Magnesium Intake and Risk of Type 2 Diabetes
Magnesium Intake and Risk of Type 2 Diabetes Meta-analysis of prospective cohort studies JIA-YI DONG, BSC PENGCHENG XUN, MD, PHD KA HE, MD, SCD LI-QIANG QIN, MD, PHD מטרה- מגילוי ראיות אפידמיולוגיות עולה כי צריכת מגנזיום גבוהה עלולה להפחית את שכיחות הסוכרת. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 על ידי ביצוע מטא-אנליזה של סקירת מחקרים עקביים. מהלך ושיטות מחקר – ערכנו חיפוש במאגר הנתונים של PubMed עד ינואר 2011 כדי לזהות מחקרים עקביים פוטנציאליים על צריכת מגנזיום ועל הסיכון לסוכרת מסוג 2. כמו כן נבדקו רשימות של הפניות של מאמרים שאוחזרו. נעשה שימוש במודל של אפקטים אקראיים לחישוב אומדני הסיכון. תוצאות – מטא-אנליזה של 13 מחקרים עקביים פרוספקטיביים שכללו 536,318 משתתפים ו -24,516 מקרים זיהו קשר הפוך בין צריכת מגנזיום לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 (סיכון יחסי (RR) 0.78 [95% CI 0.73-0.84]). קשר זה לא היה מותאם באופן משמעותי על ידי אזור גיאוגרפי, אורך מעקב, מין או היסטוריה משפחתית של סוכרת מסוג 2. החוקרים מצאו קשר הפוך משמעותי לעודף משקל (BMI >/= 25 kg / m2), אך לא באנשים עם משקל תקין (BMI< 25 kg / m2), למרות שמבחן האינטראקציה לא היה מובהק סטטיסטית (Pinteraction = 0.13). בניתוח מינון התגובה, סיכום RR של סכרת סוג 2 עבור כל 100 מ”ג/ ליום תוספת של צריכת מגנזיום היה 0.86 (95% .(0.82-0.89 CI , ניתוחי רגישות לסכרת מסוג 2 היו מוגבלים למחקרים עם התאמת צריכת סיבי דגנים הניבו תוצאות דומות. נצפתה עדות קטנה להטיית פרסום. מסקנות – מטא-אנליזה זו מספקת ראיות נוספות התומכות כי צריכת מגנזיום קשורה באופן