(17/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון בחינה אמפירית של השפעת וועדת בכר על יעילות שוק ההון

מבוא

האדם המודרני אינו “האדם התבוני”, וגם לא “האדם החושב” ואפילו לא “האדם המשחק”. נראה שהאדם העכשווי הינו “האדם הכלכלי”. האדם הכלכלי רואה במקסום רווחתו וטובתו את קסם חייו.[1] וככזה נראה כי בתחומים רבים, השחקן הדומיננטי, פועל בתחום אפור שגבולות המותר והאסור בו אינם ברורים.

מערכת הבנקאות בישראל מאופיינת בריכוזיות וניגוד משמעותיים שמובילים חוסר תחרותיות בהשוואה אל מדינות מפותחות אחרות. עם זאת מצבה הכלכלי של המדינה כיום, הוא מהיציבים והחזקים וזאת כנגד התהפוכות שמתרחשות במדינות בעולם. הריכוזיות הרבה באה לידי ביטוי בכך שקיימים שני בנקים גדולים ששולטים על מרבית האשראי במדינה וחוסמים דרכים של גורמים אחרים מלפתח ולהתפתח בשוק ההון. ניגוד העניינים נובע אף הוא ממבנה מערכת הבנקאות בו הבנקים הגדולים בעצם מחזיקים את כל שוק האשראי. בעבר היו הבנקים גם הבעלים של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, בנוסף לשוק החיתום בו הם פעלו. גוף כלכלי כה משמעותי התקשה לפעול בצורה כלכלית עניינית כאשר יש כל כך הרבה מקום “לתמרון” ולעזרה הדדית

במהלך שנת 2004 הוקם צוות מיוחד על מנת להמליץ על שוק ההון. הצוות, בראשות ד”ר יוסי בכר המליץ על רפורמה מקיפה במסגרתה נפרדו הבנקים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ובנוסף רפורמה בתחום השיווק הפנסיוני. ההשלכות עבור הבנקים היו כבדות ולא היה ברור האם המהלך יביא לתוצאה הרצויה. על מנת ליישם את המלצות הוועדה התקינה המדינה חוקים ותקנות מיוחדים שנכנסו לתוקפם החל משנת 2005. חוקים אלו נתנו לבנקים ארכה של מספר שנים על מנת ליישם את המלצות הוועדה, אולם בפועל הבנקים מכרו את הנכסים תוך מספר חודשים מועט.

מטרתה של עבודה זו לבחון באופן אמפירי את ההשלכות של הרפורמה על שוק ההון הישראלי. אחת התופעות של השנים האחרונות בשוק ההון היא הירידה במחזורי הפעילות בבורסה, זו תופעה גלובלית שנותנת אותותיה גם בשוק ההון הישראלי. במסגרת העבודה ננסה לבחון איך ועדת בכר השפיעה על הירידה  במחזורי הפעילות, אם בכלל וננסה בהיבט צר זה לבחון האם הוועדה הצליחה או נכשלה בתפקידה. תוצאות הבחינות האמפיריות מראות כי השפעתה של ועדת בכר על שוק ההון הינה חיוביות, אולם יש לבחון מסקנות אלו בזהירות הראויה.

 

תוכן עניינים

1. מבוא- 4
2. ועדת בכר- 5
3. סקירת ספרות – מחזורי מסחר- 9
4. מתודולוגיה- 11
4.1. רקע -11
4.2. עיבוד הנתונים- 12
4.3. סטטיסטיקה תיאורית -14
4.4. ניסוח המשוואות הסטטיסטיות- 19
4.5. תיאור המשתנים והמודלים- 20
5. תוצאות- 21
5.1. תוצאות הרגרסיות- 21
5.2. ניתוח תוצאות- 22
6. סיכום, דיון ומסקנות- 23
7. בבילוגרפיה- 24
8. נספחים -25

 

Additional information

מספר עמודים כולל נספחים

39

מספר עמודים

24

מקורות

18

שנת הגשה

2014

There are no reviews yet.

Be the first to review “סמינריון בחינה אמפירית של השפעת וועדת בכר על יעילות שוק ההון”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

האדם המודרני אינו “האדם התבוני”, וגם לא “האדם החושב” ואפילו לא “האדם המשחק”. נראה שהאדם העכשווי הינו “האדם הכלכלי”. האדם הכלכלי רואה במקסום רווחתו וטובתו את קסם חייו.[1] וככזה נראה כי בתחומים רבים, השחקן הדומיננטי, פועל בתחום אפור שגבולות המותר והאסור בו אינם ברורים.

מערכת הבנקאות בישראל מאופיינת בריכוזיות וניגוד משמעותיים שמובילים חוסר תחרותיות בהשוואה אל מדינות מפותחות אחרות. עם זאת מצבה הכלכלי של המדינה כיום, הוא מהיציבים והחזקים וזאת כנגד התהפוכות שמתרחשות במדינות בעולם. הריכוזיות הרבה באה לידי ביטוי בכך שקיימים שני בנקים גדולים ששולטים על מרבית האשראי במדינה וחוסמים דרכים של גורמים אחרים מלפתח ולהתפתח בשוק ההון. ניגוד העניינים נובע אף הוא ממבנה מערכת הבנקאות בו הבנקים הגדולים בעצם מחזיקים את כל שוק האשראי. בעבר היו הבנקים גם הבעלים של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, בנוסף לשוק החיתום בו הם פעלו. גוף כלכלי כה משמעותי התקשה לפעול בצורה כלכלית עניינית כאשר יש כל כך הרבה מקום “לתמרון” ולעזרה הדדית

במהלך שנת 2004 הוקם צוות מיוחד על מנת להמליץ על שוק ההון. הצוות, בראשות ד”ר יוסי בכר המליץ על רפורמה מקיפה במסגרתה נפרדו הבנקים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ובנוסף רפורמה בתחום השיווק הפנסיוני. ההשלכות עבור הבנקים היו כבדות ולא היה ברור האם המהלך יביא לתוצאה הרצויה. על מנת ליישם את המלצות הוועדה התקינה המדינה חוקים ותקנות מיוחדים שנכנסו לתוקפם החל משנת 2005. חוקים אלו נתנו לבנקים ארכה של מספר שנים על מנת ליישם את המלצות הוועדה, אולם בפועל הבנקים מכרו את הנכסים תוך מספר חודשים מועט.

מטרתה של עבודה זו לבחון באופן אמפירי את ההשלכות של הרפורמה על שוק ההון הישראלי. אחת התופעות של השנים האחרונות בשוק ההון היא הירידה במחזורי הפעילות בבורסה, זו תופעה גלובלית שנותנת אותותיה גם בשוק ההון הישראלי. במסגרת העבודה ננסה לבחון איך ועדת בכר השפיעה על הירידה  במחזורי הפעילות, אם בכלל וננסה בהיבט צר זה לבחון האם הוועדה הצליחה או נכשלה בתפקידה. תוצאות הבחינות האמפיריות מראות כי השפעתה של ועדת בכר על שוק ההון הינה חיוביות, אולם יש לבחון מסקנות אלו בזהירות הראויה.

 

תוכן עניינים

1. מבוא- 4
2. ועדת בכר- 5
3. סקירת ספרות – מחזורי מסחר- 9
4. מתודולוגיה- 11
4.1. רקע -11
4.2. עיבוד הנתונים- 12
4.3. סטטיסטיקה תיאורית -14
4.4. ניסוח המשוואות הסטטיסטיות- 19
4.5. תיאור המשתנים והמודלים- 20
5. תוצאות- 21
5.1. תוצאות הרגרסיות- 21
5.2. ניתוח תוצאות- 22
6. סיכום, דיון ומסקנות- 23
7. בבילוגרפיה- 24
8. נספחים -25

 

299.00 

סמינריון בחינה אמפירית של השפעת וועדת בכר על יעילות שוק ההון

Additional information

מספר עמודים כולל נספחים

39

מספר עמודים

24

מקורות

18

שנת הגשה

2014

סמינריון בחינה אמפירית של השפעת וועדת בכר על יעילות שוק ההון

Additional information

מספר עמודים כולל נספחים

39

מספר עמודים

24

מקורות

18

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.