מאמרים אקדמיים במשפטים

חילוט רכוש בקשה לצו החילוט 83.14 (1) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לשופט בית המשפט הפדרלי לצו חילוט ביחס ל (א) נכס בבעלות או בשליטת או מטעמו של א קבוצת טרור; אוֹ (ב) רכוש שהיה בשימוש או שישמש אותו, כולו או בחלקו, להקל על או לבצע פעילות טרור. תוכן היישום (2) תצהיר התומך בבקשה של התובע הכללי לפי תת-סעיף (1) עשוי להישבע על מידע ואמונה, ולמרות תקנות בית המשפט הפדרלי, 1998, לא יסיקו מסקנות שליליות מאי מסירת הוכחות מאנשים שיש להם היכרות אישית עם עובדות מהותיות. המשיבים (3) היועץ המשפטי לממשלה נדרש לציין כמשיב לבקשה לפי תת-סעיף (1) רק את אותם אנשים אשר ידועים כבעלים של הנכס או בעלי השליטה בנכס שהינו נושא הבקשה. הודעה: (4) היועץ המשפטי לממשלה יודיע על פנייה על פי תת-סעיף (1) למשיבים כפי שהשופט מורה או כפי שנקבע בתקנון של בית המשפט הפדרלי. מתן צו החילוט  (5) אם שופט מרוצה ממאזן הסתברויות כי נכס הוא הרכוש המוזכר בפסקה (1) (א) או (ב), השופט יורה על חילוט הנכס להוד מלכותה על מנת להיפטר מהנכס כפי שיועץ המשפטי לממשלה מורה או לטפלו באופן אחר בהתאם לחוֹק. שימוש בהכנסות (5.1) כל תמורה הנובעת מסילוק רכוש לפי תת-סעיף (5) ניתן להשתמש בו לפיצוי קורבנות של פעילויות טרור ולמימון יוזמות נגד טרור בהתאם לכל התקנות שנקבעו על ידי מושל במועצה לפי תת-סעיף (5.2). תַקָנוֹן (5.2) המושל במועצה רשאי לקבוע תקנות על מנת לציין את האופן בו ההכנסות בתת-סעיף (5.1) יופצו. צו לסרב לחילוט (6) היכן ששופט דוחה בקשה לפי תת-סעיף (1) לגבי כל רכוש, השופט יבצע צו המתאר את

צו חילוט רכוש בהרשעה 490.1 (1) בכפוף לסעיפים 490.3 עד 490.41, אם אדם הורשע, או שוחרר לפי סעיף 730, בעבירה פלילית לפי חוק זה או חוק השחיתות של פקידי ציבור זרים, ועל פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, ובית המשפט משוכנע, במאזן הסתברויות, כי רכוש הקשור לעבירה וקשור לביצוע העבירה, בית המשפט יפעל כדלקמן: (א) אם החלה העמדה לדין על העבירה בעניינה של ממשלת פרובינציה וניהלה על ידי אותה ממשלה או מטעמה, יורה בית המפשט לחלט את הנכס לידי הוד מלכותה ועל זכותה של אותה פרובינציה להיפטר או לטפל ברכוש בהתאם לחוק וזאת על ידי היועץ המשפטי לממשלה או עורך הדין של אותו מחוז; ו (ב) בכל מקרה אחר, להורות על חילוט הנכס לידי הוד מעלתה בזכות קנדה להיפטר או לטפל אחרת בהתאם לחוק על ידי חבר המועצה החופשית של המלכה לידי קנדה לשימוש שייקבע על ידי המושל. בקשה לחילוט הון 490.2 (1) אם נמסר מידע בגין עבירה הוגנת כתב אישום לפי חוק זה או חוק השחיתות של פקידי ציבור זרים, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה בפני שופט לצו חילוט לפי תת-סעיף (2). צו חילוט רכוש (2) בכפוף לסעיפים 490.3 עד 490.41, השופט שאליו הוגשה בקשה לפי תת-סעיף (1) יורה כי הנכס הכפוף לבקשה יחולו וייפטרו ממנו בהתאם לתת-סעיף (4), זאת במידה שהשופט משוכנע: (א) מעבר לכל ספק סביר כי הנכס הינו רכוש הקשור לעבירות; (ב) כי נפתחו הליכים בגין עבירה המוגשת לכתב אישום לפי חוק זה או חוק השחיתות של פקידי ציבור זרים ביחס לנכס; ו (ג) כי הנאשם המואשם בעבירה נפטר או נעלם. העברות ניתנות לביטול 490.3 בית

ב ההרכב מתנער, כפי שהוא חייב, מכל אינטרס ממלכתי לדכא תיאורים של פשע מתוך התחשבות ברגישות הקוראים. ראו תקציר למשיבים 38, נ. 38. כאמור “העובדה שהחברה עלולה להיפגע מדיבור אינה סיבה מספקת לדיכויו”. אכן, אם זו דעתו של הדובר אשר גורמת לפגיעה, תוצאה זו היא סיבה להגן עליה חוקתית. מגזין האסטלר בע”מ נגד פאלוול, 485 ארה”ב 46, 55 (1988) (ציטוט FCC נגד פסיפיקה קרן, 438 ארה”ב 726, 745 (1978)). “‘אם ישנו עקרון אבן יסוד בבסיס התיקון הראשון, הוא כי הממשלה אינה רשאית לאסור ביטוי של רעיון כיוון שהחברה מוצאת את הרעיון עצמו פוגעני או שאינו נעים. ארצות הברית נגד אייכמן, 496 US 310, 319 (1990) (ציטוט טקסס נגד ג’ונסון, 491 U.S. 397, 414 (1989)). ההרכב לפיכך אינו מתעניין כלל בלהגביל את ייסורי קורבנותיו של הנרי היל שעלולים לסבול מחוויית קורבנותם מחדש. מצד שני, אין ספק כי למדינה יש אינטרס משכנע להבטיח כי נפגעי פשע יפוצו על ידי מי שפוגע בהם. לכל מדינה יש גוף דיני נזיקין שמשרת בדיוק את האינטרס הזה. האינטרס של המדינה למנוע מפושעים לפזר את נכסיהם לפני שהקורבנות יכולים להתאושש מסבירה את קיומם של הוראות החוק הקבועות במדינה לסעדים מוקדמים וצווי השבה. See N. Y. Civ. Prac. Law §§ 6201– 6226 (McKinney 1980 and Supp. 1991); N. Y. Penal Law § 60.27 (McKinney 1987). זיהינו את חשיבותו של אינטרס זה בעבר, בהקשר לתיקון השישי. See Caplin & Drysdale, Chartered v.  United States, 491 U. S. 617, 629 (1989). למדינה יש גם אינטרס משכנע לוודא שפושעים לא ירוויחו מפשעיהם. כמו רוב אם לא כל המדינות, ניו יורק הכירה

Keywords: internationalism, ICC, ICL, robust internationalism, criminal law, deterrence מדוע המשפט הפלילי הבינלאומי חשוב מרים גור-אריה* ואלון הראל** מבוא לעתים קרובות נטען כי המשפט הפלילי הבינלאומי (ICL) נועד להתגבר על ליקויים במערכות משפטיות לאומיות. כאשר המדינה אינה מסוגלת או לא מוכנה להעניש, הדבר חייב להיות מוחלף על ידי גורם אמין ואובייקטיבי. על פי השקפה זו, ICL הוא פתרון פרגמטי לחלקיקיות ו/או חוסר היעילות של מערכות משפטיות לאומיות.1 מאמר זה דוחה השקפה כזו; ICL אינו פתרון פרגמטי לחלקיקיות, חוסר אחריות ו/או חוסר יעילות במערכות המשפט הלאומיות. ICL הוא גם לא בינלאומי באופן מקרי או בשל תכונות מותנות כמו כשירות רבה יותר של בתי דין בינלאומיים, נשיאה באחריות או האובייקטיביות הטובה יותר שלהם. במקום זאת, הסחורה של המשפט הפלילי הבינלאומי ואת הערכים שהוא מקדם יכולים להיות מסופקים רק על ידי גופים בינלאומיים.2 אנו קוראים לגישה זו “אינטרנציונליזם איתן”. על פי האינטרנציונליזם האיתן, אופי בתי הדין הבינלאומי המוטל על יישום המשפט הפלילי הבינלאומי, הוא הכרחי כדי למלא בהצלחה את המשימה שלו. המאמר ממשיך וטוען כי אינטרנציונליזם איתן מוכר באופן מרומז על ידי מייסדי ICL והוא משתקף גם בטבעם של פשעים בינלאומיים כמו גם בכמה מהדוקטרינות של ICL. אי ההכרה באינטרנציונליזם איתן אינו תואם את המציאות של ה-ICL כפי שהיא מיושמת כיום. השקפה זו עשויה להיראות מנוגדת לאינטואיציה. אחרי הכל, למה צריך ICL להיות בהכרח בינלאומי? לא צריך פשוט לבחור את הגורם (אם לאומי או בינלאומי) אשר מסוגל למנוע או להרתיע את ביצוע פשעים או להגשים את מטרות התגמול בצורה הטובה ביותר? אם בתי המשפט הלאומיים או גופים אחרים יכולים לעשות את זה טוב

14 רכוש טרור (1) בחוק זה “רכוש טרור” פירושו – (א) כסף או רכוש אחר שעשוי לשמש לצורכי טרור (כולל כל משאבים של ארגון), (ב) ההכנסות מביצוע פעולות טרור, וכן (ג) הכנסות ממעשים שבוצעו למטרות טרור. (2) בתת-סעיף (1) – (א) הפניה להכנסות מעשה כוללת התייחסות לכל נכס אשר מייצג כולו או חלקו, במישרין או בעקיפין, את ההכנסות של המעשה (לרבות תשלומים או תגמולים אחרים בקשר לביצועו), וכן (ב) ההתייחסות למשאבי הארגון כוללת התייחסות לכל כסף או רכוש אחר אשר מיושם או זמין, או שיש ליישם או להעמיד לרשותו, לשימוש הארגון. 23 חילוט: עבירות רכוש טרור (1) בית המשפט שבאמצעותו או בפניו הורשע אדם בעבירה לפי כל אחד מהסעיפים 15 עד 18 רשאי להורות על צו חילוט בהתאם להוראות סעיף זה. (2) מקום שהורשע אדם בעבירה לפי סעיף 15 (1) או (2) או 16, רשאי בית המשפט להורות על חילוט כל כסף או רכוש אחר אשר בעת העבירה היה לאדם ברשותם בבעלותם או בשליטתם ואשר – (א) שימש למטרות טרור, או (ב) התכוונו להשתמש בו לטרור, או שהיתה להם סיבה סבירה לחשוד שניתן להשתמש בהם למטרות אלה. (3) היכן שהורשע אדם בעבירה לפי סעיף 15 (3) רשאי בית המשפט להורות על חילוט כל כסף או רכוש אחר אשר בעת העבירה היה ברשות האדם או בשליטתם ואשר – (א) שימש למטרות טרור, או (ב) שבאותו זמן הם ידעו או שהיתה להם סיבה סבירה לחשוד שישמשו אותם או עשויים לשמש אותם. (4) היכן שהורשע אדם בעבירה לפי סעיף 17 או 18 רשאי בית המשפט להורות על חילוט כל כסף או רכוש אחר

55 חילוט רכוש בצו של בג”ץ (1) בג”ץ רשאי, בבקשה של היועץ המשפטי לממשלה לצורך כך, לפקוד כי נכס שצוין יחולט לכתר אם הוא נמצא בניו זילנד והוא- (א) נכס בבעלות או בשליטתו, במישרין או בעקיפין, של גורם שהוא הנושא של ייעוד לפי סעיף 22 או שהוא רשום על ידי האו”ם כישות טרור; אוֹ (ב) רכוש שמקורו או שנוצר מנכס מהסוג האמור פסקה (א). (2) עם זאת, הוראה מסוג זה יכולה להינתן רק אם בית המשפט ימצא לנכון שהנכס שצוין לא יישאר כפוף לאיסור בסעיף 9, אלא יחולט ויועבר לכתר. (3) בבחינת האם לעשות צו לפי סעיף זה לגבי פרט רכוש, בית המשפט עשוי להתייחס ל – (א) כל מצוקה מיותרת שעלולה להיגרם לאדם כלשהו על ידי הפעלת צו כזה: (ב) אופי ומידת העניין של הישות בנכס, וכן אופי ומידת האינטרסים האחרים בו (אם קיימים). השווה: 1991 No 120 s 15 (2) (b), (c)  סעיף 55 (1) (א): תוקן, ביום 20 בנובמבר 2007, בסעיף 30 (1) לדיכוי הטרור. חוק תיקון 2007 (2007 מס ‘102). סעיף 55 (2): ב -20 בנובמבר 2007 הוחלף סעיף 30 (2) לדיכוי הטרור חוק תיקון 2007 (2007 מס ‘102). 56 הודעת בקשה לפי סעיף 55 (1) על היועץ המשפטי לממשלה לנקוב בשם משיבים לבקשה על פי סעיף 55 רק את אותם אנשים שידוע ליועץ המשפטי לממשלה שיש להם אינטרס בנכס שהוא נושא הבקשה. (2) על היועץ המשפטי לממשלה להגיש הודעה על בקשה לפי סעיף 55 (בכל צורה ותוך כל זמן רשאי בג”ץ להפנות) על כל אדם – (א) למי שיש סיבה להאמין שיש לו אינטרס בנכס;

הגנה אנטי-טרוריסטית לביטחון (א) זכות להתמודדות. – בעל נכס המוחרם על פי כל הוראת חוק הנוגע בחילוט נכסים של חשודים במחבלים בינלאומיים, רשאי לערער על החרמה זו על ידי הגשת תביעה באופן הקבוע בתקנון הפדרלי להתנהלות אזרחית. (כללים משלימים לתביעות אדמירליות ותביעות ימיות מסוימות), וטוען כהגנה חיובית כי – (1) הנכס אינו כפוף לחילוט לפי הוראת חוק כאמור; אוֹ (2) הוראות הבעלים התמים שבסעיף 983 (ד) לכותרת 18, קוד ארצות הברית, חלות על המקרה. (ב) עדות. – בבחינת תביעה שהוגשה לפי סעיף זה, רשאי בית משפט לקבל ראיות שאחרת אינן קבילות על פי כללי הראיות הפדרליים, אם בית המשפט קבע כי הראיות מהימנות, וכי עומדות בכללי הראיות הפדרליים עלולות לסכן את האינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ארצות הברית. (ג) הסברים – (1) הגנה על זכויות. – הוצאה מן הכלל של הוראות מסוימות של המשפט הפדרלי מהגדרת המונח “חוק חילוט אזרחי” בסעיף 983 (i) של כותרת 18, קוד ארצות הברית, אין בה בכדי לשלול מבעל רכוש הזכות לערער על החרמת נכסים של חשודים במחבלים בינלאומיים תחת -(א) תת-סעיף (א) לסעיף זה; (ב) החוקה; אוֹ (ג) פרק משנה II של פרק 5 של כותרת 5, קוד ארצות הברית (הידוע בכינויו “חוק ההליכים המנהליים”). (2) סעיף חיסכון. – שום דבר בסעיף זה לא יגביל או ישפיע בכל דרך על כל סעד אחר שעשוי להיות זמין לבעל נכס לפי סעיף 983 לכותרת 18, קוד ארצות הברית, או כל הוראת חוק אחרת.