מאמרים מתורגמים לעברית

Keywords: open work, work in movement, Einstein, openness, classicism The Poetics of the Open Work הפואטיקה של היצירה הפתוחה נכתב על ידי אומברטו אקו פרק 1 מתוך “היצירה הפתוחה”; 1989; קיימברידג’, מסצ’וסטס מספר יצירות מוזיקה אינסטרומנטלית שנוצרו לאחרונה מקושרות על ידי תכונה אחת משותפת: האוטונומיה הניכרת שנותרה למבצע האינדיבידואלי בדרך שבה הוא בוחר לנגן את היצירה. לפיכך, הוא אינו חופשי רק לפרש את הוראותיו של המלחין לפי שיקול דעתו (כפי שלמעשה קורה במוזיקה המסורתית), אך הוא חייב לכפות את פסק דינו על צורת היצירה, למשל, כאשר הוא מחליט כמה זמן להחזיק תו או באיזה סדר לקבץ את הצלילים: כל זה מסתכם במעשה של יצירה מאולתרת. הנה כמה מהדוגמאות המוכרות ביותר של התהליך. בקלוויסטוק XI, מאת קרלהיינץ שטוקהאוזן, מציג המלחין למבצע גיליון גדול של נייר מוזיקלי עם סדרה של קבוצות תווים. על המבצע לאחר מכן לבחור מבין קבוצות אלה יחידה ראשונה עבור תחילת היצירה, ולאחר מכן, עבור היחידות הבאות בסדר שבו הוא בוחר לרתך אותן יחד. בסוג זה של ביצוע, החופש של הנגן הוא פונקציה של המבנה ה”נרטיבי” של היצירה, המאפשרת לו “להרכיב” את רצף היחידות המוזיקליות בסדר שהוא בוחר. בסקוונציה של לוצ’יאנו בריו לחליל סולו, המלחין מציג למבצע טקסט שקובע מראש את הרצף והעוצמה של הצלילים שיש לנגן. אבל למבצע יש חופש לבחור כמה זמן להחזיק צליל בתוך המסגרת הקבועה שהוטלה עליו, אשר נקבע על ידי הדפוס הקבוע של קצב המטרונום. הנרי פוסר הציע את התיאור המוצג להלן, של יצירתו, סקאמבי: סקאמבי היא לא קומפוזיציה מוסיקלית כמו שהיא תחום של אפשרויות, הזמנה מפורשת לממש בחירה. היא מורכבת מ-16 חלקים. כל

The Psalms – Introduction ___________________________________________________________________ תהילים מחבר: ארתור וייזר פרסום ראשון באנגלית: 1962 קינות (b) סוג המזמור המתרחש באופן מספרי בתדירות הגבוהה ביותר בתהילים הוא זה של הקינה. עבור אלה יש לנו מקבילות רבות, במיוחד בספרות הבבלית. כמעט שליש מכל המזמורים יש לסווג כסוג זה  (1). הקינות בתוך התהילים צריכות להיבדל מקינה רגילה, קינה שלא השיגה מערכת יחסים רוחנית עם דת ה’ בישראל ותמיד נשארה כסוג של שיר חולי .(שתי הקינות של דוד על שאול ויהונתן ב-שם – sam ||. 1.17 ועל אבנר ב- שם- sam ||. 3.33 ועם עמוס). לפי האדם הדובר, הקינות מסווגות כך: קינות כלליות (44; 74;79;80;83 (90);137 lam 3) וקינות אישיות של האדם היחיד (f.42;39;38;35;31;27;26;25;22;17;13;7;5;3.pss  Lam.3;143;142;141;140;123;88;77;59;57;55;51) אך לעומת זאת, נושאי מזמורי הקינה גם נמצאים בתדירות גבוהה מעורבים עם סוגי מזמורים אחרים (ליטורגיות היסטוריות); לפיכך נושאי שיר מקינת הקהילה מופיעים בpss. 2i.i;ff 33.20 ff.;60.i ff.,) 9;ff.;6.28 ff.;85.4 ff.; 90.13 ff; 123.3 f; 126.4 ff; 129.4 ff ) אולי תהיה השערה שזו התערבות עבור המלך (pss 20.i ff; 28.8 f.; 6i 6 f; 63.ii ; 72; 84.8 f; i sam 2.i0) יכולה להיות בדומה עם הנושאים ההולמים קינות קהילתיות. מהצד השני, הקינה המלכותית (ps. i44) בניגוד לנקודת המבט של גונקל, צריך להתייחס אליה כקינה אינדיבידואלית. הקינה האינדיבידואלית, גם, היא בתדירות גבוהה מעורבבת עם סוגים אחרים של קינות, בעיקר עם חג ההודיה, שהוא סוג קרוב לנושא הדיון (pss. 6;13;22;28;30;31;41;54;56;61;63;64;69;71;86;94;102;120;130) עם הפיוט (pss 19;12 ff ;104.31 ff 139.23 f.) ועם ליטורגיות (pss. 36.1 ff; 77.1 ff.;118.25,  וכו) זה מצביע על כך שגם כאן, הבנה אמיתית נובעת רק מפירוש אשר בו