(25/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים במדעי החברה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

נסו להשמיט אותיות חיבור, לדוגמה: כתבו "טיפול חרדה" ולא "טיפול בחרדה" כתבו "גוש קטיף" ולא "בגוש קטיף"

Employee well-being in organizations: Theoretical model, scale development, and cross-cultural validation

רווחת עובדים בארגונים: מודל תיאורטי, פיתוח קנה מידה ומתן תוקף חוצה תרבויות סיכום במחקר זה אנו בוחנים את המודל התיאורטי והמידות המבניות של רווחת העובדים (EWB) בארגונים. תוך שימוש בשיטות איכותיות וכמותיות באופן ספציפי, אנו מוצאים כי EWB כולל שלושה ממדים: רווחת חיים, רווחה במקום העבודה ורווחה פסיכולוגית. אנו קובעים את האמינות והתוקף של סולם ה- EWB החדש שפותח באמצעות סדרה של מחקרים כמותיים, המצביעים על כך ש- EWB מתואם באופן משמעותי עם מחויבות ארגונית רגשית וביצועי תפקיד המבוססים על הנתונים שנאספו ממספר מקורות בשתי נקודות זמן. אנו מוצאים כי ל- EWB יש מדידה של לא משתנים (תצורה מוגדרת) על פני הקשרים סיניים ואמריקאים. אנו דנים גם בתרומות התיאורטיות של ממצאים אלה ללימודי התנהגות ארגוניים בין-תרבותיים, יחד עם ההשלכות המעשיות של תוצאותינו. __________________________________________________________________________  בני אדם רדפו רווחה מאז ימי קדם. סין, לעומת זאת, נמצאת בעיצומו של שינוי קריטי חברתי -כלכלי מאז שהקימה את המדיניות הפתוחה והרפורמית של Deng Xiaoping בשנת 1978. התחרות העזה בשוק שנוצרה עקב שינויים חברתיים וכלכליים מהירים אלה בסין ועמיתיהם בשאר העולם, הביאה לחץ עצום על האנשים בסין (Lu, Kao, Siu, Lu, 2011; Siu, Spector, Cooper, & Lu, 2005)). תופעה בולטת בהקשר זה היא הגידול ברגשות שליליים כגון חרדה ומתח שנצפו בקרב סינים. המדיה מדווחת לעתים קרובות מדי על מקרים מצערים בהם עובדים ומנהלים בארגוני עסקים סיניים התאבדו, מול רמות גבוהות במיוחד של מתח הקשור לעבודה. במקום זה, רווחת העובדים בארגון משכה תשומת לב מוגברת הן מהאקדמיה והן מהמנהלים. ארגונים רבים בסין, כולל Microsoft Research Asia Alibaba, Suning ו- Orange Hotel, השיקו תוכניות ויוזמות שונות לשיפור רווחת

קרא עוד »

Enhancing Students’ Biology-Critical Thinking Skills through CIRC-Based Scientific Approach (CIRSA)

שיפור יכולות החשיבה הביקורתית של תלמידים בביולוגיה באמצעות גישה מדעית ל-CIRC מילות מפתח: ביולוגיה; קריאה וכתיבה משולבת ומשותפת (CIRC); חשיבה ביקורתית (Critical Thinking), קריאה וכתיבה משותפת ומשולבת בגישה מדעית (CIRSA); גישה מדעית (Scientific Approach) תקציר כישורי חשיבה מדעית נחשבים לחיוניים במאה ה-21, ולכן יש לעודד אותם באמצעות לימודי ביולוגיה. מחקר זה בדק את השיפור ביכולות החשיבה הביקורתית בביולוגיה אצל תלמידים שלמדו בגישה מדעית ל-CIRC  (CIRSA). הכישורים נמדדו באמצעות מבחנים שפיתחו חוקרים, ואושרו בידי ביולוגים עיוניים. הכישורים החיוניים שנמדדו היו: ניסוח הבעיה; הצגת טיעונים; הסקת מסקנות; הכללה; הערכה; הגעה להחלטות ויישומן. במחקר זה השתמשנו בשיטה כמו-ניסיונית, עם השוואות לפני ואחרי הטיפול (pretest-[posttest) בין קבוצות ביקורת לא שוות. ערכנו את הניסוי על 160 תלמידים, (95 בנים ו-65 בנות) בכיתה ח’ של בית ספר תיכון בחבל בוגור. ממצאי המחקר מוכיחים כי מי שלמדו בשיטת CIRSA  מצטיינים יותר בחשיבה ביקורתית מאלה שלמדו בשיטות המקובלות, ושזאת שיטה מומלצת לחיזוק יכולות החשיבה בביקורתית של תלמידים בתחומי הביולוגיה. מבוא הוראת הביולוגיה, בעיקר האנטומיה והפיזיולוגיה, היא כלי חיוני להנחלת ידע מדעי לתלמידים. שני תחומי הידע האלה מתייחסים לאיברים בגוף, לתפקידיהם, ולדרך פעולתם. בשיעורי ביולוגיה בתיכון נלמדים בין היתר מערכות הנשימה וההפרשה. תכנית הלימודים בביולוגיה בבתיה”ס התיכוניים באינדונזיה לשנת 2013 כללה לימוד על איברי הגוף, תפקידיהם, דרכי פעולתם, ושיבושים אפשריים בגוף. הוראת הביולוגיה אמורה לכלול לא רק את הנחלת הידע הנדרש בתכנית הלימודים, אלא גם שיפור יכולות רבות הנדרשות לתלמידים בתחום החשיבה הביקורתית. כמו כל מי שחיים במאה ה-21, התלמידים נדרשים לרכוש יכולות לשתוף פעולה, תקשורת, יצירתיות, וחשיבה ביקורתית. מחקר זה בחן את היכולת לשפר חשיבה ביקורתית. ניסויים רבים

קרא עוד »

ethics-assessment and measurement in sport and exercise psychology

אומדנים ומדידות בפסיכולוגיית כושר וספורט “עצם העובדה שהתרגלנו לא לחשוב על דבר מה כשגוי, אין פירושה שאותו דבר הוא נכון” – תומאס פיין פעמים רבות מתעוררות דעות מנוגדות כאשר מציגים בפני מחנכים, חוקרים ויועצים בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט מידע לגבי סוגיות אתיות בתחום. נראה כי נושא האתיקה ודיונים לגבי פרקטיקה מקצועית אתית מרתקים אותנו, או לחילופין גורמים לנו להירתע מהנושא כמו ממגיפה. שיקולים אתיים, כך נראה, גורמים פעמים רבות ל”שילוב משתק של שעמום ופחד” בקרב אנשי מקצוע (הייז ובראון, 2003). בהתחשב בתחושה הבלתי נוחה המתעוררת לעתים קרובות בעקבות עיסוק בתחום האתיקה, רבים מאנשי המקצוע משתתפים בדיונים כאלו רק כאשר נוצר אילוץ כזה מטעם מקום העבודה שלהם, ועדות רישיון, או ארגונים מקצועיים. במקצוע הפסיכולוגיה, חינוך עקבי לגבי אתיקה וסוגיות חוקיות הוא עניין שבשגרה. לעומת זאת, דרישות כאלו אינן מהוות חלק מהמודל הנוכחי של ההכשרה ודרישות הרישיון בתחום פסיכולוגיית הכושר והספורט בארצות הברית. למרות שרובנו, אם לא כולנו, מעדיפים לחשוב על עצמנו כבעלי מקצוע אתיים, האם באמת כך הדבר? לעתים עולה השוואה בין התנהגות אתית לכישורי נהיגה. רובנו מאמינים כי אנחנו נהגים טובים ומיומנים, וכי נהגים אחרים הם גרועים. תפיסה עצמית מוטה מסוג זה יכולה בקלות להוביל לגרימת נזק. באופן דומה, חשוב שהידע שלנו לגבי אתיקה יהיה עדכני כך שלא נגרום, בטעות או באופן מודע, לנזקים שיפגעו במוניטין המקצועי שלנו, בענף ככלל, ויותר חשוב, בלקוחות ובמשתתפים במחקר. אתיקה וקודים אתיים אתיקה פירושה פילוסופיה המיושמת בפרקטיקה. אתיקה מהווה חלק בדיסציפלינה שמנסה לסייע לנו לתאר ולהבהיר מה נחשב נכון ומה נחשב שגוי, בניסיון להשפיע על אופן החשיבה שלנו כך שתמיד נשאף לספק שירות איכותי

קרא עוד »

Examining the structure of subjective well-being through meta-analysis of the associations among positive affect, negative affect, and life satisfaction

בחינת הממדים של רווחה נפשית (סובייקטיבית) באמצעות מטה-אנליזה של המתאימים בין אפקט חיובי, אפקט שלילי, ושביעות רצון מהחיים תקציר: על אף פשטות התיאוריה של דינר (1984) המתארת ממדים של רווחה נפשית (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי) נותרה עמימות בנוגע ליחסים בין הממדים. מממצאים מהשנים האחרונות מציעים פתרון המבוסס על ראייה היררכית. ספציפית, הוצע כי ניתן לראות בשביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי כשלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית.  מחקר זה מרחיב את רעיון זה באמצעות שימוש במטה-אנליזה ובחינת מתאמים בין שלושת המשתנים לעיל (שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי; k = 40, N = 34,298). ממצאינו מעידים על מתאימים בינוניים, שלא משתנים באופן משמעותי כפונקציה של מאפייני המדגם. ולכן, מחקר זה תומך בתיאוריה המציעה כי שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי הם שלושה אינדיקטורים לרווחה נפשית. מילות מפתח:  רווחה נפשית סובייקטיבית, אפקט חיובי, אפקט שלילי, שביעות רצון מהחיים. מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון מתאמים בין שלושת הממדים של רווחה נפשית סובייקטיבית: שביעות רצון מהחיים, אפקט חיובי, ואפקט שלילי. השערתנו היא כי ישנם מתאמים בינוניים בין שלושת הממדים. ספציפית, אנו משערים כי נמצא מתאם חיובי בין אפקט חיובי ושביעות רצון מהחיים, ומתאם שלילי בין אפקט חיובי לאפקט שלילי. אנו גם נבחן משתנים הממתנים את מתאמים אלו (לדוגמה, גודל מדגם, גיל, מגדר, אזור גיאוגרפי). עוד, נבחן את תוקף המבנה ההיררכי המוצע. ממצאים: סיכום המתאמים מוצגים (גם) בטבלה 2. עבור 40 המדגמים מצאנו מתאמים בינוניים שליליים בין אפקט חיובי לאפקט שלילי, אשר נעו בין 0.44- ל- 0.53-. כלומר, ככל שאנשים מדווחים על אפקט חיובי יותר כך הם גם מדווחים על

קרא עוד »

Experimental Manipulation of Extraverted and Introverted Behavior and It Effects on Well-Being

מניפולציה ניסויית של התנהגות מוחצנת ומופנמת והשפעתה על תחושת הרווחה Keywords: extraversion, happiness, personality, personality change, well-being מחקרים בפסיכולוגיה של האישיות, נשארו בעיקר מתאמיים. למשל, עשורים של מחקרים הראו קשר חזק בין מוחצנות לבין השפעות חיוביות. עם זאת, קומץ של מחקרים, בחן את הקשר הזה בצורה ניסויית, והראה שלמוחצנות יש השפעות חיוביות למשך זמן קצר. אם זה נכון, התנהגות בצורה מוחצנת צריכה להיות שיטה אמינה להעלאה של  תחושות חיוביות, ולכן, מתאימה גם כן- כפרקטיקה להגדלת הרווחה האישית. מחקר זה הנחה את המשתתפים לקחת חלק בפעילות מוחצנת ובפעילות מופנמת, כל אחת למשך שבוע. המשתתפים חוו העלאה של  תחושת הרווחה שלהם כאשר הם הונחו להתנהג בצורה מוחצנת וירידה בתחושת הרווחה שלהם כאשר הונחו להתנהג בצורה מופנמת. ממצאים אלו מראים ששינוי בהתנהגות המקושר לאישיות הוא אפשרי, ויכול להשפיע על תחושת הרווחה. בצורה נרחבת יותר מחקר זה  הוא תוספת לגוף המחקרי של מחקרים על הפוטנציאל של השיטות הניסוייות בפסיכולוגיה של האישיות. מבוא: כיאה למגרש חדש וגדל, המדע של תחושת הרווחה- שהוא, המידה שבה חייו של האדם מתקדמים בצורה טובה- עדיין שיטות התערבות אפקטיביות שיגבירו את השמחה ויגרמו לתוצאות חיוביות אחרות, צריכות להתגלות. חוקרים ייצרו ובחנו התערבויות שונות הקשורות לתחושת הרווחה, המבוססות על מתאמים מפורסמים עם תחושת רווחה, לדוגמה, הוקרת תודה, אופטימיות, עינוג, וסליחה .עם זאת, אחד מהמתאמים החזקים המתקשרים עם תחושת רווחה, מוחצנות, ננטש באופן תכוף. מחקרים קודמים הצביעו על האפקטיביות של ההתערבויות שכללו תפקיד חברתי (Heaven et al., 2013) והתערבויות שכללו אקטים של נדיבות (e.g., Aknin, Hamlin, & Dunn, 2012; Chancellor, Margolis, Jacobs Bao, & Lyubomirsky, 2018; Dunn, Aknin, & Norton, 2008; Nelson,

קרא עוד »

Exploring the effects of substituting basketball players in high level team

חקר האפקטים של החלפת שחקני כדורסל בקבוצות ברמה גבוהה הפקולטה לפעילות גופנית ומדעי הספורט, פוליטכניון של אוניברסיטת מדריד, מדריד, ספרד, מגמת קאוצ’ינג, אוניברסיטת הספורט של ליטא, קובנה, ליטא, מעסדת קריאטיב המרכז המחקרי של מדעי הספורט, פיתוח בריאות והומניות, האוניברסיטה של טראס או מונטאס אלטו דוארו וילה ריל, וילה ריל, פורטוגל. תקציר הצבת שחקני בייסבול במהלך תחרות היא תהליך מפתח בהופעה קולקטיבית מיטבית.  מאמרים עדכניים בנושא זה הם מועטים, כנראה עקב הקושי בלבודד השפעות אלו; לפיכך, מטרת מחקר זה היה לזהות את ההשפעות הזמניות של ההחלפה בכדורסל (הליגה הספרדית המקצועית לכדורסל). הדגימה הורכבה מ 1118 הצבות שלוקטו מ21 משחקי כדורסל. ניתוח המשתנים נעשה תחת אימון (עבירות אישיות של שחקן או קבוצה, כללי שחקן פנים ושחקן חוץ, דקות שחקן פנים או חוץ על המגרש, וסיטואצית טיים אאוט) ; על המגרש (עבירת מסירה,  זריקות חופשיות, האפקטיביות של 2- ו 3- נקודות שער שדה) ומצבים משתנים (תוצאות, טיב ההתנגדות, אתר המשחק ורבע משחק). התוצאות מראות הופעת דירוג חיובי אחרי אחרי ההחלפה בכל הניתוחים. במהלך הרבע הראשון, היו השפעות משמעותיות בעבירות מסירה, דירוג ואתר המשחק אחרי החלפה. העבירות האישיות של שחקן החוץ, השפעת זריקות חופשיות, שחקן פנים, דקות על המגרש של שחקן פנים, מצב טיים אאוט והשפעת נקודה -3 שער שדה היו משמעותיות במהלך הרבע השני. העבירות האישות של הקבוצה, אתר המשחק, והניקוד זוהו כחשובים ברבע השלישי. הרבי הרביעי לא הראה אפקטים משמעותיים במשצנים הבלתי תלויים.ממצאים שוטפים מאפשרים תכנית אימון מיטבית וניהול קבוצה על המגרש וספסלי שחקנים לאורך המשחק. מבוא כדורסל הוא ספורט מורכב ומנוקד גבוה כאשר אירועי המשחק והמצבים מתוארים באופן דינאמי לרוחב המשחק. (טראבאסוס

קרא עוד »

Exploring the effects of substituting basketball players in high level team

חקירת עם ההשפעות של החלפת שחקני כדורסל בצוותים ברמה גבוהה Miguel-Ángel Gómez, Roberto Silva, Alberto Lorenzo, Rasa Kreivyte & Jaime Sampaio תַקצִיר החלפת שחקני כדורסל במהלך התחרות היא תהליך מפתח כדי לייעל את הביצועים הקולקטיבים. מחקר זמין בנושא זה הוא נדיר, כנראה בשל הקושי לבודד את ההשפעות האלה; מטרת המחקר הייתה לזהות את ההשפעות הזמניות של חילופים בכדורסל (ליגת הכדורסל המקצועית הספרדית). המדגם מורכב מ -1118 חילופים שנאספו מ -21 משחקי כדורסל. המשתנים המנותחים היו משתנים נשלטו על ידי המאמן (עבירות של שחקן ונבחרת, שחקן ותפקידים של שחקן, שחקן נכנס לסירוגין והפסיקו את המשחק);  במגרש (משחק מסוכן, זריקה חופשית, אפקטיביות שדה של -2 ו -3 נקודות) ומשתני מצב (קו הנקודות, איכות הקבוצה המתחרה, מיקום משחק ורבעי המשחק). התוצאות הראו הישגים חיוביים לאחר ההחלפה לכל הניתוחים. במהלך הרבעון הראשון, היו השפעות משמעותיות עבור עבירות שבוצעו, התוצאות ומיקום המשחק לאחר החילוף. חילוף שחקן שהוצא בגלל עבירה אישית, ללא זריקה אפקטיבית חופשית לשלוש, שחקן שנכנס, דקות על שחקן נכנס בזמן משחק, מצב פסק זמן; ויעילות נקודות בשדה, כולם היו משמעותיים במהלך הרבעון השני. העבירות האישיות של הקבוצה, מיקום המשחק, והתוצאות זוהו כחשובות ברבעון השלישי. הרבעון הרביעי לא הראה השפעות משמעותיות על המשתנים הבלתי תלויים. הממצאים הנוכחיים מאפשרים אופטימיזציה של תכניות המאמנים וניהול צוות של שחקנים על המגרש והספסל לאורך כל המשחק. מבוא כדורסל הוא ספורט מורכב ומדרג גבוה את הצוות, שבו אירועי המשחק והמצבים קשורים באופן דינמי לאורך המשחק. במשך כמה רגעים, הקבוצות מראות יציבות יחסית (כלומר, זריקה חופשית), אך ברגעים אחרים הקבוצות מאופיינות בחוסר יציבות (כלומר, שינויים או טעויות כאשר היריב משנה את אסטרטגיות ההגנה), שמקורן בדינמיקה תלוית זמן המשקפת את האופן

קרא עוד »

Forming and assessing social work groups

פרק 11 – הערכת תהליכי הקבוצה בהערכת הקבוצה העו”ס חייב להיות חלק מהתהליך שעוברת הקבוצה ובמקביל חלק מהתהליך שעובר היחיד בתוכה. המטרה שלו הינה לשפר דפוסים של היחיד ושל הקבוצה כדי לשפר את תפקודם. הפרק מציג דרכים לעשות זאת. ישנם כלים העוזרים בזיהוי וכימות התהליך שעוברת הקבוצה ותוצאותיו. לדוגמא:  Macgowan פיתח כלי הנקרא “מדד מחויבות הקבוצה” (GEM), המשלב מדידת: נוכחות, שביעות רצון, לכידות קבוצתית, אינטראקציות קבוצתיות ותפיסת יעילות הקבוצה. שיטת מסגרת להערכת הקבוצה קבוצות, כמו משפחות, הן מערכות חברתיות המאופיינות בדפוס חוזר. כל המערכות החברתיות חולקות עיקרון חשוב- האנשים המרכיבים מערכת מסויימת בהדרגה מגבילים את התנהגותם למס’ מוגבל יחסית של תגובות בזמן האינטראקציות שלהם עם אחרים בתוך אותה המערכת. קבוצות מתפתחות וקובעות תפקידים ונורמות, הקובעים התנהגויות, מעצבים דפוסים ומווסתים תהליכים פנימיים. מנחה שישתמש בשיטת המסגרת להערכת תהליכי הקבוצה יוכל: לטפל בדפוסי האינטראקציות של חברים בה, להבין את התפקידים בקבוצה שהובילו לתפקידים אלו ולשקול את הפונקציונליות של אותם תפקידים ודפוסים. דוגמא עמ’ 298. המשגת וארגון התהליכים בקבוצה לתוך דפוסי תגובות מאפשר למנחה לקבוע הערכה טובה יותר. ידע לגבי דפוסי ההתנהגות בקבוצה יעזור למנחה להבין אותה טוב יותר ולהרגיש בה נוח יותר. כשמנחים צופים בקבוצה במטרה לקבוע את דפוסי ההתנהגות בתוכה הם חייבים לצפות בהתנהגות היחיד ובמקביל בהתנהגות הקבוצה. קשה לצפות על במקביל בשתי הרמות, אולם צפייה רק באחת מהן תוביל  להערכה מעורפלת או חלקית. הפרק דן באיך לעשות זאת. 1. הערכת דפוסי התנהגות הפרט חלק מדפוסי ההתנהגות שהחברים מפגינים פונקציונליים – כלומר משפרים את רווחת חברי הקבוצה ואת איכות היחסים ביניהם. דפוסי התנהגות אחרים אינם פונקציונאליים- כלומר פוגעים בביטחון העצמי של

קרא עוד »

Four arenas of school-based participation: towards a heuristic for children’s rights-informed educational practice

תקציר הייתה ועדיין יש קריאה להשתתפות של צעירים בקבלת החלטות בבית הספר. עם זאת, מרבית המחקר מתמקד במועצות תלמידים ומבוצע רק לעתים רחוקות באזורי מחסור סוציו-אקונומי – כפי שנעשה במחקר זה. בתי הספר שבדקנו היו בעלי הישגים מעל הממוצע (בתחום). המחקר ביקש להבין אם וכיצד אנשים צעירים מקשרים בין זכותם להשתתף בקבלת החלטות לבין ‘הצלחתם’ בבית הספר. גייסנו משתתפים באמצעות שיטות טלפוניות וויזואליות, והשתמשנו בגישה סוציאלית-חומרית לצורך איסוף נתונים וביצוע ניתוחים. מצאנו שהזדמנויות להשתתפות קשורות לארבע זירות: תכנית לימודים רשמית, תכנית לימודים רחבה יותר, קבלת החלטות בקבוצות, וקשר עם הקהילה הרחבה יותר. ממצאים אלו מספקים גילוי בנוגע להשפעה של השתתפות בקבלת החלטות על הצלחה בלימודים. ___________________________________________________________________ מבוא אמנת זכויות הילד (UNCRC – The United Nations Convention on the Rights of the Child) שאומצה ב-1989 מעניקה לילדים זכות השתתפות בהחלטות הנוגעות ללמידתם בית הספר (De Róiste, Kelly, Molcho, Gavin, & Gabhainn, 2012; Lundy & McEvoy, 2009). הוצע כי מועצת התלמידים עונה על זכות זו, אך בפועל לעתים קרובות מועצות התלמידים סלקטיביים מאוד בקבלה (לתפקידים) ונוטים להתמקד באג’נדות של מבוגרים (Cross, Hulme, & McKinney, 2014; Robinson, 2014). באופן כללי, השתתפות תלמידים בקבלת החלטות נראית יותר כמס שפתיים ולוקה בחוסר בהשפעה (Brown, Croxford, & Minty, 2017; CookSather, Bovill, & Felten, 2014; European Commission Directorate-General for Justice, 2015; Hulme, McKinney, Hall, & Cross, 2011; Kilkelly, Kilpatrick, Moore, Lundy, & Scraton, 2005; Quennerstedt, 2011). בתגובה לכך, חוקרים רבים קראו לעידוד השתתפות משמעותית יותר של תלמידים (בכל הגילאים) בקבלת החלטות (Cross et al., 2014; Fielding, 1999, 2001, 2007; Hulme et al., 2011).              מחקרים עכשוויים מראים

קרא עוד »

From the hospital to the clinic: The impact of mindfulness on symptom reduction in a DBT partial hospital program

מבית החולים למרפאה: תרומתה של קשיבות (mindfulness) להחלשת התסמינים בטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) במסגרת אשפוז חלקי (partial hospital program) קירק ד. מוקרי, מהמח’ לפסיכולוגיה באוני’ מז’ קרולייה בגרינויל, מדינת צפ’ קרולינה; ג’ון לואות’ז, מהמכללה לבריאות ולשירותי אנוש באוני’ צפון קרוניה בווילמינגטון שבמדינת צפ’ קרולינה; אימאלי ג’. וו.  קוויקל, מהמח’ לפסיכולוגיה באוני’ לויולה של מרילנד, בבלטימור שבמדינת מרילנד.     ג’יין סיינט ג’ון,  פסיכולוגית, חברת “דלתא שירותי בריאות הנפש” בווילמינגטון שבמדינת צפ’ קרולינה קארלי קארטר,  מהמכללה לבריאות ולשירותי אנוש באוני’ צפון קרוניה בווילמינגטון שבמדינת צפ’ קרולינה; מילות מפתח: קשיבות (mindfulness); טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT); אשפוז חלקי (partial hospital (PH) program); חרדה (anxiety); “כישורי מה” (“What” skills); כישורי “איך” (“How” skills); החלשת תסמינים (symptom reduction ); תחושת ייאוש (hopelessness) תקציר: המטרה: מחקרים מקדימים הוכיחו שטיפולים באשפוז חלקי המבוססים על DBT מסוגלים להפחית את התסמינים. מחקר זה העריך את הקשר בין השינויים בתסמינים נפשיים שונים לרכישת יכולת קשיבות כפי, שהשתקף בתוצאותיו של טיפול כזה. השיטה: הנבדקים מנו 212 מבוגרים, בני 18 עד 66 (ממוצע-35.63; סטיית תקן- 12.39). רוב הנדגמים, 66%, היו נשים (140 ) ולבנים, 185, 87.3%. התוצאות: הממצאים הוכיחו הפחתה משמעותית בתסמינים – דיכאון, חרדה, ייאוש, ודרגת הסבל), בין תחילת הטיפול לשחרור. היה גם גידול משמעותי ברכישת יכולת הקשיבות הכללית  מתחילת הטיפול לשחרור, ומדדים שונים של רכישת יכולת קשיבות הפגינו שונות ניכרת בהחלשת התסמינים של חרדה ודיכאון. מסקנות: ייתכן שרכישת יכולת קשיבות היא הדרך שבה DBT  מפחית את התסמינים בתנאי אשפוז חלקי. מחקרים עתידיים ראוי לבחון תרגילי רכישת קשיבות כדי לקבוע את המינון המיטבי. 1-הקדמה טיפול התנהגותי דיאלקטי היא טיפול נמרץ במרפאות חוץ לסובלים

קרא עוד »

Functional-connectivity-correlates-of-response-inhibition-impairment-in-anorexia-nervosa

חיבור קשור מתפקד של מוגבלות בעיצור תגובה באנורקסיה נרבוזה אבסטרקט אנורקסיה נרבוזה (AN) היא הפרעה המאופיינת ברמות גבוהות של שליטה קוגניטיבית ושימור התנהגותי. המחקר העכשווי מתכוון לחקור יכולות שליטה אינהיביטוריות (עיצוריות) ואת הקשרים החיבוריים המתפקדים שלהם במטופלים עם AN. שליטה אינהיביטורית – פעולה ביצועית המאפשרת את ההבנה של התנהגות הסתגלותית בהתאם למקריות סביבתית – נאמדה על ידי האמצעים של פרדיגמת “אות-עצירה”. המחקר כלל 155 מטופלים עם AN כרוני ו 102 נשים בריאות. תת מכלל עבר תהודה מגנטית MRI של פעילות במצב מנוחה והפך לגנוטיפים פולימורפיזמים COMT ו 5-HTTLPR. מטופלי AN הראו תגובה אינהיביטורית מוגבלת והפרעה בחיבוריות הפונקציונאלית מעגל הקשב הקדמי, מערכת עצבית המעורבת בתגובה התנהגותית כאשר גירוי מופיע במפתיע. גנוטיפ 5-HTTLPR נראה שפועל הדדית עם חיבוריות פונקציונאלית של מערכת הקשב הקדמית בצורה משמעותית בביצועים במשימות הסבר גם בחולים וגם בבקרה, מה שמציע שיש למערכת הסרוטונינרגית תפקיד במנגנונים של בחירת תגובה. ההפרעה של מערכת הקשב הקדמית בחולים עם AN מציעה יעילות נמוכה של סינון אותו מלמטה למעלה, מה שיכול להיות מעורב בקשיים לסגל תגובות התנהגותיות לצרכים סביבתיים. הממצאים שלנו צריכים מחקר נוסף כדי לאשר את ההצעות המדעיות והתרפויטיות שלהם. הקדמה בעשור האחרון, העניין התכונות הניורופיזיולוגיות של מטופלים עם אנורקסיה נרבוזה גדל והספרות מראה בעקביות שהמטופלים האלו לעיתים קרובות מראים יכולות קביעת החלטות נמוכה, רמות גבוהות של חוסר גמישות, מוגבלות בסט-שיפטינג (היכולת לשנות, להעביר את תשומת הלב למשימות שונות), ובעיות חזותיות מרחביות (Tenconi et al 2010, Jauregui Lobera 2013). לממצאים האלו יש השלכות גם מדעיות וגם קליניות וטיפולים ספציפים (כגון טיפול ריפוי קוגניטיבי) מפותחים כדי להתייחס תכונות הקוגניטיביות הללו המשוערות שמפריעות לתוצאות

קרא עוד »

Gendering Organizational Theory

תיאוריית הארגון המגדרי ג’ואן אקר למרות שניתוחים ביקורתיים מוקדמים של התיאוריה הארגונית הובילו למאמצים מתקדמים רק מאוחר יותר, בחינה פמיניסטית של התיאוריה הארגונית התפתחה בצורה ענפה בשנים האחרונות. כותבי הביקורות האלו מגיבים ועוזרים ליצור את התנאים עבור עבודה חדשה בצורה יסודית יותר על תיאוריות ארגוניות, כדי לקחת בחשבון את הקביעות של היתרון הגברי בארגונים גבריים, ועל מנת להניח בסיס עבור תיאוריות ביקורתיות ותיאוריות מגדר חדשות של ארגונים, היכולות לענות בצורה טובה יותר על השאלה על איך אנו כבני אדם קובעים את סדר העדיפויות של הפעולות שלנו בחברה המודרנית. היווצרות התנאים למאמר ביקורתי חדש החלה עם ריבוי המחקרים המהיר שנעשו על נשים ועבודה, הממושגים במונחים תיאורטיים של מדעי חברה פרה-פמיניסטיים.  לדוגמה, מחקרים על אי השוויון הכלכלי והתעסוקתי בקרב נשים, אפליה על רקע מין והפער בשכר מתעדים את מנעד הבעיות אך לא נותנים שום הסברים משכנעים על ההמשכיות של המצב, או על השינוי המתמשך שיש לכאורה בצורתו של המגדר, ובשינוי שיש בכוח הגברי. באופן דומה, המחקרים העוסקים בנשים והנהלה מתעדים קשיים והבדלים, אך אינם מספקים תיאוריה הולמת עבור חוסר האיזון בכוח המגדרי. הצורך בתיאוריה חדשה משתמעת מתוך מגרעות התיאוריה הישנה. התפתחויות בתוך תיאוריות פמיניסטיות מספקות גם הן יסודות עבור ביקורת חדשה של התיאוריה הארגונית… מחשבה על מגדר מגדר מתייחס להבדלים שהוכתבו על בסיס דפוסים חברתיים בין אישה וגבר, נשי וגברי. מגדר לא קובע את מי שאנחנו, באופן שטבוע בנו, למרות שאנו עשויים להחשיב את עצמנו ככאלה. מגדר, עבור הקולקטיב והיחיד, הוא סדר של הישגים יומיומיים המתרחשים במהלכה של השתתפות בארגוני עבודה, וכמו כן במקומות אחרים ובקשרים אחרים. …מגדר, כהבדל דפוסי, בדרך כלל

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.