Learning vocabulary in another language

למידה של אוצר מילים בשפה אחרת

הקדמה

הספר הזה עוסק בהוראה ובלמידה של אוצר מילים, אולם הוראה ולמידה של אוצר מילים הן רק חלק מתכנית התפתחות השפה. ולכן חשוב שלמידה והוראה של אוצר מילים ימוקמו בהיבט הנכון.

יעדי למידה

למידת אוצר מילים היא תת יעד מתוך קשת של יעדים חשובים בשיעורי שפה. הרשימה המנמונית (אמצעי עזר לזכירת של דברים) היא דרך שימושית לזכור את היעדים שמסומנים בטבלה 0.1.

 L = שפה וכוללת אוצר מילים; I = רעיונות שמכסים ידע תוכני וידע תרבותי; S = מיומנויות;

 T = טקסט או שיח ומכסה את האופן שבו משפטים מתחברים ויוצרים יחידות שפה גדולות יותר.

  למרות שהספר הזה מתמקד בתת היעד – אוצר המילים, אין אנו מתעלמים מהיעדים האחרים, אנו מתייחסים אליהם מנקודת המבט של אוצר המילים.

טבלה 0.1 יעדי למידת השפה

עמוד 2:

יש פרקים על אוצר מילים ועל מיומנויות הקשבה, מיומנויות דיבור, קריאה וכתיבה. בשיח נעסוק בפרק 6 בשימושים ייחודיים, והעיסוק בהגייה, באיות ובדקדוק יהיה תוך התייחסות לידע אוצר מילים בפרק 3.

ארבעה קווים/קוים (the four strands)

הגישה בספר זה נשענת על הרעיון שקורס שפה מאוזן היטב צריך להיות מורכב מארבעה קווים עיקריים (נאישון, 2007, נאישון ויאמאמוטו, 2011). הקווים יכולים להופיע בצורות שונות, אבל כולם צריכים להתקיים בקורס מתוכנן היטב. ראשית, יש את קו הלמידה מתוך קלט ממוקד-משמעות מובן. משמעות הדבר היא שהלומדים צריכים לקבל הזדמנות ללמוד פריטי שפה חדשים באמצעות פעילויות האזנה וקריאה כאשר מוקד תשומת הלב העיקרי הוא במידע במה שהם מקשיבים לו או קוראים. כפי שנראה בפרק הבא, למידה מקלט ממוקד משמעות יכולה להתרחש בצורה הטובה ביותר אם הלומדים מכירים לפחות 98% מהמילים הרצות בקלט שבו הם מתמקדים. בניסוח שלילי, למידה מקלט ממוקד משמעות לא יכולה להתרחש אם יש הרבה מילים לא ידועות.

  הקו השני של הקורס הוא קו הפלט ממוקד משמעות. על הלומדים לקבל הזדמנות לפתח את הידע שלהם בשפה באמצעות פעילויות דיבור וכתיבה שבהן עיקר תשומת הלב שלהם מתמקדת במידע שהם מנסים להעביר. דיבור וכתיבה הם אמצעים שימושיים לפיתוח אוצר מילים משום באמצעותם הלומדים יכולים להתמקד במילים בדרכים שלא היו צריכים בזמן ההאזנה והקריאה. הצורך לדבר ולכתוב מעודד את הלומדים להקשיב כמו דובר ולקרוא כמו כותב. סוג שונה זה של תשומת לב אינו התרומה היחידה שפעילויות דיבור וכתיבה יכולות לתרום לפיתוח השפה. מנקודת מבט של אוצר מילים, פעילויות פרודוקטיביות אלו עשויות לחזק את הידע של אוצר מילים שפגשו בעבר.

  הקו השלישי של הקורס היה נתון לוויכוחים רבים. זהו הקו של למידה ממוקדת שפה, הנקראת לפעמים הוראה ממוקדת צורה. יש עדויות הולכות וגדלות (אליס, 2005, ויליאמס, 2005) שלמידת שפה תהיה מועילה אם יש כמות מתאימה של הוראה ולמידה מכוונת ממוקדת של פריטי שפה שימושיים. מנקודת מבט של אוצר מילים, המשמעות היא שקורס צריך לכלול הוראה ישירה של אוצר מילים ולמידה ישירה של אוצר מילים. כפי שעוד נראה, יש הרבה מאוד מחקרים שמתחילים עוד בסוף המאה ה-19, ואשר מראים כי התהליך המצטבר ההדרגתי של לימוד מילה יכול לקבל דחיפה חזקה על ידי מחקר ישיר של תכונות מסוימות של המילה.

עמוד 3:

  הקו הרביעי עוסק בהתפתחות השטף. בפעילויות תחת סעיף זה הלומדים לא עובדים עם פריטי שפה חדשים. במקום זאת, השפה נעשית שוטפת/קולחת בשימוש בפריטים שהם כבר מכירים. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בשימוש במספרים. בדרך כלל לומדים יכולים ללמוד במהירות מספרים בשפה זרה. אבל אם הם ייכנסו לסניף דואר והפקיד יאמר להם כמה יעלו הבולים שהם צריכים, הם עלולים לא להבין כי המספרים נאמרו מהר מדי עבורם. באמצעות מעט תרגול בשטף של מספרים (המורה אומר את המספרים, הלומדים כותבים את הספרות), הלומדים יגלו שהם יכולים להבין מספרים חד ספרתיים שנאמרו במהירות (1, 7, 6, 9) למרות שהם מתקשים עם מספרים דו ספרתיים שנאמרו במהירות (26, 89, 63, 42) או עם מספרים תלת ספרתיים (126, 749, 537, 628). בתרגול נוסף המספרים הארוכים האלה יהיו לזמינים בצורה שוטפת להבנה. אם לקורס אין ממד חזק של שטף, אזי הלמידה שנעשתה בממדים (קווים) האחרים לא תהיה זמינה לשימוש רגיל.

  בקורס שפה ארבעת הקווים האלה צריכים לקבל בערך את אותו הזמן. כלומר, לא יותר מ-25% מזמן הלמידה בכיתה ומחוצה לה צריך להיות מוקדש ללימוד ישיר של פריטי שפה. וצריך להקדיש לא פחות מ-25% מהשיעור לפיתוח שטף. אם אין ייצוג שווה לארבעת האספקטים האלה בקורס שפה, אזי יש לבחון מחדש את מבנה הקורס.

  זכרו היטב את ארבעת הקווים האלו בעת קריאת הספר הזה. כאשר מוצעות המלצות ללמידה ישירה של אוצר מילים, יש להחשיב אותן ל -25%  מהקורס אשר מוקדשים ללמידה ממוקדת שפה. 75% מתוכנית פיתוח אוצר המילים צריכים לכלול את שלושת הקווים של למידה ממוקדת משמעות מתוך קלט, למידה מפלט ופיתוח שטף.

  ארבעת הקווים חלים לרוב על קורס שפה. בספר זה נבחן כיצד אוצר המילים משתלב בכל אחד מהקווים האלו. ראוי להדגיש שהקווים של קלט ופלט ממוקדי משמעות יעילים רק אם ללומדים יש אוצר מילים מספיק כדי להפוך את הקווים האלו באמת לממוקדים במשמעות. אם פעילויות שאמורות להיות ממוקדות משמעות כוללות כמויות גדולות של אוצר מילים לא ידוע, הן מיד הופכות לממוקדות שפה, מפני שתשומת הלב של הלומדים מוסטת לאוצר מילים לא מוכר, במקום למסר. באופן דומה, פעילויות לפיתוח שטף צריכות לכלול מעט (או בכלל לא) אוצר מילים לא ידוע או פריטי שפה אחרים, אחרת הן יהיו חלק של ממד הקלט והפלט של משמעות, או למידה ממוקדת שפה.

עמוד 4:

נושאים מרכזיים

בספר הזה יש מספר קטן של נושאים מרכזיים שעסקנו בהם לראשונה בפרקים 2,3 ו 4. ראשית, רעיון העלות – תועלת המבוסס על ממצאי מחקרי תדירות המילים. היישום החשוב ביותר שלו הוא בהבחנה בין אוצר מילים בתדר גבוה ובין תדר בינוני ונמוך והדרכים השונות שבהן מורים צריכים להתמודד עם סוגים אלו של אוצר מילים. רעיון העלות/תועלת חל גם על מילים בודדות בכך שמידת תשומת הלב לפריט צריכה להיות פרופורציונלית בערך לסיכוי שהוא ייפגש בו או ישתמש בו שוב, כלומר התדירות שלו.

   שנית, הרעיון שלמידת מילה היא תהליך מצטבר אשר כולל היבטים מגוונים של ידע. הלומדים זקוקים אפוא לסוגים רבים ושונים של מפגשים עם מילים כדי ללמוד אותן במלואן. עד היום יש מעט מחקרים על האופן שבו ידע אוצר המילים גדל, ועל כיצד סוגים שונים של מפגשים עם מילים תורמים לידע אוצר המילים. בספר זה, הכרת מילה כוללת לא רק את הכרת ההיבטים הצורניים של המילה והכרת משמעותה, אלא גם את היכולת להשתמש במילה.

  שלישית, הרעיון שמורים ולומדים צריכים לשקול היטב את האופן שבו אוצר מילים נלמד, ובפרט את התנאים הפסיכולוגיים שיובילו ללמידה יעילה. מכיוון שתנאים אלו מושפעים מתכנון מטלות הלמידה, תשומת לב רבה מוקדשת לניתוח ותכנון פעילויות למידת אוצר מילים.

הקהל של הספר

  הספר נועד לשמש מורים לשפה שנייה ולשפה זרה. למרות שרובו נכתב מנקודת המבט של מורה לאנגלית, הוא יכול לשמש גם מורים לשפות אחרות.

הספר נקרא למידה של אוצר מילים בשפה אחרת, גם כדי לציין שרוב ההצעות חלות על לימוד שפה שנייה ועל לימוד שפה זרה כאחד. לרוב המושג שפה שנייה ישמש ללימוד שפה שנייה ושפה זרה. במקומות הבודדים שבהם תתקלו בניגוד, אתם תצליחו להבין מתוך ההקשר.

המהדורה הראשונה והשנייה

 “יש לי את המהדורה הראשונה. האם כדאי לקנות את המהדורה השנייה?” – זו שאלה שאני מצפה שישאלו אותה, והנה התשובה שלי.