(20/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון- נשירת תלמידים מבי”ס אלכרמה

מבוא

  • רציונל

נשירה של בני נוער ממערכת החינוך הפורמאלית הינה תופעה שמלווה את מערכת החינוך מהקמתה ועד היום. הבנת מאפייני הנוער המנותק יכולה לעזור בזיהוי מגמות שונות בנוגע לתופעת הנשירה. היא יכולה לזהות, לאורך זמן, מוקדים של תופעה הקשורים בנערים, במשפחתם ואף בקהילה ובמוסדות החינוך. הבנה זו, תיתכן ותאפשר התמודדות יעילה יותר עם התופעה. כמו בכל תופעה חברתית, בהיקפים נרחבים בשונות גיאוגרפית, חברתית, מעמדית וכדומה, הנתונים יאפשרו הבחנה של גורמים ומגמות של התופעה, לצורך בניית התמודדות מאובחנת המותאמת לכל מיני מצבים ואוכלוסיות.

במחקר הזה התבקש ממנו לעשות אבחון ארגוני על מנת לאתר בעיה בארגון לחקור את הבעיה ולהביא את הממצאים ולדון בהם.

בחרנו במודל אינה פוקס לנתח את הארגון בכל המרכיבים המקיפים בבית הספר , אחרי הישיבה עם מנהל בית הספר ואבחון מורחב לבית הספר עלה בפנינו את תופעת היעדרויות רבה לתלמידי בית הספר, שמתבטאת בנשירת התלמידים במיוחד בכיתות החטיבה.

כמורות אמהות חשוב לנו מאוד שהבנים והתלמידים שלנו יהיו בסביבה חינוכית בטוחה ורחוקים מכל גורם סכנה שמאיים עליהם. לכן החלטנו לבחור בנושא הנשירה על מנת לאתר את הגורמים המנבאים לנשירת תלמיד .

בהיותינו מורות המטרות והשאיפות שלנו היא לעבוד במקום שתומך בכל התלמידים, החזקים והחלשים כאחד, שדואג לטפח את היכולות הקוגניטיביות, האישיות והרגשיות של כל תלמיד. כך כל תלמיד ירגיש שהוא בעל ערך, דבר שיחזק את החוסן החברתי שלו.

  • חשיבות המחקר ותרומתו :

המחקר בא לבחון לעומק את נושא הנשירה בבית ספרנו ואת הגורמים המנבאים לנשירת תלמידים בחטיבה הביניים בכיתות ז’ ו ח’  תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים:

  1. איתור מאפיינים אישיים, משפחתיים, תרבותיים ובית ספריים המנבאים נשירה גלויה וסמויה בבית הספר.
  2. בחינת הגורמים הקשורים בנשירה גלויה וסמויה: גורמים משפחתיים, גורמים אישיים וגורמים בית ספריים.
  3. בדיקת ההליכים והדרכים לטיפול בתופעת הנשירה (מניעה וטיפול במהלך שהיית התלמידים בבית הספר(

חשיבות ומטרת המחקר באה על ידי ביטוי בעמידה  על היקף תופעת הנשירה, הגורמים שהביאו לנשירת תלמידים ממוסדות חינוך, כיצד מתמודדת מערכת החינוך עם התופעה, אלו צעדים ננקטו ומה יש עוד לעשות בכדי לצמצם את היקפה של תופעת הנשירה.

  • רקע למחקר:

אנו הולכות לחקור את התופעה הזו בבית ספר “אלכרמה” בחיפה הוא בית ספר יסודי שהוקם שנת 1979, בשכונת עבאס בחיפה. והוא צמח לתיכון מדעי בעשירון האחרון .

בית הספר מחולק לשני מבנים , מבנה ששיך ליסודי ומבנה ששיך לתיכון, מספר התלמידים בבית הספר כ 800 תלמיד. מכיתה א’ עד כיתה י”ב ,המחולקים ל – 26 כיתות רגילות ו 4 כיתות קטנות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, בבית הספר יש  כ- 80 מורים.

בית הספר “אלכרמה” קולט תלמידים חדשים במהלך השנה , אוכלוסיית תלמידיו קוטבית . בשנים האחרונות בלטה תופעת הנשירה הסמויה והגלויה.

תופעת נשירת תלמידים ממערכת החינוך ומבית ספרנו ,הינה תופעה חברתית שמתאפיינת בכמה  מאפיינים:

  • בני נוער שמרבים להעדר ולהפגין בעיות נוכחות שונות נוטים בסופו של דבר לנשור באופן גלוי.
  • ילדים ונוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
  • לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2009, המתבססים על נתוני משרד החינוך, 18%- 26% מבני הנוער הערביים אינם לומדים.
  • אחוז גבוה מהנושרים הם בנים. אחוז הנושרים מקרב הבנים עומד כפול מאחוז הנושרים בקרב הבנות.
  • בני נוער בעלי דימוי עצמי נמוך נוטים לנשור מביה”ס.
  • ילדים ממשפחות חד-הוריות; משפחות מרובות ילדים; משפחות בהן אחד ההורים סובל ממוגבלות כלשהי בתפקיד; משפחות בהן ההורים בעלי השכלה נמוכה.

ואכן, כיום מקובל בישראל ובעולם לתאר את תופעת הנשירה באמצעות שני מושגים נפוצים:

נשירה גלויה – הגדרה המתארת מצב של ניתוק פיזי של הנער והנערה ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם. בקרב קבוצת אוכלוסייה זו של “הנושרים הגלויים” ניתן לזהות שלוש תת-קבוצות בולטות: בני הנוער שהחליטו על ניתוק ממערכת החינוך והם גם מפסיקים לחפש אלטרנטיבות חינוכיות (דו”ח מבקר המדינה, 1980), בני נוער שלאחר תקופת זמן קצרה של ניתוק ממערכת החינוך מחפשים את דרכם חזרה ובני הנוער שמסיבות שאינן תלויות בהם מצאו את עצמם מחוץ למערכת החינוכית, אבל מעולם לא רצו ולא ראו את עצמם מתנתקים ממנה. זוהי הקבוצה הגדולה ביותר שבה אנחנו, עובדי קידום נוער, נתקלים ברחוב, והמאמץ העיקרי המשותף הוא למצוא לבני נוער אלו מסגרת אלטרנטיבית מקדמת. על פי הערכתנו, קבוצה זו מגיעה לכדי 70% מבני הנוער המנותקים כיום.

נשירה סמויה – הגדרה המנסה לתאר אוכלוסייה שנעדרת בתכיפות רבה ממערכת החינוך או שיושבת בכיתה בצורה פסיבית ואינה משתתפת באיזו שהיא למידה משמעותית ואפקטיבית שתורמת לה. גם הנשירה הסמויה הינה תופעה דינמית, שמתפתחת לאורך זמן ועל רקע משתנים שונים שמביאים את הנער והנערה למצב הזה וממנו לנשירה גלויה ולניתוק ממערכת החינוך בכלל. גם בקרב אוכלוסייה זו ניתן לזהות תת-קבוצות של בני נוער ברמת סיכון ל”נשירה סמויה”. בתת-הקבוצה הראשונה ניתן למצוא בני נוער הנעדרים בתכיפות גבוהה ולתקופות ארוכות. בתת-הקבוצה השנייה ניתן למצוא את אלו שמתייצבים בבוקר ו”מבריזים” באמצע היום (ולפעמים כבר בתחילתו). בתת-הקבוצה השלישית נכללים אותם בני נוער שמגיעים לכיתה, מתיישבים אך בעצם אינם מתחברים למה שקורה באמת.

 

תוכן עניינים

מבוא ……………………………………………………………………………………………………………………… 2-15
רציונל ……………………………………………………………………………………………………………………2
חשיבות המחקר ותרומתו …………………………………………………………………………………………..2
רקע למחקר …………………………………………………………………………………………………………2-3
סקירת ספרות ……………………………………………………………………………………………………..4-10
נושא ושאלת המחקר ……………………………………………………………………………………………11-12
אבחון בית הספר ………………………………………………………………………………………………… 12-15
שיטת המחקר ………………………………………………………………………………………………………… 15-17
מדגם המחקר ………………………………………………………………………………………………………15
הנחקרים …………………………………………………………………………………………………………….15
כלי המחקר …………………………………………………………………………………………………….15+16
איסוף נתונים ……………………………………………………………………………………………………….16
סוגיות אתיות ………………………………………………………………………………………………………17
ממצאים ……………………………………………………………………………………………………………….. 17-24
דיון ……………………………………………………………………………………………………………………… 25-27
ביבליוגרפיה…………………………………………………………………………………………………………………28
נספחים ………………………………………………………………………………………………………………… 29-34

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

35

מקורות בעברית

7

מקורות באנגלית

3

מספר עמודים

29

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון- נשירת תלמידים מבי”ס אלכרמה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

  • רציונל

נשירה של בני נוער ממערכת החינוך הפורמאלית הינה תופעה שמלווה את מערכת החינוך מהקמתה ועד היום. הבנת מאפייני הנוער המנותק יכולה לעזור בזיהוי מגמות שונות בנוגע לתופעת הנשירה. היא יכולה לזהות, לאורך זמן, מוקדים של תופעה הקשורים בנערים, במשפחתם ואף בקהילה ובמוסדות החינוך. הבנה זו, תיתכן ותאפשר התמודדות יעילה יותר עם התופעה. כמו בכל תופעה חברתית, בהיקפים נרחבים בשונות גיאוגרפית, חברתית, מעמדית וכדומה, הנתונים יאפשרו הבחנה של גורמים ומגמות של התופעה, לצורך בניית התמודדות מאובחנת המותאמת לכל מיני מצבים ואוכלוסיות.

במחקר הזה התבקש ממנו לעשות אבחון ארגוני על מנת לאתר בעיה בארגון לחקור את הבעיה ולהביא את הממצאים ולדון בהם.

בחרנו במודל אינה פוקס לנתח את הארגון בכל המרכיבים המקיפים בבית הספר , אחרי הישיבה עם מנהל בית הספר ואבחון מורחב לבית הספר עלה בפנינו את תופעת היעדרויות רבה לתלמידי בית הספר, שמתבטאת בנשירת התלמידים במיוחד בכיתות החטיבה.

כמורות אמהות חשוב לנו מאוד שהבנים והתלמידים שלנו יהיו בסביבה חינוכית בטוחה ורחוקים מכל גורם סכנה שמאיים עליהם. לכן החלטנו לבחור בנושא הנשירה על מנת לאתר את הגורמים המנבאים לנשירת תלמיד .

בהיותינו מורות המטרות והשאיפות שלנו היא לעבוד במקום שתומך בכל התלמידים, החזקים והחלשים כאחד, שדואג לטפח את היכולות הקוגניטיביות, האישיות והרגשיות של כל תלמיד. כך כל תלמיד ירגיש שהוא בעל ערך, דבר שיחזק את החוסן החברתי שלו.

  • חשיבות המחקר ותרומתו :

המחקר בא לבחון לעומק את נושא הנשירה בבית ספרנו ואת הגורמים המנבאים לנשירת תלמידים בחטיבה הביניים בכיתות ז’ ו ח’  תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים:

  1. איתור מאפיינים אישיים, משפחתיים, תרבותיים ובית ספריים המנבאים נשירה גלויה וסמויה בבית הספר.
  2. בחינת הגורמים הקשורים בנשירה גלויה וסמויה: גורמים משפחתיים, גורמים אישיים וגורמים בית ספריים.
  3. בדיקת ההליכים והדרכים לטיפול בתופעת הנשירה (מניעה וטיפול במהלך שהיית התלמידים בבית הספר(

חשיבות ומטרת המחקר באה על ידי ביטוי בעמידה  על היקף תופעת הנשירה, הגורמים שהביאו לנשירת תלמידים ממוסדות חינוך, כיצד מתמודדת מערכת החינוך עם התופעה, אלו צעדים ננקטו ומה יש עוד לעשות בכדי לצמצם את היקפה של תופעת הנשירה.

  • רקע למחקר:

אנו הולכות לחקור את התופעה הזו בבית ספר “אלכרמה” בחיפה הוא בית ספר יסודי שהוקם שנת 1979, בשכונת עבאס בחיפה. והוא צמח לתיכון מדעי בעשירון האחרון .

בית הספר מחולק לשני מבנים , מבנה ששיך ליסודי ומבנה ששיך לתיכון, מספר התלמידים בבית הספר כ 800 תלמיד. מכיתה א’ עד כיתה י”ב ,המחולקים ל – 26 כיתות רגילות ו 4 כיתות קטנות עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, בבית הספר יש  כ- 80 מורים.

בית הספר “אלכרמה” קולט תלמידים חדשים במהלך השנה , אוכלוסיית תלמידיו קוטבית . בשנים האחרונות בלטה תופעת הנשירה הסמויה והגלויה.

תופעת נשירת תלמידים ממערכת החינוך ומבית ספרנו ,הינה תופעה חברתית שמתאפיינת בכמה  מאפיינים:

  • בני נוער שמרבים להעדר ולהפגין בעיות נוכחות שונות נוטים בסופו של דבר לנשור באופן גלוי.
  • ילדים ונוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
  • לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2009, המתבססים על נתוני משרד החינוך, 18%- 26% מבני הנוער הערביים אינם לומדים.
  • אחוז גבוה מהנושרים הם בנים. אחוז הנושרים מקרב הבנים עומד כפול מאחוז הנושרים בקרב הבנות.
  • בני נוער בעלי דימוי עצמי נמוך נוטים לנשור מביה”ס.
  • ילדים ממשפחות חד-הוריות; משפחות מרובות ילדים; משפחות בהן אחד ההורים סובל ממוגבלות כלשהי בתפקיד; משפחות בהן ההורים בעלי השכלה נמוכה.

ואכן, כיום מקובל בישראל ובעולם לתאר את תופעת הנשירה באמצעות שני מושגים נפוצים:

נשירה גלויה – הגדרה המתארת מצב של ניתוק פיזי של הנער והנערה ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם. בקרב קבוצת אוכלוסייה זו של “הנושרים הגלויים” ניתן לזהות שלוש תת-קבוצות בולטות: בני הנוער שהחליטו על ניתוק ממערכת החינוך והם גם מפסיקים לחפש אלטרנטיבות חינוכיות (דו”ח מבקר המדינה, 1980), בני נוער שלאחר תקופת זמן קצרה של ניתוק ממערכת החינוך מחפשים את דרכם חזרה ובני הנוער שמסיבות שאינן תלויות בהם מצאו את עצמם מחוץ למערכת החינוכית, אבל מעולם לא רצו ולא ראו את עצמם מתנתקים ממנה. זוהי הקבוצה הגדולה ביותר שבה אנחנו, עובדי קידום נוער, נתקלים ברחוב, והמאמץ העיקרי המשותף הוא למצוא לבני נוער אלו מסגרת אלטרנטיבית מקדמת. על פי הערכתנו, קבוצה זו מגיעה לכדי 70% מבני הנוער המנותקים כיום.

נשירה סמויה – הגדרה המנסה לתאר אוכלוסייה שנעדרת בתכיפות רבה ממערכת החינוך או שיושבת בכיתה בצורה פסיבית ואינה משתתפת באיזו שהיא למידה משמעותית ואפקטיבית שתורמת לה. גם הנשירה הסמויה הינה תופעה דינמית, שמתפתחת לאורך זמן ועל רקע משתנים שונים שמביאים את הנער והנערה למצב הזה וממנו לנשירה גלויה ולניתוק ממערכת החינוך בכלל. גם בקרב אוכלוסייה זו ניתן לזהות תת-קבוצות של בני נוער ברמת סיכון ל”נשירה סמויה”. בתת-הקבוצה הראשונה ניתן למצוא בני נוער הנעדרים בתכיפות גבוהה ולתקופות ארוכות. בתת-הקבוצה השנייה ניתן למצוא את אלו שמתייצבים בבוקר ו”מבריזים” באמצע היום (ולפעמים כבר בתחילתו). בתת-הקבוצה השלישית נכללים אותם בני נוער שמגיעים לכיתה, מתיישבים אך בעצם אינם מתחברים למה שקורה באמת.

 

תוכן עניינים

מבוא ……………………………………………………………………………………………………………………… 2-15
רציונל ……………………………………………………………………………………………………………………2
חשיבות המחקר ותרומתו …………………………………………………………………………………………..2
רקע למחקר …………………………………………………………………………………………………………2-3
סקירת ספרות ……………………………………………………………………………………………………..4-10
נושא ושאלת המחקר ……………………………………………………………………………………………11-12
אבחון בית הספר ………………………………………………………………………………………………… 12-15
שיטת המחקר ………………………………………………………………………………………………………… 15-17
מדגם המחקר ………………………………………………………………………………………………………15
הנחקרים …………………………………………………………………………………………………………….15
כלי המחקר …………………………………………………………………………………………………….15+16
איסוף נתונים ……………………………………………………………………………………………………….16
סוגיות אתיות ………………………………………………………………………………………………………17
ממצאים ……………………………………………………………………………………………………………….. 17-24
דיון ……………………………………………………………………………………………………………………… 25-27
ביבליוגרפיה…………………………………………………………………………………………………………………28
נספחים ………………………………………………………………………………………………………………… 29-34

299.00 

סמינריון- נשירת תלמידים מבי”ס אלכרמה

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

35

מקורות בעברית

7

מקורות באנגלית

3

מספר עמודים

29

סמינריון- נשירת תלמידים מבי”ס אלכרמה

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

35

מקורות בעברית

7

מקורות באנגלית

3

מספר עמודים

29

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.