו של אל קסאם עמוד 11 – 13
סיכום עמוד 14
ביבליוגרפיה עמוד 15

מידע נוסף

מספר עמודים

15

מקורות בעברית

11

מקורות עיתונות/אתרים

2

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון מיתוס עז א-דין אל-קסאם”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

הוועד הישראלי לאונסק”ו הקים בשנת 2008 צוות חשיבה לבחינת שימור המורשת הערבית הבנויה בישראל בראשותו של פרופ’ ראסם ח’מאיסי. כך הגדיר אונסק”ו מורשת בנויה: “מכלול הפעילות האנושית שיצרה יד אדם בקהילתו תוך התייחסות למרחב והיא בעלת ערך תרבותי, היסטורי, ארכיטקטוני ופיזי וקיים צורך לשמר אותה לדורות הבאים כביטוי של אותה חברה אנושית ותרומתה לציוויליזאציה”[1].

תרבות היא מכלול רחב של הערכים, של האמונות ושל תפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם, כגון סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, נורמות, אידיאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. המושג “מורשת תרבותית” הינו שאיפה של קבוצה לפעול לביטוי, לשימור, לטיפוח ולהנחלה מדור לדור של תכנים, סמלים, אירועים, אישים, מוסדות, אתרים ויצירות תרבותיות הנתפסים בעיני האליטות של החברה כמייצגי זהותה הקיבוצית והחיוניים לה כבסיס לסולידריות פנימית. בכל חברה ישנן תרבויות משנה ועוד בחברה הטרוגנית כמו החברה הערבית בישראל, המורכבת מקבוצות המשתייכות לדתות שונות, לצורות התיישבות שונות ולחברות שבטיות ושבטיות־למחצה רבות[2].

עז א-דין אל־קסאם, (1882-1935), יליד סוריה, היה אימאם ופעיל פוליטי, ובסוף שנות העשרים החל לקדם את העמדה שלפיה יש להתכונן למאבק צבאי בשלטון הבריטי בארץ ישראל ובמפעל הציוני. בראשית שנות השלושים ארגן אל־קסאם קבוצה של תומכים שעסקה בפעילות אלימה באזור הגליל התחתון ובצפון השומרון. לאחר מותו ב 1935- בקרב יריות עם יחידה בריטית, נעשה אל־קסאם סמל, ותומכיו השתתפו ב”מרד הערבי” בשנים 1936 –1939[3].

לדמותו ההיסטורית של עז א-דין אל קסאם נודעת חשיבות ניכרת בהוויה הביטחונית הנוכחית במדינת ישראל, וזאת בשל היחס הסמלי והאופרטיבי המיוחס על ידי הפלשתינים. דמותו משמשת מופת והשראה לפלשתינים  מהזרם האסלאמי הלוחמני מתנועות החמאס והג’יהאד האסלאמי. משנות התשעים זכה אל קסאם לאישור מחודש למעמד בכיר בפנתאון של תנועת ההתנגדות האסלאמית כאשר הזרוע הצבאית של החמאס נקראה על שמו פלוגות עז א־דין אל קסאם”. ארגון זה קיבל את האחריות על כמה פעולות טרור עקובות מדם שבוצעו בישראל מאז 1994.

בעבודה זו אדון במורשת הלאומית-פוליטית[4] אשר בוחנת את גיבורי התרבות שהאוכלוסייה הערבית מנציחה, וכיצד מיוצג עז א-דין אל קסאם בהיבט המקומי-פלסטיני של ההיסטוריה ההרואית האסלאמית. שהיה ביטוי להעלאתו לדרגת שהיד (קדושים) בשל מאבקו בשלטון הזר. תחילה אבחן את מושג המיתוס, ולאחר מכן על ידי סיפור המרד הערבי הגדול אתאר את מקורות המיתוס. שאלת המחקר של עבודה זו: מדוע נוצר מיתוס אל קסאם ומה השפעתו?

תוכן עניינים

מבוא עמוד 3 – 4
פרק ראשון: מהו מיתוס עמוד 5 – 6
פרק שני: המרד הערבי הגדול 1936 – 1939 עמוד 7 – 8
פרק שלישי: מותו וקבורתו של עז א-דין אל קסאם  עמוד 9 – 10
פרק רביעי: ממשיכי דרגו של אל קסאם עמוד 11 – 13
סיכום עמוד 14
ביבליוגרפיה עמוד 15

299.00 

סמינריון מיתוס עז א-דין אל-קסאם

מידע נוסף

מספר עמודים

15

מקורות בעברית

11

מקורות עיתונות/אתרים

2

סמינריון מיתוס עז א-דין אל-קסאם

מידע נוסף

מספר עמודים

15

מקורות בעברית

11

מקורות עיתונות/אתרים

2

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.