(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בחינוך

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

‎ The Development of Writing Skills in Individuals with Learning Difficulties

בס“ד פיתוח מיומנויות כתיבה אצל אנשים בעלי קשיי למידה (2018) מבוא: כרך זה מדגיש את חשיבות  פיתוח כתיבה ויחסה לתחומים קוגניטיביים אחרים, כגון- שפה וקריאה- עבור אנשים שמתקשים לרכוש מיומנות כתיבה, כולל אנשים עם הפרעות למידה ספציפיות (כגון: דיסלקציה, דיסגרפיה, או לקות שפה) אשר משפיעות על כישורי הכתיבה (כגון: על כתב יד, על האפשרות ליצור באמצעות כתיבה). הכתיבה, ופיתוח הכתיבה, מוצגות מנקודת מבט חוצה-מדינות, עם מיקוד משולב- על כתיבה (הכוללת מושגים,) כתהליך התפתחותי. שותפות לגישה זו שש מדינות אירופה, אוסטרליה וארצות הברית, המבקשות למצוא את היסודות של הוראת הכתיבה, ואת הדרך הנכונה להתערבות בתהליך פיתוח הכתיבה, שכפי הנראה שייכים להתפתחות הכתיבה באופן גלובלי וכללי, ולא לכל שפה או תרבות באופן שונה- על מנת לאפשר דיון מלוכד אינטגרטיבי בנושאים רלוונטיים לרכישת מיומנויות כתיבה. כרך זה מתמקד בעיקר במתקשים בכתיבה או בבעלי לקות למידה, מאמר זה מבקש להשלים משאבים קיימים, כגון: מהדורת2 של: Handbook מחקר הכתיבה (MacArthur, Graham, & Fitzgerald, 2016), או אלו המתמקדים בשיפור כתיבה לתלמידים מתפתחים (למשל, (e.g., Graham & Harris, 2005; Miller, McCardle, & Long, 2014) המחבר בכרך זה שמו מטרה, למקד אלו שבתפקידם עובדים עם כותבים מתפתחים (למשל, מחנכים, פתולוגים,     רפאים בעיסוק) וחוקרי כתיבה, עם מחברים רבים התורמים מידע לנושא זה, תוך הדגשת הכלים שנותנות  תכניות מסוימות המעורבות בתהליך פיתוח הכתיבה. כרך זה מדגיש ומקשר באופן שיטתי לתחומי מחקר הכתיבה, עם דגש על התפתחות כישורי כתיבה אצל אנשים המתמודדים בתחום זה, מה שמשלים את הכרכים השניים שיצאו לאחרונה, של הסדרה: “מחקרי inWriting”. במסגרת סדרת “מחקרי הכתיבה”.  כרך זה מרחיב את הפוקוס כדי להקיף את נושא ‘המתמודדים בתהליך כתיבה’, אשר,

קרא עוד »

A case study of pedagogy of mathematics support tutors without a background in mathematics edu

מקרה בוחן של הפדגוגיה של מתרגלי מתמטיקה ללא רקע בחינוך מתמטי תקציר מחקר זה בוחן את הידע והכישורים הפדגוגיים של שלושה מתרגלי מתמטיקה בהשכלה הגבוהה, במסגרת של הוראה בכיתה גדולה. המחקר מתבסס על ניתוח סרטוני וידאו ומסגרת תיאורטית הכוללת את רביעיית הידע של רולנד וידע פדגוגי כללי נוסף. המחקר מציג ממצאים הנוגעים לאופן הגשת הסיוע המתמטי של מתרגלים אלו לסטודנטים להנדסה בשנה א’ ו- ב’, ולסטודנטים למדעים בשנה ב’. נמצא כי המתרגלים חסרים כישורים פדגוגיים שונים הדרושים ללמידה איכותית בקרב סטודנטים הלומדים מתמטיקה בסיסית (הנדסה/מדעים/טכנולוגיה) (service mathematics), אוכלוסייה המחזיקה בכישורים מתמטיים נמוכים יחסית בעת כניסתה לאוניברסיטה. המתרגלים העבירו את שיעורי התמיכה שלהם באופן דידקטי ומהיר, ללא מתן הזדמנות מספקת לסטודנטים להעלות שאלות או לפתור בעיות. בנוסף, נמצא כי שיטת הוראה זו בולטת אף יותר בשיעורי החובה המחלקתיים שסטודנטים משתתפים בהם כחלק מלימודי המתמטיקה האוניברסיטאיים שלהם. נערוך בנוסף דיון לגבי ההשלכות של ממצאים אלו בכל הנוגע להכשרת מתרגלי מתמטיקה ברמת ההשכלה הגבוהה. 1. מבוא שירותי התמיכה בלימודי מתמטיקה (MLS) הפכו לסטנדרטיים במוסדות הלימודים העל-תיכוניים באירלנד ובריטניה ב- 15 השנים האחרונות, כאשר בערך 85% ממוסדות ההשכלה הגבוהה (אוניברסיטאות, מוסדות טכנולוגיים) מציעים כיום סוג כזה או אחר של תמיכה מתמטית. שירותים אלו התפתחו כתגובה להתדרדרות בסטנדרטים המתמטיים של הסטודנטים, בעת תחילת הלימודים הגבוהים שלהם. למרות הזמינות של שירותי MLS עבור הסטודנטים, לא תמיד הם בוחרים להיעזר בשירותים אלו באופן עקבי. 2. הקשר ורקע חלק משירותי התמיכה המתמטית המוצעים על ידי מרכז לימודי המתמטיקה (MLC) במוסד בו נערך מחקר זה הינם: * מרכז תמיכה קבוע: פתוח 20 שעות בשבוע. הסטודנטים יכולים להתקשר בכל עת

קרא עוד »

A case study of pedagogy of mathematics support tutors without a background in mathematics education

מקרה בוחן של הפדגוגיה של מתרגלי מתמטיקה ללא רקע בחינוך מתמטי תקציר מחקר זה בוחן את הידע והכישורים הפדגוגיים של שלושה מתרגלי מתמטיקה בהשכלה הגבוהה, במסגרת של הוראה בכיתה גדולה. המחקר מתבסס על ניתוח סרטוני וידאו ומסגרת תיאורטית הכוללת את רביעיית הידע של רולנד וידע פדגוגי כללי נוסף. המחקר מציג ממצאים הנוגעים לאופן הגשת הסיוע המתמטי של מתרגלים אלו לסטודנטים להנדסה בשנה א’ ו- ב’, ולסטודנטים למדעים בשנה ב’. נמצא כי המתרגלים חסרים כישורים פדגוגיים שונים הדרושים ללמידה איכותית בקרב סטודנטים הלומדים מתמטיקה בסיסית (הנדסה/מדעים/טכנולוגיה) (service mathematics), אוכלוסייה המחזיקה בכישורים מתמטיים נמוכים יחסית בעת כניסתה לאוניברסיטה. המתרגלים העבירו את שיעורי התמיכה שלהם באופן דידקטי ומהיר, ללא מתן הזדמנות מספקת לסטודנטים להעלות שאלות או לפתור בעיות. בנוסף, נמצא כי שיטת הוראה זו בולטת אף יותר בשיעורי החובה המחלקתיים שסטודנטים משתתפים בהם כחלק מלימודי המתמטיקה האוניברסיטאיים שלהם. נערוך בנוסף דיון לגבי ההשלכות של ממצאים אלו בכל הנוגע להכשרת מתרגלי מתמטיקה ברמת ההשכלה הגבוהה. 1. מבוא שירותי התמיכה בלימודי מתמטיקה (MLS) הפכו לסטנדרטיים במוסדות הלימודים העל-תיכוניים באירלנד ובריטניה ב- 15 השנים האחרונות, כאשר בערך 85% ממוסדות ההשכלה הגבוהה (אוניברסיטאות, מוסדות טכנולוגיים) מציעים כיום סוג כזה או אחר של תמיכה מתמטית. שירותים אלו התפתחו כתגובה להתדרדרות בסטנדרטים המתמטיים של הסטודנטים, בעת תחילת הלימודים הגבוהים שלהם. למרות הזמינות של שירותי MLS עבור הסטודנטים, לא תמיד הם בוחרים להיעזר בשירותים אלו באופן עקבי. 2. הקשר ורקע חלק משירותי התמיכה המתמטית המוצעים על ידי מרכז לימודי המתמטיקה (MLC) במוסד בו נערך מחקר זה הינם: * מרכז תמיכה קבוע: פתוח 20 שעות בשבוע. הסטודנטים יכולים להתקשר בכל עת

קרא עוד »

A Meta-Analysis of Special Education Teachers’ Burnout

  :Keywords: burnout, depersonalization, emotional exhaustion, personal accomplishment, special education teachers Park, E., & Shin, M. (2020) מטה אנליזה: שחיקה בהוראה – בחינוך מיוחד תקציר: מטה אנליזה זו מאשררת את המתאם בין שחיקה בהוראה – בקרב מורי חינוך מיוחד (כמתבטא בשלושת הממדים: תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחסים שבין תלמידים, מורים וביה”ס. במצטבר, אנליזה זו בחנה 28 מאמרים מדעיים ו-13 תזות (או פרויקטים) שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. (מאמרים אלו בחנו 6,623 מורים, בסה”כ). עוצמת המתאם בין השחיקה בהוראה (בחינוך מיוחד) ויתר המשתנים הייתה מהותית. לשם הבהרה, הממצאים חשפו קורלציות בין כל אחת משלושת הממדים לעיל (תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחס שבין תלמידים, מורים וביה”ס. ככל שהתלמידים היו בוגרים יותר (Fisher’s Z = 0.316) כך גם מורי החינוך מיוחד חוו יותר דה-פרסונליזציה. (תחושת) מסוגלות עצמית [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = -0.390): דה-פרסונליזציה (-0.321): תחושת הישג אישי (0.56)], רמת חרדה [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = 0.366): דה-פרסונליזציה (0.24): תחושת הישג אישי (-0.110)], ומידת התמיכה מהצוות [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z =  -0.119): דה-פרסונליזציה (-0.14): תחושת הישג אישי (0.17)] – כולם היו קשורים לשלושת ממדי שחיקה בהוראה. על תוכניות תמיכה המיועדים למורים לחינוך להתחשב במשתנים אלו. מילות מפתח:  שחיקה בהוראה, דה-פרסונליזציה, תשישות אמוציונלית, תחושת הישג אישי, חינוך מיוחד. רציונל המחקר: שחיקה בהוראה גורמת לתסכול, ציניות, ורגשות שליליים המופנים פנימה (כלפי המורים עצמם) והחוצה (כלפי מקום העבודה). לכן מורים לחינוך מיוחד החווים שחיקה גם חווים תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת חוסר הישג אישי. שיטה: אנליזה זו בחנה 41 מחקרים שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. בסה”כ, 41 המחקרים הכילו מידע אודות

קרא עוד »

A Practical Guide to Improving School Climate

מדריך מעשי לשיפור האקלים בבתי ספר תיכוניים Shadi Shuraida & Henri Barka הקדמה מחקרים המתמקדים באקלים בית הספר, הראו כי סביבות בריאות, בטוחות, וחיוביות של בתי ספר קשורות לתוצאות פסיכולוגיות, חברתיות, התנהגותיות, ואקדמיות משופרת לתלמידי תיכון. מסיבה זו, חשוב שבתי ספר יבינו כיצד לשפר את התפיסה של האקלים הבית ספרי באמצעות התערבויות יעילות המבוססת על ראיות. למרות חשיבותו של האקלים הבית ספרי, בתי הספר התיכוניים ממשיכים להיאבק על מנת ליישם התערבויות המבוססות על ראיות שעשויות לשפר את האקלים בבית הספר בסביבה זו. מטרתו של המדריך הזה היא לספק מדריך מעשי, צעד אחר צעד, לשיפור האקלים בבתי ספר תיכוניים במסגרת מערכת רב-שכבתית של תמיכה (MTSS), תוך התמקדות ספציפית כיצד להשתמש במאפיינים הקריטיים של MTSS (כלומר, תוצאות, נתונים, שיטות עבודה, מערכות) לתמיכה יישום יעיל. מלות מפתח אקלים בית-ספקי, בית ספר תיכון, תלמידים, מסגרת רב-שכבתית יותר ויותר קובעי מדיניות, חוקרים, ואנשי בתי ספר מתמקדים בתפקידו של אקלים בית ספרי חיובי ביישום יעיל של מאמצי שיפור בתי ספר ובשיפור תוצאות הן לתלמידים והן למורים (המחלקה לחינוך בארה”ב [USDoE], 2014). ב- 2014 USDoE ספקה מימון לסוכנויות חינוך ברמה של מדינה ומקומית (כלומר, מחלקות חינות במדינות ובמחוזות של בתי ספר) בעזרת המענק לשינוי אקלים בית ספרי (SCTG, https://www2.ed.gov/programs/schoolclimatesea/index.html כדי לשפר, להרחיב, או לפתח מערכות רב-שכביות של תמיכה, אשר מובילה לבתי ספר בטוחים, אקלים בית ספרי חיובי, ובסופו של דבר לתוצאות אקדמיות, חברתיות, רגשיות, והתנהגותיות חיוביות לסטודנטים. החוק “כל תלמיד מצליח” (ESSA) שהתקבל בקונגרס ב- 2015, מציין במפורש את אקלים בית הספר כמרכיב עיקרי של בתי ספר מצליחים, ודורש ממדינות להכניס נתונים על אקלים בית ספרי בדו”ח שנתי

קרא עוד »

Academic optimism, hope and zest for work as predictors of teacher self-efficacy and perceived success

אופטימיות לימודית, תקווה והתלהבות לעבוד, כמנבאים ליעילות עצמית ותפישת ההצלחה בהוראה Ferudun Sezgin, Onur Erdogan רעיונות הפסיכולוגיה החיובית, כמו יעילות-עצמית, מדידת ביצועים, מתח נפשי, שחיקה וחרדה, עומדים במרכז המחקר בשנים האחרונות. קורץ (Kurz) אומר, שהפסיכולוגיה העצמית מתמקדת בריכוז יעיל של מסוגלות ויכולות, ולא בבעיות. המושג פסיכולוגיה חיובית הוא מושג סל לרווחה, סיפוק עצמי, אושר, סיפוק רגשי, אופטימיות, אמונה והתלהבות לעבוד – כולם מושגים סובייקטיבים. אחד המנבאים החשובים להצלחה בהוראה, הוא רמת היעילות העצמית. יש יחס ישר בין יעילות עצמית להצלחה, ויש חוקרים שמצאו, שיכולת המורה ליצור סביבת הוראה מתאימה, תלויה ביכולת ההוראה והיעילות העצמית שלו/ה. גם אמונה חיובית משפיעה על ההצלחה המקצועית של המורה. מחקר זה מתמקד באופטימיות לימודית, תקוה והתלהבות להוראה, וכיצד הם מתקשרים ליעילות עצמית ותפישת ההצלחה של המורה. הממצאים מראים ,שקיים מתאם בין אופטימיות לימודית ומחויבות ארגונית, להצלחת התלמיד. גם תקוה נמצאה קשורה לסיפוק עצמי ורמת החרדה. בספרות מתואר יחס בין יעילות ואופטימיות לימודית, בין יעילות לתקוה ובין אופטימיות לתקוה. מחקרים מצביעים על יחס חיובי בין אופטימיות לימודית והצלחת התלמיד ובית הספר. כמו כן, ככל שרמת התקוה של המורה גבוהה, כך גדולה יותר הצלחת בית הספר. בגלל שיעילות עצמית מושפעת מהצלחות וכשלונות עבר של כל אדם,  הצלחה נתפשת כתוצאה של אופטימיות לימודית, תקוה והתלהבות לעבוד בהוראה, וכן יעילות עצמית ניתנת לניבוי באמצעות תפישת מושג ההצלחה. יעילות עצמית בנדורה (Bandura) טבע והגדיר את המושג ‘יעילות עצמית’, כאמונה של אדם ביכולתו לשלוט בהתנהגות המיועדת להשיג מטרות רצויות. תיאוריית הלמידה החברתית מדגישה את התפקיד המכריע של היעילות העצמית בהתנהגות האדם. האמונה של אדם ביכולתו להשיג מטרה מבוססת על כך. זה

קרא עוד »

Babies and toddlers in non-parental daycare can avoid stress and anxiety if they develop a lasting secondary

מאמר: תינוקות ופעוטות במעון יום יכולים להימנע מלחץ וחרדה אם הם מפתחים קשר מתמשך עם המטפל (שאינו הורה) אשר נגיש אליהם באופן רציף. מאת: Richard Bowlby תקציר תינוקות ופעוטות יפעילו את תגובת חיפוש ההתקשרות בהעדר דמות ראשית או משנית להתקשרות, כאשר יהיו בסביבה זרה או בלתי מוכרת. בין הגילאים 6 עד 30 חודשים, תינוקות ופעוטות יכולים לסיים את תגובת חיפוש ההתקשרות, רק כאשר ימצאו את הדמות הזו, ועד אז, תגובת חיפוש ההתקשרות לא תסתיים. זאת החוויה של תינוקות ופעוטות רבים, לאורך כל היום במעון יום. מעון יום ללא גישה לדמות משנית להתקשרות, יהיה לרוב במקרים של חדרי ילדים, מאשר במקרים בהם המטפל הינו בייביסיטר, מטפלת, או סבתא, אשר מתאימות יותר להיות דמות משנית להתקשרות. מאמר זה דן על סבירות של התינוקות והפעוטות לסיים את תגובת חיפוש ההתקשרות במהלך שהות במעון יום מסוגים שונים, ודן בתהליך הגנה פסיכולוגית מסוים (כולל ניתוק), אשר יכול להיות מופעל, כאשר תגובת חיפוש ההתקשרות מופעלת לאורך היום. רקע לאורך כל אבולוציית האדם, לצורך טיפול בילדים, נעזרו האימאות במשפחה מורחבת (סבא, סבתא). במקרים מסוימים, דמות משנית של המשפחה הייתה קיימת מרגע ילידת התינוק, ומוטיבציה של הדמות המשנית להיות מעורבת בהשגחה ובטיפול, באה מכוח קשרים משותפים. במקרים אלה, המטפל והתינוק נגישים לאימא על פי הצורך, כדי להאכיל, לישון ביחד, ולהיות בטווח הראיה והשמיעה. במהלך 50 שנות אחרונות, מחקר בתחום התפתחות הילד השיג הבנה עמוקה של צרכים חברתיים ואמוציונאליים של הילדים, ושל חשיבות של יצירת קשרי משפחה יציבים ומלאי אהבה, במהלך 20 שנות אחרונות, מערך עצום של הטכנולוגיה החדשה, שנתנה לנוירו – מדענים יכולת לגלות כיצד חוויות אמוציונאליות האלה,

קרא עוד »

Burnout self-efficacy and work satisfaction among special education teacher – 2018

סיכום מאמר: שחיקה, יכולת עצמית ושביעות רצון בעבודה בקרב מורים לחינוך מיוחד. Keywords: self-efficacy, burnout, special education תקציר: מטרת המחקר הנ”ל הינה למצוא את ההתאמה בין היכולת העצמית, שחיקה ושביעות רצון בקרב מורים לחינוך מיוחד. מסדי הנתונים מכילים 98 תשובות שניתנו במדגם שנערך בקרב מורים לחינוך מיוחד מאזור “Surabaya ” שבאינדונזיה, אשר נבחרו בשימוש מדגם אקראי. התוצאות הראו שליכולת העצמית הייתה השפעה שלילית על השחיקה והשפעה חיובית משמעותית , לגבי שביעות הרצון בעבודה, בעוד שלשחיקה הייתה השפעה שלילית משמעותית על שביעות הרצון בעבודה וליכולת העצמית הייתה השפעה חיובית משמעותית לגבי שביעות הרצון בעבודה, כשהשחיקה משמשת כמשתנה מתערב (המשפיע על הקשר בין המשתנה התלוי לבין המשתנה הבלתי תלוי), כשחוקרים את הקשר בין שני המשתנים. מילות מפתח:  יכולת עצמית, שחיקה, חינוך מיוחד. הקדמה כדי להשיג מטרות חשובות בקרב ארגונים, המשאב האנושי, משמש ככלי חשוב לניהול, כדי להשיג שימוש יעיל והשגת שביעות רצון בקרב עובדים בארגונים. חוקר בשם ” Luthnas ” (1996) מביע דעה  שהגדרת שביעות הרצון בעבודה כסביבה רגשית חיובית מבחינת העובד, כך העובד יתעל את יכולתו להשלים באופן מלא את המשימה בעבודה, כך התפוקה של העובדים תגדל באופן המיטבי ביותר. בהתבסס על התיאוריה הקוגניטיבית החברתית של מעורבות בעבודה, חוקרים בשם: Mustafa &Oya    (2012), הוכיחו שהיכולת העצמית משפיעה על שביעות הרצון בעבודה. חוקר בולט בשם : Bandura  (1993), השתמש במונח של יכולת עצמית, אשר מתייחסת לגבי היכולת של הפרט לארגן וליישם את הפעולות למען יצירת הישגים ותוצאות. לעובדים בעלי יכולת עצמית גבוהה, יש השפעה חיובית על שביעות הרצון בעבודה. וההיפך, ירידה ביכולת העצמית, תזרז את הלחץ והדחק בעבודה, אשר תוביל לשחיקה. רמה

קרא עוד »

Changes in teacher–student relationships

שינויים ביחסים שבין מורה-תלמיד רקע:  למרות שיחסי מורים-תלמידים נמצאים בלב התנסות הלמידה של תלמידים, עדיין יש שאלות בסיסיות הקשורות ליחסים הללו שעדיין לא קיבלו מענה. מטרות המחקר:  המאמר חוקר ששלושה שאלות לגבי היחסים הללו, כדלקמן: לאיזו מידה הם משתנים מתחילת שנת הלימודים ועד לסוף שנת הלימודים.?  האם השינויים שעולים קשורים עם מעברים בשינויים ברצון ההצלחה האקדמית של התלמידים? האם גורמים מסוימים המנוגדים לזרם המרכזי הינם קשורים לשיפורים או לירידה ביחסים שבין מורים-לתלמידים? מדגם:  החוקרים בדקו את השאלות הללו בשימוש מדגם תלמידים הלומדים בחטיבת ביניים (119) והמורים שלהם (30). שיטות מחקר.  באמצעות שיטת מחקר חדשנית אשר מתאימה  להיבטים  בהקשרים שבין מורים-תלמידים, החוקרים העריכו את היחסים הללו בתחילת ובסוף שנת הלימודים. בשימוש מודל רב-שכבתי, החוקרים בחנו כיצד השינויים ביחסים הללו, הינם קשורים לשינויים בציוני התלמידים, שיעורי השלמת שיעורי הבית, יעילות עצמית ומאמץ. בנוסף לכך, החוקרים בחנו את הקשרים עם שני מקדמים פוטנציאליים ליחסים בין מורים-תלמידים, כדלקמן: (1). הדיוק של התלמידים בהיבט לגבי המורים שלהם ( 2) תפיסותיהם לגבי הזהות למורים שלהם. תוצאות:  החוקרים מצאו שמתרחשים שינויים משמעותיים בקשרים הללו מתחילת ועד לסוף שנת הלימודים. השינויים הללו הינם קשורים למעברים בתוצאות חשובות לגבי התלמידים ולשינויים בהיבט החברתי של  התלמידים והבנת הזהות למורים שלהם, כתגובה לשינויים ביחסים שבין מורים-תלמידים. מסקנות: בהתחשב בעיצוב היחסים שבין מורים-תלמידים והחשיבות שלהם להישגים מרכזיים ולתוצאות מוטיבציוניות, החוקרים קוראים לביצוע ניסויי שטח על מנת ליידע , כיצד לשפר את היחסים החיוניים הללו (שבין מורים-תלמידים). ” במשך 30 שנה החוקר כיסה את  הרפורמה בב תי-הספר וארגנו את הבירוקרטיה למשל  בבתי-הספר הממלכתיים, פרטיים, בתי ספר שבהם התלמיד מקבל מימון ממשלתי, אולם היו כל

קרא עוד »

Constructivist Pedagogy

פדגוגיה קונסטרוקטיביסטית  וירג’יניה ריצ’רדסון – אוניברסיטת מישיגן מאמר זה מהווה ביקורת שמגיעה מתוכה של אסכולת הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית. בתחילה תוצג היסטוריה קצרה של הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית, ויחסיה עם תורת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית. בהמשך ייסקרו ארבעה תחומי ידע הנוגעים לדרך שבה הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית מתקיימת במחקר ובפרקטיקה. הנושא הראשון הוא המלצה ליותר מחקר שממוקד בלמידת התלמידים בכיתות העוסקות בפסיכולוגיה קונסטרוקטיבית-פדגוגית. השני מציע לפתח תיאוריה המספקת שמתארת ומספקת תובנות של טכניקות הוראה קונסטרוקטיביסטית בעלות מידות יעילות שונות. השלישי מתמקד בחובה  של המורים המאמצים את גישת הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית להיות בעלי הבנה מעמיקה של התחום, ואת הקושי שחובה זו מטילה על מורים בבתי ספר יסודיים שחייבים להתמודד עם תחומי ידע מגוונים. ואילו הנושא הרביעי מעלה את האפשרות כי החזון של הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית, כפי שמומלץ כיום, שטמנם אין לו מנדט, מקומי וארצי, אבל הוא מאוד אידיאולוגי, ועשוי לחזק, באופן בלתי הולם, השקפה דומיננטית על  הפדגוגיה, ועל אלה המבקשים לפעול באופן שונה ממנה. הקונסטרוקטיביזם כתיאוריית הלמידה חוזר כמה עשורים אחורה (ראה פיליפס, 2000). עם זאת ההוראה קונסטרוקטיביסטית כתיאוריה או ביישום בפועל, החלה לקבל תשומת לב רק במשך כעשור אחד[1]. העניין הנוכחי והכתיבה בתחום הוראה קונסטרוקטיביסטית משאירים נושאים רבים שלא נפתרו.  נושאים אלה נוגעים, בין השאר, לקושי בתרגום התיאוריה של תורת הלמידה לתיאוריה או תרגול של הוראה, המרה שתמיד הייתה לא פשוטה, ופחות ממשביעת רצון. עם זאת, טבעו של הקונסטרוקטיביזם כתהליך של מציאת משמעות אישית או קבוצתית הופך המרה זו לתובענית במיוחד. אבל ישנם היבטים נוספים של הפדגוגיה קונסטרוקטיביסטית, חלקם פרגמטיים יחסית, כמו אלה הקשורים לציפיות שלנו לידע מעמיק מהמורה, שהובילו לכך שעדיין ישנם נושאים שלא נבדקו או שטרם נמצא להם פתרון הולם. מאמר זה מספק תיאור של

קרא עוד »

Cross-generational transmission of teaching strategies The moderating role of peer-mediation

העברה חוצת-דורות של אסטרטגיות לימוד: התפקיד הממתן של תיווך-עמיתים תקציר מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור העברה חוצת-דורות של אסטרטגיות לימוד בין אם-ילד והתפקיד הממתן של התערבות למטרת תיווך-עמיתים. אינטראקציות אם-ילד צולמו בסיטואציה לימודית ונותחו למציאת אסטרטגיות חוויית למידה מתווכת (MLE) והתנהגויות של אקטיבציה ללא יצירת פיגומים (non-scaffolding activation behavior, NSAB) בעזרת סולם התצפית באינטראקציות מתווכות (OMI). הילדים (כיתה ג’) הוקצו לקבוצת ניסוי (n = 49) וקבוצת בקרה (n = 51). קבוצת הניסוי קיבלה תוכנית תיווך-עמיתים וקבוצת הבקרה קיבלה תוכנית חלופית. כל התלמידים הוקצו לעמיתים (כיתה א’) והוכשרו בבעיות היקש. האינטראקציות צולמו ונותחו באמצעות ה- OMI. הממצאים מראים כי ה- NSAB של הילדים נובא באופן מובהק על ידי ה- NSAB של האם. העברה חוצת-דורות של אסטרטגיות MLE, עם זאת, נצפתה רק אצל הקבוצה שהוכשרה לתיווך-עמיתים. המשכיות חוצת-דורות התגלתה כגבוהה יותר עבור התנהגויות NSAB בהשוואה לאסטרטגיות MLE. 1. מבוא התחום המחקרי של העברת אסטרטגיות לימוד בתוך פרספקטיבה חוצת-דורות הינו תחום חקר חדשני המושך את תשומת ליבם של חוקרים רבים. המנגנון של העברת אסטרטגיות התיווך ההוריות הינו חשוב מכיוון שהוא עשוי לספק אינדיקציות לגבי העשרת תהליכי לימוד של ילדים ושיפור ההתפתחות הקוגניטיבית. ההעברה הבין-דורית של התנהגויות הוריות נחקרה עד היום בפרקטיקות גידול ילדים והתמקדה בהתעללות ופרקטיקות של הורות קשה. הממצאים של מספר מחקרי אורך מלמדים כי אינדיבידואלים שהוריהם היו קשוחים, מרוחקים, בלתי-אכפתיים או שתלטניים נמצאים בסבירות גבוהה יותר לגדל את ילדיהם באופן דומה. הממצאים הראו המשכיות בולטת של שיטות הורות, למרות שההורות נמדדה בגילאים שונים ובשיטות שונות. קובן ועמיתיו, לדוגמא, מצאו יציבות מתונה (r = 0.43) במחקר אורך של איכות-הורית נצפית על פני

קרא עוד »

Determinants of school choice understanding

בחירת בית ספר יסודי – הגורמים להחלטת הורים על בחירת בית ספר יסודי באלברטה תיאוריית הבחירה הרציונלית מציעה כי הורים ממקסמים את התועלת שבקבלת החלטות מתוך העדפות ערכיות ברורות, הם מסוגלים לדרוש מבתי ספר וממורים מקומיים פעולה אפקטיבית שניתן לסמוך עליה לטובת ילדיהם. מאמר זה מציג נקודת מבט שונה וטוען כי הורים משקיעים תערובת של גורמים רציונליים בבחירת בתי ספר. בהתבסס על תוצאות סקר שנערך בקרב 1,500 הורים לתלמידים ב -11 בתי ספר יסודיים פרטיים, שמונה מהם ציבוריים ו -10 בתי ספר יסודיים אלטרנטיביים באלברטה, קנדה, בחן מאמר זה את ההיגיון, הערכים והחששות שמיידעים את ההורים בעת קבלת החלטות בבחירת בית ספר יסודי עבור ילדיהם, ודן בהשלכות על מדיניות ורפורמה בחינוך. פרספקטיבות מעורבות הורית ומעורבות קהילתית הופכים לאידיאלים בתפיסות הנוכחיות בנושא שיפור בתי הספר ורפורמת בתי הספר בצפון אמריקה (Hargreaves & Fullan, 1998). תומכי הבחירה בבתי ספר מדגישים את החייאת החינוך הציבורי באמצעות יצירת חלופות פרטיות, ובכך משפרים את מעורבות ההורים, את שביעות הרצון, את העצמה ואת התחושה הקהילתית, וכתוצאה מכך משפרים את הישגי התלמידים ( Goldring, 1999 & (Chubb & Moe, 1990; Driscoll & Kerchner, 1999; Smrerkar תיאוריית השוק מציעה, כי מערכת לבחירת בתי ספר תיצור תחרות בין בתי הספר לרישום תלמידים, וכתוצאה מכך בתי הספר ייענו יותר לצרכים ולאינטרסים של הורים ותלמידים, על ידי מתן סוגי תוכניות שונים עבור סוגים שונים של משפחות. התחרות תביא לשיפור האפקטיביות, הפריון והשירות בבית הספר, ותוביל לחינוך איכותי יותר (Levin2002). אחרים טוענים כי הבחירה בבית ספר עשויה להביא ליצירת קהילות ערכיות המשקפות ‘מחוזות קטנים’ שנותנות מענה לצרכים, לערכים ולאינטרסים של קבוצות מסוימות.

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.