(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים במדעי החברה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

‎ The Development of Writing Skills in Individuals with Learning Difficulties

בס“ד פיתוח מיומנויות כתיבה אצל אנשים בעלי קשיי למידה (2018) מבוא: כרך זה מדגיש את חשיבות  פיתוח כתיבה ויחסה לתחומים קוגניטיביים אחרים, כגון- שפה וקריאה- עבור אנשים שמתקשים לרכוש מיומנות כתיבה, כולל אנשים עם הפרעות למידה ספציפיות (כגון: דיסלקציה, דיסגרפיה, או לקות שפה) אשר משפיעות על כישורי הכתיבה (כגון: על כתב יד, על האפשרות ליצור באמצעות כתיבה). הכתיבה, ופיתוח הכתיבה, מוצגות מנקודת מבט חוצה-מדינות, עם מיקוד משולב- על כתיבה (הכוללת מושגים,) כתהליך התפתחותי. שותפות לגישה זו שש מדינות אירופה, אוסטרליה וארצות הברית, המבקשות למצוא את היסודות של הוראת הכתיבה, ואת הדרך הנכונה להתערבות בתהליך פיתוח הכתיבה, שכפי הנראה שייכים להתפתחות הכתיבה באופן גלובלי וכללי, ולא לכל שפה או תרבות באופן שונה- על מנת לאפשר דיון מלוכד אינטגרטיבי בנושאים רלוונטיים לרכישת מיומנויות כתיבה. כרך זה מתמקד בעיקר במתקשים בכתיבה או בבעלי לקות למידה, מאמר זה מבקש להשלים משאבים קיימים, כגון: מהדורת2 של: Handbook מחקר הכתיבה (MacArthur, Graham, & Fitzgerald, 2016), או אלו המתמקדים בשיפור כתיבה לתלמידים מתפתחים (למשל, (e.g., Graham & Harris, 2005; Miller, McCardle, & Long, 2014) המחבר בכרך זה שמו מטרה, למקד אלו שבתפקידם עובדים עם כותבים מתפתחים (למשל, מחנכים, פתולוגים,     רפאים בעיסוק) וחוקרי כתיבה, עם מחברים רבים התורמים מידע לנושא זה, תוך הדגשת הכלים שנותנות  תכניות מסוימות המעורבות בתהליך פיתוח הכתיבה. כרך זה מדגיש ומקשר באופן שיטתי לתחומי מחקר הכתיבה, עם דגש על התפתחות כישורי כתיבה אצל אנשים המתמודדים בתחום זה, מה שמשלים את הכרכים השניים שיצאו לאחרונה, של הסדרה: “מחקרי inWriting”. במסגרת סדרת “מחקרי הכתיבה”.  כרך זה מרחיב את הפוקוס כדי להקיף את נושא ‘המתמודדים בתהליך כתיבה’, אשר,

קרא עוד »

?How to realize the potential

כיצד לממש את הפוטנציאל? פיתוח מחודש של אזורי תחנות רכבת הופך לחשוב באירופה. הגבולות של מדינות חשובים פחות כאשר מסתכלים על ניידות כלכלית. באיחוד האירופי מתעצב שוק פתוח שבו החופש לתחבורה והשקעה בעסקים הוא פחות או יותר מובטח. כתוצאה מכך, המשמעות של מרחק בין תחנות רכבת גדולות באירופה הופכת לרלוונטית. בתמורה, פיתוחים אלו מראים על עלייה בתחרות בין אזורי תחנות הרכבת בכל מדינה. אך בעתיד הנראה לעין תהיה גם תחרות בין אזורי תחנות באירופה. כשזה מגיע לתכנון של פיתוח מחדש של אזורים אלו, גורמים של נגישות (בכביש, מים או באוויר) כבר לא מספיקים. גורמים אחרים, כמו חברתיים, תרבותיים וסביבתיים חייבים להילקח גם הם בחשבון. פיתוח אזור תחנות הרכבת כבעיית תכנון הופך למאוד מסובך כאשר מספר הגורמים הרלוונטיים עולה, התבניות של הפעילות באותו האזור עולות, והאזור הפיזי חייב להיות מחודש. זוהי המציאות בעבור הרבה תחנות רכבת באירופה. התמונה האמיתית היא אפילו מסובכת יותר. צריך להכיר בכך שתהליך קבלת ההחלטות בשילוב עם ההטמעה עצמה של הפיתוח לוקחת המון זמן. מסגרת זמן של 10 שנים או יותר היא רווחת. כשהתלות במוכנות של שחקנים להשתתף עולה, הפיתוח המחודש הופך למורכב יותר. סיבוך אחר הוא העובדה בעליית הפעילויות באזור קטן יחסית, המייצר אי נוחות. בנוסף, ישנו איום לסביבה המיידית. חוקים ורגולציות הנוגעות לסביבה גם הן נוהגות לסבך את העניינים. עם התייחסות למשולש התכנון המוצג בפרק הראשון, בנוסף לתהליך הפיתוח, הסביבה המוסדית היא בעלת החשיבות הגדולה ביותר להבנת תהליך הפיתוח. ע”י הכללת הקונטקסט הארגוני בניתוח, אנו רואים שכל תהליך פיתוח הוא בעל אלמנטים משותפים, כמו גם אלמנטים מאוד ספציפיים לתחנת הרכבת . באופן מפורש יותר, הרבה

קרא עוד »

?Social Problems in ADHD: Is it a Skills Acquisition or Performance Problem

בעיות חברתיות בהפרעת קשב וריכוז: האם הן קשורות לרכישת מיומנויות או לבעיות ביצוע? P. A. Aduen, T. N. Day, M. J. Kofler, S. L. Harmon, E. L. Wells, & D. E. Sarver תקציר מודלים אחרונים מצביעים על כך שחוסר היעילות באימון למיומנויות חברתיות לילדים עם ADHD עשוי לנבוע מספציפיקציה שגויה של היעד כך שהבעיות החברתיות שלהם משקפות ביצועים לא עקביים ולא פערי ידע/ מיומנות. אף מחקר עד כה לא התיר את הקשר בין רכישת מיומנויות חברתיות  לליקוי בביצוע אצל ילדים עם ADHD. ילדים בגילים 8–12 עם     ADHD    (n=47) וללא ADHD ( (n = 23 הוערכו במסגרת ניתוח תקפות להתנהגות חברתית תוך שימוש במידע ממספר אינפורמנטים, בכדי לכמת ליקויים ברכישת מיומנויות חברתיות ליקויים בביצועים ונקודות חוזק. התוצאות תמכו במבנה ובתוקף הניבוי של שיטת ניקוד חלופית זו – SSIS  מערכת שיפור מיומנויות חברתיות זו Social Skills Improvement System)), כולל ניבוי יחסי עוצמות ועֶרְכִּיּוּת עם מיומנויות חברתיות BASC-2 ותסמיני ADHD בהתבסס על דיווח הורים ומורים כאחד. ליקויים ברכישה היו נדירים יחסית וייחודיים מבחינת שתי הקבוצות – ADHD וללא .ADHD ילדים עם ADHD הפגינו, לפי דברי מספר אינפורמנטים, ליקויים בביצועים חברתיים (d = 0.82-0.99) במספר התנהגויות ספציפיות הכוללות תשומת לב להוראות מעמיתים, ויסות רגשי והֲדָדִיוּת חברתית. יחסית לעצמם, ילדים עם ADHD  נתפסו על ידי ההורים והמורים כמפגינים נקודות חוזק חברתיות יותר מאשר ליקויים ברכישה חברתית; עם זאת, הם הפגינו פחות נקודות חוזק חברתיות באופן משמעותי בהשוואה לקבוצה ללא ADHD   (d = -0.71 עד -0.89). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם המושגים העכשוויים המצביעים על כך שבעיות חברתיות ב-ADHD משקפות בעיקר ביצועים לא עקביים ולא

קרא עוד »

“It’s not how it looks!” Exploring managerial perspectives on employee wellbeing

“זה לא איך שזה נראה!” חקר נקודות מבט ניהוליות על רווחת עובדים מילות מפתח: רווחת עובדים – EW (Employee Wellbeing), משאבי אנוש – HR  ((Human Resources ניהול משאבי אנוש – HRM , מתח – tension, מנהל – manager, ממד – dimension תקציר הספרות בנושא רווחת העובדים (EW) התמקדה במידה רבה בחוויות הסובייקטיביות של העובדים והניחה בדרך כלל כי פרשנויות המנהלים ל- EW הן עקביות ואינן בעייתיות. המתחים הגלומים בניהול ציפיות מורכבות ותוצאות מגוונות לא נחקרו כראוי ולא נבדקו מספיק דרכים בהן המנהלים הבכירים רואים את שיטות ה- EW. מאמר זה מנסה למלא את הפער על ידי בחינת תפיסותיהם של מנהלים בכירים בעלי אחריות, עם משאבי אנוש (HR) המשפיעים על EW. ישנה התמקדות ספציפית במתחים שחווים מנהלים בכירים אלה ובטקטיקות הקשורות שבהן נקטו כדי לנהל אותם בהצלחה. אספנו נתונים מקבוצות מיקוד המורכבות מ -20 מנהלים בכירים מחברות הפועלות במחוז מילאנו איטליה. ניתוח של נתונים אלה זיהה ארבעה ממדים בולטים של EW, כמו גם מתחים שחשים המנהלים והטקטיקות השונות בהן השתמשו כדי להתגבר עליהם. לבסוף, סיווגנו את הטקטיקות הפרשניות לארבע אסטרטגיות פיתרון רחבות (כלומר חשיבה גמישה, חשיבה אינטגרטיבית, חשיבה בנפרד וחשיבה הדדית) שמנהלים בכירים אימצו כדי להתייחס קוגניטיבית לחוויית המתח שלהם. __________________________________________________________________ 1. הקדמה בעשורים האחרונים הפך נושא רווחת העובדים (EW) למרכזי בדיון בניהול משאבי אנוש (HRM). EW נתפס בתחילה כתוצאה ארוכת טווח שיש לשקול בעת תכנון מערכת HRM ((Beer, Spector, Lawrence, Quinn Mills, & Walton, 1984)). לאחרונה צוין כי EW הוא גורם מכריע במאמצים להבטיח של- HRM ולשיטות ארגוניות יש השפעה חיובית על ביצועי עובדים (למשל Katou & Budhwar, 2006; Wood

קרא עוד »

Viewpoint: Measuring and understanding Subjective Well-Being

נקודת מבט: מדידה והבנת רווחה נפשית סובייקטיבית Helliwell, J. F., and Barrington-Leigh, C. (2010) תקציר: תשומת לב הולכת וגוברת מוקדשת בשנים האחרונות למדדים סובייקטיביים (באקדמיה / במגזר הציבורי). טרנד מבטיח זה מעיד על מעבר למדידת השלכות פסיכולוגיות חיוביות וכן ריאליזם גובר בחקר הכלכלה. במאמר זה אנו מתארים את המדדים העיקריים בהם משתמשים על מנת לבחון רווחה נפשית. כמו כן, אנו מספקים דוגמאות לממצאים הרלוונטיים למדיניות, כולל הצעת הסבר חדש להבדלים המתקבלים (בהערכת רווחה נפשית) בין אומות שונות וכן בין מחוזות שונים בקנדה. בסה”כ, ממצאים אלו מצביעים על מתאם בין נסיבות חיים לרווחה נפשית, ומדגישים את חשיבותן של גורמים חברתיים שקשה לכמתם במונחים של הכנסה. Keywords: subjective well-being, measurements, life-evaluation, affect, emotions.  למה כלכלנים סקפטיים בנוגע לחשיבות של מדידת רווחה נפשית: אולי הסיבה העיקרית לסקפטיות מצד כלכלנים הינה ההנחה השגויה ששינויים בנסיבות חיי האדם משפיעים לתקופה קצרה, שלאחריה האישיות חוזרת להיות גורם מהותי יותר. עם זאת, כפי שנציג בהמשך, הנחה זו אינה מתיישרת עם ממצאים. מדידת רווחה נפשית: ניתן לחלק את המדדים לרווחה נפשית לשלושה קטגוריות: מדידת נסיבות חיים, מדידת אמוציות חיוביות, ומדידת אמוציות שליליות. יחדיו, שלושת מדדים אלו משקפים די טוב את סך האלמנטים של רווחה נפשית, כאשר לכל קטגוריה תרומה ייחודית משלה. נסיבות החיים: מדדים הנכנסים תחת קטגוריה זו בדרך כלל משקפים מצב יציב יותר לאורך זמן ארוך יותר (מאשר מדידת אמוציות), ולכן גם ישנם הבדלים בין תרבותיים/ גלובליים משמעותיים יותר כאשר מודדים רווחה נפשית בדרך זו. דוגמה לשאלה מקטגוריה זו: “באופן כוללני, כיצד היית מגדיר את עצמך? (מאוד שמח בחלקי, די שמח בחלקי, לא שמח בחלקי, מאוד לא

קרא עוד »

A Comparative Perspective of Knowledge Management via Social Media

נקודת מבט השוואתית בנושא ניהול מידע באמצעות רשתות חברתיות: הודו וסין Keywords: KM – knowledge management, TMS – Trans active Memory Systems,  Social Constructivist, SME – Subject Matter Experts, Cross-Cultural, Wiki Service, Power-driven 5. דיון חלק זה יעסוק במגמות בניהול המידע בשתי המדינות וישלב את המסגרות התיאורטיות בדוגמאות רלוונטיות. קונסטרוקטיביזם חברתי שימש בעיקר לתאר את סביבת הידע ההודית כבעלת ערכי קולקטיב מאוד מוערכים. מערכת הזיכרון הטרנזקטיבי (TMS) בעיקר שימשה לשלב את ערכי ניהול הידע הסינים כעיקרון זיהוי “מומחים לדבר” והמעמד שלהם כבעלי משמעות רבה בתרבות (Orlikowski, 2000; Obertson et al., 2013). ויגוצקי (Vygotsky) טען כי למידה אינטראקטיבית מוטמעת עמוק יותר, וכן היא מאפשרת ללומדים זמן מספק לחקר ולחזרה. השגת מידע באמצעות רשתות חברתיות מאפשרת למשתתפים לקחת חלק בתהליך החקר האינטלקטואלי ובניית כישורים (Meloche et al., 2009). עולם העסקים משקף דוגמאות של בנייה חברתית ולמידה – כגון, בכל סביבת פרויקט העובדים, הלקוחות והיועצים משתפים ולומדים האחד מהשני דרך הסברים בעלי משמעות וחשיבות (Reihlen and Apel, 2007). התרבות ההודית נוהגת לשתף מידע באופן קהילתי, דבר שתואם את התרבות הקהילתית. חברי אותה קבוצה (חברי ארגון, מוסד אקדמאי, מקצוע או קהילה) של אותן החברות מוקירים אינטראקציה חברתית כיון שהיא מסייעת ליצור גבולות. חברי אותה הקבוצה מוכנים לשתף וללמוד אחד מהשני עקב הרקע המשותף הפועל כדבק המקרב ביניהם (Cappelli et al., 2011). דוגמאות מהתעשייה קיימות בשפע וממחישות את העיקרון של למידה קולקטיבית בין עובדים הודים. ארגון מערכות המידע ההודי המוביל “אינפוסיס”(Infosys) עושה שימוש בכלי הנקרא “מדריך לניהול הרווארד” או “Harvard Manage Mentor” אשר מאפשר לעובדיו לשאול, לדון ולקחת חלק בהרבה נושאי לימוד, דיונים חברתיים ולמידה

קרא עוד »

A framework of negative responses to introversion at work

מסגרת של תגובות שליליות להפנמה בעבודה תקציר למרות הצמיחה האחרונה בעיתונות הפופולרית בנושא מופנמות ותגובות שליליות להפנמה בעבודה, עבודה אקדמית טרם חקרה נושא זה באופן ישיר. זה עשוי להיות נובע לפחות בחלקו מסוגייה רגישה: האם תגובות שליליות להפנמה בעבודה מורכבות אך ורק מהתעמרות, או שמא אלו תגובות לגיטימיות להפנמה? אנו מציעים מסגרת המשלבת את שתי הפרספקטיבות כהסברים מקושרים לתופעה זו: התהליך מונע-הסטריאוטיפ, המונע על ידי דעה קדומה ומקושר להתעמרות, והתהליך מונע-היעד, המונע על ידי המופנמות עצמה ויכול להיות קשור לתגובות לגיטימיות להפנמה. ככזה, מאמר זה מתאר כיצד מופיעות תגובות שליליות להסתגרות, מציג התעמרות מופנמת נתפסת, בוחן תוצאות שליליות הקשורות לתגובות שליליות למופנמות ומתווה הצעות רבות הניתנות לבדיקה שיכולות להנחות מחקר עתידי בנושא. סקירה כללית “למה אתה כל כך שקט?” הביטוי התמים לכאורה משקף נורמה שההסתגרות הפנימית נחותה מהחצנה. בהתחשב בנמצאות בכל מקום של נורמות אלה, הדיונים על נורמות אלה במקום העבודה גדלו בעיתונות הפופולרית. הבולט מביניהם הוא “שקט: מספר פעילויות שיתופיות במקום העבודה (עמ’ 71-96). כוחם של מופנמים בעולם שלא יפסיק לדבר” (קיין, 2013), המפרט אתגרים העומדים בפני אנשים יותר מופנמים יותר בעבודה, כגון התעלמות לא הוגנת לתפקידי מנהיגות (עמ’ 34–70) וחוסר הישמעות במספר ההולך וגדל של פעילויות שיתוף פעולה במקום העבודה (עמ’ 71–96). אתגרים דומים נדונים במדיות רבות אחרות, כגון תפיסות שליליות של עובדים מופנמים יותר ב”מנהיג המופנם” של קנהווילר (2009, עמ’ 7–17), סגנונות תקשורת לא מובנים של עובדים מופנמים יותר ב”יתרון המופנם” (לייני, 2002, עמ’ 187–220), ופגישות שעשויות להיות לא הוגנות עבור אנשים מופנמים יותר בהרווארד ביזנס ריוויו (קאלינאן, 2016) מעבר לעיתונות הפופולרית, קהילה מקוונת ההולכת ומתרחבת תיעדה

קרא עוד »

A functional analysis of crying

ניתוח פונקציונאלי של בכי בכי עדיין לא נבדק באופן שיטתי בצורה מבודדת מבעיות התנהגות אחרות, כגון תוקפנות או התקפי זעם, במסגרת ניתוחים פונקציונאליים (Hanley, Iwata, & McCord, 2003). זיהוי משתנים שעשויים לשמר את הבכי חשוב במיוחד עבור אוכלוסיות אשר נתונות להתערבויות פסיכיאטריות (למשל, אנשים עם מוגבלות שכלית וגירעון בתקשורת). המחקר הנוכחי מרחיב את מתודולוגיית הניתוח הפונקציונאלי לבכי עם נער מתבגר שאובחן עם מוגבלות שכלית. התוצאות הצביעו על שימור הבכי כאשר הגורם המטפל הפנה לנער תשומת לב אוהדת. תהליכים של ניתוח פונקציונאלי המתוארים על ידי Iwata, Dorsey, Slifer, Bauman ו-Richman (1982/1994) משמשים בדרך כלל בתחום של ניתוח התנהגות יישומי על מנת לזהות את המשתנים הסביבתיים אשר משמרים בעיות התנהגות. עם זאת, רק מחקר מועט נערך על מנת להבין את התפקיד של התנהגות רגשית (Hanley, Iwata, & McCord, 2003). באופן חריג, בוצעו מחקרים שזיהו התקפי זעם או קולות קולניים כחלק מסט תגובות או היררכיות או כמקדמה לבעיות התנהגות  חמורות יותר (למשל, Lalli, Mace, Wohn, & Livezey, 1995) ומחקרים שבהם בכי נכלל בהגדרה רחבה יותר של התפרצויות זעם או בעיות התנהגות (לדוגמה, Repp & Karsh, 1994). מספר מחקרים מצאו כי בכי יכול להיות כתוצאה מהשלכות של אינטראקציות חברתיות (למשל,  Allen, Buell, Hart  Harris, & Wolf, 1964; Thompson, Cotnoir-Bichelman, McKerchar, Tate, & Dancho,2007), עם זאת, מחקר קודם הדגיש את ההשפעות של תשומת לב על בכי, מכאן, לא ברור אם הבכי נשמר על ידי משתנים נוספים. במקרה אחד, (Thompson (et al. 2007 הוכיח כי בכי של שני תינוקות טיפוסיים מתוחזק חברתית (על ידי תשומת לב ומוצרים מוחשיים) וכי אימון הביא לשינוי התנהגות בצורה יעילה. אנליסטים

קרא עוד »

A Meta-Analysis of Special Education Teachers’ Burnout

  :Keywords: burnout, depersonalization, emotional exhaustion, personal accomplishment, special education teachers Park, E., & Shin, M. (2020) מטה אנליזה: שחיקה בהוראה – בחינוך מיוחד תקציר: מטה אנליזה זו מאשררת את המתאם בין שחיקה בהוראה – בקרב מורי חינוך מיוחד (כמתבטא בשלושת הממדים: תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחסים שבין תלמידים, מורים וביה”ס. במצטבר, אנליזה זו בחנה 28 מאמרים מדעיים ו-13 תזות (או פרויקטים) שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. (מאמרים אלו בחנו 6,623 מורים, בסה”כ). עוצמת המתאם בין השחיקה בהוראה (בחינוך מיוחד) ויתר המשתנים הייתה מהותית. לשם הבהרה, הממצאים חשפו קורלציות בין כל אחת משלושת הממדים לעיל (תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת הישג אישי) ומשתנים הקשורים ביחס שבין תלמידים, מורים וביה”ס. ככל שהתלמידים היו בוגרים יותר (Fisher’s Z = 0.316) כך גם מורי החינוך מיוחד חוו יותר דה-פרסונליזציה. (תחושת) מסוגלות עצמית [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = -0.390): דה-פרסונליזציה (-0.321): תחושת הישג אישי (0.56)], רמת חרדה [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z = 0.366): דה-פרסונליזציה (0.24): תחושת הישג אישי (-0.110)], ומידת התמיכה מהצוות [תשישות אמוציונלית (Fisher’s Z =  -0.119): דה-פרסונליזציה (-0.14): תחושת הישג אישי (0.17)] – כולם היו קשורים לשלושת ממדי שחיקה בהוראה. על תוכניות תמיכה המיועדים למורים לחינוך להתחשב במשתנים אלו. מילות מפתח:  שחיקה בהוראה, דה-פרסונליזציה, תשישות אמוציונלית, תחושת הישג אישי, חינוך מיוחד. רציונל המחקר: שחיקה בהוראה גורמת לתסכול, ציניות, ורגשות שליליים המופנים פנימה (כלפי המורים עצמם) והחוצה (כלפי מקום העבודה). לכן מורים לחינוך מיוחד החווים שחיקה גם חווים תשישות אמוציונלית, דה-פרסונליזציה, ותחושת חוסר הישג אישי. שיטה: אנליזה זו בחנה 41 מחקרים שפורסמו בין השנים 1983 ודצמבר 2018. בסה”כ, 41 המחקרים הכילו מידע אודות

קרא עוד »

A Meta-Analytic Examination of the Relationship Between Job Satisfaction and Subjective Well-Being

בחינה מטה-אנליטית של הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית תקציר: מטה-אנליזה זו בוחנת את הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית. כפי שמציעה “תיאוריית הזליגה”, מצאנו קשר חיובי בין שביעות רצון מהעבודה והמשתנים הבאים: שביעות רצון מהחיים, שמחה, ‘אפקט’ (affect) חיובי, והיעדר ‘אפקט’ שלילי. בנוסף, מבחינת מחקרים ארוכי טווח מצאנו כי הקשר הסיבתי בין רווחה נפשית לשביעות רצון מהעבודה חזקה מהקשר הסיבתי ההפוך, דהיינו מהקשר הסבתי בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית. מילות מפתח: שביעות רצון מהעבודה, רווחה נפשית, אפקט. רווחה נפשית (SWB) הוא מונח מדעי המתאר את האופן בו אנשים חווים ומעריכים את חייהם, כמו גם תחומים ספציפיים בחייהם. ההתעניינות ברווחה נפשית גדלה בעשור האחרון בקרב חוקרים, וזאת בשל התרומה הייחודית של ידע זה ליכולת לניטור תנאים הסוציו-אקונומיים של ההמונים. רווחה נפשית נקרא גם ‘דיווח עצמי על רווחה נפשית’ מכיוון שמדענים מסתמכים בעיקר על שאלוני דיווח עצמי בכדי להעריך את מידת האושר / שמחה של אנשים. יתר על כן, עיקר המחקר שימש כדי להצביע על קשר הדוק בין שביעות רצון מהעבודה לבין רווחה נפשית ואילו, גודל הקשר הזה משתנה ממחקר למחקר. המחקר הנוכחי נועד בכדי לבסס סקירה כמותית של הקשר בין שביעות רצון מהעבודה לרווחה נפשית, וזאת באמצעות טכניקות של מטה-אנליזה. השימוש במטא-אנליזה מסייע לקבוע את הסיבה לחוסר עקביות בין מחקרים שונים, וכן בכדי לחקור עוד יותר את אופי הקשר בין שביעות רצון מהעבודה ורווחה נפשית. בנוסף, תחת ההגדרה של רווחה נפשית ניתן למצוא הן ממדים קוגניטיביים, כגון אישיות ושביעות רצון מהחיים, והן ממדים רגשיים, כגון אושר ונוכחות של אלמנטים חיוביים. ממדים אלה, קוגניטיביים ורגשיים כאחד, כוללים הערכה

קרא עוד »

A New Look at attachment theory

בחינה מחודשת של תיאוריית ההתקשרות והתנהגות “מתקשרת” אצל מבוגרים המחקר המקורי לגבי תיאוריית ההתקשרות התרחש בתקופה בה חקר ההתנהגות והפסיכולוגיה חלקו היסטוריה משותפת בתור שתי דיסציפלינות מובילות, תחת תווית משותפת – פסיכולוגיה. מאז, מרבית המאמצים ליישם את תיאוריית ההתקשרות התרחשו בקרב התחום המסורתי של הפסיכולוגיה, היכן שההתקדמות המדעית מוגבלת על ידי מחויבות אינסופית לדרישות המקורות המיסטיים, המיותרים והבלתי ניתנים לבדיקה של פעילויות בני האדם. מאמר זה טוען כי אם ברצוננו להתקדם בחקר תיאוריית ההתקשרות, סביר להניח כי התקדמות כזו תתרחש על ידי בחינה מחודשת באמצעות ניתוח ומחקר התנהגותי. הקדמה תיאוריית ההתקשרות זוכה לתומכים רבים. הפשטות שבה הופכת אותה למושכת עבור פסיכולוגים וחוקרי התנהגות חברתיים, התפתחותיים וקליניים. במהלך 20 השנים האחרונות, נעשו ניסיונות להרחיב את הנחות תיאוריית ההתקשרות לגבי מערכות יחסים בין בוגרים מכל הסוגים, כולל לדוגמא התנהגות במקום העבודה. רבות נכתב על התקשרות מוקדמת ותפקידה בפסיכו-פתולוגיה של ילדים ובוגרים. מאמר זה בוחן חלק מהיתרונות והחסרונות של תיאוריית ההתקשרות, ומציע כי ניתן לשפרה על ידי נטישה של מודלי עבודה פנימיים. “תיאוריית ההתקשרות היא תוצר של עבודתם המשותפת של ג’ון באולבי ומרי איינסוורת’ (John Bowlby and Mary Ainsworth)” (ברת’רטון 1992, Bretherton). באולבי החל בחקר ההתקשרות כאשר הוא חקר את המקורות ההתפתחותיים המוקדמים ביותר של הילדות והפסיכו-פתולוגיה, בקליניקת טביסטוק בלונדון. תרומתה של איינסוורת’, כולל מתודולוגיית  “מצב הזר” (Strange Situation) ואוריינטציית ההתפתחות של ילדים, הביאו את תיאוריית ההתקשרות למיינסטרים של התפתחות הילד והפסיכולוגיה החברתית. שורשי עבודתם לגבי תיאוריית ההתקשרות מקורם בשנות ה-40 וה-50, אך ההצגה הרשמית של השערותיהם ומחקרם התחילה למעשה ב-1957 ונמשכה לאורך שנות ה-80. בחמישים השנים שחלפו מאז עבודתם הראשונית של באולבי

קרא עוד »

a Playbook for Strategy The Five Essential Questions at the Heart of Any Winning Strategy

ספר מהלכים אסטרטגי: 5 השאלות החיוניות בליבה של כל אסטרטגיה מנצחת עבור מספר רב מדי של מנהיגים, אסטרטגיה היא מאבק. למרות כל הכלים הזמינים להם (או דווקא בגללם), אסטרטגיה יכולה להראות מסתורית ומפחידה, עם תגמול עצום על הצלחה, השלכות הרסניות עבור כישלון וסכנות בלתי ידועות רבות האורבות בדרך. אין סיבה שזה יהיה המצב. אנו מאמינים כי ניתן ליצור ולהגדיר אסטרטגיה באמצעות מסגרת פשוטה, שכוללת מענה על 5 שאלות – אותן 5 שאלות, ללא קשר לסוג, הגודל או ההקשר של הארגון: 1) מהי השאיפה המנצחת שלכם? 2) היכן אתם מתכוונים לשחק? 3) כיצד תנצחו? 4) אילו יכולות חייבות להיות מיושמות? 5) אילו מערכות ניהוליות דרושות לכם? התשובות לשאלות אלו הן הבחירות היסודיות שכל מנהיג חייב לנקוט בכדי לגבש אסטרטגיה מנצחת. אל תטעו, אסטרטגיה היא בחירה לכל דבר; היא מורכבת מסט של בחירות לגבי מה תעשו, ומה לא תעשו, בכדי להשיג יתרון על פני המתחרים. במאמר זה, נבחן כל אחת מ- 5 שאלות אלו, המרכיבות את המסגרת עבור אסטרטגיה מנצחת. מהי השאיפה המנצחת שלכם? למרבית החברות יש שאיפות, הממוסגרות בתור הצהרת משימה וחזון. ארטיפקטים ארגוניים אלו אינם בהכרח פוגעים באסטרטגיה, אך לעתים קרובות מדי הם אבסטרקטיים ונטולי הקשר; הם מציירים תמונה נעימה לגבי עתיד אפשרי שמח שאינו מתייחס כלל למתחרים, ללקוחות או לניצחון. בכדי להיות משמעותי, הארגון חייב לשאוף לניצחון במקום ספציפי ובדרך ספציפית, תוך תרגום העתיד השמח האבסטרקטי לשאיפות ניצחון מוגדרות. ניקח לדוגמא את Procter & Gamble, בשנים 2000-2010. במקרה זה, הניצחון הוגדר בתור “מכירת מותגים מובילי-שוק ויוצרי-ערך בכל קטגוריה ותעשייה שבה P&G בוחרת להתחרות”. שאיפה זו נובעת מהצהרת הכוונות של

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.