Defining and linking assessment, intervention and evaluation
מאפייני קשר ובניית הברית הטיפולית – קבלה וכבוד, כנות, אמפתיה, עידוד (עמ’ 139-145). יצירת יחס חיובי וכבוד על מנת ליצור ברית טיפולית, הפגנת כבוד בסיסי לפונה, נחוצה. מתן יחס חיובי לפונה משמעו, שהעו”ס משדר (communicates) במילים ובהתנהגות, כי הוא מאמין שלפונה יש ערך שטבוע בו, מעצם היותו אדם. מתן כבוד לפונה משמעו ביטוי של כך דרך המילים, האינטונציה והבעות לא וורבליות אחרות של המטפל, תוך אמונה שלפונה יש כבוד פנימי, ושמגיעים לו דאגה וסיוע. הנחות אלו נראות כמובנות מאליהן, על פני השטח. עם זאת, עו”ס, בפעמים מסוימות, ימצאו הנחות אלה כמאתגרות לתחזוק עם חלק מהפונים. פעמים רבות נצפה בפרופסיות העזרה שמטפלים מסוימים תופסים את הפונים הוורבליים יותר, אלו המשכילים יותר ושלהם הכנסה גבוהה יותר, כ”מושכים” יותר לעבוד מולם, מאשר פונים שיש עליהם סטיגמה בחברה, ושהינם מצויים בשוליים. פונים שמגיעים מרצונם – משמע, שההתערבות היא וולנטרית (Voluntary), ושהינם משכילים, שאינם תלויים באחרים (self-sufficient) נוטים להיות עם יותר מחויבות אישית, מודעים יותר לכוונות ותהליכים של שירותי פסיכותרפיה, סיכוי נמוך יותר שיהיו להם מחלות נפשיות משמעותיות, ובאופן כללי פחות מלחיץ לעבוד איתם. פונים שהינם משכילים פחות ומצבם הכלכלי נמוך, ושמתוחכמים פחות באופני השיחה הטיפולית, שיש להם סיכוי גבוה יותר לחוות בעיות מנטליות והתמכרויות כרוניות, נתפסים ע”י חלק מהמטפלים כ”נחשקים פחות” לעבוד איתם. רבים מהפונים האלה נחשבים ככאלו שהגיעו לטיפול כפוי – “involuntary”, וסביר יותר שייתפסו כ”מתנגדים” וקשים יותר לטיפול. חלק מהפונים האלו היו בכלא, וחלק ביצעו פשעים רציניים כולל התעללות פיזית ומינית, אונס, ועוד. חלק מהמטפלים אולי ירגישו כי תחזוק של יחס חיובי וכבוד עבור פונים שעסקו בהתנהגויות אנטי-סוציאליות מסוג זה או שיש עליהם